-איך זה קורה?!
-איך אני יכול למנוע את זה?
או שסתם אלוהים צחוק עלי כל פעם?
מבין מאוד את התחושה.. אבל ככל תחושה זאת רק תחושה (קל מאוד להגיד את זה בתור משהו שמסתכל מבחוץ). ע"פ השכל אין שום מדד ב5 פגישות לבחינה כזאת, אפילו מצידך, גם אם טוב לך כעת.
בגלל שאנחנו רוצים שזה יהיה זה (אנחנו לא בדיוק אובייקטיבים בנושא הזה) אז הרגש שלנו מאוד נמשך אחרי הרצון הזה, אולי אפשר להגיד גם, בעיוורון מסויים.
מתמודד עם זה כמוך..
העיקר שממשיכים.
הקב"ה נותן את החסדים מתי שהוא בוחר לתת אותם (הוא יודע מתי נכון לתת אותם). הבחירה שלנו זה להפתח אליהם כמה שאנחנו יכולים. ע"י מעשים, ע"י תפילה.
זה גם יכול הליות? ועד כמה התלהבות יתר מלחיצה? אם יצא יצא קצת בטעות, זה כזה נורא?
וכיון שזה מפריע לה רגשית - ההסברים הם רציונליזציה של הרגש הזה - אז אין לך הרבה מה לעשות בנושא.
אתה יכול רק לקוות שההתלהבות שלך לא תתפרש כהתלהבות יתר, או לכל הפחות שהיא תהיה מספיק חזקה להתגבר על זה ולהסתכל על הדברים החיוביים.
או שהיא תתלהב לא פחות...
לגבי מה שכתבת:
"לוודא בעדינות כל רגש שעולה אם הבחורה גם מרגישה ככה.לתת לה להתבטא.. לחייך ברוגע.. להיות עדין.
עוד נקד' לא להבהיל אותה עם הרגשות האלה.
לנסות לבנות חיבור אבל מהעולם של הבחורה..."
אני ממש אשמח שתתני איזה דוגמא שאני אוכל להבין יותר..
הסברת ממש מצוין!! זה טוב שנתת כמה דוגמאות ככה מבינים את הקו המנחה
אני שוקל לשמור את זה איפשהו...
מבקש אמונהפשוט כי לא יצא להם לדבר הרבה עם נשים..
ולכן צריכים "ללמוד" את זה דרך הוראות.
אבל אם הבחור באמת מנסה להבין את הרעיון ולא סתם לצטט משפטים מספר אז עם הזמן הוא ידבר ככה באופן טבעי.
ואני אומר את זה מניסיון..
הם יודעים לכבוש את הלב שלה, אבל אח"כ הם מסתבכים לגמרי מה עושים עם היחס היומיומי
התכוונתי שכמו כל דבר חדש, בהתחלה זה קצת טכני אבל עם הזמן זה הופך לטבעי.
(עם הזמן הכוונה שבאמת מנסים להשתנות, לא סתם שיש לו חברה..)
רק אמרתי את זה שלא מישהו יבין שיש יתרון במי שמדבר עם נשים וחיסרון במי שלא. 
פעם חשבתי ככה,
עד שראיתי שמי שלמד תורה ועל שלום בית מבין הרבה יותר מחילוני שהיה מלא זמן עם נשים
צריך להבין מה ההוראה הכללית ולפעול לפיה ככה בזרימה..
אם לדוגמא אני אומר למישהו שאסור לגעת בחשמל, הוא אמור להבין שלא לעשות דברים מסוכנים..
באופן כללי, אני מסכים לשוני הגדול שקיים בין גברים ונשים.
אבל תמיד יש יוצאים מן הכלל. ובסוף כל אחד מחפש ע"פ האישיות שלו, בנות- אתן לא מחפשות גבר. אתן מחפשות את האיש שהכי מתאים עבורכן. וזה בדיוק אותו הדבר שגם אנחנו, הגברים, מחפשים.
פעם שאלתי מישהו בקשר להצעה שהוא הציע- "היא שכלית כזאת או יותר רגשית?" והוא ענה לי "תראה, היא בת ובנות בכללי רגישות יותר מבנים"...
