אני לא מקבל לשון הרע.

מקום יפה מאוד. אני אפילו חשבתי לגור שמה.

שהקימו מניין ע"מ לרקוד לבד עם ספר תורה בניגוד למקובל בכל עדות ותפוצות ישראל במשך אלפי שנים ומול מחאת רב היישוב.

מאוד מצער שרק כמה "חוזרים בתשובה מופרעים" התנפלו עליהן, אבל ככל שזה מצער זה גם מובן - הדת"לים מלידה נולדים עם תסמונת כשל חיסונית שגורמת להם להדרדר יותר ויותר אל עבר פי פחת בלי כל מעצור.

אני רואה שהכתבה באתר כיפה נערכה, אבל קודם הובאה שם עדות של אחד המתפללים, שהסביר שמדובר בקומץ נשים פקובוקטיביות, שפעלו בניגוד להוראת הרב ואף הסירו על דעת עצמן את הטפט שהפריד בין עזרת הגברים לעזרת הנשים בבית הכנסת

אותם חוזרים בתשובה שהגיעו מתחתית הרפש של החילוניות כדי ללמד אנשים הרבה יותר טובים מהם מה זו ״הלכה״

מציעה שיחזרו מתחת לאבן

כי הם יודעים שהציונות ה"דתית" כבר מזמן בכיס של השטן הרפורמי אבל החוזרים בתשובה הם אנשים שהגיעו עבור האמת כולה ולא על מנת לעגל פינות

אם הם יעשו משהו לשמאל,

יזעיקו משטרה , יפוצצו להם את הראש ויעיפו אותם לכלא.

זו הסיבה ששמאלנים רואים חוזרים בתשובה רק בטלביזיה.

הבעיה היא אצל נשים אומללות, חפות מפשע וחסרות מגן שגרות בישובים נידחים שהם יכולות להיות קרבן להתעללות מצד החוזרים בתשובה.

למה? ערוץ 7 עסוק בלפרסם גינויים לסיפור ביצהר...

אחרי שהוא "יכפה על הליכוד ואייזנקוט לשבת ביחד", הוא גם יכפה על משובטי אהרון ברק שאחד מתשעת השופטים שימונו בקדנציה הקרובה, יהיה ביטון או בקשי? או שרק הממשלה לא יכולה להיות "ממשלת חצי העם" ובג"ץ (בתמיכת אייזנקוט או כל אחד אחר, ש'המחיר' לישיבתו בממשלה יהיה 0 שינויים במערכת המשפט) יכול להמשיך לנהל את המדינה כרצונו?

בכלל, מה יעשו חגי לובר, הרב קלמנזון ואחרים, שכאבם באמת גדול מנשוא, אבל מעולם לא היו בתוך הביצה הפוליטית, כשביום שאחרי הקמת הממשלה, כל ממשלה, יתברר שאין באמת שום דרך אפקטיבית לגייס את החרדים? מה הם יעשו כשהפוליטיקאים הכושלים שיגויסו בשמם יטענו ש"התברר שההבטחות שהבטחנו סותרות" (כן, איילת שקר, אני מדבר אלייך, נוכלת), כש"התברר שאי אפשר להכריח פוליטיקאים לשבת ביחד", או כש"התברר, שהמקסימום שאפשר לעשות בנושא גיוס החרדים, זה להחזיר את המס על החד פעמי"?

אין היום שמאל ציוני ואין היתכנות לממשלה רחבה.

זה שדדי שמחי אמר עליו שבצבא הוא היה הסגן של בן-גביר (ושמעתי עליו עוד דברים טובים דומים מעוד כיוונים)

גולן הוא שמאל. מי שמאשים את צה"ל בהריגת תינוקות כתחביב, לא עושה זאת סתם בתור תעמולת בחירות, אלא הוא באמת חושב כך.

ולגופו של עניין, כל החוקים של הכנסת והחלטות הממשלה שלא באו טוב לאופוזיצה, בוטלו בבג"ץ מתוקף פרשנות מדומה שהם ניכסו לעצמם.

הכנסת היתה חייבת לתקן את החוק באופן שלא יותיר מקום לספק מה מותר לכבודם ומה אסור.

וזה לא נעשה.

ועכשו הרכבת כבר עזבה את הרציף 

ובפועל ביטל את המינוי של עו"ד רביליו.

לו ישמעו בקולי, הכנסת ה- 25 לא תחזור להצביע בעניין זה, והנימוק יהיה בשל לוח הזמנים הצפוף עד ליציאתה לפגרת בחירות.

