נסדקתי לראשונה כשעזבה את חדרה. בסימנים הקודמים לעזיבה לא הבחנתי. בוקר נעים היה זה כשהכריזה בתי הגדולה כי ארזה את חפציה היחידים שנותרו בבית. שאלתי לאן תלך. בתי הגדולה סירבה לספר לי, אך בחדוות ילדות אחרונה ניאותה לומר כי ביתה החדש נקי ומסודר ואין בו פגעים. אולי כך קיותה.
אותו ערב ישבתי עם בעלי יהודה אל שולחן האוכל הישן, השרוט. הוא קרא בעיתון ואני התבוננתי בשאריות הסלט החתוך שהיה בצלחתי. תהיתי כיצד מסתדרת העגבניה הרכה עם המלפפון והפלפל הקשים. נטלתי את מזלגי והסרתי את חתיכות הפלפל מן הצלחת. הנחתי אותן על השולחן מבלי לייחס להן חשיבות נוספת.
הפעם האחרונה שראיתי את בתי הגדולה הייתה ביום חורף קר, דקות אחדות לאחר שהגשם פסק מלרדת. אז נשברתי לראשונה.
- לקראת נישואין וזוגיות