סוגים מסוימים של אומנות היו מעלים אצלי סימני שאלה מבחינת הנגיעה בעולם החילוני (בעיקר בשלב ההכשרה, או מבחינת העבודה עם עמיתים, או מבחינת ההתפתחות המקצועית), סוגים מסוימים של אומנות היו מעלים אצליי סימני שאלה כי הם נותנים רושם של התעסקות מוגזמת בגוף או חוסר יכולת להפריד בין הגופני לרוחני

וכמובן יש את האלמנט הכלכלי, שמרתיע קצת כי זה אומר להיות מפרנס יחיד וקצת כי גם אם היא תפרנס בחירה של מקצוע שלא, זה מרגיש כאילו היא החליטה להפיל עלי את הכל והיא תעשה מה שבא לה

הרב פרומן בשם הרב צבי יהודה

ויותר קשה לעשות את ההבחנה הזאת

ההבחנה נכונה אבל מאד מורכבת. לכן ניסחתי גם את האמירה שלי בצורה מורכבת. כי יש המון דרכים ולכל דרך יש סגנון אחר, ויש הרבה סוגים של רוחניות וגופניות ולכל אחת הסגנון שלה. אז זה ממש לא קל להבחין - לא לעוסק ולא למישהו מבחוץ - אם ההפרדה או השילוב נעשו בצורה נכונה או לא. ולכן לפעמים יותר קל פשוט לדלג על הערך המוסף הזה ולחיות בלי הסיכון ובלי הרווח

אם הבחורה אומרת שיש לה שאיפות רוחניות גבוהות ומחויבות להלכה וכלי וכולי. לא כדי להאמין לה פשוט? אני סתם תמים? 

וכאן מדובר על משהו עמוק מאד שנוגע בנפש. לכן זה כל כך יפה, ומלא עומק, ומושך כל כך. ובדיוק זה הסיכון

אם אין לך אמון בעצמך גם לא יהיה לך אמון באחרים. חבל. זה יוצר עולם של פארנויות.

אבל אני לא חושב שאפשר לתרגם את "עצמי" לסך של מילים שיתאר נאמנה אותי.

אדם הוא לא משוואה או פונקציה. אדם הוא מערכת מורכבת. אני לא מאמין למה שאני אומר על עצמי כי זה משקף את מה שחשבתי שנכון שישקף פן אחד מהתחושות שלי באותו רגע. זה ממש לא "אני"

כתבתי מה הסיבות לפסול. אלה הבעיות והחששות. ועל זה היא שאלה, לא אם לפסול או לא.

וברור שאני עושה את החשבון שלי ומנסה לדעת את מה שאני יכול ולבדוק לעומק ולנסות כן להגיע למסקנות מבוססות יותר. מה שהצגתי כאן זה מה השאלות שאני שואל, לא מה התשובות שאני עונה. לפעמים אני מרגיש שיש לי תשובה - לכאן או לכאן, לפעמים אני מרגיש שאין לי תשובה ולכן מחליט להפגש ולבדוק, לפעמים מחליט שאין לי תשובה וזה סיכון גדול מדי או ידרוש ממני מאמץ נפשי גדול מדי להכנס לזה

פעם היתה לי הצעה שהתלבטתי מאד בקשר לנושא מסוים ולא הצלחתי להגיע להכרעה. ישבתי לכתוב את התשובה לשדכנית ועד הרגע האחרון לא הייתי בטוח אם זה הולך להיות "לא הצלחתי להגיע למסקנה, אז לא" או "לא הצלחתי להגייע למסקנה, אז כן" (בסוף עניתי כן ואני לא מצטער על זה)

אני לא יודע, אבל בחורה שהלכה לעשות מקצוע משמעותי בטוח לא התכוונה להפיל את הפרנסה עלי, אלא הלכה למקצוע שמתאים לה. ובחורה שהקדישה את חייה לאומנות, יכול להיות שכן... הרי זה מה שהיא עשתה *בפועל*, לא משנה מה המניע

אם לא היתה לי דרך לדעת מה המצב בפועל, כמובן היה מה לברר. אבל כאן אני מנסה להבין את הנפש שלה - אתה באמת חושב שאני הולך לצאת חודשיים עם כל אחת שקיימת לפני שאחליט?

