כלומר, כלום בו לא הגיוני, אבל כל שניה אני שמה לב לעוד משהו שמוזר בו.
#מישהו שאל אותי אם "חיפשו אותי" בקטע הזה. פתאום קלטתי שכן. אפילו לא הבנתי. ומבחינתם הכל היה כ"כ ברור. נו, באמת.
חוץ מניצול ציני של מה שאמרתי לא היה שם שום דבר.
(לעזאזל איתם. הם היו צריכים את ההסכמה שלי, הם אשכרה סחטו ממני את זה. ולקח לי כ"כ הרבה זמן להבין.
אני לא באמת כזו טיפשה, רק שלושה שבועות אח"כ גיליתי שהם היו צריכים שאני אסכים)
#אנשים! די לשאול למה *צונזר*, או להגיד שאני טיפשה שעשיתי את זה והגיע לי להסתבך. זה לא היה באשמתי, או כי רציתי את זה.
יודעים מה? נזרום אתכם, אני טיפשה והגיע לי להסתבך. עכשיו אתם בתור חברים שלי, אמורים לעודד אותי, לא להסביר לי למה מה שעשיתי היה שטויות. גם אם עשיתי שטויות, זה כבר קרה. את זה אין לי איך לתקן. פשוט תהיו נחמדים.
#אני שונאת צביעות "דתית". היא גם נורא לא מתאימה להורים שלי. היה מפתיע הקטע הזה.
וכנראה ששרטתי את המכונית של השכנים
בהתחשב בזה שההתלבטות הייתה אם להביא כיסא או לקפוץ להם על המכונית הם כנראה צריכים להגיד תודה...אני סקרנית אם הוא בכלל היה שם לב, גם אם הוא היה שם במקומי. אני מנחשת שלא.
#אני באמת צריכה למצוא מה לעשות עם החיים שלי...
