את מה שרצית?

ככה אני עשיתי

הכעס שלך עלול לצאת בבית בגלל שאת מצפה מבעלך שיכיל אותך ויעודד אותך ובקיצור זה יושב על דברים אחרים ולא על התכשיט שכנראה מיותר. 
א. בעלך לא מבין מה תכשיט עושה לך כנראה

ב. למרות שאת זו שעובדת, במבנה הנפש של הגבר יש את הדאגה האין סופית לכלכלת הבית ובעיקר לחשבון הבנק והוא פועל על פי שכל קר לדאוג למשפחה שלו. וכנראה בגלל שהוא רוצה את הכי טוב בשבילך והמשפחה ולא כי הוא מתקמצן עליך.

את יודעת לענות על השאלה: למה דווקא עכשיו חשוב לך התכשיט הזה?

האם את זוכרת לצרף את הקב"ה לסיפור ולהנכיח אותו במצב? 

זה מזכיר לי את הסיפור הזה: https://www.inn.co.il/News/News.aspx/416538
יש דין ויש דיין. רק צריך להכניס אותו לסיפור ואפילו רצוי למעלה!

אחרי ששנה ב"ה כל הפלוסים נחסכו, ותודה רבה לה' על כך, בא חודש והסתיים במינוס

זה רחוק מאד מהתמונה שציירת

אומנם יש הסכמה בינינו שבחסכונות לא נוגעים - הם מיועדים לדירה בעז"ה.

והבוטות בסדר גמור -  מראש ביקשתי לכתוב גם תגובות שיפוטיות ולהעביר ביקורת חופשי

אם בחודש הבא חוזרים לפלוס - סביר בעיניך לקנות?

בינתיים סיכמנו שמחר עוברים על ארון הבגדים ומעבירים לחורף

ב"ה לא חסר לי כלום לחורף (הנמלה אגרה בקיץ!), אבל נראה לי שצריך לתגבר כמה פריטים אצלו

כנ"ל לגבי ארונות הילדים

זה עשה לי מצב רוח טוב.

סליחה שפתחתי לכם כזה שרשור טיפשי.

תודה לכל המגיבים 

וכשמתקיפים הבן אדם ממול מתגונן ולא מקשיב לתוכן

הם בתקופה כלכלית קשה בגלל עסקה כושלת, אולי אפילו לא באשמתם, מה אתה רוצה ממנו??

גם לי לקח זמן להבין את ההודעה שלו

או שאני הסתומה

לגבי הנבל -

בינתיים שישקול את עניין הריבית.

זה לא שבית משפט לא נתן פה פסק דין

נתן גם נתן, והתיק בהוצלפ עוקב אחר תשלומיו.

אין טעם לרוץ להוצלפ כי חודש פיגר בתשלום, ולעקל לו את החיים אחרי ששילם שנה, נכון?

צריך לחכות פרק זמן סביר.

 (המצב ב"ה לא בטטה, אלא לא צפינו שבדיוק החודש הוא יחליט להפסיק,

את רוב הקניות ערכנו לפני החגים.)

כן, הוא אשם, הוא מלין שכר ובעלך צודק לחלוטין בזה שהוא רוצה להיכנס בו בכל הכח. 

אחרי שזה נאמר:

מדובר במצב נתון בו הכסף הזה לא אצלכם. לפחות לא כרגע. 

האם שווה להיכנס למינוס\חוב\תשלומים (גם אם בחיסכון יש מספיק כסף לזה)? 

אני לא הייתי עושה את זה. (אולי אם זה משהו שאת ממש ממש רוצה ויש סיכוי טוב שעד שכל הבלאגן ייגמר, כבר לא ימכרו אותו ולא תוכלי להשיג אותו בשום מקום). 

מעבר לזה ולא ממש קשור... 5.4k לתכשיט?

אני יודע שלכל אחד יש את ההעדפות שלו, אבל אני הייתי טס לשבוע ברומא... אבל שוב, זה אני... 

לא הייתי עדיין ברומא - בגלל זה אני רוצה לבקר שם...  (אבל זו היתה סתם עוד דוגמא - יש לי עוד רשימה של מקומות שאני רוצה לבקר בהם). 

אבל כל אחד וההעדפות שלו ומה שעושה לו טוב בלב. 

(יצא לי גם טוב שהתחתנתי עם אישה שהתכשיט הכי יקר שלה - מלבד טבעת האירוסין - עולה בערך 250 שקלים במגנוליה). 

