בגלל שהייתי די ביישן איתם הם לא הכי אהבו אותי ולחצו עליה. היא הגיעה למסכנה שלמרות שהיא אוהבת אותי, ושהיא בטוחה שאהיה בעל ואבא טוב היא לא בשלה לנישואין עכשיו.
זה עצוב לחתוך קשר בגלל כלום (כי אני חושב שגם המצב עם ההורים שלה היה ניתן להשתפר) וחוץ מזה הקשר היה מושלם, היא היתה כ"כ מאושרת.... אבל אם היא לא בשלה אין מה לעשות, ולא רוצה להמשיך בתנאים האלה.
למרות כל הכואב אני לא בדיכאון. זה היה הקשר הארוך הראשון שלי וראיתי שיש לי הרבה יותר ביטחון עצמי ממה שחשבתי, ראיתי שאני יכול לתת הרבה אושר לשני, ראיתי שאני יודע להחליט ולקחת עליי הרבה ושאני באמת בשל לנישואין.....
אני לא צריך חיבוק ותמיכה, אני יודע שאשתי נמצאת בפתח, נמצאת איפושהו קרוב.... ושהיא תכף תגיע!
מלגרי הקושים לא להתייאש!
אילן