אז לא. נכון שבאופן כללי העולם הנשי הוא יותר רגשי מהעולם הגברי, והעולם הגברי יותר שכלי. מסכים. אבל כל אחד מחפש משהו אחר, שיתאים לו. והמנעד לשני העולמות הוא רחב.
אני לא חולק. אני רק מעלה את הענין שיכול להיות וזה הכי לגיטימי בעולם שמישהי תעדיף גבר יותר רגשי. זה לא נגד הגברים, זה לא אומר שבחורים הם לא טובים כי הם "שכליים מדי". זה רק אומר שלא מתאים לה גבר כזה.

אולי באמת רוב הבנות מעדיפות לשבת על ספסל?
(וסליחה, פשוט מהתגובה הקודמת היה נשמע שאתה שואל רק כי קראת בספרים)
והוא ישמיענודשא בשלב מתקדם יותר



והוא ישמיענובמשך שנים אמרו לי את זה ולא הבנתי מה הכוונה
היתה יועצת אחת שאמרה לי "יופי שאתה יודע מה אתה רוצה, זה לא עוזר כי השאלה גם מה היא רוצה", ואף פעם לא הבנתי, כי אם הן רוצות שיגידו כן, לא רוצות שיגידו לא - משהו שהן עשו די בהצלחה, וזהו
ואז פגשתי מישהי שאיתה באמת הלכתי מהר מדי בין קצוות של כן ולא. ואחרי "לא" ניסיתי לחזור לקצה של "כן", ואז היא סוף סוף הסבירה לי, וחבל ששכחתי את הניסוח המדויק
"אתה מחליט כן ולא ושוב כן, ואתה לא נותן לי את הזמן והיכולת לשים לב מה אני מרגישה"
וזה היה הדבר שעזר לי המון להבין מה עשיתי לא נכון (אני די חייב לה את הנקודה הזאת...), כי בניגוד לבחור שרגיל להחלטות חיצוניות שהוא צריך להכריע שכלית, אצל בחורה זה לרוב תהליך פנימי. ולפעמים הן גם לא מסוגלות להבין איך אנחנו מסוגלים לעשות החלטות חשובות כל כך מנקודת מבט חיצונית (כמו שאנחנו לא מבינים למה הן כל כך מסתבכות על דברים).
וכשבחור רץ מהר מדי, מבחינת הבחורה (אם הבנתי נכון, בתרגום לשפה של בנים) הוא לא באמת לוקח אותה ברצינות. בין אם זה כן או זה לא. כי התהליך הפנימי לוקח זמן ועומק, והבחור אכן פחות משקיע בזה ויותר במחשבה החיצונית של כן ולא.
וחוץ מזה, הוא גם לא נותן לה לפתח את זה אצלה, כי הוא מנהל את הקשר מנקודת מבט גברית ולא נותן מקום לנקודת המבט שלה - בלי קשר לזה שהיא נקודת מבט נשית - ולנקודת מבט נשית באופן כללי
אז כמובן הבנות צריכות להבין שבנים הם בנים, אבל גם הבנים צריכים להבין שבנות הן בנות.
אני מקווה שמה שכתבתי נכון ומועיל
והבחורה המסכנה, שבאמת נעלבה ממני בצדק, שאת התודה הזאת את חייבת לה, לא יודעת בכלל.
אין צדק בעולם
בתקופת חיפוש הזוגיות.
ראומה1שיהיה גבוה, אבל לא שחצן.
חתיך, אבל שלא יידע שהוא חתיך.
חכם, אבל שלא יתקן אותי.
עשיר, אבל שיהיה עניו.
תורני, אבל שלא יהיה "כבד".
קליל, אבל רציני.
מצחיק, אבל שידע מתי להפסיק.
רגיש, אבל גברי.
גברי, אבל מחובר לרגשות.
ספונטני, אבל מתכנן הכול מראש.
כריזמטי, אבל צנוע.
מנהיג, אבל שייתן לי להוביל.
אוהב לטייל, אבל גם אוהב להישאר בבית.
ספורטאי, אבל שלא יהיה מכור לחדר כושר.
בשל רגשית, אבל עם נשמה של ילד.
חברותי, אבל שלא יהיו לו יותר מדי חברות.
