יש סיכוי מאד מאד נמוך שיקרה משהו בנסיעה... רוב הלידות לוקחות מינימום שעה. 

נסיעה של כ-  25 דקות

הזוי לצעוק ליד נהג מונית לא מוכר...

אבל פשוט לא ספרתי אותו

סליחה ששרשרתי לא נכון...

אף פעם לא עלה על דעתי לקחת אמבולנס. זה לא עולה כמה מאות שקלים?

אני לא רואה סיבה לקחת אמבולנס...

גם כשאנחנו חוצים את הכביש.

אולי נזמין מראש אמבולנס?

את לא יכולה לטעון שאין סיכון בחציית כביש

סטטיסטיקה של תאונות דרכים יעידו

ובכל זאת- אנחנו שופטים לפי המציאות הסבירה באותו הרגע, עם הנתונים הגלויים לענינו

כמו שנאמר אין לא לדיין אלא מה שעיניו רואות

לא שופטים על פי ספקולציות של עתידות שאין לנו יכולת לחזות אותן

וגם לא על כל חולה מזמינים אמבולנס. יצא לנו אישית פעמיים להגיע למיון (בגלל מחלות, לא לידות), ונסענו במונית או ברכב... אמבולנס באמת מיועד למצבים של פיקוח נפש ממש...

בכל אופן, לא נתווכח. שכל אחת תישאר בגישתה

את מתקשרת לאמבולנס?

למה לא לנסוע פשוט ? את יולדת בלידות בזק?

איזה סיכון יש? לידה לא מתפתחת בכמה דק'..

בגלל זה שאלתי אם את יולדת בלידות בזק ואז באמת יש היגיון..

אחרת מגיע אמבולנס ו? את אומרת יש לי צירים? 

זהו? 

בראשונה - אמבולנס, חצי שעה נסיעה (סתם כי לא היה לנו רכב)

בשניה - רכב פרטי, טיילנו איזה כמעט שעתיים (היינו אצל ההורים, נסענו לפזר את הילדים והביתה להתארגן ואז לבית החולים)

שלישית - תכננו רכב אבל זה היה בשבת ואמרו לנו שעדיף אמבולנס. חצי שעה כנ"ל, אפילו פחות.

לידה ראשונה - רכב פרטי (עם חמי וחמותי).

לידה שנייה - ברכב שלנו (עם אמא שלי).

לידה שלישית - במונית (כי בדיוק התקלקל הרכב).

לידה רביעית - ברכב שלנו (רק אנחנו).

לידה חמישית - ברכב פרטי (של הדולה. בעלי הצטרף אח"כ).

לידה שישית - במונית (עם הדולה, בעלי הגיע אח"כ), כי לביקו"ח אי אפשר להגיע ברכב פרטי...

מקווה ומתפללת שלעולם לא אצטרך לנסוע באמבולנס. (ולכאורה אין סיבה שזה יהיה, כי אנחנו גרים במרחק קצר מבתי החולים).

ולהיות כפופה לנהלים של האמבולנס (נראה לי שצריך לשכב, למשל),

ובאופן כללי - להיות תחת טיפול רפואי מוקדם מדי... (מבחינתי ללדת בבית-חולים זה רק מחוסר ברירה...)

אבל שאר הסיבות שלי עדיין תקפות

אולי יותר בדיעבד, אבל בהחלט גם תוך כדי.

בקיצור, אני ממשיכה לייחל שלא אצטרך אמבולנס אי-פעם, וגם לא בלידה.

עד 24 שעות, נראה לי, זה עדיין בסדר אם לא יולדים.

אח"כ בבית החולים אפשר למשוך עוד, עד יממה.

הכוונה שלי הייתה שלא צריך לעזוב הכול ומיד לטוס לביה"ח, אלא אפשר קצת להתעכב כדי לסדר עניינים נצרכים, ואז לנסוע.

מה גם שלא תמיד בטוחים מיד שמדובר בירידת מים...

