סוגים מסוימים של אומנות היו מעלים אצלי סימני שאלה מבחינת הנגיעה בעולם החילוני (בעיקר בשלב ההכשרה, או מבחינת העבודה עם עמיתים, או מבחינת ההתפתחות המקצועית), סוגים מסוימים של אומנות היו מעלים אצליי סימני שאלה כי הם נותנים רושם של התעסקות מוגזמת בגוף או חוסר יכולת להפריד בין הגופני לרוחני

וכמובן יש את האלמנט הכלכלי, שמרתיע קצת כי זה אומר להיות מפרנס יחיד וקצת כי גם אם היא תפרנס בחירה של מקצוע שלא, זה מרגיש כאילו היא החליטה להפיל עלי את הכל והיא תעשה מה שבא לה

הרב פרומן בשם הרב צבי יהודה

ויותר קשה לעשות את ההבחנה הזאת

ההבחנה נכונה אבל מאד מורכבת. לכן ניסחתי גם את האמירה שלי בצורה מורכבת. כי יש המון דרכים ולכל דרך יש סגנון אחר, ויש הרבה סוגים של רוחניות וגופניות ולכל אחת הסגנון שלה. אז זה ממש לא קל להבחין - לא לעוסק ולא למישהו מבחוץ - אם ההפרדה או השילוב נעשו בצורה נכונה או לא. ולכן לפעמים יותר קל פשוט לדלג על הערך המוסף הזה ולחיות בלי הסיכון ובלי הרווח

אם הבחורה אומרת שיש לה שאיפות רוחניות גבוהות ומחויבות להלכה וכלי וכולי. לא כדי להאמין לה פשוט? אני סתם תמים? 

וכאן מדובר על משהו עמוק מאד שנוגע בנפש. לכן זה כל כך יפה, ומלא עומק, ומושך כל כך. ובדיוק זה הסיכון

אם אין לך אמון בעצמך גם לא יהיה לך אמון באחרים. חבל. זה יוצר עולם של פארנויות.

אבל אני לא חושב שאפשר לתרגם את "עצמי" לסך של מילים שיתאר נאמנה אותי.

אדם הוא לא משוואה או פונקציה. אדם הוא מערכת מורכבת. אני לא מאמין למה שאני אומר על עצמי כי זה משקף את מה שחשבתי שנכון שישקף פן אחד מהתחושות שלי באותו רגע. זה ממש לא "אני"

כתבתי מה הסיבות לפסול. אלה הבעיות והחששות. ועל זה היא שאלה, לא אם לפסול או לא.

וברור שאני עושה את החשבון שלי ומנסה לדעת את מה שאני יכול ולבדוק לעומק ולנסות כן להגיע למסקנות מבוססות יותר. מה שהצגתי כאן זה מה השאלות שאני שואל, לא מה התשובות שאני עונה. לפעמים אני מרגיש שיש לי תשובה - לכאן או לכאן, לפעמים אני מרגיש שאין לי תשובה ולכן מחליט להפגש ולבדוק, לפעמים מחליט שאין לי תשובה וזה סיכון גדול מדי או ידרוש ממני מאמץ נפשי גדול מדי להכנס לזה

פעם היתה לי הצעה שהתלבטתי מאד בקשר לנושא מסוים ולא הצלחתי להגיע להכרעה. ישבתי לכתוב את התשובה לשדכנית ועד הרגע האחרון לא הייתי בטוח אם זה הולך להיות "לא הצלחתי להגיע למסקנה, אז לא" או "לא הצלחתי להגייע למסקנה, אז כן" (בסוף עניתי כן ואני לא מצטער על זה)

אני לא יודע, אבל בחורה שהלכה לעשות מקצוע משמעותי בטוח לא התכוונה להפיל את הפרנסה עלי, אלא הלכה למקצוע שמתאים לה. ובחורה שהקדישה את חייה לאומנות, יכול להיות שכן... הרי זה מה שהיא עשתה *בפועל*, לא משנה מה המניע

אם לא היתה לי דרך לדעת מה המצב בפועל, כמובן היה מה לברר. אבל כאן אני מנסה להבין את הנפש שלה - אתה באמת חושב שאני הולך לצאת חודשיים עם כל אחת שקיימת לפני שאחליט?