שיהיה לו תואר.
רצוי שניים.
ועדיף שגם יעשה מילואים בלי להתלונן.
שיהיה לו עסק מצליח או עבודה בהייטק.
אבל שיסיים לעבוד בארבע כדי להיות עם הילדים.
שיאהב ילדים.
אבל שלא ייתן להם מסכים.
שידע לבשל.
ושלא יעשה מזה עניין.
שיקום מוקדם לתפילה.
אבל גם יישאר ער לדייט עד חצות.
שילמד דף יומי.
וגם שיספיק לקרוא ספרי פסיכולוגיה.
שיהיה מחובר לרב.
אבל שיחשוב בעצמו.
שידע לרקוד.
אבל לא יותר טוב ממני.
שיאהב מוזיקה.
אבל שלא ישמיע טראנסים באוטו.
שיהיה כריש במשא ומתן.
אבל עדין איתי.
שיזכור כל תאריך חשוב.
בלי שאני אזכיר.
שידע להחליף גלגל.
לתקן ברז.
להרכיב איקאה.
להבין במשכנתאות.
להשקיע בבורסה.
ולהוציא את הזבל בלי לבקש.
שיהיה עמוק.
אבל גם זורם.
שידע להכיל.
אבל גם להציב גבולות.
שיכבד את ההורים שלי.
ויאהב את האחים שלי.
ויצחק מהבדיחות של אבא שלי.
שיהיה בן 29.
עם ניסיון החיים של בן 45.
והאנרגיות של בן 23.
בלי מטענים.
בלי אקסיות.
בלי דרמות.
ועם אינטליגנציה רגשית של מטפל זוגי.
וכמובן... כימיה. כי אם אין כימיה — כל השאר לא משנה.
כמובן ג'נרטתי את המקבילה לגברים (חלק חמודים, חלק קצת פספס והייתי עורכת יותר)
שתהיה צנועה, אבל נראית כמו דוגמנית.
תורנית ומשכילה, אבל שאין לה ידע הלכתי יותר ממני.
חכמה ושנונה, אבל שלא תנצח אותי בוויכוח.
זורמת וקלילה, אבל שתקפיד על קלה כבחמורה.
שתפרגן לי מול החברים, אבל שלא תגרום לזה להיראות כאילו היא מחנכת אותי.
נשית וענוגה, אבל שתדע להרים ספות כשמנקים לפסח.
דעתנית ומבינה, אבל שתיתן לי להרגיש הראש בבית.
עצמאית, אבל שתחכה להחלטה שלי.
שתרצה לפרנס את לימוד התורה שלי, וחס וחלילה לא שתפתח קריירה.
שתעשה תואר פרקטי.
עדיף בהוראה או חינוך מיוחד.
אבל שתרוויח כמו בהייטק כדי לשלם שכר לימוד לישיבות.
שתעבוד חצי משרה.
כדי שתהיה בבית כשאני חוזר מסדר ערב.
שתאהב ילדים.
שתגדל שבט של שמונה ילדים.
אבל שלא תיראה עייפה לעולם.
שתדע לבשל כמו אמא שלי.
ושלא תשתמש באבקת מרק.
שתכין חלות כמו במאפייה.
ותלמד את כל הסגולות להפרשת חלה.
שתאהב אורחים בשבת.
ותארח 15 חברים מהישיבה בהתראה של שעה.
ותשמח לשטוף את כל הכלים במוצאי שבת בלי להזעיק אותי.
שתהיה מחוברת לרבנית שלה לתמיכה רגשית.
אבל שתסכים עם הרב שלי בכל נושא.
שיהיו לה אידאלים לתמוך בחצי שנה רצוף מילואים.
אבל שלא תדרוש ממני לגור בגבעה.
שתדע לשיר זמירות שבת.
אבל שלא תשמיע קול ליד חברים שלי.
שתאהב מוזיקה יהודית עמוקה.
אבל שלא תביא לי שירי קרליבך של שלוש שעות.
שתעשה ספורט ותשמור על כושר.
אבל בצניעות ובלי לעשות מזה עניין.
שתדע לנהוג בצורה בטוחה.
אבל שתיתן לי לנהוג תמיד.
