חת שתיים, חת שתיים, אלוהים שומע?! עבור.
אני כאן למטה, הלווווו למטה, לא. לא. יותר נמוך, יותר. יותר נו, בחייך.
הנה, הנה, פה. כן, עוד טיפה שמאלה. הנה, זהו זה. זה אני.
הי, מה קורה.
יש לי כמה מילים אליך, יש לך כמה שניות? יופי. תודה, באמת תודה, זה יעזור לי מאד.
אז ככה.
בוא נדבר דוגרי, בלי קלישאות. בלי קלישאות אני אומרת לך, אלוהים, אני אוהבת אותך, אבל מה אוהבת, אוהבת אוהבת.
עד שאני ממש מרגישה. לרגע אחד.
ורציתי לומר לך שאני ממש מעריכה את הראש הזה שנתת לי, ואת הלב הזה. לא מובן מאליו בכלל, כלום לא מובן מאליו.
אליו, מה זה בכלל.
ראש מלא מחשבות מחשבות, זולגות אחת על גבי השניה, כמו טיפות גשם כבדות כאלה שנופלות על גג מפח. בום. טק. בום. טק. בום. טק.
מחשבה. בום. מחשבה. טק.
אני רק בת 20, אלוהים, למה אני רוצה כבר לא להיות. למה. למה. למה. למה. למה. למה. למה. למה
למה אני רואה אשה בהריון ומרחמת עליה. למה למה למה למה
למה אני הולכת ברחוב ורואה אנשים ואומרת מה לעזאזל אתם עושים פה. למה למה למה למה
למה אני לא יכולה לאכול, אלוהים. למה?
למה. למה.
אני רק בת 20.
מחר תגשים לי חלום ואני ארגיש כמו ילד שמפוצץ בלוני סבון, וקופץ כדי להגיע להכי גבוהים, ההכי גבוהים הכי שווים.
אתה תגשים לי, אני יודעת, שנה אני מחכה לרגע הזה.
אתה תגשים לי, ואתה תתן לי לאכול, בבקשה. תן לי לאכול.
פתח פיך ואמלאהו, הנה, אני פותחת. חזק חזק. נקרעה לי השפה כבר.
תפתח את הצינור הזה מעליי שכתוב עליו בשמימית ברכה. אולי בשמימית לא כותבים ברכה, אולי רק מציירים לב, או מתנה, או ציפור.
תגשים אותי,
תודה.
זהו, אתה יכול לחזור לעמדה. עזרת לי מאד.
אני כאן למטה, הלווווו למטה, לא. לא. יותר נמוך, יותר. יותר נו, בחייך.
הנה, הנה, פה. כן, עוד טיפה שמאלה. הנה, זהו זה. זה אני.
הי, מה קורה.
יש לי כמה מילים אליך, יש לך כמה שניות? יופי. תודה, באמת תודה, זה יעזור לי מאד.
אז ככה.
בוא נדבר דוגרי, בלי קלישאות. בלי קלישאות אני אומרת לך, אלוהים, אני אוהבת אותך, אבל מה אוהבת, אוהבת אוהבת.
עד שאני ממש מרגישה. לרגע אחד.
ורציתי לומר לך שאני ממש מעריכה את הראש הזה שנתת לי, ואת הלב הזה. לא מובן מאליו בכלל, כלום לא מובן מאליו.
אליו, מה זה בכלל.
ראש מלא מחשבות מחשבות, זולגות אחת על גבי השניה, כמו טיפות גשם כבדות כאלה שנופלות על גג מפח. בום. טק. בום. טק. בום. טק.
מחשבה. בום. מחשבה. טק.
אני רק בת 20, אלוהים, למה אני רוצה כבר לא להיות. למה. למה. למה. למה. למה. למה. למה. למה
למה אני רואה אשה בהריון ומרחמת עליה. למה למה למה למה
למה אני הולכת ברחוב ורואה אנשים ואומרת מה לעזאזל אתם עושים פה. למה למה למה למה
למה אני לא יכולה לאכול, אלוהים. למה?
למה. למה.
אני רק בת 20.
מחר תגשים לי חלום ואני ארגיש כמו ילד שמפוצץ בלוני סבון, וקופץ כדי להגיע להכי גבוהים, ההכי גבוהים הכי שווים.
אתה תגשים לי, אני יודעת, שנה אני מחכה לרגע הזה.
אתה תגשים לי, ואתה תתן לי לאכול, בבקשה. תן לי לאכול.
פתח פיך ואמלאהו, הנה, אני פותחת. חזק חזק. נקרעה לי השפה כבר.
תפתח את הצינור הזה מעליי שכתוב עליו בשמימית ברכה. אולי בשמימית לא כותבים ברכה, אולי רק מציירים לב, או מתנה, או ציפור.
תגשים אותי,
תודה.
זהו, אתה יכול לחזור לעמדה. עזרת לי מאד.
זה משו שלילי?!)