ברור שאם יש לי סיבה "לחשוד" שהיא כן אחראית על אף החלטה שנראית פחות אחראית

או אם יש מספיק דברים חיוביים כדי להקטין את המשקל של הספקות

אז אני מתייחס אחרת.

כשמספרים לי שיש מישהי שיש לה רשימת תכונות, אין לי שום חובה מוסרית כלפיה. אם חשוב לה שאדע משהו מסוים, אשמח מאד לדעת את זה. אם למשל היא מתעסקת באומנות אבל היא אדם מאד אחראי, אשמח לשמוע את שני הדברים, וזה יופי. היא לא "דבר שאין בו דעת להשאל".היא יכולה לספר על עצמה הכל, ואני אקשיב. ואם אחליט שזה טוב, אז אענה תשובה חיובית. ואם יש לי יותר מדי חששות, אענה תשובה שלילית (מתשובה שלילית מוחלטת ועד תשובה של "יש לי חששות, החלטתי שלא מתאים לי כרגע")

אני לא צריך לעשות בירור מעמיק על כל מי ששדכן משועמם החליט שמתאימה לי. לא על כולן אני יכול, לא כל שדכן מספק לי כלים כדי לבדוק, ולא תמיד צריך. מותר גם להגיד לא.

ואני אף פעם לא "פוסל". אני פשוט מחליט שאני לא מעוניין להשקיע את המשאבים הנדרשים בהיכרות עם מישהי מסוימת, כי ההערכה שלי היא שזה לא יהיה כדאי

אני מכיר תופעה של בנות שהתפיסה שלהן היא שכיון שהבחור תפקידו לפרנס הן יכולות להשקיע וללמוד מקצוע שלא מרוויחים בו אלא אפילו דורש השקעת זמן וכסף, ופשוט יתחתנו עם מישהו כדי לנצל את היכולת הכלכלית שלו. (אני הבנתי את הניסוח שלך, "בעלה יעדיף שהיא תהיה מאושרת" - כאילו הוא מנהל בשבילה לונה פארק)

רק על זה דיברתי, וכשמדובר על מישהי שיש לי רושם שזה הסיפור שלה אני בודק טוב טוב, כי אני מאד לא אוהב את הגישה הזאת.

מישהי שמאמינה שהקב"ה חנן אותה ביכולת להועיל לעולם במקצוע שהוא פחות רווחי, ומוכנה לשלם את המחיר על זה (או מבינה שיתכן והיא תצטרך לעבוד בעבודה נוספת או פתרונות אחרים) - זה מקסים ויפה וטוב. מעולם לא הייתי "פוסל" על דבר כזה, להיפך. כשיצאתי עם מישהי שהתנדנדה בין שתי האופציות מאד עודדתי אותה לעשות את מה שטוב לה, ורק ציינתי (בעיתוי ובהקשר מתאים) שזה מפחיד אותי להיות מפרנס יחיד, והיא מצידה הגיבה בצורה מאד אחראית

וברור ש"לצאת חודשיים" זה הגזמה, או מקרה קיצון. אבל לצאת עם מישהי "רק כדי לבדוק" יכול לקחת בקלות שבוע (מצד הבחור, שצריך גם לחכות לתשובה. בנות - כמה שתתרגלו לענות מהר יותר, תהפכו להיות אטרקטיביות יותר), וכשאתה כבר יוצא איתה הרי תיתן לה את מלוא המקום ותשומת הלב ולא תחתוך על דברים שמלכתחילה לא היית נכנס אליהם, ואתה בפלונטר כי רק רצית לבדוק.

וברור שיש שאלות שפשר לברר בטלפון, כמו שציינתי לא תמיד. ויש לי נסיון של כמה שנים במקצוע (לא בטוח איזה מהם שייך פה)

אני אומר שאני מוכן ללכת על זה אבל יש לי חששות מסוימים (אני פחות נכנס לסמנטיקה)

אתה אומר שאם לא הצלחת לברר ולהגיע למסקנות - אז אתה פשוט תחכה להצעה הבאה.

אני אומר שאם לא הצלחתי לברר - עדיין יכול להיות שאסכים, ותהיה לי שאלה לא פתורה

ואז אתה אומר לי שאני צריך להיות עם גישה פתוחה יותר....

