אז למה מתחתנים?
ו*אל* תענו לי בשביל האהבה, בשביל זה יש לי משפחה.
ו*אל* תענו לי בשביל האהבה, בשביל זה יש לי משפחה.
פורום לקראת נישואין וזוגיות
מכתב פתיחה
אם לא מתחתנים בשביל ילדים או בשביל לא להשאר לבד לנצחחופשיה לנפשי
בשביל אהבהחדשכאן
של בן זוג
יופי אתהחופשיה לנפשי
מתחכם לי כל הזמן
יש בזה אמתחדשכאן
גם לשאול שאלה ולפסול את התשובה שלה זה להתחכם
כי אני רוצה תשובות אחרותחופשיה לנפשי
ברצינותחדשכאן
אני חושב שזו אהבה וחיבור שונים ממה שמשפחה ממלאת.
למה נושמים - ואל תגידו לי בשביל לחיותרשש
למה אוכלים - ואל תגידו לי בשביל להיות שבעים
למה מתחסנים - ואל תגידו לי בשביל להיות בריאים
וברצינות -
אין להשוות את האהבה שהורה חש לילדיו לאהבה שהילדים חשים להוריהם
אין להשוות אהבת הורים לאהבת בעל/אישה
זה הרבה יותר
אז כן, לא תחוש/י עד שתתחתני
אני רק באמת לא בטוחה שבשביל זה מתחתנים,
כיהודים מאמינים - מתחתנים גם בשביל האידאל (שהרי פעמים רבות במהלך הפגישות עם הצד השני לא חשים את האהבה העצומה והיא מתעצמת או אפילו מתפתחת ממעט רק בהמשך)
נושמים כי זה רפלקס של הגוף, גם מי שרוצה למותחופשיה לנפשי
לא יכול למות עם עצירת נשימה.
אוכלים כדי לשרוד, לא רק בשביל תחושת השובע.
ומתחסנים כי יש מחלות שחבל(תלוי לדעת מי אבל לא משנה)
למעשה אהבה זו אהבה, היא פשוט משתנה בכל מערכת יחסים, יש לי אהבה של הורה, של אחים, של אחיינים, של חברים, אפילו של ילדים שאני פוגשת פעם בכמה זמן למעט זמן, הספציפית הזאת לא חסרה לי, ולא, לא בא לי לנסות, שגם לא תחסר כי אין לי כוח לזה.
אוכלים כדי לשרוד, לא רק בשביל תחושת השובע.
ומתחסנים כי יש מחלות שחבל(תלוי לדעת מי אבל לא משנה)
למעשה אהבה זו אהבה, היא פשוט משתנה בכל מערכת יחסים, יש לי אהבה של הורה, של אחים, של אחיינים, של חברים, אפילו של ילדים שאני פוגשת פעם בכמה זמן למעט זמן, הספציפית הזאת לא חסרה לי, ולא, לא בא לי לנסות, שגם לא תחסר כי אין לי כוח לזה.
טוב לא ממש הבנתרשש
כתבתי מה שכתבי על משקל מה שכתבת את למה מתחתנים ואל תגידו לי בשבי אהבה
כל העולם מתחתן בשביל אהבה, חד משמעית זו הסיבה הרווחת
הוספתי בצד את השקפתינו כיהודים מאמינים כיון שאת טוענת שאין לך כוח לנסות את מה שלא יחסר לך
בקשר לאהבה שגם לא תחסר לך - מניין לך? את כבר בת 80?
בוודאי שתחסר לך, בדיוק כפי שאם עכשיו הרגע הוריך יתעלמו ממך וכל מקרייך ינתקו קשר זה יחסר לך
לא תהיי שוות נפש ותגידי - ביג דיל! אז אני אצור קשר עם אנשים אחרים
אני מנחשת שאת או ממש צעירה ובאמת לא מבינה עדיין (תקין לחלוטין)
או שאת בוגרת כבר והבנת בעבר ואז סבלת מתהליך החיפוש אז החלטת לכפור בהכל (לא תקין - בקשי עזרה)
אני די צעירהחופשיה לנפשי
אבל זה לא קשור ומזלזל להשליך את זה על הגיל.
דבר שני, יש כל כך הרבה סוגים של אהבות, מניין לך שדווקא זו תחסר לי? ועוד כשבכלל לא חוויתי אותה מעולם?
דבר שני, יש כל כך הרבה סוגים של אהבות, מניין לך שדווקא זו תחסר לי? ועוד כשבכלל לא חוויתי אותה מעולם?
כמו?וואוו
אתם אמורים לספק אותן, אני שאלתי את השאלהחופשיה לנפשי
כי יש צורך טבעי מעצם היותנו בעלי חיים לחיות בקבוצה או בזוגאריק צדק
בגדול, בני אדם הם בעלי חיים לכל דבר. כמו כל בעל חיים אחר יש להם צורך בחיים בקבוצה בשביל הגנה, ולהתרבות בשביל לשמור על הישרדות המין. בשונה מבעלי חיים אחרים, לבני האדם יש תודעה מסויימת, אז הם קוראים לצורך ההישרדותי הזה "אני אוהב/ת אותך"
יש בעלי חיים בודדיםחופשיה לנפשי
מי למשל?אריק צדק
לפי הטבע זה לא תקין. בעלי חיים בודדים הם בדרך כלל חולים או חלשים מכדי לחיות בקבוצה
אני חושבת שפילים זכרים לרוב לא חיים בלהקהחופשיה לנפשי
מלבד זאת שכבר יש לנו להקה, הורים אחים למה צריך יותר מזה?
