נעמי רק זוכרת שהיא הוציאה לחמים קפואים מהמקפיא,
אבא קרא לזה "מבצע לחם".
'בואו נסדר את המקפיא ונראה לאמא שיש מלא לחמים ולא צריך לקנות עוד לחודש הקרוב.'
נראה לאמא.
ונעזור לאמא..
(המ כן.. .)
נעמי זוכרת שהם הוציאו ביחד עם אבא מהמקפיא חבילה אחר חבילה ועם הוצאת החבילות,
גדלה תדהמתם מכמות הלחמים שקבורים במקפיא למעלה מכמה שבועות.
אבל נעמי זוכרת גם שאמא עמדה בצד ושתקה.
טיטאה את הבית ושתקה,
אוהו שתקה.
אבא צחק.
"אנחנו עוזרים לאמאאא".
נעמי צחקה ביחד עם כולם וסיננה לעצמה בשקט,"אבא כל כך מוזר.איזו מין עזרה זו.אמא שותקת..".
ואמא שותקת.
.