להיות מפרנס יחיד - זה שאלה של גב כלכלי. אם כשאין לך עבודה במשך תקופה מסוימת, או המשכורת לא בגובה הנדרש, הבית לא קורס כי עדין יש הכנסות. ברור שזה לא משהו חד משמעי

ויש גם את התפיסה הרגשית - בדוק כמו שאשה בדרך כלל לא תרצה להיות "שוטפת כלים יחידה", גם אני מרגיש יותר בנוח שהעומס הכלכלי לא מוטל רק עלי

אבל ממש לא מדובר - לפחות אצלי - ב"אני דורש מישהי עם רמת הכנסות מסוימת"

ובקשר לדוגמה שהבאת - אני מכיר דברים יותר חריפים מזה. גישה של "אני אעשה מה שבא לי, מה אכפת לי התחום הכלכלי הוא לא אחריות שלי"

ומי שיהיה בעלך יזכה. 

ונראלי מה שמרתיע שזה לא מוכר 

ולא לפי הספר המקובל והמצופה 

מה זה וואסח - מילון עברי עברי - מילוג

לק"י

לא, כי לא רצוי להתחתן עם מישהו שלא אוהבים גם את המראה החיצוני שלו.

וכן, כי תלוי במה מדובר. האם את מוכנה להפגש רק עם מישהו בעל מראה מאוד ספציפי?

אם כן, אז בעיני כדי להפתח ולנסות לפני שפוסלים.

מראה חיצוני רואים הכי טוב במציאות. ויכול להיות שחיבור רגשי לבנאדם, יוביל אותך לחיבור גם למראה החיצוני.

יש גבול במראה מבינה? תסתכלי באחוזים כמה את מורידה

אם אמרו לך את זה הרבה כנראה שזה נכון ואם את לא שומעת את זה הרבה ואת חושבת שחצי חצי הגיוני .

צריך חן .. אבל לא לחפש את מלך היופי להתמקד בשאר הפרטים.

עוד דבר אני חושבת שדווקא נשים שפחות מרגישות בנוח עם היופי שלהן יחפשו אותו אצל אחרים ..

אז לשים לב איפה את לא מקבלת את עצמך

לכל אחד חשוב משהו אחר

חיצוניות זה המון

הבעיה בסינון כזה היא

שמראה כמו כל תכונה אחרת

יכול להפריע ואחרי זה כבר לא

אפילו למצוא חן

וגם להיפך

ככה שסינון ע"פ תכונות

הוא לא בהכרח נכון

זה גם "אנרגיה" שאנחנו קולטים כשאנחנו נמצאים ליד הבן אדם. וזה כבר קריטי למערכת זוגית בריאה.

האישו הוא לא התכונה/ האנרגיה

אלא

איך היא נתפסת

וזה יכול להשתנות מתקופה לתקופה 

אבל קודם כל לא לפסול את זה כ"מראה חיצוני וזהו". לפעמים זה באמת רק זה, לפעמים יש עומק.

חוזרת קצת על דברי קודמיי, אבל מתמקדת במה שכתבת "רק אם... אני מוכנה להקשיב לעוד פרטים". אני לומדת מזה שהסינון החיצוני הוא כבר בשלב ההצעה, וזה חבל, כי תמונה הרבה פעמים לא מספיק משקפת: אפילו את החיצוניות הפשוטה ממש של מראה בלבד, ובטח שלא את השדר הכללי ופוטנציאל מציאת החן החיצונית שתלוי גם בחיוך, מנגינת דיבור, מחוות וכו' (ובטח לא את הפוטנציאל של מציאת חן שאינה חיצונית, אבל זה מובן מאליו)

אם ממש רוצים לראות תמונה לפני, אני חושבת שזה צריך להיות רק כדי לפסול במקרים שממש נראה שיש דחיה. עדיף לדעתי לברר דווקא את כל הפרטים האחרים ולא לבקש תמונה, כי מהחיצוניות (שהיא גם חשובה!) תתרשמי באופן הכי משקף בפגישה.

סטטיסטית את לא נופלת על מכוערים. יש הרבה חבר'ה שנראים בסדר ופשוט לא חתיכים.