רביליו צריך להכנס ביום ראשון למשרד, תחת ליווי משטרתי וראש הממשלה צריך להבהיר בקולו, שהורה לשב"כ (שחלק מהגדרת תפקידו בחוק, הוא להגן על הדמוקרטיה הישראלית) למנוע כל הפרעה לרביליו.

מזכיר הממשלה: לא קראנו לאי ציות לפסיקת בג"ץ | ערוץ 7

@איתן גיל, כל עוד שבליכוד נשבעים אמונים לשמוע לכל גחמה לא חוקית של בג"ץ, כל ההצעות שלך לשינויי חוקים - הם פול-גז בניוטרל.

ביום שבליכוד, בממשלה ובעיקר - ראש הממשלה בקולו - יבהירו שאנחנו מחוייבים *לחוק* ולא לבג"ץ ולכן כשבג"ץ יפסוק נגד החוק, הפסיקה לא תעניין אותנו - אז יהיה טעם להעביר את החוקים שאתה מציע.

והמערכת מחזיקה אותם בגרון לשון נקיה.

משפט נתניהו הוכיח, גם למי שהתעקש לא לדעת זאת קודם - שהמערכת גם לא בוחלת בשום עבירה על החוק, תוך ידיעה שאף אחד מהם לא יתן את הדין. פשוט מדהים, חוקרים עלו לדוכן העדים והעידו שהם והממונים עליהם עברו על החוק בהליכי החקירה, שוב ושוב, בידעה מוחלטת - נגד אף אחד מהם לא נפתח הליך פלילי או אפילו משמעתי.

אגב, גם מנדנבליט עצמו הוקלט מודה ש"שי ניצן מחזיק אותו בגרון". בעצם כך הוא הפך מיועץ שנטען שהוכנס כדי להגן על נתניהו, לדווקאי, שבזמן שראש הממשלה נמצא בביקור מדיני מהותי בחו"ל, בהול להגיש נגדו כתב אישום שהיום רואים כמה היה רשלני.

אגב, אחת הסיבות שאני יותר ויותר מעריך את נתניהו (לצד ביקורת שעדיין קיימת) - היא שיותר מרמזו לו, שתמורת 'מעשה שרון' של 'מהלך מדיני אמיץ' - יאתרגו אותו היטב. הוא סירב, למרות הרדיפה המשפטית העבריינית נגדו, נגד משפחתו ונגד כל סובביו.

אבל עדיין, הוא לא העז להבהיר שגבול הציות לבג"ץ הוא בפסיקה ע"פ החוק ולא על פי מה שבא להם.

לפי פסיקת בג"ץ יכולה היועמשית המפוטרת להוציא את ראש הממשלה לנבצרות בכל רגע נתון לפני כינון הממשלה הבאה.

אם נתניהו יעשה שרירים היא תראה לו את הדלת החוצה, והשותפים שלו סמוטריץ' ושות' יצייצו בטוויטר כמה דברי הבל כאילו באמת איכפת להם.

נותר לקוות שנתניהו אכן יצליח להרכיב את הממשלה הבאה עם הרכב חברי כנסת ראוי, מה שלא נראה ריאלי לעת עתה.

אם סולומון וסופר הבנטיסטים יהיו בכנסת הבאה, נתניהו יכול להתחיל כבר מעכשו לכתוב את זכרונותיו.

פסיקת בג"ץ בעניין הנבצרות אינה חוקית, בדיוק כמו פסיקת בג"ץ בנושא הרשות השניה, בדיוק כמו הפסיקה שמונעת את פיטורי מיארה. נתניהו שנים עיכב כל נסיון מימין לצמצם את גזילת הסמכויות של החונטה, בתקווה שיניחו לו - לא עזר לו.

הדבר היחיד שיעזור למדינת ישראל ובכלל זה לנתניהו עצמו מול עריצות בג"ץ - זה להפסיק להכיר בסמכויות שהם גזולו. כל עוד שנתניהו מסרב לזה, הוא גם אוכל את הדגים המסריחים, גם לוקה, גם משלם וגם עלול להיות מגורש מהתפקיד.

לא עמדו על רגליהם האחוריות בדרישה לקבל את תיקי המשפטים והתחבורה, במקום תיק האנטנות ומשרד יבוא גויות מסוממות מאוקראינה וגלילותיה. 

משרד הקליטה דווקא עבר שדרוג יפה מלדאוג באמת רק לעולים ממדינות דוברות שפות סלאביות לעולים ממקומות אחרים.

