ואיך קר לי. קר לי כמו שיכול להיות קר רק לעץ שרוח רעה תלשה לו את כל העלים.
הולכת לאט בשקט. נו, כדי שלא יראו.
הווילון בכניסה מחכה לי כמו שהיה מגיל שלוש.
כורכת אותו מסביב לעיניים ומדמה שנעלמתי לי.
נו, רק לרגע. מהעולם הלבד הזה.
בגיל שלוש זה היה עובד. היום כבר לא.
כורכת אותו מסביב לצוואר ומדמה שנהיה בי אומץ. להעלם לי.
לא לרגע. מהעולם. העולם הזה.
בגיל שלוש זה היה עובר. היום כבר לא.