הבעיה בלהתחתן עם אדם מכוער היא שאת לא נהנית להתקרב אליו. החיסרון בלהתחתן עם אדם נחמד וממוצע היא שאת תרגישי ש"התפשרת" או ש"יש יפים ממנו", בזמן שבפועל הוא כן יפה וכן מושך ולא מעורר רתיעה.

כל אחד מציב לעצמו את הקו שבין רתיעה להתפשרות, אבל הרתיעה היא די בינארית וההתפשרות היא ספקטרום רחב (יש כאלה שאם הבחורה לא דוגמנית על לא טורחים אפילו)

אני כותבת מה שעולה בי כרגע מול השאלה שלך, קחי רק מה שמתאים ונכון לך.

השלב שאת מדברת עליו הוא שלב שאת בעיקר רואה בו תמונה, ולא פגשת את האדם עצמו והמכלול שהוא. ואפשר להבין את הצורך והרצון להתחבר בנראות לפני שמעמיקים חיבור, זה משמעותי במיוחד לאנשים מהסוג המתמסר, שאם הם נכנסים פנימה הם לא יגידו לא מהר כל כך. ואם את מהסוג הזה, יכולה להבין למה תעדיפי לא להיכנס למקום שעשוי להיווצר חיבור פנימי, כך שאם את לא מתחברת לפן משמעותי שאת הולכת לפגוש כל יום, יהיה פער ביחס כלפי בין ההערכה לפנימיות למה שמתעורר בך בהסתכלות החיצונית.

אז מול זה, אפשר לצטט פה מחקרים על זה שמציאת חן מתפתחת ככל שמכירים יותר חלקים פנימיים במי שמולנו, ודי בשלב ראשוני שיהיה נעים להתבונן בו, ואפשר גם להסביר כמה תמונה אחת סטטית (שלא תמיד היא גם כזו מוצלחת...), לא משקפת בכלל מי הנשמה שעומדת מאחורי התווים החיצוניים האלו, או להתחיל להסביר על האור הפנימי שזורח כשנפגשים עם חכמת האדם שמאירה אותו.

אבל משהו בי אומר שיתכן ויש פה בקשה עמוקה מתוכך, שיש מצב שברגע שתביני מה בעצם את מבקשת, ומה המשמעות הפנימית של מראה כזה או אחר עבורך, באילו עניינים פנימיים זה נוגע אצלך, ואת זה תבקשי במהות של האדם ולא רק בנראות החיצונית - גם תמצאי את הדרך איך לגשת להצעות מכאן והלאה.

ויכול להיות שאפילו תרצי לחזור להצעות שקיבלת.  

במקום הזה מול המקום הפנימי שיודע טוב מאוד לומר ''זה לא'', אולי כדאי להתמקד במה כן משמעותי ולמה זה משמעותי לך. את יודעת מה את מחפשת שם שיתגלה לך על הבחורים מתוך ההתבוננות בתמונות שלהם? אני לא יודעת אם זה המצב אצלך, אבל עולה בי מחשבה שלפעמים כשלא יודעים מה בדיוק מחפשים שם (ויתכן שזה בכלל לא קשור לחיצוניות, אולי מתבטא דרכה אבל זה לא העניין המהותי), הנטייה שעלולה להתפתח תהיה להימנע מהכל ולהכל להשיב בלא, גם אם אין סיבה אמיתית.

וזה מקום שכדאי לעשות בו בירור עומק פנימי כדי להיות מכוונת, קודם כל עבורך, ואחרי זה כדי להיות עירנית ובתשומת לב לזהות את זה במי שמגיעים אלייך, ולא לפספס את מה שיכול להיות הטוב עבורך.

מה בתכלס?

נסי להבין עם עצמך או עם מי שיכולים לכוון בבירור הזה, מה בעצם את מחפשת באותן תמונות ולא מוצאת. מה את היית שמחה ורוצה לראות, ומה ההרגשה שזה מעלה ומעורר בתוכך כשאת רואה מישהו שנראה כך?

(אפשר להתחיל במה את רואה ולהעמיק מה זה אומר שיש לו כך וכך ... מה זה אומר על מישהו שיש לו כך וכך? ומשם להמשיך...).

