העיקר שיהיה שותף
לי הכיור מחכה גם עד 23 בלילה
בבוקר יש כיור נקי
תביני גם אותו
אל תישברי -- את המטלות שלו תימחקי מהזיכרון
ותמיד קחי נשימה עמוקה
מה הביג דיל תגידי לו שאתה מסיים אתה צריך לעשות מה שכתוב בדף גם על תגידי לו א ב ג ד ה ו ז ח ט י זה לא יסתיים טוב
אלו דברים די מקובלים וטבעיים אצל רבים, שבעבודות הבית, האשה מיומנת יותר, לוקחת יותר. יש תחומים אחרים שבהם האיש.
הרי אף אחד כאן אינו יודע למשל עד איזו שעה הוא עובד ועד מתי היא.
זה יפה גם כשלוקחים כשותפות, אם זה בא באופן טבעי - אבל אין צורך לנסות להנדס את העולם מחדש.
ב. כדאי לרדת מהתפיסה הזו "שייעשה כמו ובזמן שאת רוצה". זו תפיסה כמעט "אלימה". לדעתי גם היא מושפעת מתפיסות "כאילו חדשניות", שבסוף הנשים הן שמשלמות עליהן את המחיר הכי יקר, כלשאיש שמגלה סבלנות, נמאס באיזשהו שלב מהיפוך היוצרות של "והיא תשלוט בך"... (כמובן, נכתב קצת בהומור וקצת בהקצנה - מניח גם שזו לא הכוונה, אבל זה מה שיכול לצאת מדברים כאלה).
יש לו סדרי עדיפויות, לה יש סדרי עדיפויות - ובכלל כעדותה היא "פרפקציוניסטית" - אז לומדים לחיות אחד עם השני. לא "לחנך" את השני, אלא לכבד את אופיו. כשנוהגים כך, אז בדרך כלל קל יותר במה שבאמת חשוב - ולא רק כי היא "פרפקציוניסטית ואין לה סבלנות לחכות".. - לבקש שדברים הכרחיים ייעשו מוקדם יותר, אם אפשר.
ג. לדבר מתוך "מקום שמאמין בו", צריך להיות כפשוטו. לא רק מקום "שמאמין שאינו רוצה לגרום לה צער", ולכן אמור לעשות כרצונה.. אלא מקום שמאמין שגם לו יש סדרי עדיפויות, ואישיות ואופי. כמה שפחות מנסים לכפות דברים אחד על השני - כך בריא יותא. כך גם אפשר לדבר יותר ודברים נשמעים יותר.
לעזור אחד לשני, זה דבר מאד גדול. מלא רצון טוב. לפעמים יותר מ"שותפות", שהרצון הטוב מובלט בה פחות.
כמובן, שבכללי בנישואין יש "נושא בעול (משמח) עם חברו" - והיא חברתך ואשת בריתך.
אבל יש דברים שטבעית נתפסים/מורגשים בהרבה מקומות ואצל הרבה אנשים/נשים, כשייכים ביחוד לצד אחד. לא הייתי מציע לוותר כ"כ מהר על התחושות הללו - בוודאי כשאשה אומרת אותן ומעירים לה בערך ש"אופס.. טעית בהגדרה המודרנית"..
גם - להבדיל בענין - כשאשה יולדת, השותפות של האיש תהיה בעזרתו. כשהילדים יגדלו, זו תהיה שותפות. כשהאיש ילמד את בנו תורה, אז אשתו תעזור לזה..
ברור, שגם במקרים כאלה, כאשר עזרתו של האיש כבר נצרכת, הוא לא צריך לראות את זה כעושה איזה גמ"ח, אלא כחלק מובנה ומשמח ממשימות הבית המשותף.
בעצמך כתבת, "אם יש תחום שבוא יותר טובים באופן טבעי"... נו, הרי על זה מדובר. כל השאלה, האם יש לגיטימציה למוסכמה שנשים, פעמים רבות, "באופן טבעי" רואות מטלות ביתיות כ"שלהן". לדעתי יש לכך לגיטימציה - ויש בזה משהו ששייך להבדלי האופי בין גברים לנשים.
איש עם מידות טובות, יקח על עצמו דברים בבית, גם בלי "הגדרות" טכניות למיניהן. בין אם זה עם הילדים, בין בתחומים אחרים.
הרי לא מדובר שאדם פורק מעליו את חובותיו המשפחתיות, ואת מחויבותו הטבעית אליהם.
וגם בנושא הספציפי, לא כדאי להפריז. לא התייחסתי לאיזה מישהו שחושב שעשוה טובה אם מפנה צלחות... אטו ברשיעי עסקינן..