@איתן גיל, העובדות הן גם אופציה. 
 

אחרי שנים שהליכוד הפקיר את משרד הקליטה, להבאת מצביעי ליברמן, שרובם המוחלט גויים וחלק לא קטן מהם לוקחים את האזרחות וממשיכים עם דרכון ישראלי הלאה בחו"ל -

אפיר סופר שאתה כל כך הרבה מתגולל עליו, דווקא שינה מדיניות ומשקיע הרבה יותר בהבאת יהודים מארצות השפע.

מעבר לכך, לא יודע מה נתפסת לאנטנות - חוץ ממך, כולם מימין ומשמאל (יהללך זר - ראה את הפרסומים ההסטריים של 'שלום אך שווא'), מודים שבצלאל עשה מהפכה, שההפכה מגמה ביש"ע.

היה מאבק של משרד החוץ שרצה "הסכם בליטרלי", כלומר שאנחנו נכיר ברשיונות הצרפתיים והם יכירו בשלנו. (למעשה זה טוב ליורדים בעיקר).

בסוף החליטו פה סוף סוף פשוט להכיר ברשיון נהיגה צרפתי. וזהו.

השכר פה לא נמוך. אבל אם משפחה לא יכולה לעבוד כמה חודשים זה יכול ממש לערער אותה כלכלית עם עלויות המעבר.

עכשיו מדברים על זה שיכירו להם במקצועות והם יעשו את המבחנים (למשל לרפואה) בחו"ל. כלומר יגיעו לארץ עם תעודה ישראלית חוקית.

שנאספו בידי האמריקאים, בגינם הם הצטרפו למלחמה נגד אירן.

ולא לנוכל מרעננה, שהחלטת החמאס לתקוף בשמחת תורה התקבלה במשמרת שלו. 

וגם לא לרמטכ"ל בדימוס הכושל ביותר אחרי הרצי, שבהוראתו פורק הצבא, והוצא מכלל מבצעיות. או ברקורד הנוסף שלו: הרמטכ"ל הגיבור על אלאור אזריה.

ידי שני המופקרים שהזכרת מגואלות בדם 2000 בנינו ובנותינו ששוכבים מתחת ללוחות שיש.  

בפעם הראשונה שהוא העליל שנתניהו לא התכונן, לא היה מידע מספיק רלוונטי בידי הציבור, אז בנט יכל לדמיין ש'תסמכו עלי, אני יודע'.

אחרי שראינו את עומק החדירה המודיעינית של כוחותינו, לכל המערכות באירן, הפיליטית, הצבאית, המדעית, התעשיה, הפיתוח - עומק כזה לא נבנה בשבועיים וגם לא בשלוש שנים. רק מטומטם גמור, ממשיך לקנות את הצ'יזבטים של בנט.

למשטרה / שב"ס או פרסומות אחרות

מספיק שהוא יפהק הם יצעקו עליו

​כשנזכרים בסיפור התנ"כי, האישה המרשעת התחילה עם אינטרס ברור: היא רצתה תינוק לעצמה. לא היה אכפת לה מהסבל הכרוך בגזילת הילד מאמו האמיתית, העיקר להשיג את המטרה שלה.

​אבל השיא המזעזע מגיע ברגע האמת מול המלך: כשהיא מבינה שהיא לא תקבל את הילד חי, המטרה שלה משתנה לחלוטין. פתאום, עצם הסבל, הפירוק וההרס הופכים למטרה בפני עצמה. בלי שמץ של בושה היא עומדת מול שלמה המלך ומכריזה: "גזורו! גַּם לִי גַם לָךְ לֹא יִהְיֶה".

​זהו בדיוק אותו התהליך. זה מתחיל מרצון "להשיג משהו" (אפילו במחיר כואב), ומסתיים באובססיה עיוורת לעצם הנתק והחורבן. כשמחנה שלם מוכן "לגזור" ולפרק חבלי מולדת — בין אם בהסכם ובין אם בנסיגה חד-צדדית מדממת — המטרה כבר מזמן איננה שלום או ביטחון. המטרה הפכה להיות עצם ה"גזורו".

​בשלב הראשון, המרשעת מבינה שהיא לא תקבל את הילד. אבל השיא מגיע בשלב השני: אפילו כשהאם האמיתית מוותרת וזועקת "תנו לה את הילוד החי והמת אל תמיתוהו" – כלומר, התינוק מוגש לה על מגש של כסף – היא מסרבת! היא כל כך התאהבה ברעיון של הסבל והחורבן, שהיא מוותרת על התענוג של גידול ילד חי, ומתעקשת על האכזריות הטהורה: "גזורו! גַּם לִי גַם לָךְ לֹא יִהְיֶה". עצם הגזירה וההרס ניצחו את האינטרס המקורי.