עוד נקודה שחשוב לומר - יכול להיות גם שיש לך אינטואיציה מאוד חזקה להרגיש מה שייך לך ומה לא, ולא תמיד זה משהו שאפשר להסביר לאחרים. אבל כדי להבין אם זו אכן אינטואיציה בריאה שמגיעה מחיבור או שלילה שמגיעה ממקום אחר (כמו הימנעות, פחדים וכדו') נדרש שם בירור קשוב ועמוק יותר.

שאי ברכה וה' יהיה עימך בכל ההחלטות לטוב לך תמיד.

אני בול כמוך, אם אין לי משיכה(חזקה) חיצונית, קשה לי להמשיך, תיארת את זה מדויק ממש, רק אם יש משיכה חיצונית אז אני מוכן להמשיך לשמוע פרטים.

אני יודע שאם יש חיבור פנימי זה לרוב מפצה על החיצוני ודןוקא ירגיש ממש סבבה אבל מעדיף שלא

לא רואה בזה שטחיות כלל וכלל, גם לא חושב שאני חיצוני או ריק בגלל זה, יש לי המון מה לתת ואני מודע לזה, זאת פשוט נקודה שממש חשובה לי זה הכל, לא צריך לעשות מזה סיפור.

יש לי עוד המון מה להגיד בנושא הזה אבל מרגיש לי שהפורום הנ"ל פחות רלוונטי אז זה בתמצות.

שהחיצוני פתאום נראה אחרת, וא זה חבל להפסיד.

בסוף זה החלטה שלך אם ועם מי להתחתן.

ומין הסתם את לוקחת את כל השיקולים ומחליטה בהתאם

לא רציתי עיצוב אישי

אז לא יודעת לענות על זה

אבל כן עשו התאמות והיו מאוד אדיבים וקשובים

תודה!

ועשו לה בעיצוב אישי. היא רצתה שילוב של כמה דוגמאות.

היא היתה מרוצה מהתוצאה. 

לדעתי עדיף לשניהם כי זה ימלא בקלות יותר אנשים. 

מה הקונצפט? לתלות לה תמונות בחדר או קבוצת ווצאפ שבכל יום שולחים את הספירה וכל משתתפי הקבוצה רואים?

יש לה או לארוס שלה מעגלי חברים ממקומות מיוחדים? מחוג מיוחד או ממעגלים שונים מצה"ל או מהשירות?

כדאי להתארגן על אנשי קשר לכל קבוצת אנשים, ואיש קשר למשפחה של כל אחד מהם.

לשניהם בקבוצת ווטצאפ.

יום אחד חברים שלה ממעגל מקביל,

ככה לכמה מעגלים שונים,

יום לסבים וסבתות אם יש (אפשר יום לכל צד),

יום משפחה מורחבת (לכל צד),

יום אחים ואחיות (אפשר לפצל ליומיים) לכל צד,

יום הורים ב2,

יום של הזוג ב1

אם תשנה גישה, אתה תרויח יותר.

מתי מרויחים יותר ? בדרך הקשה.

מהי הדרך הקשה ? תתעלם מכל הקוסמטיקה הזו, מכל הכוכביות האלה.

או במילים אחרות - תהיה גבר.

בסופו של דבר זה גם ירגיש לך נכון יותר וגם תרגיש טוב יותר.

שהבחורה תברר גם עם 8000 כוכביות. זה  לא אמור להזיז לך (קל לדבר קשה לבצע). זה לא העניין שלך. זה העניין שלה בלבד.

תחשוב על זה טוב טוב ותראה שזו האמת.

אותך מעניין דבר אחד : להפגש. לשדר מי שאתה. לא יותר. לא פחות. תפס ? מזל טוב.

לא תפס ? התקדמת עוד צעד בדרך לחתונה כי כל מפגש כזה מחדד אותך.

הכל בהכוונת השם יתברך.

לדעתי גם זה שתתעלם מהכוכביות האלה, זה חלק מהמבחן שהוא  עושה לך.

אגו. גאווה. להעיף את הזה ממך.

תבחר בדרך הקשה. רק תרויח לטווח ארוך.

בהצלחה.