ובוודאי שהם "בצד אחד". זו הנקודה של כל מה שכתבתי. ודווקא בגלל זה, חבל לסדר כללים טכניים מידי. גם האדם הוא אחד, ובכל זאת הוא טועם עם הלשון, מרים עם הידיים, רץ עם הרגליים, מרגיש עם הלב.. והכל אותו אדם. אדם עם לב ועם שכל.
יש לו סדר יום שלו. זה בסדר גמור.
לך "אין סבלנות לחכות", זה גם בסדר - אבל לא אחריותו..
אז או שתחכי שיגמור עניינים אחרים ואז יעשה, או שתאמרי לעצמך שזו את שרוצה כעת - אז אינך מתרגזת..
בוודאי לא להתפרץ עליו, זה רק מזיק ולא מועיל מאומה.
אם תפעלי כך כמה זמן, ותהיי נינוחה - יש להניח שתוכלו לסכם על דברים מסויימים שממש דחופים, שיעשה גם טרם גמר את כל ענייניו.
דברים שזה רק בגלל ש"אין לך סבלנות לחכות" - תחליטי מה עדיף, לחכות או לעשות....
אליו לטובת יציאה לחופשה משפחתית
בדיוק כמו הכנסים השנתיים של לשכת רואי חשבון ולשכת עורכי הדין באילת, ועוד גופים מרכזיים במשק - נופש שנתי משפחתי, שממומן בחלקו כהוצאה מוכרת של השתלמות מקצועית מוכרת למס.
מקווה שזה מתאים לשאול פה ויהיו מספיק תשובות.
יכול להיות שעדיף לשאול בהו"ל.
אנחנו רוצים לצאת לצימר זוגי מהתקציב שנשאר לנו מהמילואים וכנראה נוסיף קצת.
מחפשים צימר חדר אחד לזוג, עם ברכה פרטית (באמת פרטית, שלא רואים אותנו ואנחנו לא רואים אחרים)
עם ארוחת בוקר יהיה נחמד אבל לא חובה.
תקציב של סביבות 1,000 שקל לילה, (נחמד אם יהיה בפחות) שני לילות בסוף אוגוסט כנראה (אני מקווה שלא יהיה עמוס או יקר מידי בזמן הזה, אין לנו כל כך אפשרות אחרת)
אזור בארץ: לא ירושלים או המרכז ממש, ולא צפון רחוק ודרום רחוק. אולי בשולי המרכז?
אנחנו מתניידים באוטובוסים.
עדיפות אם יש אטרקציות, מסלולים ודברים מעניינים לעשות באזור שאפשר להגיע אליהם באוטובוס.
אשמח לעזרה כי ממש לא מבינה בזה.
צימר במחסיה, עלה לנו 1000 לסופש
כל המתחם מגודר ורק שלכם יש בריכה וגקוזי פרטיים ומטבחון נוח.
אפשר להוסיף 200 ולהישאר גם מוצש עד ראשון בבוקר
אפשר להגיע בתחב"צ?
מחיפוש מהיר ראיתי שיש לפחות 4-5 צימרים ביישוב הזה. התכוונת למשהו ספציפי?
אשמח לעוד תגובות
(לא הייתי שם, רק ראיתי פרסומים)
אנחנו כנראה יותר מידי עירוניים בשביל זה, אין ברכה פרטית, וגם לא נראה שיש אופציות מה לעשות באזור מסביב.
אבל תודה, אשמח לעוד תגובות.
הנה הקישור: נוף החאן, צימר בכפר אוריה | Weekend
היינו אומנם עם שלושת הילדים ולא רק זוג, אבל גם לזוג זה שווה בהחלט לדעתי.
אני זוכרת שהמחיר היה נמוך יחסית למקומות אחרים ויכול להיות שדווקא כן יתקרב לתקציב (לא יודעת לגבי אוגוסט).
הבעלים של הצימר מקסימים.
יש שם בריכה שווה שפרטית בשעות מסוימות שאתם שם (בעל הצימר מסביר הכל כאשר מגיעים. בגדול כאשר זוג או משפחה רוצים להיות בבריכה ויש במתחם עוד זוגות אחרים אז או מחלקים מראש שעות ואז יש לכם שעות רק שלכם.
או נכנסים בלי לקבוע כאשר פנוי ואז סוגרים את הדלת של הבריכה עם הווילון וכך זה סימן לאחרים שתפוס ולא נכנסים )
יש גם ג'קוזי גדול בנוסף. גם בחלק מהצימרים בפנים וגם ליד הבריכה עם מפתח ודלת וכנ"ל כאשר זה מתחלק לזמנים שהם רק שלכם).
