ולא יודע איך להביע את זה
כמו מרקו שמצא את אמו
אבל איבד את תכלית חייו
ומאז הוא קרס
כי חייו הפכו להיות לא אמא
אלא החיפוש אחר אמא
ובאותו רגע
בו קיבל את מושא אהבתו
איבד את אותו דבר
לו ייחל
כמו שאנחנו אוהבים תינוקות
או כוכבי קולנוע
כדורגל
וכדורסל
אנחנו רוצים להידבק במה ששלהם ולו לרגע
במתיקות,
בזוהר
בפרסום
בכסף
ואנחנו נצמדים אליהם בעל כורחם
חושבים כי לו נצמד אליהם פיזית
ידבוק בנו ולו חלקיק מהם
נעטף אף אנו בהילת זוהרם
ונבוכים אנו לגלות
פעם אחר פעם
כי רק הד ריק הייתה מחשבתינו
התינוק נותר מתוק
ואנחנו כמה שניסינו
לו הצלחנו לדבוק ולו במעט ממתיקותו
כמה שנישקנו
כמה שחיבקנו והצמדנו אל גופינו
כמה שהרעפנו אהבה מדומה
התינוק נותר חמוד כשהיה
או שמא מושא סבלינו
ואנו נותרינו חסר תוכן וריק
עם הדף של צלילי חיינו
ואנו נואשים למלא
את הבור הריק הזה
ולמרות שכולנו יודעים את התשובה
ושרק סוג מים אחד יכול למלא את הבור
אנחנו משלים את עצמינו לחפש מים קסומים
תחליפי מים עם צבע נוצץ וזוהר
שאינם אלא צבעים רעילים
וכמה שיגידו לנו שאלו צבעים רעילים
וכמה שנכווה מהחומר הכימי
וכמה שנחשוב שכבר למדנו לקחים
נטעה פעם אחר פעם
באיבוד תכלית חיינו
ברדיפה יתומה אחר הריק והאין
בנסיון שווא למלא שוב ושוב
את הבור הריק
שנפער בנפשינו
מסתובבים סביב עצמינו
ככלב השב אל קיאו
בוחרים שוב ושוב באותה הדרך
בדרך שתחילתה אושר ושמחה
מדומה
וסופה ודרכה ייסורים וצלמוות
בטוחים שהפעם פיצחנו את החידה
שבפעם המליון ואחת נהנה עד הסוף
ויודעים שגם הפעם
אנחנו משלים את עצמינו לריק
ושאנחנו מתנפצים
ואיש לא בא לאסוף
את שברי חיינו
אנחנו מגלים
שלמעשה
מעולם
לא היינו
אנחנו
שלמעשה
מעולם
לא באמת
חיינו.
אוף. שיהיה לך טוב.