שתדע לקפל את הציצית היטב בלי שהפתילים יסתבכו בכביסה.
ותגהץ לי את החולצות הלבנות בלי קמט אחד.
שתהיה עמוקה מחשבתית.
אבל שתסתפק בוורטים פשוטים על הפרשה.
שתדע להכיל את הספקות שלי.
אבל שתהיה יציבה כמו סלע אמוני.
שתכבד את ההורים שלי.
ותאהב את השטויות של אחים שלי.
ותצחק מהווארטים הנאמרים בשולחן שבת של אבא שלי.
שתהיה בת 21.
עם בגרות נפשית של בת 50.
והמראה הרענן של בת 16.
בלי היסטוריה של דייטים.
בלי חפירות של 'לאן הקשר הולך' - שפשוט תזרום עד האירוסים.
ועם יכולת הקשבה של פסיכולוגית קלינית אחרי יום עבודה.
וכמובן... שיהיה ענווה ופשטות. כי אם אין פשטות — איפה כל התורניות?
ראומה1
ארץ השוקולדיש שיר כזה
אגב זו תשובה לכל אתגר
היי אשמח ממש לשמוע מנסיונכם מה הייתם עושים.
ביררתי הצעה ממש מעולה, נשמע שבחורה תורנית מבית תורני, החברה בטלפון אמרה לי כן היא דוסה, צנועה וכו וכו.
אני מגיע לדייט וקולט שהיא עם שרוול מעל המרפק, לא קצר קיצוני אבל מעל. לא שופט ולא שום דבר, מדבר רק מהנקודה שלי.
חשוב לי שאישתי תהיה צנועה עפ ההלכה, בזה אני בטוח. ואני לא יודע כל כך מה לעשות עם המצב עכשיו. לדבר איתה על זה ולהגיד שזה מפריע לי ? נראלי יכול לפגוע בה.לפסול על זה בלי להבין מה עומד מאחורי זה? נראלי חבל.
מה אתם הייתם עושים?
בנות - זה בסדר שידברו איתכן על זה? ואם כן, איך?
זו הדרך שהיא בוחרת להתלבש בה.
מעטות אלה שלא מכירות את ההלכה ובדכ הן לא גדלו בחינוך הדתי.
אם היא דתיה מבית לדעתי אין מה לדבר.
זו מי שהיא בחרה להיות ואתה יכול לבחור אם מתאים לך להתחתן אם לא.
אם לא דתיה מבית זה יותר מורכב ואולי אפשר לברר בעדינות.
האם שייך לגבי הצעות שאמרו לי שלא פנויות כרגע, או שבדיוק קיבלו הצעה אחרת, לשאול לאחר זמן מה את המשדך מה קורה ואם פנויה? או שלא שייך?
יש בנות שהן לא יפות, הן פשוט לא. אבל מהדרך שהן מתבטאות, וזה כולל את כל הדרכים האפשרויות (כן, התנא שנה דרך, מצחיק) במיוחד אלו שבטוחות בעצמן. או שאני בכלל מנסה להגדיר משהו שאני נמשך אליו ספציפית ולא יודע להגדיר אותו זו גם אפשרות. אולי, נראות צעירות לגילן אבל מתנהגות כבוגרות? אולי. למעשה אני די נוטה לחשוב שזה אכן זה.
נתקלתי במישהי כזו אתמול והיא עדין תקועה לי במחשבה וזה מוזר. אז בקיצור אם היית אתמול בפתח תקווה בהיפר מור תכתבי לי. סתם.
עכשיו הגעתי לבית אז אני יותר מיושב. שניה רגע עוצר כי נשרף לי האוכל.
אוקי שומעים? אז בקיצור, עכשיו אני פתאום קולט את הפספוס. היא היתה עם האח שלה (בנינו זה הבן שלה אבל אני מעדיף לחשוב שהיא לא נשואה)
קיצר זרקה לו פירגונים בקול .. "מלך מלך!" אני סתם הסתובבתי. נראה לי היא חצי התפדחה למרות שהיא לא מהמתפדחות. אולי מהמפדחות זה כן. בקיצור....
