הדבר שיותר כואב לי מהבדידות זה העובדה שיש לה פיתרון. שיש דרך להפיג את הבדידות הנוראית הזאת
ורק כי אנשים לא רוצים, הבדידות שלי נשארת.
אבל עכשיו אני חושבת שזה שזה לא נכון, שאם הפתרונות האלה זה באמת פתרונות אמיתיים נגד בדידות הייתי דואגת שהם ייושמו,
אבל זה לא פתרונות אמיתיים, זה לא באמת יפיג את הבדידות,
ובדיוק בגלל זה אנשים נמנעים מלתת לי את הפתרונות האלה ואני נמנעת מלקבל את הפתרונות האלו.
ובלי קשר, בשבת הבנתי כמה אני כועסת וכמה אני פגועה, וכמה לא יודעת אם אני אצליח לסלוח גם אם היא תבקש סליחה