של מים מקוליונלים צריך בהחלט לרוץ

במקרה של ירידת מים אחרת צריך לצאת בלי להתעכב בבית אבל אין בעיה לנסוע למקום רחוק

בבת אחת במקרה כזה יש חשש להפרדות שליה או לירידה מהירה של העובר לתעלה 

בבת אחת הכוונה שכל המים יוצאים בבת אחת בשניה אחת ויש בזה סיכונים לכן צריך להגיע כמה שיותר מהר

במקרה כזה ובמקרה של מים מיקונייאלים

אם יורדים לך המים בזרם גם אם זה בשטף כנראה שזה לא בבת אחת

1- באוטובוס

2- באוטובוס

3- ברגל (לקח לי חצי שעה, בד"כ קצת פחות)

4- אבא שלי הסיע

ולא הרגשתי צורך באמבולנס.. זה לא לוקח הרבה זמן באוטובוס

גרה במודיעין ונסעתי להר הצופים בשתי הלידות באוטובוס 

בשתי הלידות נתבשרתי שיש לי מיעוט מים והופניתי למיון. אז פשוט ארזתי תיק קליל ונסעתי לבי"ח עם בעלי. ע"מ להתבשר שהכל בסדר ואני יכולה לחזור הבית לחכות ללידה.. אך בשתי הלידות נתבשרתי שאני חייבת להישאר לזירוז.

וכך יצא שללידות שלי אני נוסעת באוטובוס ברוגע. ללא צירים ודאגות על הראש 

מקווה שלקראת הלידה הבאה אוכל לחוות כמו אישה נורמלית את הצירים בבית. אשמח להתלבט מתי לצאת לבי"ח. להתקשר לאמא בלחץ שיש לי כבר שעתיים צירים וכו'.

אני לא מכירה את ההליך הזה. אני מכירה רק נסיעה באוטובוס, בדיקה, סטריפינג ופיטוצין

ויצא לי שנסעתי בשבת לבי"ח- אז הזמנו אמבולנס...

כל השאר ברכב פרטי שלנו/ של ההורים (מתי שלנו לא היה רכב)

ואנחנו גרים בעיר מסוימת ויולדת בעיר סמוכה.בין 25 דק' נסיעה ל45 דק'. תלוי בשעה ובפקקים...

באחת הפעמים הייתי בראשל"צ, נסעתי לאסוף את בעלי בבני ברק (עם צירים סדירים כל 4 שעות- כן כן תיזמנתי) ומשם הוא נהג למעייני הישועה.

עד שהגעתי למעייני הישועה פרחה נשמתי. כל הדרך צרחתי לסירוגין על בעלי שיסע בזהירות (היה לחוץ יותר ממני) ומהצירים.

הוא חיפש חניה ואני ילדתי בקבלה חחהה

מזל שכביש 4 היה פנוי לגמרי (חמש וחצי בערב)

אתר מתכונים לתינוקות. אפשר לחפש לפי גיל, מרקם, רגישויות וכו.

מפעילה אותו תזונאית תינוקות וילדים. 

אני התחלתי עם מרק טחון (ירקות ועוף והודו)

ואחכ גם מנה של פירות טחונים

בננה מעוכה

אם היא אוכלת סלמון אז אולי טונה מתאים

ארבעה ימים של רגשות מעורבים וטלטלה שנבעו משטות של אנשים משועממים

ולחשוב שאם לא הייתי עולה על זה הייתי כל חיי חושבת שזאת היתה הפלה

ועוד ניסית להוריד את ההתקן... 🙈

לק"י

ואז מגלים שזה לא.

ואז הבנתי שהם מוכרים את זה לאנשים שרוצים לעבוד על אחרים. אבל זה גם מגעיל... זכותם למכור, אבל זה ממש רעיון חסר גבולות באנושיות.

אני בשוק שדבר כזה קיים

הכי לא מצחיק שיש 

ד"א, למה בדקת הריון אם יש לך התקן?

אבל בעיקרון ממשיכים כרגיל כמה שאפשרי.

אם יצא הלוואי ומעולה, אם לא אז מניחה שתתראו בהמשך? עדיף לטבול בזמן. אם יוצא במועד ממש לא מתאים והוא ממילא בטוח לא מגיע אישית הייתי דוחה ביום.

מבחינת היריון/ביוץ וכו, לא בהכרח שיתפספס אבל גם אם כן לדעתי אין הרבה מה לעשות אם זה מצב חד פעמי. את יכולה לשאול רופאת נשים ולעקוב אחרי הביוץ, אולי זה פשוט יסתדר לבד.

לצערי אלה התובנות שלי בנושא, מקווה שיסתדר לטובה בעזרת ה'.

ממש ממש מתסכל....

תזכרי שה' יכול לעשות הכל... להוציא את בעלך מכל חור, שתיקלטו מתי שזה לא יהיה שתהיו ביחד לראשונה... תנסי להתמקד בהשתדלות שלך. מעבר לזה - 3 שותפים לאדם...

חיבוק... מנסיון זה באמת משוגע... 

