אז , יש דברים ש - נראים כואבים , ו...הם גם בהחלט כואבים.
אלא - שמטרתינו היא לשאוב כוחות להתקדם. ע"י הכאב...
בפרשת השבוע פרשת "משפטים" ---
מסופר על רוצח שרצח אדם ו - לא יודעים מיהו הרוצח...
התורה אומרת שזקני העיר צריכים לומר - צריכים לומר -
"יָדֵינוּ לא שָׁפְכוּ אֶת הַדָּם הַזֶּה, וְעֵינֵינוּ, לא רָאוּ".
"יָדֵינוּ לא שָׁפְכוּ אֶת הַדָּם הַזֶּה, וְעֵינֵינוּ, לא רָאוּ".
ו...מסביר רש"י על הפסוק -
"וכי עלתה על לב שזקני בית דין שופכי דמים הם?!
אלא (בי"ד צריכים לומר -) לא ראינוהו (ולכן -) ופטרנוהו בלא מזונות ובלא לוויה"
אלא (בי"ד צריכים לומר -) לא ראינוהו (ולכן -) ופטרנוהו בלא מזונות ובלא לוויה"
רש"י בעצם אומר שזקני העיר צריכים לומר - "לא ראינו את האדם , ולכן לא נתנו לו אוכל ולא ליוינו אותו" -
ו...צריך להבין. משמע מרש"י - שאם בי"ד כן ראה את האדם ולא נתן לו לאכול וכו' ,
זה נחשב שהוא רצח אותו - שידיו של בי"ד כן היוה ברצח...למה?! מה הקשר בין בי"ד לבין הרצח??
ו - כאן , יש רעיון כללי עמוק.
לפעמים - אנחנו , אלו ש - "דתיים" , יכולים להיות גורמים לרצח. כן , בגללינו אדם נרצח.
ו - מתי? ברגע שאנחנו לא מייחסים חשיבות מספקת לאדם. ברגע ש - אנחנו לא נותנים לאדם לאכול , ברגע שאנחנו לא מלוים את האדם וכדו' - בעצם הורדנו את חשיבותו! ו - אז , אם אנחנו ה - "גדולים" שבעם , שאמורים לייצג את היהדות - מזלזלים בחיי אדם , בל נצפה ש...הרוצח - כן יתחשב בחיי אדם...כי - הוא לא יתחשב בנרצח...
ממילא , אנחנו עלולים להיות - "רוצחים".
לא לתת לאדם לאכול , זה זלזול. לא ללוות אדם , זה זלזול. ו , בדיוק גם לפגוע באחר , זה זלזול. לצחוק על האחר - גם אם הוא שונה מאיתנו , זה זלזול - אז , בואו לא נצפה שאנשים שקצת רחוקים מהדת - לא יפחדו לרצוח.
ככה , בהנף יד...
כי - "עם ישראל הוא גוף אחד" - ו...ברגע שהראש לא מתנהג מספיק ביראת שמים , באכפתיות לזולת , גם היד מסכימה לעצמה להניף את היד...על החבר...
כשאדם מתחשב באדם אחר , אז גם ההוא שפחות ממנו , לא יעיז לפגוע באדם אחר...
ככה זה , עם ישראל , הוא אחד. ו - הכל תלוי בראש. במייצגים. כן - בזמנינו אנו , בעיקר ב - דתיים...
אנחנו יכולים לשלוט במעשינו על העם! ממש כך.
להרבות באהבת ישראל. כמה חשוב. זה זה מה שיכול לגרום שהרציחות יפסקו.
כ"כ כואב לשמוע. כל יום בחדשות - "נרצח נער" , "נרצחה נערה" , "נפצעו במריבה 5 נערים"...
ו , נסיים בתפילה -בפסוקים המגיעים אחרי הפסוק שהצגנו -
כַּפֵּר לְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר פָּדִיתָ, יְהוָ-ה, וְאַל-תִּתֵּן דָּם נָקִי, בְּקֶרֶב עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל;
וְנִכַּפֵּר לָהֶם, הַדָּם. וְאַתָּה, תְּבַעֵר הַדָּם הַנָּקִי מִקִּרְבֶּךָ: כִּי-תַעֲשֶׂה הַיָּשָׁר, בְּעֵינֵי יְה-וָה.
וְנִכַּפֵּר לָהֶם, הַדָּם. וְאַתָּה, תְּבַעֵר הַדָּם הַנָּקִי מִקִּרְבֶּךָ: כִּי-תַעֲשֶׂה הַיָּשָׁר, בְּעֵינֵי יְה-וָה.
הקרדיט השבוע - כמדומני - לרב ניימן זצ"ל. תודו לו ו - לאבאל'ה למעלה [כלומר:]
[מי שיכול להקפיץ לטובת האלה שעדיין לא קראו - יבורך מפי עליון. הוא מרבה תורה בעמ"י.
מרבה יראת שמיים , וממילא - לפי מה שאמרנו עכשיו - מרבה חיים...]
בשורות טובות.
שנזכה בעז"ה לגאולה השלימה.
לקחת את הכוחות ו - להתחדש. לא חלילה ליפול , אלא , במטרה להתקדם...
שבת שלום ומבורכת! 