עכשיו זה מדעי: כדאי לבזבז את כל הכסף שלכם על חופשה - וואלה! תיירות

לגבי הפתרון שהצעת - תציעי אותו לבעלך, אולי הוא יזרום עליו. 

בהצלחה. 

אגב, זה גם לא זה או זה - יש המון דברים אחרים שבעיני שווים הרבה יותר מתכשיט בסכום כזה. 

אני מעדיף חוויות. 

גם אשתי. 

אני מדבר על האתגר הענק שיש פה

זה מחלחל עמוק לתת מודע בלי ששמים לב

מה הקשר בין הקבוצות לבית?

איזה אתגר?

בין השאר בגלל שזה בכתב. ואין מפגש כל כך קיצוני עם האמוציות הרגשיות כמו שהוא קורה בבית.

מאוד קל להתבטא בבהירות. וגם אם מישהו מוצף ואחרי כמה הודעות פולט עוד עובדה שמשנה את כל הסיטואציה, עדיין אפשר לקרוא את זה ולעבד את  זה יותר "שכלי".

בבית, הבטן מופעלת.

אני חיפשתי הזדהות. איזה כיוון מה לעשות איך פותרים את זה

בחיים האמיתיים.

אני אסביר לך איך הכל מסתדר והכל אמת

ואין קושיה כלל.

כשהאדם שוכב על הגב או הספה

וגולש בפורום. הוא במוד שהוא רוצה

להרגיש טוב. נוח לו.

הוא לא בתוך מרוץ היומיום.

ואז הוא יכול לכתוב מהשאיפה הכמוסה (והאמיתית)

שלו לעשות טוב לכולם.

מקווה שיישבתי לך את הקושיה

בברכה

מים קרים על נפש עייפה ב"ה

במיוחד אם אתם מוכנים להתפשר ( למשל, מוכנים כמה צבעים לספה, או לא קריטי לכם החלוקה של הארון לדלתות/מגירות).

אפשר למצוא דברים ממש ממש טובים בשליש ורבע מחיר.

במוצרי חשמל לא הייתי ממהרת ללכת ליד 2, הרבה יותר סכנה ליפול.

אז לעשות סקר שוק (אפשר מהבית באינטרנט) ולהשוות מחירים. בגלל שכבר נשואים, אתם יודעים פחות או יותר מה הצרכים שלכם לזמן הקרוב (למשל- מה גודל המקרר שאתם צריכים).

על מה כן הוצאנו כסף? מקרר, מזרונים איכותיים למיטה שלנו ו... זהו נראה לי.

חנויות זולות של מוצרי חשמל, שווה לחפש בריכוזים חרדיים.. 

סתם כי יש מציאות מעולות במרקטפלייס, זו עוד פלטפורמה של יד שניה

יש מוצרים שבעיניי חופשי לקנות ביד 2

תקח בחשבון שיש דברים שההובלה עצמה יקרה מאוד וכבר לא בהכרח שווה, או שכדאי כבר להשקיע כי ההובלה היא חלק גדול מהעלות.

לשים לב שיש דברים שדורשים התקנה רצינית, אז לחשוב מה מעדיפים בזה. למשל אם יש כיריים גז טובות במחיר טוב - אבל ההתקנה תעלה הרבה (לא באמת יודעת, רק אומרת), אז אולי שווה לקנות חדש שכלול בו התקנה, או אולי עדיף כבר אינדוקציה

ולהיזהר מדברים שעלולים להיות בהם פשפשים!!! או עובש! סיוט סיוט. 

אז אין מה לשמור.

אפשר לנסות למכור/ למסור/ לתת מתנות לאנשים אחרים.

דברים שכן אולי תשתמשו בעתיד, אפשר לנסות למצוא מקום לשמור.

זה יכול להיות גם אצל ההורים, אם יש אפשרות.

ואפשר כן להחליט לא לשמור, ובמקרה הצורך תיקנו חדש.

אם כי, לא בטוח שלא תגלו שלפעמים נח שיש עוד שמיכה, ושהיא גדולה יותר.

ואם לא - להשאיר אצל ההורים בינתיים. מתפנה אצלם הרי מקום מהציוד והחפצים האישיים שלכם שיעברו לבית החדש. ותמצאו הזדמנויות להעניק כמתנה לאחרים. 

אם יש לכם חברים שמתחתנים או בגיל מתאים, אפשר לתת להם.

אם יש דברים שאולי תרצו בעתיד וכרגע אין מקום, להשאיר אצל ההורים נשמע לי הגיוני, אם זה מקובל עליהם.

