כי הוא מזכיר שהגיע עוד יום... שבו אני אשחק את המשחק ואהיה ילדה טובה כדי שלא יעלו על הסוד..
אני אתפלל ואעצום עיינים ואבכה דמעות אמיתיות שהם חלק ממשחק כל כך פטתי כדי שרק לא יבינו את הסוד...
אני אשמור אותה טוב...
אני אחייך ואוסיף משלי...
אני אצרח לכרית בסוף יום בשקט כמו כל יום...
אני אתאפק לא לבכות כשאראה שוב את האורות...
אני אברח שוב לראשי ואעלם שוב במחשבות בשיעור...
כדי שרק לא יבינו שלא יעלו על דעתם שא' הקטנה והתמימה שתמיד מהנהנת ועושה כל מה שאומרים לה שתמיד יש לה מה להוסיף ...
שתמיד אומרת בעד...
שהסוד הגדול שלה הוא...
שהיא לא מאמינה...