​אבל יש בסיפור התנ"כי הזה עוד נקודה מדהימה לסיום: שלמה המלך, בחוכמתו, פוסק למי לתת את הילד, אבל לא מצינו בתנ"ך שהוא מעניש או נוקם באישה המרשעת. הוא הבין שהרשעות המטורפת הזו לא הגיעה מתוך רוע קלסי, אלא מתוך מרמור עמוק ואבל קשה על כך שהבן שלה מת בלילה. הקנאה העבירה אותה על דעתה.

​אולי הלקח עבורנו הוא לא לכעוס על מובילי הדרך האלו בשמאל, אלא דווקא לרחם עליהם רחמים רבים. המרמור העמוק על אובדן השלטון, ההגמוניה והדרך, פשוט מעביר אותם על דעתם – עד שהם מוכנים "לגזור" את הכל, העיקר לא להישאר לבד עם הכאב.

הטענה ש'השמאל אף פעם לא פינה יישובים' היא כמו הטענה שהיתוש לא אשם בזיהום של העקיצה. היתוש אכן לא מחדיר את החיידק האלים, אבל הוא זה שמזריק את הרעל שמייצר את הגירוד הבלתי נסבל.
 

​באותו אופן, מחנה השמאל מייצר את התנאים והלחץ – דרך הפגנות, השנאת המתיישבים או חקירות מנהיגים – שדוחפים את המערכת לפעולה. השיא של ה'גירוי' הזה הגיע בהסכמי אוסלו: השמאל הביא את המחבלים מטוניס ונתן להם ממשל ושליטה בשטח. המהלך הזה יצר מציאות ביטחונית קשה ומדממת שהפכה את ההגנה על היישובים למשימה מורכבת ויקרה בהרבה, והפכה את המצב הציבורי ל'מגרד' ומציק מאי פעם.

​המשל הזה מגיע לנקודת השיא שלו בהתנתקות: המהלך אמנם הובל פיזית על ידי מנהיג מהימין, אבל מחנה הימין עצמו היה חלוק לחלוטין וחצי ממנו התנגד לו בתוקף. מי שנתן למהלך את הגיבוי המוחלט ואת הרוב הנדרש, כאיש אחד, היה השמאל. בלעדיו, ה'גירוד' והלחץ הביטחוני שנוצר מאוסלו לעולם לא היו הופכים לפצע הפתוח של עקירת היישובים. המנהיג מהימין אולי ביצע את העקירה בפועל, אבל השמאל הוא זה שיצר את התנאים, סיפק את הרוח הגבית והעניק את הכוח הפוליטי שאיפשר לזה לקרות.

משל היתוש ומדרש הגרזן: מי באמת אחראי לעקירת יישובים

משל היתוש ומדרש הגרזן: מי באמת אחראי לעקירת יישובי | ערוץ 7

מי בכלל הכריח את בגין לנהל משא ומתן עם סדאת? הוא יכל לדחות על הסף את המגעים הסודיים שנהל משה דיין כמו שגולדה דחתה את סדאת וזה כמובן עלה לנו במלחמת יום כיפור.

מי הכריח את שרון לצאת מהרצועה ככה ללא הסכם?

… שאתה לא חולק על העובדה שמהסכם הארור עם מצרים החלו הצרות.

שבת שלום

....השמאל אף פעם לא פינה ישובים

אז אולי סוף סוף תענה לעניין, בשרשור שאתה פתחת, וכשהעלו בו טיעונים עניניים, התאמצת להסית את הדיון (ולהסית נגד המגיבים):

לעניין - האם לדעתך השארת נסראללה חי - אקטואליה וחדשות

הציבור החרדלי שומר על המסגרת האורתודוקסית, בניגוד לחברים מקרית שמואל ואחרות שכבר מזמן מוגדרים כקונסרבטיבים בואכה רפורמים.

הגברים עדיין הולכים לבית הכנסת בשבתות וחגים בעוד הנשים חצו מזמן את הקוים האדומים, והעיפו את כיסוי הראש לכל הרוחות והשדים.

הכיפה הרישמית הולכת וקטנה, ולא רק ברעננה.

טלית קטן הס מלהזכיר