ברור שאם יש לי סיבה "לחשוד" שהיא כן אחראית על אף החלטה שנראית פחות אחראית

או אם יש מספיק דברים חיוביים כדי להקטין את המשקל של הספקות

אז אני מתייחס אחרת.

כשמספרים לי שיש מישהי שיש לה רשימת תכונות, אין לי שום חובה מוסרית כלפיה. אם חשוב לה שאדע משהו מסוים, אשמח מאד לדעת את זה. אם למשל היא מתעסקת באומנות אבל היא אדם מאד אחראי, אשמח לשמוע את שני הדברים, וזה יופי. היא לא "דבר שאין בו דעת להשאל".היא יכולה לספר על עצמה הכל, ואני אקשיב. ואם אחליט שזה טוב, אז אענה תשובה חיובית. ואם יש לי יותר מדי חששות, אענה תשובה שלילית (מתשובה שלילית מוחלטת ועד תשובה של "יש לי חששות, החלטתי שלא מתאים לי כרגע")

אני לא צריך לעשות בירור מעמיק על כל מי ששדכן משועמם החליט שמתאימה לי. לא על כולן אני יכול, לא כל שדכן מספק לי כלים כדי לבדוק, ולא תמיד צריך. מותר גם להגיד לא.

ואני אף פעם לא "פוסל". אני פשוט מחליט שאני לא מעוניין להשקיע את המשאבים הנדרשים בהיכרות עם מישהי מסוימת, כי ההערכה שלי היא שזה לא יהיה כדאי

אני מכיר תופעה של בנות שהתפיסה שלהן היא שכיון שהבחור תפקידו לפרנס הן יכולות להשקיע וללמוד מקצוע שלא מרוויחים בו אלא אפילו דורש השקעת זמן וכסף, ופשוט יתחתנו עם מישהו כדי לנצל את היכולת הכלכלית שלו. (אני הבנתי את הניסוח שלך, "בעלה יעדיף שהיא תהיה מאושרת" - כאילו הוא מנהל בשבילה לונה פארק)

רק על זה דיברתי, וכשמדובר על מישהי שיש לי רושם שזה הסיפור שלה אני בודק טוב טוב, כי אני מאד לא אוהב את הגישה הזאת.

מישהי שמאמינה שהקב"ה חנן אותה ביכולת להועיל לעולם במקצוע שהוא פחות רווחי, ומוכנה לשלם את המחיר על זה (או מבינה שיתכן והיא תצטרך לעבוד בעבודה נוספת או פתרונות אחרים) - זה מקסים ויפה וטוב. מעולם לא הייתי "פוסל" על דבר כזה, להיפך. כשיצאתי עם מישהי שהתנדנדה בין שתי האופציות מאד עודדתי אותה לעשות את מה שטוב לה, ורק ציינתי (בעיתוי ובהקשר מתאים) שזה מפחיד אותי להיות מפרנס יחיד, והיא מצידה הגיבה בצורה מאד אחראית

וברור ש"לצאת חודשיים" זה הגזמה, או מקרה קיצון. אבל לצאת עם מישהי "רק כדי לבדוק" יכול לקחת בקלות שבוע (מצד הבחור, שצריך גם לחכות לתשובה. בנות - כמה שתתרגלו לענות מהר יותר, תהפכו להיות אטרקטיביות יותר), וכשאתה כבר יוצא איתה הרי תיתן לה את מלוא המקום ותשומת הלב ולא תחתוך על דברים שמלכתחילה לא היית נכנס אליהם, ואתה בפלונטר כי רק רצית לבדוק.

וברור שיש שאלות שפשר לברר בטלפון, כמו שציינתי לא תמיד. ויש לי נסיון של כמה שנים במקצוע (לא בטוח איזה מהם שייך פה)

אני אומר שאני מוכן ללכת על זה אבל יש לי חששות מסוימים (אני פחות נכנס לסמנטיקה)

אתה אומר שאם לא הצלחת לברר ולהגיע למסקנות - אז אתה פשוט תחכה להצעה הבאה.