כן, יש עניין להחזיק מורכבות, ושאתה גבר יש בזה גם ציפייה או יכולת להחזיק שהיא עוזרת מאוד להתחיל ולהמשיך קשרים.

אממה, נראה לי כל בנאדם ירצה להיות עם מי שרוצה להיות איתו. זה אנושי לגמרי.

ברגע שאני מבין שהבחורה השנייה פחות רוצה ממה שאני חושב שהגיוני שתרצה או רוצה מעבר למידה שנראת לי הגיונית, זה מדליק נורה אדומה.

למה? כי יש לי מלאי כוחות מוגבל ואני לא אקח כל הזדמנות רחוקה לקשר.

לפני כל הצעה, אני לוקח בחשבון את הסיכויים ואת המחירים שאני אשלם אם אני יענה אליה לחיוב.

מבחינה סטטסטית הגיוני שמי שתעשה לי טובה פחות תרצה להמשיך ופחות יהיה לזה סיכוי. אז כן, זה משתכלל בחשבון.

אני מכוון לבחור בדרך הקשה, להקשיב לעצמי ולסמוך על האינטואיציה שלי. וואו, זאת דרך מאוד קשה ולא מובנת מאליה.

אבל אם יש לי התלבטות מאוד גדולה מרגיש לי רמאות לא לתווך את זה לצד השני .

נניח היה בחור שממש התלבטתי אם לצאת איתו והרגשתי שאני חייבת להגיד לו את זה .. זה לא סבבה לבזבז את הזמן של מישהו בלי להגיד לו את זה .

הוא בכל זאת רצה שנצא לא יצא מזה כלום כי זה עדיין הפריע לי .. אבל זכיתי להכיר בחור שמכיר לי היום בחורים איכותיים ואני לו . 

ובנות דוחות הצעות של בנים.

יש לכאן ולכאן.

ורק אחרי שהם מחזירים תשובה חיובית אז הבחורה מקבלת את ההצעה.

אתה מתכוון למקרים אחרים מהמקרה הזה?

איך מגיעות אליך הכוכביות?

זה לא שהיא מאשרת את ההצעה בפניך.. היא אומרת למי ששידך, לא?

בעיסוק והזמינות של הבעל, בדינמיקה הזוגית, בעומס החיים והמשפחה (גילאי הילדים, כמה ילדים). 

אם הבעל הוא זה שאחראי על ארגון הילדים בבוקר, להעיר, להלביש, אוכל, לפזר למוסדות חינוך - פחות זמינות ופנאי לפנק בבוקר במיטה עם אלפחורס את האישה האהובה…

זה עניין של סדרי עדיפויות

לשים אלפחורס ליד הכרית עם פתק זו פעולה של פחות מ5 דק

זה דברים קטנים שעושים שינוי גדול בדינמיקה הזוגית

וההפך אם מכינים ארוחת בוקר לילדים אפשר להכין צלחת נוספת לאישה/ להזמין ארוחת בוקר עם שליח

זה עניין של מה חשוב

אם נהיה אובייקטיבים לאדם שאין זמן גם לא יהיה לו זמן להיות בפון או להתכתב עם אנשים או לעשות דברים שהוא אוהב ורובנו עושים את הדברים הנ"ל

אז שזוגיות זה דבר מספיק חשוב אפשר למצוא זמן למחוות יום יומיות של 5 דק

והקב"ה ידאג שתקבלי מישהו כזה.

את מתחתנת עם אדם, פרטנר, שרוצה לעשות לך טוב ואת לו.
 

להתחתן עם האחד המושלם שבדיוק נותן לך את החיזור המדויק שאת רוצה - אין כזה כנראה.

הסוד הוא תקשורת.

ולא רק בחיזור, בכל ציפיה מסוימת שיש לכם מבן/בת הזוג.

המטרה היא לא חיפוש אחרי שלמות, וגם לא מה שהכי קרוב לשלמות.

המטרה היא אדם שאפשר לתקשר איתו בצורה בריאה, שהוא קולט, שהוא רוצה שיהיה לכם טוב וששניכם מוכנים לעבוד על זה.

רוצה פרחים כל שישי? אפשר להגיד.

גם מתנה, אפילו איזו מתנה ספציפית.

זה לא גורע מאפקט החיזור.

