מותר לי לעצור רגע את המחוגים של השעון הזה שנח בלחץ דוהר על הקיר, לנתק את הברגים מהחלק הכסוף-זהוב
ולתת לעצמי לנשום רגע לאט?
הוו וואו.
כמו משהו כזה-
נשימה
חת שתיים.
נשימה
חת שתיים.
נשימה
אל תעצור אותי אדוני,בבקשה
חת שתיים.
ואז נשיפה אחת ענקית-
פפפפפפפפפפפווווווווווווווווווו,
כזאת שמשחררת לך את כל הפרפרים המתים מהבטן, אלה עם הכנפיים היבשות,
שאפשר לפרק לחתיכות לא סימטריות ואז לקבור אחד אחד תחת אדמה רכה הרי כבר כתבתי פעם שגוויות מעלות עובש
וחבל שהבטן שלנו תהייה ירוקת עובש בגלל פרפרים..
אחרי הטקס הזה,אפשר להמשיך לראות אם אני צריכה עוד משהו.
אולי כמו איזו ספה נוחה לצנוח אלייה או אפילו כוס שוקו קרה עם ארבע קוביות קרח וקש כחול.
ואז להציע בשיא הפרגון אולי ערימת קנבסים כזו,במתנה?אני מסכימה גם עם כמה צבעים בצד,זה יגרום לי לשמוח ברמות.
למרות שהיומולדת האמיתי שלי בכלל לא חל היום,עדיין,מה אכפת לי.
מי קבע שרק אנשים עם יומולדת,מחוייבים לקבל מתנה?
(זה המקום להגיד לעולם שלא באמת קיבלתי כל יומולדת מתנה.
ובבת מצווה קיבלתי זר פרחים כתום עם גבעולים ירוקים.
כאילו מה אני?איזבלה מוכרת פרחים?
אבל הכתום הזה היה השקיעה של לפני החושך שנחת על המשפחה שלי.
מאז אני מעריכה פרחים כתומים,עם כל זה שזו מתנת בת מצווה דפוקה,
עדיין האור היה קיים וגלוי.)
((סתם,המשפחה שלי לא נמצאת בחושך,ברוך השם.))
(הכל תלוי היכן האדם מעמיד את עצמו הרי השמש מאירה תמיד, רק לאו דווקא על ההר שהוא עצמו עומד.)
ואז אחרי שקבעתי שערימת קנבסים ומספר שפורפרות צבעים עלולים לשמח אותי,
אולי לנסות גם לגרום לי ללכת לבית הספר,להחליט לפתור משוואות הרי אחד ועוד אחד שווה שלוש,טוב נו,
זה תרגיל קל שכל טיפש כמוני יודע לפתור.
וגם אם בעצם זאת תשובה בכלל לא נכונה,עדיין,היה פה מאמץ.
היה רצון לפתוח פה משהו.
אבל הכל כזה ערטילאי(ככה כותבים?)וחלומי מוזר כזה.
כמו משו ש,וואלה,לנצח לא יתגשם.
כי-
איפה
אני ו
כוס שוקו קרה
כזאת
וקש כחול
עם ארבע קוביות
קרח
?