אני אומר שאם לא הצלחתי לברר - עדיין יכול להיות שאסכים, ותהיה לי שאלה לא פתורה

ואז אתה אומר לי שאני צריך להיות עם גישה פתוחה יותר....

להיות מפרנס יחיד - זה שאלה של גב כלכלי. אם כשאין לך עבודה במשך תקופה מסוימת, או המשכורת לא בגובה הנדרש, הבית לא קורס כי עדין יש הכנסות. ברור שזה לא משהו חד משמעי

ויש גם את התפיסה הרגשית - בדוק כמו שאשה בדרך כלל לא תרצה להיות "שוטפת כלים יחידה", גם אני מרגיש יותר בנוח שהעומס הכלכלי לא מוטל רק עלי

אבל ממש לא מדובר - לפחות אצלי - ב"אני דורש מישהי עם רמת הכנסות מסוימת"

ובקשר לדוגמה שהבאת - אני מכיר דברים יותר חריפים מזה. גישה של "אני אעשה מה שבא לי, מה אכפת לי התחום הכלכלי הוא לא אחריות שלי"

ומי שיהיה בעלך יזכה. 

ונראלי מה שמרתיע שזה לא מוכר 

ולא לפי הספר המקובל והמצופה 

מה זה וואסח - מילון עברי עברי - מילוג

ונעלמו, חברה בדיוק התקשרה והציעה. בלה בלה.

אין מה לעשות יש אנשים שמקשים

מורידים את הרמה בשביל כולם.

אין נאמנות.

מסוגלות להתכתב ולדבר ולהתלהב בערב.

בבוקר והנה היא נעלמה.

אני לא לפני הרבה זמן הייתי כל כך תמים שלא הכרתי את זה דיברתי עם מישהי(וזה היה דרך מישהו שהכיר ביננו)וקבענו שלחתי לה הודעה והיא לא ענתה..

אני בלי ווטסאפ וכו' אז ממש לא הבנתי חשבתי שהפל' לא עובד אולי היא לא קוראת הודעות סמס...

התקשרתי גם לא ענתה חשבתי הפל' שלי הלך...

ואז גיליתי שיש שם לדבר  הזה מאז כבר היו עוד כמה דברים דומים...

הייתה לי פעם שהתפניתי לבית חולים בפתאומיות בלי טלפון ולבסוף הייתי יותר מחודש בלי טלפון איני יודע כמה שיחות שלא נענו

לומר פשוט שלא מתאים?

שיש פער זה לא אמור להיות ככה..

אני חושבת שעל הגבר יותר ליזום בין דייט לדייט לפחות לפתוח את השיח . אבל התפקיד שלה זה להיפתח ולא להיסגר

בעיקר עם הקטע שעליה מוטל להיפתח לי זה לפעמים לא זורם ולא כי אני לא רוצה ואני רואה איך זה גורם לנסיגה בצד השני

יש הבדל אם זה תקוע לבין אם זה לוקח זמן..

כאילו אם בחורה לא זורמת איתי כפי שציפיתי אבל זורמת במידה מסויימת ומראה עניין אז זה לגמרי חלק מהמשחק

כי הבחורה חסומה ולא משתפת ..

והבחור גם באנרגיה זכרית פצועה - לא יוזם / רגשי נחיתות / חושב מה היא תביא לי בתמורה .

זה חוסם לגמרי את הבחורה אי אפשר להכיר ככה

ככה יש הרבה קשרים שנתקעים עוד לפני הדייט/ בדייטים ראשונים ,שיכול להיות להם פוטנציאל גדול אם כל אחד היה מתחבר למהות שלו ..

לא יודע לא מתחבר לכל משחקי המגדר האלה

בתור גבר זה ממש מתסכל שהבחורה חסומה.

