והיה מבחינתי זוועה פשוט מהרגע שהגענו הילדים לא הפסיקו לריב(עייפות) קשה להם מאוד עם שינויים ולכן לא נוסעים הרבה. בבוקר קמו בערך מתי שיצאה השמש (חמש וקצת)...
אז כמובן שכבר בשמונה שוב היו עייפים כי אתמול ישנו יחסית מאוחר ורבו נורא לקחתי אותם לטיול ואחד הילדים לא הפסיק לילל.. בשלב כלשהו הגענו לבית כנסת ואחד הילדים לא רצה להיכנס לאבא שלי אז יצא שרק אחד קיבל הפתעה וזה שנשאר איתי לא קיבל אז הסברתי לו(בן 5) שרק מי שנכנס מקבל ואם הוא רוצה אני ילווה אותו פנימה בקיצור לא רצה ואני כבר התחלתי לאבד את זה שנדבקו אחי ככה אבל הייתי חייבת להישאר בחוץ כדי לאפשר לאמא שלי לארגן את הסעודה כי כשהיינו בבית לא נתנו לה לזוז.. בשלב כלשהו הושבתי את הגדול יוצר עלי והסברתי לו שבאנו לסבא וסבתא כי אנחנו אוהבים אותם והם מתגעגעים טץאלינו וזה הכיבוד הורים שלנו. הוא קצת נרגע וחזרנו הביתה ושוב בכי כי רצה שוקולד ולא הסכמנו לפני האוכל בקיצור זוועת עולמים. בצהרים הלכתי לנוח עם 2 הקטנים בעלי הלך להתפלל מנחה ו2 הגדולים נשארו עם אמא שלי ואז היה בסדר דוקא הם היו רגועים וגם אח"כ כשאני ובעלי קמנו.. מבאס אותי נורא שחצי שבת היו מריבות ובכיות וסתם תוהה לעצמי עד כמה צריכים להמשיך ככה לנסוע. הנסיעות האלו באמת קשות לי תוסיפו על זה שאתמול בעלי לא אכל כמעט כלום כי לא אהב את האוכל (כמובן לא אמר כלום כדי לא לפגוע) וגם הם גרים באזור קצת מפחיד(פעם כתבתי על זה) בקיצור מנסה לעשות כיבוד הורים בסוף מרגישה שעושה ההפך..