זה באיזור צרעה ואשתאול, נוף מדהים, הרבה מסלולים. יש גם סניף איקאה קרוב אם שייך
ומרכז של חנויות אוכל וכו' באיזור (לא בכפר אוריה עצמו אבל קרוב).
לא יודעת לגבי תחב"צ.
אנחנו נהנינו מאוד וממליצה
תהנו המון
איזה כיף ❤️
700 ללילה
נראה מאד יפה
כרגע מחפשים צימר באזור באר שבע או דימונה בלי בריכה, במחיר של עד 1,200 לשני לילות.
(גילינו שאפשר להזמין ברכה פרטית בנפרד מהצימר באזור. זה חוסך המון כסף)
אשמח להמלצות בכיוון.
אבל עם חוסר נעימות לא הולכים למכולת, לכן הזכרתי למדינת ישראל בכל זאת...
כן חברים,
לפעמים מומלץ למלא דוחות להחזר מס 😀
בטופס 1301, בנספח שממלאים על השקעות בשוק ההון לפי טפסי 867, יש אפשרות לסמן שההכנסה היא מרכוש שהיה בבעלותך שנה לפני הנישואין - וזה כולל מניות או תיק השקעות.
ואז לייחס לבן הזוג חישוב בנפרד או לבת הזוג חישוב בנפרד על הרווחים בשוק ההון.
כך שאם מי מבני הזוג נכנס לנישואים עם הון מסויים, ואפשר להוכיח את מקור ההון, אם פקיד השומה יבקש הוכחות - אפשר לנצל הטבת מס זו בפקודת מס הכנסה.
אנחנו מתניידים בשני רכבים. בעלי מקבל מהעבודה רכב+דלקן של 7 מקומות, שלרוב נמצא אצלו. ויש לנו רכב פרטי שלנו (5 מקומות שלרוב נמצא אצלי) עד עכשיו הרכב הפרטי שלנו היו רכבים זולים ודי מתפרקים, לא כ"כ השקענו ברכב כי הוא שימוש בעיקר אותי לעבודה (ממש קרוב לבית) ובהקפצות של הילדים (שוב, לרוב נסיעות ממש קצרות)
עכשיו ב"ה כבר תקופה שהרכב 7 מקומות לא מספיק לנו❤️ אז הרכב הפרטי הופך להיות גם להרבה נסיעות (לשבתות ולטיולים) הרכב הנוכחי כבר מתפרק וכבר תקופה שאנחנו מחפשים רכב ממש טוב שיחזיק מעמד לאורך זמן. הקצבנו עד 50,000 אבל לא מוצאים משהו שמספק אותנו מבחינת הנתונים של הרכב😬
התחלנו קצת להתלבט אולי כדאי לנו להשקיע בליסינג. מצד אחד מרגיש לי קצת כמו לזרוק כל חודש כסף לפח. מצד שני, נותן לנו שקט נפשי עם הרכב (קצת זקוקים לזה)
אבל בסופו של דבר, לא באמת מבינים בליסינג עד הסוף…
נשמח לשמוע איך זה עובד. יתרונות וחסרונות.
למה צריך להתייחס כשרוצים להתחיל? על מה לשים דגש? מאמינה שאנשי מכירות של הליסינג יידעו ל"סובב" אותנו טוב, כדי להרוויח, אז רוצים לבוא כמה שיותר מוכנים מראש.
תודה לעוזרים🙏🏻
אבל אני מכיר אדם שהקים עסק למציאת רכבים יד 2, לפי תקציב וצרכים. הוא בעצמו מחפש את הרכב, בודק אותו, עושה משא ומתן עבורך על המחיר וכו'.
נעזרתי בו כבר פעמיים, וזה אחרי שהגעתי אליו דרך אח שלי שרכש דרכו. השירות עולה 3,300 ש''ח.
לדעתי, רק על מציאת תקלות שבאף מכון מורשה לא בודקים, הוא לגמרי שווה את המחיר. במיוחד אם אתם כמוני לא מבינים ברכבים .. והוא גם מילואימניק אז בכלל כיף.
אני לא מכיר אותו אישית ואין לי שום אינטרס...
לנו זה עלה 2000 אם אני זוכרת נכון (אבל היה לפני כמה שנים, אולי העלה את המחיר מאז).
עלות של ליסנג פרטי הבסיסי יהיה כ2000 שח לחודש בהתחייבות ל3 שנים.
עם סכום כסף כניסה ויציאה
כך שתשלמו כמעט 60-70% מערך של רכב חדש
אבל בסוף התקופה לא תשארו עם רכב
בליסנג תפעולי זה יעלה כמעט פי 2 כל חודש
נו בטח עליכם, רק שאני צריך לשלם פי 2 מירידת הערך בשביל שזה יהיה עליכם...
