אני אחרי מספר הפלות וציפייה ארוכה ומתישה להיכנס להריון שוב...
כל מחזור שמגיע אני מתייאשת עוד יותר ומרגישה שקועה עמוק יותר בתוך הכאב.... לא יכולה לאסוף את עצמי כי עדיין התהליך לא נגמר... מרגישה בתוך ההתמודדות אפילו עוד יותר חזק כי זאת התמודדות סזיפית של שגרה עצובה עם כל מחזור שמגיע...ומן יאוש כזה מלהיות אופטימית וחזקה...
מה שאני מנסה לחשוב זה על רעיונות איך לעבד את החוויה והתהליך הזה בצורה בונה עם בעלי....
הוא בעל מדהים ורגיש בכל זאת אנחנו אנשים שונים ועוברים את החוויה בצורה שונה ולפעמים חסר לי ההכוונה איך לדבר איתו נכון על הדברים בלי ללכת לטיפול או יעוץ... כאילו כמו לטפל בעצמנו..
אשמח לשיתוף שלכם או רעיונות לשאלות מנחות שאפשר לדבר עליהם ביחד/ כלים כלשהם לדבר נכון/ דרך למתודה כלשהי של דיבור או כתיבה או כל דבר שלדעתכם יכול לעזור לנו להציף את התחושות שלנו בצורה בונה ומשמעותית...
כי אני חושבת שלפתוח שיח בצורה נכונה יכול להיות מאוד משמעותי לעיבוד שלנו כזוג...
מקווה שהובנתי
תודה מראש לכל מי שקרא ומנסה לעזור ולחבק. זה באמת משמעותי לדעת שאני לא לבד...
לקחתי ציטוטק בשבוע שעבר ביום רביעי.. שבוע סביב 8... הגעתי למיון אחרי שהעובר והשק יצאו ונשארה רק שארית קטנה שבשבילה הציטוטק. בשבת עלה לי החום ל39 עם רעידות. נסעתי למיון ושם לא היה נראה שיש חשד לזיהום ברחם או משהו שקשור להפלה או לציטוטק. קרה אולי למישהי משהו דומה? אני קצת תלויה באוויר... מאז לא עלה לי החום.. 