אבל יש הבדל אם היא חסומה לבין זה שלוקח לה זמן יותר לשתף.. לפעמים קצת סבלנות והדברים נפתחים.

וגם לגבי האנרגיה הזכרית - יש הבדל אם הגבר בכלל לא מביא את עצמו, לבין זה שלוקח לו קצת זמן לצבור אמון ובטחון.

ונראה לי שהעקרון נכון לשני המינים,

שרואים מגמת התמקדות אז זה יכול לתת יותר בטחון ואמון שהקשר מתקדם בצרוה טובה

לא לשחק את כל המשחקים ולא לנסות להיות מי שאתה לא, אפשר להבחין אם בן אדם הוא עצמו או מנסה לחקות משהו אחר

והגיוני שהזמן בין לבין נועד לעיכול,

לכן הפער הוא לא פער שזה הפוך בהכרח שבאחד מהם מרגישים טוב ובאחד מהם מרגישים לא טוב..

לפעמים קרה לי שהרגשתי יותר טוב בין לבין מאשר בפגישות עצמן

כאילו מה שאתה חווה בדייט זו החוויה עם האישה עצמה, נעים או לא נעים יש משיכה או אין קיצור בעיקר רגש, איך הווייבים שלכם נפגשים

ובין הדייטים שההתלהבות והרגש יורדים השכל מתחיל לנתח מה היה ואם זה מתאים או לא

ובתשובה לשאלתך שתי התחושות מאוד חשובות ונראה לי שהעיקר זה איך מרגישים בדייט עצמו, ובקשר למחשבות שבין לבין לראות אם הן באות משכל ישר או מפחדים ודמיונות

הדוגמא הכי בולטת שאני חושבת עליה זה אם נגיד בדייט אתה לא מרגיש משהו מיוחד, מרגיש שזה לא כזה קשור, אבל אחרי זה בשכל אתה חושב שוואו זה אבל בדיוק מה שאני מחפש, אם זה לא דייט ראשון שני אז נראה לי ברור שאין למה להמשיך)

בפגישה עצמה אין דמיונות, הפגישה מאוד מקרקעת את הזוג והם מרגישים מה קורה ביניהם. 

בין לבין הדמיון מפתח, אפשר לחשוב איך מפה להמשיך הלאה, לטוב או למוטב... 

השכל גם נכנס בין לבין ובאמת יש צורך להבין מה השכל אומר ומה הדמיון אומר.

ואם תתבונן בתשובתי תשים לב שהזכרתי גם את הדמיון

להבנתי התייחסת לדמיון כוזב ומה שכתבתי (שלא סותר את מה שכתבת) מדבר על דמיון בכלל, גם ככלי לגיטימי.

אין כאן המקום לפרטה אבל הניסוח של ההודעה שהיא לא מתכננת להשקיע בזה...

לק"י

אם היא לוקחת כסף, שתברר מראש הכל ותחליט אם היא יכולה או לא.

(גם בהתנדבות, לא הייתי נותנת תקווה סתם. בטח בתשלום).

אתה מספר שיש סיבה טובה,

אנחנו לא יודעים מהי.

סיבה טובה זה אחד שלא עונה להודעות, מבריז, או לא מדבר לבנות או אליה בצורה מכבדת, או שיש לו דרישות לא סבירות.

למה שהיא תשקיע בבן אדם לא רציני? סביר שתשים בהולד לתקופה. 

אבל אם  הסיבה היא שהבן אדם במילואים, הניסוח שלה הזיה. 

לק"י
 

נראה לי שהייתי נאלמת דום או שואלת "מה?!" מופתע.

אם זה בתשלום, אם היה לי אומץ הייתי מבקש את הכסף אם אין סיבה טובה להתנהלות הזו.

אם זה בהתנדבות, זה אמירה לגיטימית שאין לה זמן כעת, הייתי מתבאס אבל מקבל אמירה כזו.

אני בהלם!!

אני הייתי רשום בפינקסים של 3 שדכניות, אמרתי להן שאני דורש שיספרו לבנות שהן רוצות לשדך לי מראש לפני הפגישה הראשונה שיש לי הפרעת מצבי רוח.