למשל כלים כפולים זה מצוין לפסח כשתהיה לכם דירה גדולה יותר.

שמיכות זה דבר שימושי מאוד כשהמשפחה מתרחבת.

ואגב אני ישנה בכיף לבד עם שמיכה זוגית.

וכמובן אם יש אפשרות להחליף בחנות למשהו שימושי יותר זה בטח טוב.

בכל אופן למכור , למסור מה שלא מתאים לכם או כפול

לפעמים עם הזמן מגלים שכן רוצים אותם

אצלינו בהתחלה השארנו הרה דברים אצל ההורים ועם השנים לקחנו

ויש דברים שהעברנו הלאה 

אולי מגדולי בעלי המוסר הקיצוניים או משהו

ואם קרתה טעות אדם מנסה כמה שיותר לטייח ולהחליק

אז למה לא גם לזולת? למה לא לחיות בעולם סולחני ונעים? שהכל בסוף עובר ומסתדר?

הוא לא "יצעק" כלפי חוץ אבל ביקורת עצמית פנימית זה אחד הכלים הכי ההרסניים שיש.

וקודם כל בינינו לבין עצמינו

ואז בינינו לבין הקרובים לנו ביותר

זה כבר משמעותי מאוד מאוד.

זו הפגיעה עצמה (מה שהיא אמרה)?

או שזה בעיקר זה שזה היה בפומבי? (ואם הייתה אומרת לך ב4 עיניים זה לא היה ביג דיל?)

וכמובן חשוב להבין מה התדירות - זה מאורע חדפ או שהפגיעות מצידה זה משהו שקורה לא פעם ולא פעמיים?

וגם להבין אם יש משהו תקשורתי שאפשר לעשות שימנע פגיעה. למשל- אולי אם היא תדע שא' ב' הן נקודות רגישות, היא תשתדל מאוד סביבן ותהיה באקסטרה רגישות כלפי הנושאים האלו.

הרבה יותר לעומק כדי להתחיל לייעץ.

כל מילה כמעט שכתבת כדאי להתעמק עליה ולהבין לעומק:

"חצי בכוונה" - מדוע? איזה אינטרס יש לה לפגוע בך בכוונה? איך הזוגיות שלכם בכללי? מה עוד יש שם?

"היא ממש התנצלה, עבר קצת זמן, עוד פעם פגיעה" - מדוע? כיצד זה קורה בעצם? איזה מנגנון יש שם אצלה? אצלך? בין שניכם?

אם ההתנצלות ולקיחת האחריות שלמים, כיצד זמן קצר לאחר מכן נוצרת שוב פגיעה?

נשמע שצריך להתבונן *פנימה* *בין שניכם* ולא החוצה. לא החוצה מול כולם שם בפגיעה וגם לא החוצה מול כולם בפיוס ובקירבה המחודשת.

וזה נכון לכל זוג באשר הוא - כאשר יש ביניהם ריחוק מכל סיבה שהיא - ההתמקדות פנימה, ההתקרבות אחד לשנייה, הלעבור דרך המרחק שנוצר, דרך הכאב עצמו, לא לדלג מעליו אלא ממש לעבור בו ובתוכו *יחד* - יכולה להביא לקירבה מחודשת עוד יותר גדולה ולצמיחה גדולה ממש. 

כלומר ישנם מפתחות שאפשר להשיג לזוגיות שלנו דווקא בזכות המקומות בהם אנו בריב / קונפליקט / פגיעה / כאב / ריחוק וכן הלאה.

וחשוב מאוד אכן לאסוף את המפתחות הללו בדרך ולא לאבד אותם ולהמשיך בריחוק או בהימנעות או בבריחות כאלו ואחרות.

לא לצאת מהקשר אם יש ריחוק

אלא להיפך - להיכנס עוד יותר לתוך הקשר. שנינו. אני ואשתי. אשתי ואני.

רק זה הכיוון המצמיח ב"ה.

ב"הצלחה רבה

לדעתי כדאי שלא תדברו ביניכם יותר מעניינים טכניים מול אנשים

זה מאוד קשה.

אבל-

זה יעזור לכם לברר ביניכם לבין עצמכם איך אתם רוצים לתקשר ביניכם בזוגיות

אבל בלי קהל.

הקהל מפריע מאוד לריכוז

אין לי ממש פתרון. אני משתדל כשזה קורה להתעלם ולא להגיב. ללכת הצידה או לקחת כמה דקות בחדר או בחוץ לעצמי.

יכול לשלוח הודעה אם בא לך חיזוק קצת