מה רציתי להגיד, חשבו על הסיטואציה שאני מסתובב ואומר לה "יותר ממני?..." מה לדעתכם היתה התגובה שלה? אני אומר הייתה מבקשת את המספר לא שאני משוויץ עכשיו או משהו.
סתם טוב אני רואה שאני שוב מדרדר לכן נעצור כאן. יש למישהו משהו להוסיף?
זה בסדר אתה גם ככה מדבר לעצמך אין מה להוסיף . אוקי... הבנתי.
אני הולך.
🤣🤣🤣
משפיע על מה שאתם מחפשים בבן\ת הזוג או על מודל הזוגיות שאתם מחפשים?
אני בטוח שזה משפיע הרבה יותר ממה שאפשר לבחון בשכל, אבל עדיין זה יכול ללמד הרבה.
לי לקח המון זמן להבין כמה שזה משפיע עלי בין אם רציתי ובין אם לא. אולי אפרט בהמשך..
אני שואל זאת כי הרבה דברים בזוגיות, באופי ההתנהלות הזוגית, ביחסים בין בני הזוג, נחשפים ומתגלים רק לאחר תקופה ארוכה שגרים ביחד.
לדעתי הרבה מה שאתה רואה כיום בבית, לטוב ולרע, לא בטוח שתוכל לאבחן בצד השני לפני הנישואים.
למדתי מה לא לעשות
אותו דבר
מופתע שזה חריג
בעיקר הוציא לי את החשק והמיץ.
הזוגיות שלהם מתאפיינת, לפחות מהמבט שלי, בחיכוכים מינוריים תמידיים, הרבה משחקי תפקידים גבר־אישה, ובפן החיובי דברים שאני מבין שנחמדים שלהם אבל פשוט לא נמצאים בעולם הערכים שלי.
מה שבסופו־של־דבר חיזק אצלי את המחשבה שלפחות עבורי, שאיני מצליח להפיק את החלק החיובי בזוגיות, זה רעיון עם נטו שלילי.
שלמדתי מהם איך לא לנהל זוגיות והורות
היום אני יודעת שזה לא רק הזוגיות/ ההורות
אלא האדם באשר הוא
כי בסוף הזוגיות/ ההורות היא מראה של הבנאדם
גם אם לא רציתי להתנהל כמוהם (והצלחתי בהרבה מובנים)
יש חלקים שנשארו
השפעות מילדות
אפילו כאלה בתת מודע
תמיד יש ויהיה על מה לעבוד
לעשות נכון יותר
אחד של ההורים
השני של הסבא וסבתא שגרו צמוד ממש
הדתדלתי לקחת את הטוב שראיתי משניהם.
מההורים שלי למדתי בעיקר מה לא
מהסבא וסבתא קיבלתי המון.
אבל קצת עיוות לי את המושג זוגיות כי סבא שלי היה בעל מהסרטים באמת.עשה הכל או כמעט לגמרי הכל ופינק את סבתא שלי ממש בלי סוף וממש נהנה מזה.
היא היתה ממש נסיכה שלו.
בעיקר בהתנהלות בתוך קשר,
בסוף, זה מה שראיתי בבית. על בסיס זה, אני יכול לעצב את איך אני רוצה שהזוגיות שלי תראה.
אני לא חושבת שמודלי זוגיות מכל סוג שהוא היו משפיעים על מה שאני מחפשת.
(מיועד לכל המינים, רשום מנקודת מבט זיכרית, כי אני זכר )
מה תעדיפו יותר מתוך 2 אפשרויות.
אפשרות 1 :
בת זוג שתעגל פינות כשהיא תביע את דעתה בחיוך ונועם לגבי דברים שהיא מספרת לך, כדי לא תפגע, לא תכעס או לא תתעצבן
( גם דברים שלא קשורים אלייך אלא גם אליה או לאחרים)
אפשרות 2 :
בת זוג שתגיד הכל דוגרי, אמת טהורה, בצורה הכי ישירה. בלי לעגל. בלי לטאטא. כשאתה הולך לישון אתה יודע בדיוק מה היא חושבת באמת.אין משחקים. אין הפתעות.
עכשיו אני כבר מכיר את המגיב בתגובה השלישית שירצה מישהי שהיא גם וגם
והיא תדע מתי להיות ככה ומתי להיות ככה כאילו היא AI מהלך עם הוראות הפעלה.