אף אחת לא חזרה אלי מעולם עם הצעת שידוך.

שדכנית אחת היתה אשתו של הרב שקידש אותי ואת אשתי, אז היא ראתה בלייב מתי הפכתי ללא רלוונטי.

שדכנית שניה שלחה לי הזמנה לסדנה לקראת חתונה חצי שנה אחרי החתונה אז הודעתי לה שזה לא רלוונטי.

והשדכנית השלישית, היחידה שדרשה תשלום מראש,

אני עדיין מחכה שתיצור איתי קשר כדי להודיע שזה לא רלוונטי 12 שנה אחרי החתונה.

אני יזמתי קשר עם אשתי, יתכן שזה גם מה שאתה צריך.

בהצלחה.

@יעל מהדרום יעל אני חייבת לשאול איך זה לא הרתיע אותך?

אחרי שהייתי באתרים וניסיתי ליזןם קשרים הבנתי שזה לא עובד וצריך ללכת לפי הכללים לפחות כדי להכיר בחורה מהסגנון שאני מחפש

אולי זה העניין לדעת לבחור שדכן שכן יודע לעבוד

מבאס מאוד אבל אין לזה כל כך השלכה וסיבה להתעכב על זה.

אם אתה מספיק אסרטיבי אפשר לדרוש את הכסף בחזרה.

אם אתה מאמין שאפשר לדבר איתה אפשר לבקש ממנה לדון על כך.

רק אנחנו לא יודעים את התמונה הכללית להבין מה גרם למה..

אם יש סיבה טובה- הייתי לומדת מזה מה להבא

אם אין סיבה טובה ולא הציעה לך ושילמת לאחרונה- תבקש את הכסף חזרה

סליחה באמת שבזבזתי לך את הזמן

אם שילמתי כסף מראש הייתי אומר לה שהיא כנראה שדכנית פח.

ולא עצם הסירוב (אמרת שזה מוצדק הסיבה שלה).

אתה יכול להתעלם ולעבור הלאה. יש עוד שדכניות.

אתה יכול גם לנסות, להתנסות, בדיבור על זה -

שלום, אני מבין שאין לך את היכולת לעזור לי בתקופה הזו. בתור מישהו שמעריך את מה שאת עושה, רציתי לשתף שנעלבתי מהצורה והניסוח שבה הצגת לי את הדברים. אני מרגיש שבצורה שבה נאמרו הדברים XYZ. וכו'.

אם אין לה סיבה .. 

תבקש את הכסף בחזרה .. תבקש הכוונה תדרוש או תבין לאחד האחים/ הורים להתערב

אם יש סיבה .. אז אתה לא מספר לנו את כל האמת אז כל התגובות בטלות ומבוטלות כי אנחנו לא רואים את כל הסיפור 

והיא לא ראויה להיחשף בציבור 

זו עדיין לא סיבה להתבטא כך.

בטח לא אם שילמת מראש.

לק"י

ואם היא לא ידעה מההתחלה, אז שתעדכן אותך בצורה מכובדת ותחזיר את הכסף.

(בהנחה שהיא לא גילתה שאתה פושע או משהו כזה).

הניסוח אכן די פוגע...

ניסיון אישי: אני הייתי גרושה בלי ילדים ומתמודדת OCD (הפרעה טורדנית כפייתית, כיף חיים)

את הגירושין כמובן אסור להסתיר וגם אי אפשר (ב"ה המשכתי ללכת עם מטפחת גם אחרי הגט)

והאוסידי היה ידוע לשדכן.

הציע לי בחור שמתאים לזה ויודע להקשיב ולהכיל

ב"ה אוטוטו חוגגים 8 שנים ו2 ילדים.

לאחרונה נפתחה קבוצה של מתמודדי נפש דתיים, אני בין המנהלות, אז אפשר לפנות אליי.

ומאושרים. ואשרי השדכן!

זה זמני

בשם הבחורה

ב. אינם באים בחשבון

ג. אני מלטף כל חתול שנקרה בדרכי