שש וחצי שעון מצלצל.
איפה לכל הרוחות הפלאפון הזה?
יופי, הושתק.
רוצה לקום? רוצה לישון.
את רוצה? לישווווווון.
אני רוצה לצאת, יש פה ים מתחת לאף.
יורדת, יוצאת, הולכת לים, הם לא עוצרים אלה אוף זה מלחיץ.
הנה הים, הוא בצבעים של זריחה, וזה יפיפה.
זה כמו שקיעה אבל הפוך, בסוף התהליך הכל מואר.
כפכפים נחלצים, החול סתם ישרוט את הרגל ככה.
קצת במים קצת בחוץ, כמו בארץ, כמו שאני אוהבת.
יש פה איש אחד יחף גם הוא, הראשון שראיתי עד עכשיו הוא קולט אותי ורואה שגם אני יחפה הוא מחייך ואני בחזרה, לפעמים לבד יותר בטוח.
יש פה ציפורים ואיש אחד שחותר (אני יודעת, אני צילמתי אותו במצלמה במקרה).
הזריחה נגמרה והכל מואר והקונכיות פה גדולות, חצי מכף היד שלי.
אז אני חוזרת יחפה לדירה, הכפכפים על החול סתם ישרטו אותי וזה יציק.
שיסתכלו איי דונט קר.
יש פה איש עם כלב, נראה שזה גור לברדור או גולדן הוא ענק אבל קטן עדיין יחסית לסוג והוא ידידותי וזה הוא שאלתי.
הגעתי לקומה והאיש מאחל לי שאהנה (באנגלית כמובן, והבנתי אותו, אני גאה).
בוקר טוב לעצלניות אני צועקת בכניסה לדירה כל אלה שלא יצאו עד עכשיו מהמיטות.
אופס, שכחנו להטביל את הסיר שקנינו ולא השתמשנו בו עדיין.
יורדת שוב לים, טובלת ומרוצה מעצמי, מצווה חדשה שמעולם לא עשיתי, תודה לאל.
וזהו, סיימנו להתארגן ויצאנו.
אין כמו בלוק כתוב בצורה מעט לא ברורה, הרבה זמן לא עשיתי את זה(או אף פעם, לא סגורה על זה)
וזהו עכשיו כבר צהריים והספקנו דברים ממש נחמדים חוץ מהים החדש שלי
איפה לכל הרוחות הפלאפון הזה?
יופי, הושתק.
רוצה לקום? רוצה לישון.
את רוצה? לישווווווון.
אני רוצה לצאת, יש פה ים מתחת לאף.
יורדת, יוצאת, הולכת לים, הם לא עוצרים אלה אוף זה מלחיץ.
הנה הים, הוא בצבעים של זריחה, וזה יפיפה.
זה כמו שקיעה אבל הפוך, בסוף התהליך הכל מואר.
כפכפים נחלצים, החול סתם ישרוט את הרגל ככה.
קצת במים קצת בחוץ, כמו בארץ, כמו שאני אוהבת.
יש פה איש אחד יחף גם הוא, הראשון שראיתי עד עכשיו הוא קולט אותי ורואה שגם אני יחפה הוא מחייך ואני בחזרה, לפעמים לבד יותר בטוח.
יש פה ציפורים ואיש אחד שחותר (אני יודעת, אני צילמתי אותו במצלמה במקרה).
הזריחה נגמרה והכל מואר והקונכיות פה גדולות, חצי מכף היד שלי.
אז אני חוזרת יחפה לדירה, הכפכפים על החול סתם ישרטו אותי וזה יציק.
שיסתכלו איי דונט קר.
יש פה איש עם כלב, נראה שזה גור לברדור או גולדן הוא ענק אבל קטן עדיין יחסית לסוג והוא ידידותי וזה הוא שאלתי.
הגעתי לקומה והאיש מאחל לי שאהנה (באנגלית כמובן, והבנתי אותו, אני גאה).
בוקר טוב לעצלניות אני צועקת בכניסה לדירה כל אלה שלא יצאו עד עכשיו מהמיטות.
אופס, שכחנו להטביל את הסיר שקנינו ולא השתמשנו בו עדיין.
יורדת שוב לים, טובלת ומרוצה מעצמי, מצווה חדשה שמעולם לא עשיתי, תודה לאל.
וזהו, סיימנו להתארגן ויצאנו.
אין כמו בלוק כתוב בצורה מעט לא ברורה, הרבה זמן לא עשיתי את זה(או אף פעם, לא סגורה על זה)
וזהו עכשיו כבר צהריים והספקנו דברים ממש נחמדים חוץ מהים החדש שלי
