אני לא מבינה.
אז מה,ככה זה?להחליף ברגע?
אז מה אם הרמה הזאת יותר ניכרת בי.
אני לא אהבתי מלכתכילה את כל הדבר המפגר הזה.
ויש היום את זה.
אני יודעת הכל מכל כל,לגבי העניין הזה.
זה רק עושה לי רע.
יש לי ** וזה מספיק לגמריי.
וכמה אני מבקשת על זה,כמה..
זאת שברכה אותי בחברון.
רק שיקשיבו לי שם למעלה,אני באמת מתאמצת.
אייי.וזה קשה לי פחדים.
טאטע.
.
וכולם מתעופפים ככה,כמו עשן אחרי אש.
כבר לא רואים כלום ולא שומעים כלום.
אני מרגישה חופרת אז אני פשוט לא שואלת.
וזהו.
(@חופשיה לנפשי,את ממש לא קשורה להודעת התסכולים שלי,פשוט את אדם מדהים והיה חשוב לי לתייגך.
שיהיה לך יום מקסים,אמן.)
יאללה אבא,עכשיו בטוח יהיה יום טוב(:
