אם ראית את כל התגובות פה ןלא עזר לך אז אני לא חושב שמישו ממנו יוכל לעזור לך את צריכה לפנות לגורם אחראי יותר ובעל ניסיון יותר

להרבה אנשים זה קורה שנשבר להם והכל...אבל יכול להיות שזה משו חולף...

 

כרגע טוב לך? ומה יהיה אח"כ??גם כן יהיה לך טוב?למה?מה כ"כ טוב לך?מה זה תורם לך כרגע?מה סה יתרום לך אח"כ??

תשתפי אותנו (כדי שנבין, או כדי שיהיה לנו מה לסתור... ;) )

לדעתי דווקא כשנשמרים,

קל יותר להשיג קשר אמיתי ולא מזוייף.

זה אולי טבעי,

אבל התורה אסרה את זה ולכן לא רוצים שהיא תעשה את זה.

אני מכיר הרבה שנשמרו,

והיום הם בעלי משפחות.

אז בבקשה לא לכתוב מהראש של:
"אני עושה מה שבא לי ואפ'חד לא יגיד לי מה לעשות"

כי אנחנו לא באים להגיד מה לעשות,

אלא מה כדאי לעשות.

יש כמה אנשים שבאמת מציגים את זה, כאילו אישה אמורה להיות תקועה בבית, לשרת את הבעל וללדת ילדים...

יש כמה כאלה בעולם.

 

גם אם נפגשת בסביבתך באנשים כאלה, גם אם ביררת לעומק וזאת אכן גישתם - אין זה אומר שלכן צריך לקחת לקיצוניות השניה - ולהיות חופשיה לגמרי.

זה רק אומר, שאת רציכה להראות להם שיש לך אישיות משל עצמך, וגם את זקוקה להנאה ומימוש, ואולי לא מתאים לך להיות בבית כל חייך.

 

אשמח אם תסבירי יותר...

;(

ברצינות זה כואב.

החוסר הזה, הצורך בהשלמה, ה"אין" שיש בתוך הלב.

כמו שכבר למדנו, וחפרו לך... האדם נולד חצוי. והוא צריך, ממש חייב... את החצי השני שלו.

כל הגוף שלו זועק, כל כולו בוער.

וזה לא רק 'יצרי' וגופני. זה באמת צורך לנשמה, צורך עמוק עמוק.

געגועים.

 

את יודעת שחבר עכשיו, זה לא שייך. לא טוב לך, לא טוב לו, סתם מזיק לקשר.

ובכל זאת, הלב זועק.  החסר מורגש.

ה' נותן לך כאן נסיון רציני. הוא שם לך את הצורך האמיתי והרציני הזה, לפני הזמן.

ואם הוא עשה את זה, כנראה שיש לך את הכוחות להתמודד. את חזקה, את מסוגלת.

אולי ה' רוצה ללמד אותך, לפתח בך, להעמיק אצלך את היכולת להשליט שכל על רגש?

את יכולה! ברור שאת יכולה!

 

מה כן עושים? זאת שאלה גדולה. כל אחד מוצא את הכיוון שלו.

יש מי שמכניס לעצמו לראש "זה לא שייך", "זה לא לעכשיו", והרגש 'מוקפא'.

יש מי שמעסיק את עצמו, מתנדב, עובד, עושה, פעיל. ככה אין זמן לגעגועים ולחוסר.

יש מי שמחזק את עצמו רוחנית. לומד עוד, מתקדם, שואל יותר, מברר. ככה הוא גם בונה את עצמו, גם מכין את עצמו לחתונה, גם מעסיק את עצמו, וגם - ידוע הדבר שההפך ליצר עריות, זה יצר לימוד תורה.

 

אבל את צריכה להחליט עם עצמך, אני מסוגלת! ולמרות שזה קשה, ובלתי אפשרי, ואני ממש נקרעת מרוב כאב...

 

בהצלחה יקרה.

|חיבוק|

 

 

תתחתני.

אני הייתי מעדיפה שיהיה לה חבר והיא לא תתחתן!

כ"כ מתחשק לך חבר?

מה קרה מה יועיל לך בחבר?

היא לא אמרה שמתחשק לה חבר.. היא אמרה שעדיף שיהיה לה חבר מאשר שתתחתן בגיל 12!!!

חבר יועיל לה, שהיא תוכל לשתף מישהו במה שעובר עליה, ושיעזור לה.

 

שמעתי גם שזה תורם לבטחון העצמי.

 

 

עכשיו, זה בכלל לא אומר שאני בעד חבר, אלא אני רק אומר, שאני שם לב שאתה לא עונה מהזווית הנכונה בד"כ.

אתה לא אמור לחתוך ולפסול, כלומר, ישר להגיד "לא! זה דבר מפגר לעשות!! זה אסור!!!" וכו'.., רק כי אתה יודע שזה לא כדאי.

 

תנסה להבין מה מפריע לה, ולפי זה תנסה לעזור לה, לא לגרום לה הפסיק.

מה הבעיה?

בגיל 12 גם מותר להתחתן...

אז היא תיתחתן בגיל 12..=]]פעע זה יראה קצת מוזזר.=]]

אני מרחמת על הילדים שלה!!! (מתי שיהיו...)

עליה, ועל בעלה..

בס"ד

 

היא לא אמרה שהיא רוצה להתחתן..

 

היא רוצה חבר..אבל לא בקטע של לרצות חבר..

 

היא יותר מנסה לשדר שנשבר לה מהדוסיות..

 

וזה בא לידי בטוי ברצון בחבר,וירידה בצניעות..

 

עשיתם שם סלט סלט..

 

אני חושבת שלזה היא התכוונה..

 

 "אם אני חוטא כבר עד הסוף..." האמירה שלך לא נכונה מיסודה! זה כמו שתעשי דיאטה ויגישו לך אוכל ממש שוווה ואחרי שהתחלת לאכול תגידי נו, אכלתי אז נמשיך.. זה לא נכון!! ככל שתאכלי יותר יש יותר קלוריות! עדיף לצאת עם 400 קלוריות מיותרות ולא עם 700 קלוריות מיותרות...

מקווה שההשוואה הובנה.. ובכל מקרה עדיף לשוחח עם דמות סמכותית כל שהיא ... למלא את החופש בפעילות משמעותית ולא לבזבז את הזמן ולהשתעמם כי זה הפתח לכל הצרות..

שנזכה לחופש מנוצל לחיוב!!!!! ב"הצלחה!

תעצמי רגע את העיניים.

ו - תדמייני.

בחור עם לב זהב , נאה יושב על הדשא כשהוא מחוייך.

על ברכיו שני ילדים מתוקים. הם מחוייכים וצוחקים. ומולו -

אותך. אותך מאושרת שם בתוך כל ה"מהומה". ככה , בשמחה כזו.

יום , אחרי יום , אחרי יום - עד סוף חייך. למשך עשרות שנים...

 

וואו.

 

---------

 

דמיני את עצמך , מול בחור "חתיך" מהסרטים.

עיינים ירוקות , שער חום ש - נותן לך את ידו.

ו...את נהנת. כולך בעננים. איזו אהבה...

ככה , בשמחה הזו - כמה פעמים בשבוע , למשך מס' שנים...

 

וואו.

--------

 

טוב נו , אז מה נגיד לך? הרי את ה - "חפירות" , כבר שמעת.

את כבר יודעת יותר טוב מכל אחד בעולם "למה חבר זה לא בריא".

את יודעת ש -"זה לא כדאי". את יודעת ש...את יודעת. יודעת. יודעת.

"הכל אני יודעת , הכל אני מבינה" - זה מה שאמרת.

 

 

לא , אני לא אסביר לך כלום.

רק - אני רוצה לומר לך משו קטן. על מה היית מוכנה לוותר - ז"א ש -

זה לא יהיה קיים לגמרי -

על הסיצנה הראשונה , או על הסיצנה השניה?

ת'אמת. תעני דוגרי. עם כל הלב.

אוקי , עכשיו - את יודעת שהם לא הולכות ביחד.

את יודעת ש - "רק אחת מהן תחייה".

אז , תחליטי עכשיו , על מה את מוותרת.

כל רצון האדם הוא הסיצנה הראשונה. וואו. זה השיא שבשיאים. בנינו - דוגרי.

ו...."רגע" - תשאלי. ו - "אז מה אני אעשה?! זה לא בדיוק אכפת לי שהם נפגשים.

השכל שלי לא מעניין כאן. הרגש פורץ , הוא רוצה המון..." -

אז , אחותי , כל פעם שזה עולה לך -

תדמיני. תחושי. תתקרבי. תגעי. תכנסי. תרגישי - את הסיצנה הראשונה.

תחושי שאת שם. תרגישי. תני לרגש שלך להתרגש. להשתלט. תדמייני.

את עצמך , עם כמה ילדים מתוקים ו - את החצי השני שלך.

תרגישי ממש איך שניכם , מחוברים. לב אחד. תסתכלי על לב שחצוי לשניים. החלק הזה , זו את. השני , זה הוא. תרגישי מה זו אהבה. תדמייני אותה. את הילדים ש...

אין עליהם בעולם. איך הוא קוראים לך "אמא , נשיקה". ו - איך את מחייכת. ו -

איך את כל כולך לבעל ולילדים. וואו. איזו עוצמה. איזו אהבה. ב - דמיון. בהרגשה...

 

ו , לא. זה לא "אשליות מתוקות". זו מציאות ש - מה שמפריד בינך לבינה , זה רק "חתיכת זמן" ש...כבר עוברת. עוד מעט. ממש.

 

 

את האהבה שבוקעת בך עכשיו , אל תשתיקי. זה לא אנושי...

אלא - תנסי לה להתרחב , אבל , שלא תפגע בסיצנה הראשונה - בשום פנים ואופן. אנחנו לא רוצים לאבד את הדמיון שמלא ברגש של מציאות אמיתית שכבר תבוא. לכן , תאהבי. תתרגשי גם במציאות. את עם ישראל. את המשפחה. כל יהודי ויהודי באהבת ישראל אמיתית. אם אבאל'ה שיושב שם למעלה. את הארץ הקדושה. את התורה המתוקה , את החיים...

 

 

 

"עזה כמוות האהבה".

אל תוותרי על הדמיון - על הרגש המציאותי.

תשמרי אותו באוצר. תתני לו להתרחב אצלך בלב. ו -

אם איזה מחשבה באה להשמיד לך את הסיצנה הראשונה -

תסתירי את הסיצנה. עמוק בנשמה. תעצמי עיינים ו - תחושי אותה. תרגישי אותה. את הרגש האמיתי. את החום. את האהבה. את המתיקות...

 

 

 

מקוה שטיפ טיפ עזרתי. אולי להתחיל להעלות כיוון על הלב...

תמשיכי לפתח את זה בליבך. את מלאה אהבה ו - זה כבר מראה על העוצמה שבתוכך.

הלאה. קדימה אחותי. יש בך את הכוחות האלה. תשתמשי בהם. תנצלי אותם - עד תום.

יאלה , אחותי. ה"במה" שלך. תתני הופעה. אני מאמין שהיא תהיה - "אחת הטובות"....

בשורות טובות! המון בהצלחה!

 

 

 

 

 

 

 

 

 

אבל..

 

כאלו אין לי כוח להתחיל חשוב וזה..

 

נמאס לי מכל הדברים האלה!..

 

באלי לחיות עכשיו,בן מאוהב בי ממש..הוא מנסה להפיל אותי בנגיעה..

 

למשל לפני 3 דק' הוא אמר לי הדבר שהכי עושה לו טוב בחיים זה לדמיין אותך מחבקת אותי..

 

ואני כל הזמן מתחמקת ונמאס לי..

 

כאלו מי ערב לי שאני אתחתן בכלל..

 

אז מה בחיים אני לא יהנה?

לממש לו את החלום של החיבוק?זה מה שאת רוצה?זה מה שאת מייעדת לעצמך?הוא לא אמר אתזה מהצד ש"לך זה יעשה טוב" הוא בפירוש אמר שזה בשבילו.לצרכים שלו.אנוכיות.זה מי ומה שאת רוצה?לא נראלי..

מותק,את טועה.זו לא הנאה.זה אשליה.וכדאי שתכניסי לעצמך אתזה טוב לראש...ואחותי,אל תתייאשי!אל תתעייפי!תמיד תשאפי ללמוד עוד,לשמוע עוד,להחכים עוד..

תאמיני לי,זה הכי טוב בלי כל זה.בלי כל האשליה הזאת.זה סתם,התרגשות רגעית שחולפת ואפלו לא משאירה טעם של עוד.

ואם את כבר עושה משו,לפחות תעשי אתזה מסיבות אחרות.לא אלה..לא מתוך נפילה..

בהצלחה חברה!

ואם את רוצה,אני באישי,בשמחה

 

 

נמאס לחפור על זה!

אני יכולה להביא מלאאא שירשורים על זה..

וכאילו דיייי!

יש בחירה לכל אחד..

שיעשה מה שבא לו!

אח"כ-- שלא יתלוננו שנפלו, שקשה לקום, שאין כוחות..

אומרים עכשיו- בחירה אישית!

שאני הייתי נזהר כמו מאש מבנאדם שהיה אומר לי משפט כזה הוא נשמע די לא תקין ואחד הסימטומים בהמשך לגבר/אבא מתעלל...זהרי..

ב. שנכון כל אחד צריך את התחושה של אהבה אבל שאל תתבלבלי שזה לא יבוא לך ממקום חולשה כי אז יכולים לנצל אותך! שזה יבוא לך ממקום אמיתי ולא בגלל שאת לא אוהבת את ההורים שלך וצריכה לברוח למקום שבכיבכול 'יאהבו' אותך!

ואני יודע שבטח נמאס לך לשמוע את זה אבל ההורים שלך תמיד יאהבו ותמיד הכוונה תהיה אמיתית וטובה וזכה אבל לפעמים הדר משתבשת ונהרסת אז קחי נקודה למחשבה...קיצור! אני ממליץ לך לחשוב באמת מה המניע האמיתי שלך החוסר באהבה בתשומת לב אז תפתרי את זה אל תתחברי למישו שאת לא מכירה ומפוקפק ואז תתחרטי כל החיים בגלל רגע אחד של אי חשיבה!

קיצור מאחל לך אחרי כל ההרצאה הארוכה הזאתי שתחליטי את ההחלטה הנבונה והטובה ביותר שה' יהיה איתך ויעזור לך בהכוצ ושרק תהיה מאושרת כל החיים! ויומקסים!!

סימן שהוא לא אוהב אותך אלא את עצמו.

כי הרי מה שהוא רוצה זה לחבק אותך

וזה להנאת עצמו.

הוא לא אוהב אותך, אלא שנעים לו להיות איתך.

ולכן הוא חבר שלך בשביל עצמו.

תשובה: הוא לא אוהב את הדגים, הוא אוהב את עצמו! הם טעימים לו, הוא רוצה את הכסף שישלמו לו עליהם, לכן הוא "אוהב" אותם.....

 

להשוות את זה לחבר? אממ כן.. הוא לא אוהב אותך.. הוא אוהב את עצמו, את ההנאה שלו לחבק אותך! כואב לומר את זה, אבל זה כ"כ נכון...

 

 

קשה? מי אמר שלהצליח זה קל? כשעבדתי פעם עם אבא שלי(בשיפוצים) בסוף היום אמרתי לו שהיה לי קשה, אבא שלי ענה לי משו שלמדתי לחיים: "מי אמר שלהרוויח כסף זה קל?" אם מקבלים כסף בקלות- לא מעריכים אותו(מנסיון), לא עבדת עליו, אז הוא לא שווה! אם את עובדת על המידות שלך(וכן, כן זה קשה!) מתחילים לראות תוצאות, ואז גם זה כיף לראות את הקושי שהיה כדבר שקידם אותי, ולא שהפיל אותי ח"ו.

כן, אני יודע שזה קל לדבר ובמציאות הכל שונה, אבל מסע של 1000 ק"מ מתחיל בצעד אחד! אז יש לך לעשות את הצעד הזה, להמשיך(ויהיו מכשולים, הרבה) ולשאוף תמיד ליותר, הצידה לדרך זה אמונה והמון המון תפילות.

 

ב"הצלחה!!!!

אני רשמתי את זה קודם.

זה לא תמיד נכון.

אני לא באה מהצד של הבנים,ואני לא יודעת איך זה אצלם.

 

אני יודעת, שלי היה במשך כמה זמן רצון כ"כ חזק,ממש חזק, זה הפך אפילו למעיין צורך כזה לחבק מישו, אבל לא סתם מישו-מישו שהיו לו תכונות מזה טובות, באמת-בנאדם טוב וצדיק... וכל פעם שראיתי אותו התאפקתי, ממש התאפקתי לא לקפוץ עליו ולתת לו חיבוק ענק כזה... ואין אצלי את הרצון הזה לגוף בד"כ. באמת. לא רציתי את החיבוק הזה בשביל הגופניות, אלא אולי בגלל הקרבה שזה מראה,שאם הוא היה מחבק אותי בחזרה, הייתי מרגישה אליו קרובה, יותר רגועה מבפנים. והרצון הזה בער בי, ובמקום לרוץ לחבק אותו, הוצאתי הכל-בהליכה ממש מהירה.כמעט רצתי. ולא, זה לא הכי עזר, אבל לפחות לא הייתי קרובה אליו...

 

קיצר, מה שאני מנסה לומר, שאולי אתם לא מכירים אותו מקרוב.

אולי זה רק נשמע כ"כ מגעיל למר שהוא מתחנן לחיבוק,אבל יכוליות שזה לא בא אצלו מרצון לגוף. (למה דווקא חיבוק ולא יד, ליטוף או נשיקה?)לפעמים חיבוק זה שונה מנגיעה אחרת, זה מראה על קרבה חמה, אמיתי כזו, ולא גופנית דווקא...(למרות שזה אקט גופני)

 

אל תשפטו.

 

ומה שאני מציעה לך לעשות-להתרחק ממנו כמה שאת יכולה-להתרחק פיזי. זה קשה כי את אוהבת אותו, אבל גם האהבה שלך אליו קשה לך.(ואני מכירה את התחושה)אז פשוט תתרחקי ממנו. רחוק מהעין רחוק מהלב. אל תסתובבי איתו,(עדיף גם לא בחברת בנים אחרים)אל תיפגשי איתו, תשמרי על מרחק סביר, "עד יעבור זעם"....

 

ב"הצלחה. ואת יכולה תמיד לפנות באישי.

כי חיבוק אכן מראה על אהבה אבל שאר הדברים שהוא אמר....

בס"ד

 

הרגעת אותי!

אני לא מעודדת אותך שיהיה לך חבר או שלא תשמרי נגיעה!!!

אני רק אומרת שאני מכירה את ההרגשה שלך שזה שיא הקשה הקטע זהז של הדוסיות, וזה שיא המתסכל, ועד שיש לך הזדמנות טובה 'לברוח' מזה, ולהנות מהבריחה הזו, את יודעת איפשו בראש שאסור וזה לא טוב...

חוץ מלהוציא את הקריזה והאנרגיות שלך במקום אחר, אין לי מה להציע כדי לשנות את ההרגשה של התסכול והעצבים...

זה קשור לבן אדם עצמו. יש לו מידות טובות? אני מבין מבין השורות שממש לא, ושהוא מחפש בסך הכל את הגוף שלך למטרותיו האישיות.

 

 

גם אם מחליטים שחבר זה צעד נכון, צריך לראות מי החבר, מה הוא עושה בחייו, איך אתם מתאימים ובמה ועד כמה אתם מתאימים באופן כללי.

אדם שהשאיפות שלו בחיים יהיו לרומם אותך ולא להפיל אותך בנגיעה. גם אם את רוצה חבר - היצור הזה - בטוח לא ראוי.

 

בתכלס אתם ממש צודקים..

 

שאלתי אותו אם הוא מרגיש פייר להפיל אותי בנגיעה..והוא אמר שכן כי זה הרגשה כייפית,ושהוא יראה אותי הוא רוצה חיבוק אפילו קטנטן..אבל אני מרגישה שהוא אוהב אותי,כי גם שאני קרה ומגעילה,הוא  עוטף אותי באהבה...

 

ועכשיו אני גם אוהבת אותו!..זה גורם לי להדרדר בהכול!

 

זה לא משהו מפוקפק שהכרתי דרך וירטואלית זה אחד מהסניף שאני מכירה אותו ואת המשפחה שלו..

 

אח"כ..

 

שאלתי אותו מה גרם לו דווקה להתאהב בי ולא בבנות אחרות..

 

אז הוא אמר שהוא צריך לחשוב על זה..

הוא חיפש בשר זמין לנגיעה, זה הכל.

 

אם הוא היה מחפש חברה עם מידות ותחומי עניין זה דבר אחד, אבל זה לא מה שהוא מחפש. נתקי איתו קשר בהקדם.

 

הוא לא עוטף אותך באהבה אלא בדברים אחרים...

זה מפחיד אותי שזה כך...

 

כי הוא יודע שאם ניהיה חברים זה יצתרך להשמר בסוד מיכוון ששנינו "דוסים"

 

ועכשיו כשאני חושבת על זה...

 

כל שיחה איתו גם בלי קשר הוא אומר לי "אני כבר לא יכול אני חייב לחבק אותך"..

 

ואני כל הזמן חופרת לו מה יש לך לחבק אותי???!!

 

אהההה...זה מזה מפחיד אותי פתאום!

 

אבלדוגרי,הוא כל המן אומר לי מתוקה נשמה חיים שלי..וזה עושה לי טוב והרגשה כייפית..וממני הוא בחיים לא קיבל מילת חיבה!

 

הוא כל הזמן אומר.."נו אז לא תתני לי חיבוק,אפילו חד קטן אני יקח אותך למקום שאפחד לא יראה תתני לי חיבוק אפחד לא ידע"..

 

אמלה..

 

מה אני עושה עכשיו?

ומהר!

תיזהרי ממנו,

כמו שאמרנו, הוא לא באמת אוהב אותך, אלא את עצמו.

לא כדאי לך להיות חברה של מישהו כזה,

אפילו בלי קשר לתורה.

בנים יותר לכבוד, הוא משחק לך ברגשות, וחבל.. בכמה מילים הוא גרם לך לחשוב שהוא אוהב אותך, ושאת אוהבת אותו.

 

וזה נשמע לך מפחיד, אני מאמין שהוא לא אדם רע שרוצה לגרום לך רע... הוא פשוט לא שולט ביצר שלו, זו אכן בעיה גדולה שהוא צריך לפתור, אבל הוא לא צריך לגרום לך ליפול איתו, זה לא פייר.

תהיי א-ת.

 

את רוצה להיות דוסית? או לא רוצה?

אם את לא מאמינה בעקרונות הדוסיים, אם את לא מבינה למה בכלל לשמור נגיעה, אז תעזבי את התדמית שלך.

אני לא חושבת שאת צריכה לעבור על ההלכה, אבל מצד שני - אם את מרגישה שיש לך שאלה כלשהיא, אל תחסמי את עצמך כי "את דוסית".

 

תהיי את. עם העקרונות שלך. המחשבות שלך.

בלי להתחשב כל הזמן ב"מה יגידו על הבת של... חשבנו שהיא דוסית".

אח"כ היא מרגישה נורא (איזה מגעילה אני, חופרת וכו')

אם תצליחי להוביל את השיחה לפינה שבה את תאמרי לו באופן די ישיר

מה אם לא תקבל ממני חיבוק עד אחרי החתונה (שיבהל)

ככה אני וככה אני רוצה להשאר! לא מתאים לך... אני מבינה אותך ומסכימה איתך

וכנראה שאנחנו לא מתאימים !

אני יודע בבירור שיש גם בנים שרוצים לצאת מהדוסיוּת שלהם בדלל בנות.

וגם הם נמצאים בשלב התבגרותי שבו הם רוצים 'חיבוק קטן' (לתת או לקבל)

זה שלב שעובר, וגם קצת כייף לחיות תמיד עם רצון לעוד משהו שעוד לא חווינו.

מקווה שתשכילי

שלכם

מיקו

אם זה מה שהוא אומר.. זה מראה במפורש שהוא לא רוצה אותך כבנאדם אלא את הגוף שלך.. כן, כן, אבל מראה יכול להטעות וזה שהוא דוס כלפי חוץ זה לא אומר כלום!!! יש לו קושי והתמודדות את לא צריכה להיות שם כדי שתיכשלו ביחד! ... אם לשניכם קשה עדיף להתרחק כמה שאפשר וכמה שיותר מהר!

 הדבר המעשי שנראה לי מתאים לעשות זה להקפיד במיוחד על "ייחוד" - אפעם אל תהיו שניכם לבד! זה פתח ענק להמון צרות!!! טכן, בנות רגישות ממש למילים ובנות דוסיות במיוחד מתרגשות מזה כי הן לא רגילות ... ובטוחות שבנים מתייחסים ברצינות!

תנסי להיזכר במישי שהיית נחמדה אליה לא כי רצית אלא כי היית חייבת... אולי זה יעזור...

נסי אולי לדבר עם מישי שאת סומכת עליה ומכירה את המקרה מקרוב יותר.. ולא תפיץ את זה סתם..

המוני ב"הצלחה מאמי

הם באמת נשמות טובות, הם באמת מוציאים שם רע לבחור בלי להכיר אותו ובאמת אף אחד מאיתנו לא יודע מה הבחור חושב. (עד כאן לכל המגיבים.)

 

אני לא חושב שמישהו ממכם רוצה לפגוע או לנצל.

 

אבל (וכאן אני לא מסכים עם התגובה מעלי) אל תלכי עם הלב, תלכי עם השכל, אם את באמת מאמינה שזה מה שטוב וחושבת שזה בסדר ושלא תצטערי תלכי עם זה, ואם לא אז לא.

 

כשהולכים עם הלב לא תמיד צודקים, ולא תמיד (אפילו בד"כ לא) פוגעים כי מתכוונים, ברוב הפעמים זה פשוט קורה.

 

שלום ורעות, הרועה.

ככה זה ביהדות וככה הבנאדם בנוי. גם לב וגם שכל. תשלבי בינהם. תחליטי עם השכל מה לעשות, ותעשי את זה עם הלב.

ההחלטה(ומה שהיא כוללת-הפרטים הקטנים וכו)-עם המוח, הביצוע-עם הלב. ככה זה צריך לעבוד(נראלי)...

 

 

אם את באמת אוהבת אמת כמו שאת דואגת להראות לכולם תחשבי שוב.

 

זה ברור ששמירת נגיעה היא דבר חשוב וכדאי מהרבה סיבות שאני אשמח לפרט לך באישי אם תרצי,

לכן כשאת אומרת שהדבר טוב וטהור כמו שהיא חושבת סימן שאת לא בדקת את העניין עד הסוף.

 

אף אחד לא בא בשקרים, כל מי שהגיב  הסתמך על מה שהיא אמרה שהוא אמר: הוא לא ידע על סמך מה התאהב בה- הוא היה צריך לחשוב על זה- זה אומר שהוא לא מצא בה שום תכונות נפש שאין באחרות, או הוא לא ראה בה שום אופי מיוחד. הוא רצה ממנה חיבוק- זה אומר את הגוף שלה, הוא לא ביקש ממנה אהבה ותמיכה, כמו שרוצים בקשר זוגיות אמיתי. היא שאלה אותו אם זה נראה לו פייר להפיל אותה בנגיעה- והוא אמר שכן- הם באים מחברה דוסית, זאת אומרת שהוא מודע לכל המעלות וחשיבות של שמירת נגיעה ולמרות זאת הוא חושב שזה פייר, כי הוא בא לספק את עצמו. אם הוא היה אוהב אותה באמת הוא היה מבין שליפול בנגיעה יעשה לה נזק. אם לא אכפת לו מעצמו זו בעיה שלו, אבל להפיל מישהי שהוא אוהב בידיעה שזה יעשה לה רע? זו לא נראית לי אהבה, וזה לא נראה לי משהו טוב וטהור.

מעניינות אותי התשובות שלך למה שהם כתבו למעלה...

רוצה ללכת על זה - "בכבוד".

רק , אחרי אל תבואי בבכיות.

אל "דוקרת" את עצמך. את תצטרכי גם לטפל בעצמך ו -

זה לא פשוט. אם בכלל תצליחי...

 

הנה , תבחרי מה שאת רוצה. רק , אח"כ , כבר מעכשיו אני אומר לך -

אל תרשמי - "כולה חיבוק קטן רצינו , איך הגענו לזה?! אני לא מאמינה" -

כי , האמונה היא כאן ועכשיו. יצר הרע יותר חזק ממך. את חלשה. הוא עושה לך "פוו" ו - את מתעופפת ברוח. למה לך להכנס איתו למלחמה?!?

 

 

ו - כמו שכתבת למטה , זה עוד תפועת ה - "יאק".

נער מסכן רוצה לגעת במישי. הוא לא אוהב אותך. הוא אוהב את הגוף שלך.

אם את כמו עגבנייה ברחוב , למכירה שקל תשעים - תני לו את הגוף שלך.

מה , מגיע לו. את חפץ ו - עם חפץ משתמשים...

אבל , אני חושב שאת מעבר לזה. אני חושב שאת יהלום. בחייאת , אל תזרקי את עצמך. תפסיקי לזלזל בעצמך ולהראות כאילו את "חפץ". ממש. למכירה.

 

 

ההחלטה בידיים שלך.

אם תרצי , גם בשכל ו - גם בלב , תתגברי. יש לך את הכלים.

רק , תרצי...

 

 

 

בשורות טובות.

 

אני חושבת שאני פשוט אשהל אותו היום..

 

אם הוא אוהב אותי או את הגוף שלי..בלי הרבה התחמקות..

 

אם הוא יתחיל לגמגם אני יעיף אותו לכל הרוחות..

 

בתכלס הוא בחור ממש טוב,וחכם..

 

אולי הוא בנפילה או לא יודעת מה...

 

היום הוא גם צריך להגיד לי מה בדיוק גרם לו להתאהב בי..;(

 

אוווף!!!

 

הייתי בטוחה שאפחד כבר לא יצליח לשכנע אותי!

 

ואני שונאת שמאיימים עלי..למה להפחיד אותי אם זה החיים שלך אח"כ וכו..'

 

די תנסו להבין אני בין הכיסאות!

הוא באמת חכם כמו שאת אומרת,הוא בטח התכונן לזה וישר יגיד לך שברור שהוא אוהב אותך,איך בכלל חשבת שאת הגוף שלך,ואת תפלי חלילה בפח ותמשיכי לחשוב שהוא אוהב אותך...

אני חושבת שכדאי לך לברוח כמה שרחוק,לחתוך ואז לברוח,שלא תספיקי אפילו לראות את התגובה שלו.ואם הוא ינסה לפנות אלייך שוב,אל תפחדי,תעני בחריפות.

וכמובן,אם לאחר כל מה שאמרו לך את עדיין לא השתכנעת,את בבעיה קשה!ואת חייבת ללמוד עוד ולהתייעץ עם אנשים בוגרים יותר ממי שפה,למרות שאני חושבת שענו לך פה לרוב בצורה מקסימה,נכונה ומעודדת.

בתקווה שלא כתבתי בשעה מאוחרת מדי ואת תספיקי לראות את זה.ואל תשכחי,גם את וגם הוא בנים של ה',את בת מלך ולא משנה אם את "דוסית" או לא,זה ממש לא מתאים לבת של ה' ולא משנה עד כמה זה כיף לך!

כמו שבת מלך לא תלבש סמרטוטים בת מלך מלכי המלכים לא תתמלא בזוהמה!!!!!!!!!!!!!!!!!!

ביחד איתו וזה היה נראה לו פייר!

חוצמזה,נכון שלא צריך לברוח אבל התכוונתי(ונראה לי שגם ככה כתבתי)שתבהיר חד וחלק ותלך.ולא תחזור אם הוא רוצה אלא תמשיך לענות בחריפות,ובעיקר שתתיעץ עם גדולים ממנו!

וזה בעצם מה שאנשים לא מבינים פה!

 

תפסיקו לעשות חשבון לאחרים... מה אכפת לכם מה כולם יגידו...אם לא בא לך עליו ואת לא מסכימה עם הדרך שלו פשוט תגידי לו את זה חד וחלק..

 

בהצלחה!!!

אתן לא יכולות להסביר בעדינות? חייבות לערוף את הראש?

 

אני חושב שחוץ מעריות שזה כמובן חמור מאוד יש גם שולחן ערוך ולמרות שזה קשה גם כשזה נוגע לדברים שאולי אתן לא מספיק בוגרות כדי להבין או שאולי הכניסו לכן מלא שטויות לראש גם אז צריך לשמור עליו.

אבל ברצינות -

בנות נגררות.

 

אם בת תחתוך, ותשאיר מקום לבירור ולמילים שאחרי - יהיה לה קשה להתנתק. היא תשבר.

בנות חייבות לעשות את זה ב"בום".

 

אבל אני מסכימה איתך, לא צריך להיות מגעילים, וצריך לקבל את הקושי של השני.

אבל אם חותכים, אז חותכים.

אז השולחן ערוך מלחתחילה אוסר חבר

ואם מחליטים לעשות מה שהשולחן ערוך אומר אז עדיף לדעתי לגמור עם זה...

והדרך הכי פשוטה היא לחתוך...ולא הדעה הזאת מגעילה הדעה של זה שלא מבין את זה(החבר) היא מגעילה...

אם הוא לא מבין למה חתכו איתו כן?!

למה אף פעם לא ראיתי בן שחותך ככה? ראיתי הרבה בנים חותכים בטיפשות אבל אף פעם לא ברשעות.

 

כתוב בשולחן ערוך לחתוך? עד כמה שזכור לי לא..

 

אפשר פשוט להגיד לא.

טוב...אתה יודע מה אם "לא!" זאת הבעיה שלך אז סבבה

לא.

זה לא לחתוך?

 

 

בפועל זה אותו דבר

בנוסח הראשון הייתי מגיב למסיונר, ובנוסח השני לטעות תמימה.

 

הוא לא אדם רע או לפחות יש לו חזקה של אדם לא רע ולכן אפשר להסביר עם חיוך, אם זה לא עוזר אפשר גם בלי אבל ראבק תני צ'אנס.

אפשר לבצע הרדמה מקומית ולהוריד בעדינות ואפשר לקחת מסור חשמלי או גרזן ולרסק בן אדם.

 

אני לא חושב שיש למישהו זכות לתקוף כי הוא מפחד על עצמו,

קשה לך?! תתאמץ.

חיתוך קצת פחות עדין, אבל אני חושב שהרוב מבינים אחרי פעם אחת.

אבל אתה לא מבין כמה שזה מסובך עם בנים

יש לי המון חברות שהסתבכו בקטע הזה

ואפשר להגיד לא, לפעים קצת דמעות לפעמים התפדחות אבל כן זה אפשרי.

 

ואין הבדל אמיתי, מה הוא יכול לעשות אחרי לא? לבקש שוב? אפשר לענות שוב לא ואם צריך אפשר להיות יותר קשוחים, לשיר לה סרנדות מתחת לחלון?

 

נו באמת, בנים הם בני אדם (ולא, זה לא כ"כ שונה מבנות אדם).

שכל פעם שהוא יבוא ויבקש שוב לחזור לקשר...

זה שובר.

זה מחזיר את הבת אחורה כמה צעדים. זה מחזיר אותה למצב הנפשי הקשה כ"כ שהיא היתה בו.

 

אולי זה המחיר מצד בנים.

אם הוא לא ינצל אותו סבבה, אבל אין זכות לתקוף סתם.

דייי..

לחתוך מההתחלה חזק, כואב..

שלא יעיזו להתקרב שוב

עצבנית?! אין סיבה להוציא סתם..

זה לא להגיד לא! זה להסביר

אם פשוט בנות צריכות את התוקפנות בשביל עצמן.

הן צריכות להרגיש שיש להן כוח, שיש להן אומץ ואישיות משל עצמן. שהן מסוגלות.

אתה יכול לומר שזה לא הוגן שזה בא על חשבון הבנים... אתה צודק תיאורטית.

אבל תכל'ס - הבן גרם עוגמת נפש אפילו רבה עוד יותר לאותה בת.

שניהם יצאו מהקשר "מעוכים". הוא - כי היא היתה תוקפנית. היא - כי רגשית קשה לה יותר.

 

בכל מקרה, לפעמים בנים צריכים לקלוט שהילדה רצינית, ולכן צריך את התוקפנות.

התוקפנות גם מונעת מבנים לחזור אחורה ולנסות מחדש...

טרם נתקלתי במקרה, שבו הקשר נותק לחלוטין בלי תוקפנות. אבל זאת לא ראיה.

 

לא צריך להכנס לזה מראש.

 

אני מקוה.. והבת יודעת שהיא פוגעת (אתן שמות לב? נכון?) ולא שוכחת לסובב את העקב עליו, ואם הוא באמת אוהב אותה והיא תעשה משהו כזה זה ממש יכאב.

מסתבר שאני בן....בגישה שלי..כי אני כמו הרועה.

 

אני בחיים לא יחתוך ויפגע בזבוב...כן תגידו לי שזה קיצי'..

 

חופשי חופשי..

 

זה נראה לי דיבלי רק בגלל שזה הלכה לפגוע בבנאדם שבתכל'ס אוהב אותך!..

גם לפגוע אסור..! בדיוק באותו משקל..

 

אשמתו שהוא אוהב?! בגלל זה אני צריכה לפגוע בו..הלב שלו מתעלל בו קצת..אז מה..

 

כאלו תחשבו בהגיון לא דווקה בן ובת..

 

חברה שאת אוהבת והיא לא הכי מסמפטת אותך..ואולי את אפילו קצת מקלקלת אותה..

 

היא מחליטה להעיף אותך לכול הרחות..

 

ואת ממש אוהבת ומעריצה אותה...

 

ואז היא באה אלייך ואומרת לך תקשיבי את כך וכך וכך וכך ולפגוע ולפגוע ולפגוע..

 

 למה?! כי מגיע לך..אפחד לא אמר לך לאוהב אותה"

 

איזה מגעיל זה נכון?! איך הייתם מרגישים..אני הייתי לוקה בדיכאון..

 

מה..אי אפשר להסביר יפה ישר לתקוף..

 

ותחשבו עוד שבן ובת זה קצת יותר רגש מבת לבת..

 

אז הפגיעה עוד יותר עוצמיתית..

 

זה פשוט רשעות להעיף כך בן..זה רשעות ענקית!

אבל צריך להיזהר, אם החלטת להגיד לא אל תתני לא לשכנע אותך, תשתמשי בשכל. נחמד נחמד אבל עד גבול מסוים.

 

אגב, אני נגד לשאול בן אם הוא אוהב את הגוף שלך, חצי מהבנים יגידו לא וחצי יגמגמו וזה בלי קשר למה שהם חושבים, זה טבעי להתפדח במצב כזה..

יאללה-- עלק בנים תמימים!

באמת?1

מזה לא!

הם מודעים למה שהם עושים..ואם לא זה עצוב..

שיתחילו להתחנך!

אחת ולתמידדדד!!

אל תדאג שאלתי אותו שאלות הרבה יותר מפדחות..

מה שנכון תעשי!

אבל אני מרגישה חופשי אם זה לשאול אותו אם הוא אוהב אותי את הגוף שלי..

 

בד"כ בלילה הוא מתחבר לאיסקיו...

 

כי לא עניתי לו היום בפלאפון...

 

ו..שכחו מיזה לחתוך בבום...מאוד נכון מאוד חמוד אבל לא אני..

 

כבר קראתי אלף שירשורים על הנושא הזה..

 

אפילו אחד לא דיגדג לי..

כל פעם שמדברים על בנים- בנות..

זה גובל בהכללות יתר..

באמת, אתה צודק..

אבל יש כאלה שרק ככה מבינים..

שיאמרו להם- "הם ככה- תזהרי!"

לי אישית זה גורם בכול פעם שמישהו מכללי להיאטם למה שהוא אומר, כי אני יודע שזה שקר אני מכיר אלף מקרים שזה לא נכון בהם.

 

ואני חושב שלהגיד לאדם שמישהו אחר הוא רע כשהוא יודע שלא, לא עוזר בהרבה.

אני חושבת, שאם כל הכבוד לאותו אחד..

הוא מתנהג כמו אחד- כזה שדורש כאפה..

ואם הוא לא יתחנך-- חבל עליה ועליו..

אז--- עזבו אותי הכללות..

יש דברים נכונים, יש דברים שלא..

הרועה- זה לאאישי כלפייך..