את רוצה גם למנוע הריון?

ומתלבטת על התקן לא הורמונלי

הוא מתקין לפי מבנה וגודל הרחם, משתמש בכמה סוגים (מה שכן, הוא לא משתמש בנובה טי וגם הסביר לי למה הוא בעייתי).

כל מי שהתקינה אצלו ודיברתי איתה מרוצה מאוד וציינו שהיה טוב יותר מהתקנות קודמות.

ולגבי כאב, לי לא כאב בכלל ההתקנה, אח"כ הרגשתי מעט כאב.

לגבי דימומים לא יודעת להגיד, כרגע מניקה ב"ה.

בהצלחה❤️

ואז ב"ה במעקב הריון אצלו

הוא גם באמת לא ממליץ על הנובה טי בגלל המבנה

אני די בטוחה שהוא מביא מחול התקנים

הוא גם אמר שהוא נלחם להכניס את הספקולורומים הקטנים לבית חולים / מרפאות להקל על נשים 

במקום אחר שיש נשים שיש להן מלא דימומים עם בלרין וגניפיקס, אז כנראה שאין באמת תשובה איזה התקן הוא "הכי טוב" זה מאוד אישי.

אני עם מונה ליזה (ממה שידוע לי זהה לחלוטין לנובה טי) סה"כ מרוצה אבל לא ניסיתי משהו אחר 

ג'ניפקס באמת נחשב שגורם לפחות דימומים ובעיות טהרה בין מחזורים

דוקא בלרין הבנתי שלא כי יש לו יותר תזוזה ומגע עם דפנות הרחם.

ממליצה על ג'ניפיקס אצל דר ברונו רוזן

האמת היתי מלאת חששות מכתמים וכו

ב"ה

לפי הפסיקה שלנו ההתקנה אטסרת

עשיתי הפסק 4 ימים אחרי ההתקן

עם הדרכה מתאימה לכבי בדיקות 7 נקים והתנהךות בכללי

מאד מאד מרוצה

לא חלמתי שנתהליך יכול להיות ככ נעים

אחרי 3 חודשים חושבת שהיה שווה הנסיעה מהצפון וגם המחיר...

שה' ימלא חסרונכם..

לא יודעת אם לפי כל הפסיקות, לא מכירה את כולם בשביל להגיד אבל לפי מה שאני יודעת, צריך לטבול רק אחרי שבועיים מההפלה

אז אם עברת רק אתמול, צריך לחכות שבוע ואז עוד שבוע של הנקיים ואז הטבילה זה יוצא שבועיים 

אז זה בדיוק מה שהרב אמר לי, לחכות 7 ימים להפסק, ואז בצירוף ה7 נקיים, זה יצא לפחות שבועיים אחרי.

זה כמו בלידה, שאחרי לידה צריך לחכות זמן מסויים, שבוע לבן שבועיים לבת

מקווה שלא המצאתי עכשיו🤭 אבל חושבת שזה הרעיון

פשוט בלידה זה באופן טבעי יש משך זמן של דימום ואז במילא עובר הזמן

עברתי הפלה טבעית, אז גם ככה היה לי דימום כמה ימים, אז לא יצא שחיכיתי במיוחד

אולי גם בגרידה הדימום יכול לחזור🤷🏻‍♀️

הייתי בטוחה שאמור להיות כמו מחזור, מההתחלה.
אז אחכה עוד קצת. גם ככה צריכה לחכות שבוע להתחיל הפסק 😉

תודה על החיבוק!

מכיוון שלא יודעים מה מין העובר, אז הולכים על הטומאה הארוכה יותר של נקבה..

אני חושבת שלפי הפסיקה של הרב זכריה בן שלמה אפשר לעשות הפסק ברגע שאת יכולה, ופשוט לחכות לטבילה שיעברו שבועיים, אבל אני לא בטוחה ב-100% לגבי זה.

צריך לחכות שבועיים לטבילה.
תודה!

בשבת התחיל דימום כמו מחזור, דווקא זה ממש הרגיע אותי לראות את זה, כי היה מוזר לי שלא היה כלום

שולחת לך חיבוק חזק!!! עברתי את זה לא מזמן בכיתי בלי הפסקה שבועיים רצוף!

אבל אחרי זה השם פיצה אותי בענק!

אנחנו לא מבינים אבל מאמינים!

תני לעצמך את כל הזמן שאת צריכה בעולם!

חרי זה הכל משתחרר והזמן מרפא לגמרי את הכאב הגדול!

