אז זה שוב ירושלים
שוב
בפסיעות מדודות אנחנו צועדות
אחת ליד השניה
רגל רגל
אני והבדידות
היא מחבקת אותי
מחבקת מאד
מחבקת כל כך כל איבר, נכנסת לאיברים פנימיים, מחבקת מחבקת עד שאין לי יותר אויר.
אני רוצה להיות בנוכחות פשוטה.
אני עם עצמי עם הרוח המטורפת הזאת
אני רוצה להיות בנוכחות עם הגוף שלי, עם הגרביים שלי, עם הרוח שמשתוללת בתוכי,
מטורפת.
אני רוצה להיות.
נוכחות חובה בזולה
והבדידות עוטפת אותי בתכריכים לבנים
חונקת אותי
קןברת אותי מתחת לרצונות הגבוהים
ואני בודדה
ןאין לי איש
ואין איש חפץ בי או קורא בשמי
ואין לי אפילו דף לרשום עליו את הגיגי המטופשים
אני עולה מדרגה מדרגה מתיישבת מול. שני חרדים על הרצף עם חצי סיגריה בפה מתלבטים אם לרדת.
מסומם אחד משכנע אותם
אני פותחת את התיק וקוראת את גפן
הם לא משתכנעים והולכים משם.
אני בצום כבר יום שלם וכל מה שיש לי לעשות זה לחשוב איך עוד אף אחד לא מת מהרכבת הזאת. כל כך פשוט למות. כל כך.
זה עניין של שניות, ופוף. נגמר. היה עולם. היתה אהבה.
אני כאן, ואין איש שלי
שוב
בפסיעות מדודות אנחנו צועדות
אחת ליד השניה
רגל רגל
אני והבדידות
היא מחבקת אותי
מחבקת מאד
מחבקת כל כך כל איבר, נכנסת לאיברים פנימיים, מחבקת מחבקת עד שאין לי יותר אויר.
אני רוצה להיות בנוכחות פשוטה.
אני עם עצמי עם הרוח המטורפת הזאת
אני רוצה להיות בנוכחות עם הגוף שלי, עם הגרביים שלי, עם הרוח שמשתוללת בתוכי,
מטורפת.
אני רוצה להיות.
נוכחות חובה בזולה
והבדידות עוטפת אותי בתכריכים לבנים
חונקת אותי
קןברת אותי מתחת לרצונות הגבוהים
ואני בודדה
ןאין לי איש
ואין איש חפץ בי או קורא בשמי
ואין לי אפילו דף לרשום עליו את הגיגי המטופשים
אני עולה מדרגה מדרגה מתיישבת מול. שני חרדים על הרצף עם חצי סיגריה בפה מתלבטים אם לרדת.
מסומם אחד משכנע אותם
אני פותחת את התיק וקוראת את גפן
הם לא משתכנעים והולכים משם.
אני בצום כבר יום שלם וכל מה שיש לי לעשות זה לחשוב איך עוד אף אחד לא מת מהרכבת הזאת. כל כך פשוט למות. כל כך.
זה עניין של שניות, ופוף. נגמר. היה עולם. היתה אהבה.
אני כאן, ואין איש שלי
