סיפרתי שאני בקריסה. לא אמרתי כלום לבעלי, לא התלוננתי או ביקשתי, פשוט שכבתי על הספה ונתתי. הוא רחץ את הילדים. הכין א.ערב. טאטא את הרצפה. אני חשובה יותר מהבית. לא נעים לראות כיור גולש על גדותיו וכביסה מכסה את רצפת האמבטיה.
אבל אין לי כוח לעמוד/להתכופף. בשבוע שעבר גליל ריק של נייר טואלט נשאר יומיים על הרצפה בשירותים. הוא פשוט לא רואה. ולי נמאס להתכופף. גרביים, ג'ינס, נעלים, ספרים. די. מספיק. הילדים עוזרים לי המון, ובכל זאת הם רק ילדים. וכשבעלי מגיע הוא אומר, וואו, כמעט *סיימנו* ושוכח שחוץ מהפרוייקט הגדול של ניקוי הבית אחרי השיפוץ, גם בישלתי, והפעלתי מדיח, ופיזרתי כביסות, והאכלתי, והכנתי שיעורים, והרגעתי, ותיווכתי, והקראתי ו.....
גלא תכננתי איתו את הארוחות. רק אמרתי שאני מכינה סופריטו לשבת עצמה, ואופה עוגות.
בנוסף מבשלת תפוא וביצים קשות, סיר אורז לבן, סלטים - קניתי לקט ירקות. הזמנתי חלות ונקניקים וזיתים.
ואם הוא לא מכין ארוחה לליל שבת - יש 2 חבילות של שניצל תעשייתי כלשהוא במקפיא
מסתבר שהוא לא יכול לתת לי את המנוחה שאני צריכה, אבל אני יכולה לקחת אותה לעצמי. התובנה הזו משמחת אותי ומרגיעה אותי וחוסכת ממני (וממנו) כעסים וריבים ותסכול.
אבל אין לי כוח לעמוד/להתכופף. בשבוע שעבר גליל ריק של נייר טואלט נשאר יומיים על הרצפה בשירותים. הוא פשוט לא רואה. ולי נמאס להתכופף. גרביים, ג'ינס, נעלים, ספרים. די. מספיק. הילדים עוזרים לי המון, ובכל זאת הם רק ילדים. וכשבעלי מגיע הוא אומר, וואו, כמעט *סיימנו* ושוכח שחוץ מהפרוייקט הגדול של ניקוי הבית אחרי השיפוץ, גם בישלתי, והפעלתי מדיח, ופיזרתי כביסות, והאכלתי, והכנתי שיעורים, והרגעתי, ותיווכתי, והקראתי ו.....
גלא תכננתי איתו את הארוחות. רק אמרתי שאני מכינה סופריטו לשבת עצמה, ואופה עוגות.
בנוסף מבשלת תפוא וביצים קשות, סיר אורז לבן, סלטים - קניתי לקט ירקות. הזמנתי חלות ונקניקים וזיתים.
ואם הוא לא מכין ארוחה לליל שבת - יש 2 חבילות של שניצל תעשייתי כלשהוא במקפיא
מסתבר שהוא לא יכול לתת לי את המנוחה שאני צריכה, אבל אני יכולה לקחת אותה לעצמי. התובנה הזו משמחת אותי ומרגיעה אותי וחוסכת ממני (וממנו) כעסים וריבים ותסכול.
)