לכן עכשיו הלוביסטים של הליסינג נלחמים בתוכנית של מירי רכב (לא שגיאת כתיב) להפחית את כמות הטסטים למכוניות יחסית חדשות מפעם בשנה לפעם בשנתיים. בסוף ה"לחם והחלב" שלהם זה אנשים ששונאי תחזוקה של מכונית.
יש לי חברה סופר סופר קרובה,
חברת נפש כמו שאומרים..עברנו הכללל ביחד..
ברגיל היינו מתחבקות חיבוק ארוך (יכול להיות כמה דקות) מלא משמעות ,צורה לבטא את האהבה ואת הקשר העמוק ומשמעותי, מתוך אהבה נקיה.
עכשיו אני מתחתנת עם הבחור שלי.
ואני לא יודעת מה לעשות.
האם זה סבבה שאני ככה מתחבקת איתה באמת מתוך אהבה כנה ואמיתי? האם זה משהו שאוכל לעשות גם אחרי החתונה. הרי למרות שיש לי את האיש שלי אני עדיין רוצה את החיבוק דווקה שלה, כמו שאני עדיין רוצה תחיבוק של אמא
מה אתם אומרים על זה
פשוט לעדכן את האיש שלי ואז זה סבבה??
מה אתם ממליצים, הכל זה יכול פשוט להמשך כרגיל?
וגם בכללי איך מנהלים חברות כלכך קרובה אחרי החתונה
לפני שבוע העלית פוסט על כך שחברה טובה שלך מתחתנת, ולך זה קשה כי את עדיין רווקה.
ועכשיו תוך מספר ימים את כבר מתחתנת בעצמך...?
תכלס השאלה הקודמת היתה לחברה שלי שרצתה לשאול... (חסום לה משום מה)
אבל אם באמת את מתייחסת לזה כמשהו גדול שיכול להשפיע על הזוגיות שלך- אז כנראה זה באמת עניין שצריך לפתור. קודם מול עצמך, ואח"כ מולו.
הרי זה לא אסור..
אבל כן נשמע לי מוזר שאת זקוקה לחיבוק ארוך מחברה כדי להרגיש את האהבה המיוחדת והנקייה בינכן...
בד"כ נשים מבטאות רגש באמפתיה בלהכיל אחת את השניה פחות יצא לי לחבק חברה שעות ברגיל (לא מדברת על מקרה קיצון נניח שמישהי מאבדת אדם יקר ואז נותנים לה חיבוק ארוך אלא כהרגל בינכן של חיבוקים ארוכים)
כן נשמע לי יותר נכון לשמור כאלה דברים לבעלך ובהמשך לילדים...בהצלחה
האם יש שם חנויות במחירים טובים?
מחפשים בעיקר ספה ומיטת ילדים, אולי גם שולחן אוכל ותנורים
אבל במג'יק קאס העברנו הרבה שעות מאוד מהנות
זה חור עולם. חוץ מברכב אין דרך להגיע לשם וגם אין סיבה.
שווה אולי לקפוץ
לנסוע ספיישל אני חושב שבירושלים יהיה יותר מבחר ובמנעד מחירים גדול יותר
אבל לפני שרצים לחנויות
90% מהחנויות ממציגות את הדברים שלהם באינטרנט
מציע לעשות את השוואת המחירים באינטרנט ורק אחרי שנסגרים על משהו ספציפי לנסוע לראות אותו פיזית
נראה לי שהשאלה מורכבת משתי חלקים, אחד מופנה לגברים שבינינו ואחד לנשים:
לגברים: האם אתם משתפים את האישה שלכם באתגרים שאתם חווים מול נשים אחרות?...
לנשים: האם אתם מעוניינות שהבעל שלכם ישתף אתכם בנושא הזה? שיהיה פתוח עד הסוף?
האם קרה לכם שהוא שיתף אותכם, ומה היתה תגובתכם [המודעת והלא מודעת..]?
אני משתף בצורה קיצונית.
זה העלה את הזוגיות שלנו עשרות מונים למעלה,
פתר הרבה מאוד בעיות שהיו לנו (בעיקר לי),
ושחרר הרבה מתח וחרדה.
אבל זה הגיע עם השנים, לא חושבת שהיינו בנויים לזה בשנים הראשונות.
צריך ביטחון עמוק אחד בשני ובמקום שלנו, חוסר שיפוטיות וקבלה, לא רק בתחום הזה.
צריך המון נפרדות והבנה שלא כל מעשה שהשני עושה קשור אלי.
