מעודד להגיד שכולנו באותה סירה?

הפיתרון בעיקרון הוא לנסות להכניס את האורות לכלים ופשוט לפעול (וזה עובד! זה אשכרה עובד בגלוי! מישהי שאני בערך מכירה הדליקה נרות השבת, אני חושבת שזו הייתה הפעם הראשונה שלה, וזה בזכות זה שבשישי דיברתי איתה

יכול להיות שגם אם לא הייתי טסה היא גם הייתה מדליקה, לא יודעת. אבל יכול להיות שמה שגם לה להדליק זו דווקא ההתלהבות הזו שנדבקה בי ופשוט...מדבקת.)
ראיתי השבת ב"כפר חבד" משהו שדיי התחברתי אליו ויכול לעזור.
הרב שם דיבר על ההשקפה של החסידות בקשר לשבתות וחגים. השבת, היא לא רק כדי לנוח ולהתנתק מהיוםיום. להפך. היא מגיעה כדי שנקבל כוחות לעבודה ביום-יום החולי. כלומר, היא לא מנותקת מהשבוע והשנה אלא מחוברת.
כשמבינים שכל התשרי היה רק היה כדי לצבור כוחות לעבודה במעיישה, יודעים שההשפעה של תשרי קשורה למה אני ממש עכשיו עושה, וזה נותן כח לפעול ביום-יום.
ומעבר לזה אני יכולה לשלוח לך חיבוק מרחוק ❤
גם הקושי הזה עובר ובסוף נשאר רק טעם מתוק מהחודש שעבר