אז זהו שבשאלה הזו אין כזה פטנט.
לכן, צריך לבחור מבין 2 האפשרויות כדי להבין מה תעדיפו יותר 1 או 2 .
תדמיינו שתקבלו 100% כזו לכל החיים ואז תענו.
גן עדן רוחני עוד בחייכם, לעונים
הי, לא יודע אם מתאים לשתף כאן אבל בכל זאת...
אני גר בישוב מאוד קטן אי שם... היתה לאחותי חברה טובה שגדלה אצלנו ממש, ותמיד הדיבור היה היא לי ואני לה... [גם ממנה גם ממני]
בסופו של דבר כל אחד פנה לדרכו... ובאמת שכחתי ממנה עד שגענו לגיל היא לא הייתה הראשונה, אבל אני כן אגיד שלפני שנה ניסינו להציע אבל היא הייתה בוף תקופת מבחנים, מיד אח"F יצאה עם מישהו והתחתנה..
וואלה עבר לי יצאתי עם עוד, עדיין לא מצאתי...
אבל פתאום זה חזר לי בברומנג, לא יודע כל פעם שאני רואה אותה עם בעלה (נולד להם בן)... זה כן עושה משהו בלב...
ובשבוע האחרון פתאום יוצא לי לחושב עליה, ואני בלחץ מזה... מה הקשר שאני חושבב, זה כבר עבר לי.
וגם אני כאילו אומר מה אני ימצא...
בקיצור אני אוכל תסביכים...
הציעו לי הצעה והבחור העלה תמונה שלו מלפני עשור++++
איך אני יודעת? כי איכות התמונה ירודה מאוד ומטושטשת. וגם מצאתי בגוגל תמונה עדכנית שלו ממקום עבודתו.
הוא נראה אחרת לגמריי..
זה לא נעים בלשון המעטה וגובל בעבירה על הדיבר "לא תשקר"...
אבל באמת מעצבן. תנוח דעתך,גם בנות עושות את זה.
ועל פי רוב גם שוכחות לעדכן את הגיל בכרטיס.
"לֹא תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ עֵד שָׁקֶר" גם כולל שליחת תמונה עדכנית 
מה הרעיון לשלוח תמונה ישנה? שבדייט פתאום אתאהב באופי שלך?, אבל איך? אם ארגיש ששיקרת לי עוד לפני הדייט?
לא יודעת מה בדיוק קרה, אבל אולי -
מקור התמונה הוא לא הוא, אלא מציע ההצעה?
הרי אם אפשר למצוא בגוגל בקלות תמונה עדכנית, לא סביר שהוא יתעקש לשלוח תמונה ישנה. יכול להיות שזה סתם מה שמסתובב עם הכרטיס שלו - וזה לא הגיע ישירות ממנו.
עוד כיוון של לדון לכף זכות -
יכול להיות שמבחינתו, איך שהוא רואה את הדברים, הוא נראה בול אותו דבר, אז למה לטרוח לשנות??
ואני הכי לומדת זכותראומה1גם בפייסבוק יש לו תמונה אחת ישנה מאוד לפני עשור.
וההצעה נעשתה דרך בוט בינה מלאכותית שמצריך הרשמה אישית דדך הסלולארי הפרטי.
התמונה מלפני שני עשורים רואים לפי מבנה הפנים, משקל הגוף, צבע כל השיער שכבר האפיר, ועוד.
יש הבדלים בין מצלמות דיגיטליות של 200X לבין 201X לבין סמארטפונים של 2020+.
ומה אם הטלפון פשוט שרד המון, המון זמן?
יש לכם מצלמה קצת אחרת
שמתי לב שבתמונה יש לו שיער מלא לעומת התקרחות שיש לו היום, וגם הבטן בתמונה הרבה יותר מחמיאה מהמציאות. אחר כך ראיתי שלצידו יש בקבוק קוקה קולה הנושא את שמו, וחיפוש זריז בגוגל הראה שהקטע עם השמות על הבקבוקים היה לפני למעלה מעשור...
צריך לדאוג לכמה שיותר תמונות מחמיאות