אבל יש פעמים שכן יש להזהר..

|נחנק| |פורץ בצחוק| ;) אוהבים אותך נצח..

הרועה--- זה הדדי... חח.. (הייתי חייבת)

לא חותכים בכלל או שמייד חוזרים.

אז קצת נפגעים אבל ככה הרבה הרבה יותר טוב!

אחרי שנפגעים חוזרים לעצמך!!

(זה הולך להיות ארוך

את אוהבת אותו? את לא רוצה להיות דוסית? אז מה באת לבקש שנגיד לך?? ש"לא, אל תעשי את זה"? 

כבר שמעת את זה.

אמרת שהבנת את זה.

אמרת שאת יודעת הכל ומבינה.

כי אם היית מבינה באמת, לא היית מגיעה לכזו דילמה.

הוא אוהב אותך, את אוהבת אותו. את לא רוצה להיות דוסית, את יודעת שזה לא טוב.

בבקשה, לכי אליו. אם את כבר קראת הכל אז אין לנו משו לחדש לך. לכי אליו.

את לא באמת הבנת למה להיות דוסית אם את כבר לא רוצה להיות אחת כזו....

 

תסבירי את עצמך.

רוצה להיות דוסית באמת, או שלא?

 

 

ובקשר למה שכתבו פה על זה שאת צריכה לחתוך אם בכל זאת משו נכנס לך מכל מה שכתבו פה>>>

 

את אוהבת אותו? אם כן, את צריכה לחתוך במהירות.

לא למרוח את זה.

לא ברשעות.

להסביר ולחתוך לגמרי.

את יודעת שזה קשר לא טוב, נכון.

את יכולה להיפגע.(בטח שלא במודע, הוא אוהב אותך!)

אז תעצרי את זה.

את גם אוהבת אותו, נכון?

אז יהיה לך פי ארבע יותר קשה להיפרד. וגם את וגם הוא יפגעו... את לא רוצה לפגוע בו ובך, נכון?

פשוט תגידי לו לא.

נקודה. תגמרי עם זה.

ברגע שלא תהיי מספיק החלטית, מספיק ברורה, מספיק רוצה בזה, זה יחזור אליך. הוא יחזור אליך.

הוא יראה שאת לא ממש רוצה בזה, שאת לא בטוחה מה את צריכה לעשות.

והוא יבוא. יבוא לשכנע אותך. להראות לך כמה את טועה, כמה זה טוב שתהיו ביחד... 

ואז בכלל יהי לך קשה להגיד לו עוד פעם לא. הוא יחזור שבור, אחרי שחתכת בפעם הראשונה אותו עם כל האהבה שלו אלייך, ואת נשמה עדינה שכמותך, לא תוכלי להגיד לו לא.

כל החומות שאת אמורה לבנות לעצמך אחרי ש'זרקת' אותו ייפלו, ייקרסו! ברגע שהוא יבוא ויבקש ממך לחדש את הקשר.

תגידי לו לא. נקודה. אני לא רוצה. תסבירי את עצמך. ואז תתרחקי כמה שיותר. אל תחדשי איתו איזשהו קשר. כי זה יפגע בך, זה יהפוך לך את החומה הנוקשה והיציבה שבנית לעצמך כדי לא להיכנס למערבולת כזו שוב, לחומה   משקולד,שנמסה ברגעי חום קטנים.

אני מדברת מניסיון.

 

 

את אוהבת את עצמך יותר מאשר אותו, נכון? ברור שנכון. כל אחד אוהב את עצמו הכי בעולם.

אל תפגעי בעצמך בניסיון לא לפגוע בו. תעמידי את עצמך בראש סדר העדיפויות שלך. לא אותו, לא את התדמית שלך, לא את מה שיגידו. אלא רק את עצמך.

 

תחליטי לבד. דוסית באמת או לא... כדי להיות דוסית באמת, צריך להתחיל אצלך מהתחלה.(אני לא כותבת מתוך עליונות או משו, אני גם ממש לא דוסית, הלוואי...)כי את לא באמת הבנת מזה להיות דוסית. זה לא רק הקטע של לא להיות עם בנים, להתפלל בכוונה. זה צריך להיות אמיתי, ומי שאצלו זה אמיתי, לא נשבר לו מזה מתישו.

 

 

זהו, גמרתי להגיד כל מה שהיה לי להגיד על השירשור הזה, שבכלל לא מובן מיסודו.

אנשים פה דילגו על הבעיה עצמה, ועברו לשאר הדברים. הבעיה היא לא הוא, הבעיה היא אצלך.

 

שיהיה  ב"הצלחה בהמשך הדרך ובהחלטה שלך...

את יכולה לפנות אלי אם את צריכה משהו.

בעזרתך אבא.

 

טוב, אנשים חכמים ממני כבר הגיבו לך על כל עניין החבר. ואת בעצמך אמרת שאת מבינה את הבעייתיות שבזה, לא?

אבל-- אפשר לקרוא עוד משהו בהודעה שלך. "אוף נמאס לי כבר להיות דוסית", "אין לי כח", "נשבר לי", "אני מבינה ובאלי"...

יקירה, אני חושבת שיש לנו פה משבר קטן. קשה לך, אחותי.. וזה בסדר, באמת! מותר לך, מותר לך להיות דוסית- ועם זאת שיהיה לך קשה. זה לא סותר! אין שום אדם דתי בעולם- אין שום אדם בעולם- שלא קשה לו.

 

"ועוד דווקא בחופש.. ירדת בצניעות, ירדת בהמון דברים.. את מאוכזבת מעצמך, ה' בטח מאוכזב ממך.. למה לא ללכת עם זה כבר עד הסוף? יאללה, שילך הכל לטמיון..."

זה בדיוק מה שהיצר מנסה לגרום לך לעשות. אם נפלת קצת- בואי, מותק. תפלי כבר עד הסוף. הוא מציג לך את הירידה הזו כבור ללא תחתית.. תהום בלי סוף.

האמת, שזה שהוא מציג את זה ככה לא אומר שככה זה באמת. ה' אוהב אותך, מתוקה! הוא א-ו-ה-ב אותך. ומקבל אותך גם אם את נופלת. להיפך, אם תבקשי ממנו באמת-באמת, הוא אפילו יעזור לך. לא בטוח שתראי, אבל מבטיחה לך שהוא יעזור.

 

אז איך עולים עכשיו?

קודם כל, תרצי! אם את רוצה לעלות, זה כבר יותר מחצי הדרך..

ואם את באמת רוצה, תתפללי על זה. כי כל דבר שאת באמת רוצה, שווה שתתפללי עליו. דברי על זה עם ה'. ספרי לו שקשה לך. ספרי לו שאת רוצה להתקרב אליו.. אל תתביישי ממנו, באמת.

ותנסי אולי לקחת על עמך משהו קטן. את לא חייבת לחזור להיות הדוסה שהיית. את יכולה להיות אחרת לגמרי. תעשי את זה בדרך שנראית לך מתאימה לך עכשיו. תנסי משהו קטן- להאריך טיפה את השרוול, להקפיד על ברכה ראשונה מסויימת, לנסות להתכוון יותר בקטע מסויים מהתפילה.. לאט לאט.

 

אל יאוש, אחותי! "אנוכי עימו בצרה"- ה' איתך בכל שניה!

אם את צריכה משו- אשמח לנסות לעזור.

 

נראלי אני במצב שלך... ועכשיו הסברת לי בדיוק...תודה!!=]]

 

 

 

השתכנעת מהן...

בס"ד

 

שומדבר כבר לא עובד\מדבר עלי..

 

כלום..

 

יש שם קרע עמוק..

שיכנס לשכל,לא לנשמה.

ה כ ל מתחיל מהשכל...

 

חוץ מכל הבלאגן שיש לך עכשיו - חבר, לא חבר. חיבוק, לא חיבוק.

יש לך גם אי בהירות - דוסית? אני?

 

אולי כדאי לברר גם את זה.

אם את מסוגלת עכשיו - לדעתי זה יעזור לך להחליט ולהאמין באמת בדרכך עם החבר.

אם קצת קשה נפשית... אז בהזדמנות.

 

לילה טוב!

כמו שכבר אמרתי, אל תלכי עם הלב, תלכי עם הראש.

לכי עם השכל + הלב.

"הלב" במובן האחר של ההתרגשות.