וללמוד עוד לפני החתונה - לא לצפות מאף אחד להבין ללא מילים, בן/בת זוג לא אמור לקרוא מחשבות ולא הבעות פנים עמומות.
 

וזה לא קשור למידות טובות, מכירה אנשים מהממים שלא קולטים את הצורך המדויק של האישה ולא את שפת האהבה שלה.

תקשורת טובה זה הנתון הכי חשוב להצלחה בזוגיות. 

רוצה לענות לך על כמה דברים

חשוב שתביני לא היינו נשואים דקה וחצי

זו זוגיות שנבנתה במשך שנים..כלומר לא התחתנו וישר הכל היה מושלם התחתנו עם הרבה אהבה ורצון להטיב אחד לשניה אבל כמו כל זוג עבדנו על הזוגיות דיברנו הרבה למדנו אחד את השני הסברתי לו בדיוק מה משמח אותי ומה פחות מדבר אלי ולאט לאט הוא הבין איך אני מרגישה אהובה ומחוזרת ומתוך זה שגבר אוהב אישה והוא רוצה לעשות אותה מאושרת אז הוא יעשה את הדברים שהיא הסבירה לו שמשמחים אותה

.אני חושבת כמו שרשמו לך מידות טובות זה הבסיס להכל..זה דבר שאני יכולה להעיד עליו היה לו מידות של בנאדם 1 לדור היינו נשואים כמעט עשור ואני יכולה לספור על יד אחת את מספר הפעמים שראיתי אותו כועס אז תחפשי גבר עם מידות טובות ורגוע

לגבי דייטים אני באמת מאמינה בתחושה פנימית אני יכולה לומר לך שבשניה שראיתי את בעלי ידעתי שהוא יהיה בעלי לא חושבת שכשתרגישי מחוזרת תרגישי שזה גובל באובסיסיביות ההיפך את תרגישי אהובה ושמישהו דואג ואוהב אותך

וגם בדייטים בעיני אפשר לראות הרבה..הוא דואג לבדוק אם הגעת הביתה. מציע לך לשתות/ מביא איתו משהו לפגישה/ יוזם/ בפגישות מתקדמות מביא פרחים או פינוק קטן

אבל זה דברים שעם אדם טוב ניתן גם לבנות יחד

מאחלת לך מכל הלב שתמצאי את שאהבה נפשך

בדברים הקטנים.

רגיש ביחס לזמן שלך, ביחס לנוחות שלך

תסמכי על עצמך שתדעי לזהות אכפתיות

מפה והלאה - תקשורת תקשורת ועוד תקשורת, ואז - השמיים הם הגבול

לא מרגש אותי כל המחמאות שטויות

תן לי כנות עדינות יציבות זהו

עדיף צעד צעד מאשר שחור לבן מוגזם

בנוגע ליציבות, זה שונה. גבר יכול להיות אחלה בכללי גם אם הוא לא הכי משרה יציבות, וכמובן זו תכונה, לא מעשה ספציפי. אבל גבר שעושה גוסטינג זה מעשה נלוז. (גם אישה כמובן.)

תדבר איתה על זה על החששות שלך ועל הרצונות שלך ברגע שהכל יהיה על השולחן אז אפשר יהיה ליצצור קשר בינכן שהוא עמוק יותר גם בתקופה הזו

היא כן ואת לא ?

לשמוח בשבילה ולבקש את אותו אור שימלא את החיים שלך.  התחושה שאת מרגישה עכשיו זה בערך משהו כמו "לה יש ולי אין ואני מקנאת בה" (ואז גם עושה עבודה שכלית של לא רוצה לקנא בה)

ואני מציע משהו אחר

איזה כיף להם, אני רוצה גם. יש כזה בעולם, ואם יש כזה בעולם אז גם אני יכול/ה להשיג אותו.

פחות קרוב. לשמוח בשביל חברה שלך אפילו שזה לא קל לך.

אין על מה להתבייש. הרגשות שלך לא אומרות שאת לא שמחה בשביל החברה שלך.

להיפך, דווקא בגלל שאת כל כך שמחה בשבילה זה לוחץ לך על כפתור ה"מה איתי?". זרה לא היתה גורמת לך להרגיש כך.