בוודאי רובכם שמעתם על המקרה של דודו טופז.
בבוקר שמעתי ולא ידעתי מה להרגיש.
רק עכשיו, במהדורת הערב נתפס לי טיפה מה קרה.
הוא התאבד.
לא יודעת לבטא תחושות, לא באמת הייתי קרובה אליו.
אבל תחושת אכזבה, החמצה.
אחרי כל מה שעברת, שייצגת בשביל אנשים, לרמוס הכל ב.. התאבדות?

לא בטוחה עד כמה זה נכון להעלות את זה אבל אני חייבת.
אולי חלקכם הגדול לא הכיר אותו בכלל, ובכ"ז, השם שלו מוכר לכולנו.

מדהים כמה כוח יש לנו בידיים, איך אנחנו הרמנו אותו, ברייטינג, באגו, בכביכול אהבה ששידרנו,
ואיך אנחנו רמסנו אותו [או שמא הוא רמס את עצמו?], אבל לא היינו שם בשביל להרים אותו בחזרה.
אני לא באה בתלונות לאף אחד..
סתם אני עדיין בהלם.

יש משפט אחד ששמעתי עכשיו בטלוויזיה מחברה שלו, חני נחמיאס- היא טוענת שהכל היה גדול עליו, שלא הייתה לו דרך להתמודד עם זה..
לא יודעת, לא מסכימה עם זה.. אבל, באמת, מה כבר יש לעשות במקרה כזה? [לא מצדיקה מקרה של התאבדות, אבל...]

לא בטוחה אם אני רוצה להפוך את זה לדיון על כוחות שיש לנו, כוחות השפעה, התאבדות [גם כשכביכול הרבה מדברים שהיה לו את כל הסיבות..] או סתם על רייטינג ובידור...
רק לשמוע את דעתכם, התחושות שעברו לכם..


תודה, וסליחה אם זה לא שייך, באמת שהייתי חייבת.

הסיבה שכמעט ריק בחצי מהפורומים פה זה כי הייתי בתקופת הקורונה שפשוט היה פה מפוצץ ועכשיו זה רגיל? 

כעעען כען