במובן הטהור יותר...

(בשכל - את יודעת.

בלב - אני מתכוון למה שהגבתי למעלה..)

 

 

הלב יכאב.

השכל יפוצץ -

 

ו...את תטוסי.

החוצה. אל החיים האמיתיים.

 

ו - אל תחשבי שאת לא תכאיבי לבחור. את "תהרגי" אותם בפרידה הזו.

הוא כנראה יגיע למצב "אנוש". ו...כן , דרך ארץ קדמה לתורה , אבל -

זה לא ככה לצטט. זה יותר עמוק. במיוחד שכאן , הכאב של הפרידה הוא
למנוע כאב יותר גדול.

אז גם "המוסר" - "דרך ארץ" מסכים כאן לעשות ניתוח. בשביל להבריא...

 

איי. הנשמה שלך כ"כ טהורה.

כ"כ קדושה.

תוציאי את הכוח אל הפועל.

את מסוגלת. יאלה , לעבודה.

 

 

בשורות טובות.

בהצלחה!

אני אומרת לכם אני קוראת וכאלו לא קראתי!

 

אני מרגישה שנכנס לי מאוזן אחת ויצא באוזן השניה...

 

מין חומה בצורה!

 

אני קוראת וחוושבת לעצמי וואלה איזה נכון איזה חכמים..מתלהבת וזה..

 

וממשיכה בשלי..

 

אין משו שם דפוק לי!

 

איזה דיכאון..

 

אמרו לך לפני.

זאת החלטה שלך.

אם תרצי לפתוח את הלב (והשכל!) ולעשות שינוי -יהיה קשה, אבל תצליחי.

אם את בוחרת להכנע... זכותך. יהיה קל.

בחירה חופשית.

 

את לא נכנעת!

 

ואם לא עכשיו... יותר מאוחר, אחרי שסערת הרגשות תחלוף.

 

לילה טוב!

אני פה, באישי.

התכוונתי..

 

שזה לא יעזור כמה שאני אבין בשכל שזה לא טוב..

 

החלק של הביצוע נדפק לי שם חזק..

 

הוא לא מגיב...

עכשיו אני מבין ביותר את מה שהרמב"ם כתב.

תקשיבי , יש קושייה ש -

כתוב בתורה - אדם שלא רוצה להקריב איזשהו קרבן - כופין אותו.

ו...התורה אומרת - שהאדן צריך להקריב לרצונו את הקורבן.

 

שואלים כולם...

רגע , אם זה לרצונו - אז , כשכופין אותו , הרי זה לא לרצונו , אז למה כופין אותו...?!?

עונה הרמב"ם , יסוד ע-נ-ק.

האדם בתוכו , כן רוצה להקריב את הקורבן. לעשות את דברי ה'. אלא ש - יצר הרע כופה אותו. ממילא , כשאנחנו "כופים" אותו , אנחנו בדיוק ההפף - נותנים לו לעשות את בחירתו האמיתית ומוציאים אותו מכפיית יצר הרע.

 

שמעת אחותי?

את רוצה. את "מתה" לעשות את זה.

אבל , האדיוט ההוא , יצר הרע הזה - חונק אותך. כופה עלייך.

ו...מרוב שהוא עושה את זה בחכמה , את כבר לא רואה בזה כפייה...

את חושבת שזו את. שזו את באמת...

דעי לך , ש...וואלה , אם היה אפשר להביא ליצר הרע הזה אגרוף בראש ולחסל אותו , תאמיני לי , הייתי מכאס אותו...ברור , הרי הוא התעסק עם אחותי...

אבל , לא. זה לא עובד ככה.

רק האדם עצמו יכול לשחרר את עצמו מיצר הרע. ו - הדבר הראשון בשחרור הוא:

הידיעה שאני כבול. כי אדם שחושב שהוא ב - "מופע" , ולא מבין שהוא בבית כלא - הוא מסכן. הוא בחיים לא השתחרר...

 

אז , אחותי , את "שבויה". את כבולה. את לא חופשית עכשיו.

הנשמה שלך כ"כ טהורה. היא כבר בחרה איפה להיות. אלא , שהיא לא יכולה לממש את בחירתה...

אז , מה לעשות?

להכנס ביצר הרע הזה. אישית , לא הייתי מוותר לו...

מה זאת אומרת , הוא יכנס לי בחיים?! מה...אני מסכן?!

יאלה , תני לו בעיטה. אבל לא אחת שאפשר לקום ממנה , אלא , עם ה - "שפיץ" של העקבים...תכנסי בו. הכי הכי. וואחד , כזו מכה ש...תכאב לו. מגיע לו על כל מה שעשה לך...

 

נווו , אז , איך הדיבורים? נחמדים , הא??

אבל - המעשה. המעשה - קשה. ווא ווא.

אין....כמה זה קשה...

 

אישית , בדברים האלה אני חושב שצריך לנקוט בשיטת -

"תחילה מעשה ו - סוף מחשבה".

תפסי ת'אצבעות , ו - תכתבי לו - "תקשיב , אני לא רוצה קשר בגיל הזה. אני יודעת שזה מזיק גם לך וגם לי. אני מבקשת סליחה על זה שאני מכאיבה עכשיו - אבל , באמת , אני לא רוצה קשר. גם אם אני אגיד שאני רוצה , הנשמה שלי לא באמת רוצה. בהצלחה בחיים".

"העתק , הדבק" - או משו בסגנון.

בואנה , את לא תצאי מזה אם כל הזמן תמשיכי.

לכי על זה.

בלי מחשבה. בלי שכל על "מה יהיה".

מה עכשיו? זה רע. רע? מבטלים. לגמרי...

אחרי שעשית את הצעד הזה - אז , תתחילי לחשוב. אבל , אז -

כבר נתנת ליצר הרע בעיטה , ו...המחשבה שלך כבר לא "שבויה"...

לכי על זה אחותי. את מסוגלת.

אבל , דיי. בחייאת - קפצי למים. כן , גם בלי "גלגל הצלה" , כי , יש מישו שמציל אותך מהכל , אבאל'ה שלך שאומר לך - "תקפצי. אני פה" -

אז , הגיע הזמן. עכשיו.

 

 

יודעת מה - נדבר דוגרי , יהיה לך קשה. מבטיח לך. אבל , זה עדיף.

ו...יודעת מה , בעז"ה גם הפצע הנפשי - יחלים...

ו - יודעת מה , בחיים בעז"ה - כך - עם ההחלטות האמיתיות שלך ובזכותן -

את תחיי הרבה יותר בכיף...

 

 

אחותי - למים. בלי הרבה שאלות. בלי הרבה התלבטויות.

את "שבויה" אם תמשיכי כך. פשוט תקפצי ו - תורידי את כל החבלים מעלייך...

 

 

 

מקווה שקצת עזרתי.

המון בהצלחה!
בשורות טובות.

שכחת לכתוב מקווה שהובנתי, אז שתדע לך שהבנתי אותך...

 

הזמן לניצלושי"ים, כי הם באמת חשובים:

לולה - אהבתי את התגובות שלך...

 

אבל הניצלו"ש האמיתי הוא לגברת נצח לנצח.

עומד בפנינו מקרה הפוך לחלוטין, ממש בצורה מושלמת - מהמקרה שלי.

שאי עיניך וראי.

[לא, לא בכיוון של "אח.." - אם באמת לא הבנת, יש ש"א]

 

שכל. שכל. שכל.

לילה טוב!

יאאאא' אוסנת את קורעת..

הבנתי הבנתי..

וזה מעצבן באותו מידה

אנשיםםםם אני מרגישה נורמאלית!!!!--מוקפת בלא כ"כ נורמאלים..

חחחחחח..

אוסנת--- איך מרפאים את הלא נורמאלים??;)

למרות שהייתי מעדיפה להיות לא נורמאלית כמוך...

מאשר הפוך...

|זה היה פעור??|

"וזה מעצבן באותו מידה".

ניצחתי את נצח עכשיו!

 

איך מרפאים את הלא נורמאלים?

קודם כל, מעירים להם על זה. הם לא יקלטו, לא יסכימו לקלוט, לא יבינו בכלל על מה את מדברת(וכי יש משהו אחר?).

פתאום, ממש במקרה - זה יבוא להם. הם יתקלו בסיטואציות בלתי מוכרות, ויזכרו במה שאמרו להם קודם.

