אני חושבת שביישוב יותר מכירים אחד את השני, אין מבחר של בתי ספר אז כולם באותו אחד ומכירים את מי שגר איתך ביישוב(לא את כולם, תלוי באיזה יישוב) יש אווירה של יישוב, דברים של כל היישוב(אירועים, יום העצמאות, הופעות וכו...)יש יותר שקט ורוגע מבעיר, בשבת אפשר ללכת על הכביש

ובעיר זה הולך לפי שכונות יש הרבה בתי ספר, הרבה סניפים (אריאל, בני עקיבא, עזרא...) אתה יכול לגור עם מישהו באותו שכונה ובכלל בקושי לפגוש אותו, להכיר אותו, יותר עומס פחות רוגע...

אבל מי שאוהב לגור בעיר אז אחלההה

אני גרה בעיר , לא אני בחרתי את זה, אבל אני בעז"ה בלי נדר לא יגור בעיר, 

אני בעיר שיא הנהנת אבל רוצה בעתיד לגור בישוב שהוא מקום קצת יותר סגור מעיר

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....