אני עברתי 2 גרידות יום אחרי יום כי השליה לא רצתה לצאת,

ואני זוכרת שכבר אחרי הגרידה הראשונה לא ראיתי שום דימום

כי הם מנקים מאוד טוב את הרחם למרות שהיתה לי רשלנות רפואית חמורה בגרידה הראשונה.....

לגבי השבעה נקיים לא יודעת אם כדאי לך למהר הרחם עוד צריכה להחלים והגוף צריך להתאושש...

תוה על החיזוק שכתבת! ❤️
מאוד התחברתי למשפט אנחנו לא מבינים אבל מאמינים

ברוך ה אתמול התחיל דימום,זה הרגיע אותי שהכל תקין עם הגוף שלי

קודם כל לזכור שחלומות שווא ידברו

ושאת נמצאת במקום בטוח ב"ה, ושאם מישהו מת בחלום זו סגולה לאריכות ימים ;)

דבר שני, שתדעי שככל שחושבים יותר על חלום ומשחזרים פרטים שלו, ככה כל פעם, את בעצם מאמנת את המוח שלך לזכור חלומות, ואת רוצה בדיוק הפוך. ולכן לא לדוש בראש שוב ושוב על הדברים המפחידים, תנסי לחשוב על משהו אחר במכוון (אפילו לחשוב בערב על נושאים שנחמד לך לחשוב עליהם חחח) כדי להירדם.

בנוסף תבדקי שאין דברים פיזיים שמעירים אותך- שבחדר לא חם מדיי, קצת מאוורר נגיד קצת חלון פתוח, ששתית מספיק מים...

שמעתי שזה קורה בהריון

וגם לי קרה כמה פעמים ואני מזה לא אישה של חלומות 

אבל אני לא מוצאת בכרטיס שלי

אם מישהי מוצאת מעולה🤭

אבל בגלל שעברתי לא מעט בתחום אז יתכן ואלו פחדים מהתת מודע

בכלאופן השתדלתי לתת צדקה

מה שבטוח לא יזיק

כשאני מתעוררת בלילה מחלום רע ומציאותי ממש - אני לא חוזרת לישון באותו מקום או באותו מצב

לילדים שלי אני אומרת ללכת לישון הפוך, ראש זנב

ואני הופכת כרית, שמיכה

עושה שינוי משמעותי

זה עוזר לי להתנער מהחלום וללכת לישון עם ראש חדש

אני לא זוכרת מה, אולי קשור להורמונים.

תנסי לשאול את הגיפיטי , מעניין מה הוא יגיד בעניין. 

שנגרמת במהלך ההריון.

בעיקרון זכרון של חלומות נקבע לפי הזמן שהתעוררת בו בתוך מעגל השינה.

אם זה ככה זה אומר שאלה החלומות שלך, ההבדל הוא שעכשיו את זוכרת אותם🙊

ממש, כאילו ברמה שאני מפחדת לספר את זה.

דברים מפחידים מאד

אוף

בכל אופן אני לא מאמינה שלחלומות יש השפעה עלינו, הם בסך הכל תוצר של פעילות מוחית שקורית בזמן השינה.

יכול להיות שהם ביטוי לחרדות שהגוף שלך מרגיש בהריון

והסיבה שאת זוכרת אותם היא בגלל השינה הקלה בהריון 

גם בהריונות שלי היו לי חלומות חזקים בטירוף.

כאלו שמתעוררים מהם, לוקח זמן לקלוט שבעצם זה היה חלום ועכשיו אני כבר לא חולמת.

דווקא לא היו לי סיוטים, אבל כן חלומות חוזרים וממש ממש חזקים.

כל הריון מחדש.

נוראי.

העצה שלי היא להיכנס לשינה בהרפייה

תעשי דימיון מודרך, תשני עם מוזיקה נעימה ואולי זה יעזור..

עם כדור או בלי כדור,

כי דווקא הכמה ימים רצופים של החלומות היו בימים ששכחתי לקחת, מעניין 

בהחלט מכל ילדיי היה לי הריון אחד עם חלומות איומים
כשהייתי קמה, הייתי משותקת, לא מתליחה לזוז ורועדת מהפחד.
דבר ראשון:
לומר "חלומות שווא ידברו" מיליון פעם.
כשמעט נרגעתי נצמדתי לבעלי, התכסיתי טוב ונרדמתי שוב...

מגע גוף מאוד מרגיע במקרים האלו.(כלומר להיצמד למישהו שישן).