 

אבל מה שהכי מרגש (!) -

שבאמת הכל מדויק מה'.

מישהו אומר לך - מתעכל - נתקל במקרה - מתחיל לעבוד על זה - משתמש בזה במקום הכי מתאים שיש. בזמן הנכון במקום הנכון.

רק מלהסתכל על התהליך הזה, האמונה צומחת לגובה גם בלי שכל (אם לא מחשיבים את ההסתכלות כשכליות).

 

כדי שלא יהיה שמץ של ניצלו"ש - אני מאחלת לכותבת השרשור שבאמת תצליח. תצליח לעשות את מה שהיא חושבת שנכון לעשות. תצליח לבנות בעצמה את הכלים, ותגדל הלאה.

 

שכל. רגש. רצון. שכל. רגש. רצון.

 

[אני לא אכריח אותך לא לנצל"ש, אבל אם רוצה להביע את צחוקך - אשמח לשמוע בש"א]

חחחח..

אוסנת-

יש לך זיכרון!

אמרו לך פעם?

 

כן, ניצחת.. לא בהרבה..! לרגעים קצרים! התאפסתי מהר..|קשה להודות באשמה|

כן, אני יאמץ תשיטה!

יש אנשים דפיקה של שכל..

יש אנשים שצריכים דפיקה של רגש..

כל אחד..

אני ינסה.. אולי? (מי יודע..) אצליח!

 

טוב~~~ גם לא ננצל.. תשירשור..

למרות שזה אחד האהבות שלי;)

 

לכותבת היקרה שלום |רישמי|

בירצוני לדבר איתך באישי!

בזמנך הפנוי תפני אלי..

אם לא תפני, אפנה אני..

וזה יהיה קשה

סתאאאאם!!!

מותק, דברי איתי אוכל לעזור לך בשמחה!

מתי שתירצי תפני אלי..

או אני אלייך..

יש מצב גדול שאוכל להועיל לך..

אז יאללה נשמה ב"הצלחה!!!

 

|אל תשאלו אותי "מעובר?" כי לא אדע לענות לכם|

אבל לפי מה שאני זוכר הדברים נאמרו על כפייה לתת גט

אכן. הרמב"ם מדבר על נתינת גט לאישה - וכך אמר:

"לפיכך זה שאינו רוצה לגרש מאחר ורוצה להיות מישראל ורוצה לעשות כל המצוות ולהתרחק מן העבירות ויצרו הוא שתקפו, וכיון שהוכה עד שתשש יצרו ואמר רוצה אני כבר גרש לרצונו".

 

הגמ' בקידושין נותנת שם תירוץ אחד , על שני הדברים - גם על גט , ו - גם על קורבן.

שני מקרים בעיקרון - יסוד אחד.

 

לרצונו הא כיצד כופין אותו עד שיאמר רוצה אני ואמאי הא בלביה לא ניחא ליה אלא לאו משום דאמרינן דברים שבלב אינן דברים ודילמא שאני התם דאנן סהדי דניחא ליה בכפרה אלא מסיפא וכן אתה מוצא בגיטי נשים ושחרורי עבדים כופין אותו עד שיאמר רוצה אני ואמאי הא בלביה לא ניחא ליה אלא לאו משום דאמרינן דברים שבלב אינן דברים ודלמא שאני התם משום דמצוה לשמוע דברי חכמים

 

 

כמדומני שמביאים את זה על עוד כמה דברים...

העיקרון הוא אחד. ו - זה מה שהודגש למעלה בדברי הרמב"ם ז"ל.

 

 

 

תודה אחי.

מקווה שהובנתי.

בשורות טובות!

כשאמרתי לא קשור התכוונתי שמה שאני אמרתי לא קשור לנושא...

לא הצלחתי להזכר..

איזה מקרה אני מכירה שכופים על אדם משו..

וזה היה באמת הגט!- באישות ומשפחה...

תודה ii!!!

יכלתי לחשוב על זה עוד מלאאא..

עד שהייתי נשברת..

כמו שאמרתי בהתחלה:

אם את מכירה את כל התגובות,אם את קראת את כל התגובות- ולא השתכנעת(משו שחשבתי שיהיה קשה לביצוע....)

אז אין לך מה לחפש פה כי כמו שאני מבין אתזה הבעיה שלך יותר חמורה לא שאני רוצה להעיף אותך או משו...

אני חושב שאת צריכהלפנות לאנשים יותר אחראים או שפשוט תהיי חברה שלו ואל תשכחי מכל התוצאות ההרסניות שיכולות לצאת מזה...

הפעם אני אוסיף-

מקווה שהובנתי......

למען האמת לא קראתי אף תגובה. למי יש כח?! חבורת חפרניים משעמיים..;)

 

בכל אופן, היי מאוהבת=)

(אני במקומך הייתי עושה פרצוף עצוב..חח..)
אני לא מבינה מה את רוצה.

את רוצה חבר-סבבה, לכי על זה. מה יש פה לחפור?!

נשבר לך מהדוסיות?

סבבה בטירוף!

תעזבי אותה.

 

בקיצור,

לכי לחבירקו הקופיקו שהוא ינחם אותך ותוכלי לבכות בזרעותיו ברגעי משבר...כמה מרגש..|מוחה דמעה| נפלת בצניעות? איזה יופי..תפלי עוד! את יודעת, תמיד אפשר ללכת עם חצאיות מיני או מכנסיים..או ממש לא לשמור נגיעה..

 

בקיצור,

לכי על זה!

זה יביא לך את האושר...

 

בברכה,

הרבנית גייטל רייזל.

 

בלי כוונה.. זה יכוליות משהו פסיכולוגי אצלה...

אז אולי תגובות כמו של גייטל, הם דווקא מה שיעזרו לה....

 

(ואו, לא יוצא לי הרבה לנתח ככה פסיכולוגית אנשים... איכס)

זה ארוך אבל תקראי זה שווה כל מילה (העתקתי את זה אפילו באותם שורות...)

 

"כמה פעמים בחיים הגענו למסקנה שזהו, הכל אבוד ואין לנו תקווה? ומה כבר יצא

מאיתנו? ועדיף כבר להמשיך ולזרום כי אם נתחיל לחשוב אז בכלל נכנס לדיכאון

קליני...אבל, כדי לשוב ולהיות שמחים, אומר רבי נחמן, צריך קודם כל להסתכל

פנימה ולהבין: 'אני לא באמת גרוע כפי שחשבתי'. העצבות העמוקה באה מהחטא.

אחרי שאנחנו עושים טעויות, עמוק בתוכנו אנחנו נהיים עצובים. אנחנו מסתכלים

על עצמינו, ומתייאשים יותר ויותר מלהיות מה שפעם חלמנו להיות. אבל מה

הטעות? הטעות היא שאנחנו שוכחים את הקדושה שלנו. אילו היינו זוכרים את

עומק הטוב שיש בנו, היינו מאמינים ביכולת שלנו לשוב בתשובה ברגע אחד. וכדי

לשוב ולהאמין בקדושה שיש בנו, חייבים להתבונן בעצמנו: לא יכול להיות שבכל ימי

חיינו לא עשינו פעם טובה למישהו. ואם מתברר לנו שעשינו מעשה טוב אחד זאת

סיבה טובה לשמוח עד הגג! מדוע? מפני שהמעשה הזה הוא 'נקודה טובה', נקודה

של אור שחושפת את כל האור שיש לנו עמוק בפנים. כמו כוכב שמאיר מרחוק:

הוא רק נקודה של אור, אבל באמת הוא עולם שלם של אור, פי מיליון יותר גדול

מהעולם שאנו חיים בו.

מהרגע שאנו מזהים בעצמנו את הטוב הזה שטמון בנו, את נקודת האמת, האבן

הטובה שגם כשהיא מתלכלכת היא עדיין יקרה מאוד, מהרגע הזה אנחנו יכולים

לשמוח, ומכאן אנחנו יכולים להתחיל לשלוט על דעתנו. העצבות היא כבדה וכאשר

שמחים מרגישים קלילות ואנרגיה, מרגישים חשק להתחיל מחדש."

 

   (מתוך החוברת המהממת "הצנע לכת" של "בשביל הנשמה"

             ביום שבת קודש, י"ח באב)