כי מצופה ממך כפרט בלהקה לתרום לקידומהאריק צדק
וחלק מקידום הלהקה הוא שמירה על המין במסגרת התרבות
וזה גם סוג של מוסכמה חברתיתאריק צדק
מוסכמה חברתית זאת תשובה שאני מוכנה לקבלחופשיה לנפשי
(בגדול גם אהבה, אבל רציתי סיבות אחרות)
אבל אני לא אדם של מוסכמויות חברתיות, יותר בכיוון של אנטי.
אבל אני לא אדם של מוסכמויות חברתיות, יותר בכיוון של אנטי.
מאיפה הבאת את זה?-אנונימי-
פילים הם החייה שחייה רק בלהקה למיטב ידיעתי
⬇️חדשכאן
טוב מוזר...-אנונימי-
אני גאה בזיכרון שליחופשיה לנפשי
ראיתי את זה בנשיונל גאוגרפיק לפני די הרבה שנים(הסרט האהוב עליי ביותר תכלס זה על הפילים)
סרט מושלם!נחשון מהרחברון
הטבע שלי הוא לא טבע של פיל, הטבע של האדם הוא לחיותאוא"ר
עם זוג.
לפני החתונה הוא אדם חסר, אין לו צלע. כל העולם בטבעו שואף לשלמות, על כן האדם מחפש את אבידתו, אשתו, על מנת להיות שלם.
לפני החתונה הוא אדם חסר, אין לו צלע. כל העולם בטבעו שואף לשלמות, על כן האדם מחפש את אבידתו, אשתו, על מנת להיות שלם.
והאישה מה איתה?חופשיה לנפשי
האבידה אינה אבודה? היא לא צריכה להיות מושלמת?אוא"ר
גם היא אותו דבר.
אבל היא לא מחפשתחופשיה לנפשי
אז איך היא מבטאה את החוסר?
בתשובה של שליפה: בתפילה.אוא"ר
אבל אני מקוה לענות יותר בהרחבה בהמשך.
התחרפנתם?רשש
אני דווקא חושבת שזה בגלל שיש צורך טבעי מעצם היותינו צמחים לחיות בצמד של זכר ונקבה...
לעולם לא אבין את הקטע של אנשים לנסות כל הזמן לראות ולדמות בני אדם לחיות
זה התחיל בדרווין והשיגעון מתרחב ומתרחב מאז
נטיה לחיות בזוגות? בקבוצות?
רוב בעלי החיים מחליפים בת זוג כל עונת רביה
בני אדם לעומתם חיים עם אותה בת זוג לאורך תקופה ממושכת והאידאל הוא לנצח גם בעייני מי שלא הצליח
רב בעלי חיים לעומת זאת מקפידים לחיות באותה הלהקה לכל חיים
בעוד בני אדם נוטים להחליף את הסביבה שלהם פעמים רבות (בית ספר, תיכון, אוניברסיטה, מקומות עבודה ומגורים)
מה דומה?
גם לפרחים ולחשמל יש זכר ונקבה - אתם יודעים
אולי נחפש איך אנחנו דומים להם
מעולם לא טענתי שאני שפויהחופשיה לנפשי
ולמעשה שרשרת לא נכון
תפיסה מזעזעת. מחילהוהוא ישמיענו
חשוב לזעזע תפיסות.חוני המעגל פינות
בטח אם הן לא מבוססות.
מה לא מבוסס? תורת ישראל?והוא ישמיענו
חס ושלום! ודאי שתורת ישראל מבוססת על כתבים קדומים יותרחוני המעגל פינות
תגגלי על 6 התעודות...
תגיד, מה הסיפור שלך?והוא ישמיענו
אם יורשה לי- איך אתה מגדיר את עצמך?והוא ישמיענו
זה לא הוגן להסתתר מאחורי ניק ולנהל ויכוחים כשאין לי מושג במה אתה מאמין כי המעטה של הציניות שלך עבה מדי.
אפשרות אחת היא שאתה טרול, אני בתור אדם שנותן אמון באנשים לא אוהב לקבוע את זה סתם ככה על אנשים. אבל אם זה נכון אז המשמעות היא שמשעמם לך. ואין לי למה להתייחס לתגובותיך ברצינות
אפשרות שניה היא שאתה באמת מתכוון למה שאתה כותב, ואז ההסתתרות שלך מובנת. ואני שמח על כך. פעם החבר'ה האלה לא פחדו לפעול בגלוי בעם ישראל.
מקווה שאני לא חוטא כלפיך. אם יש אפשרות אחרת אשמח לשמוע
אפשרות אחת היא שאתה טרול, אני בתור אדם שנותן אמון באנשים לא אוהב לקבוע את זה סתם ככה על אנשים. אבל אם זה נכון אז המשמעות היא שמשעמם לך. ואין לי למה להתייחס לתגובותיך ברצינות
אפשרות שניה היא שאתה באמת מתכוון למה שאתה כותב, ואז ההסתתרות שלך מובנת. ואני שמח על כך. פעם החבר'ה האלה לא פחדו לפעול בגלוי בעם ישראל.
מקווה שאני לא חוטא כלפיך. אם יש אפשרות אחרת אשמח לשמוע
שילוב של השניים
קוד אבל פתוח
אם אתה לא נהנה לצחוק עליו, אין למה להכנס איתו לשיח... חבל על האנגיות...
יש אנשים שאין להם משפחהאשכנזי פריווילג
וחוץ מזה אז בשביל היצר
אוקייחופשיה לנפשי
ויש אנשים שאוהבים לבד
דווקא כן מתחתנים בשביל לא להיות לבד. פשט הכתוב מפרשת בראשיתבינייש פתוח
לא טוב היות האדם לבדו. וכמו שאמרתי בעבר, משפחה וחברים זה טוב מאוד, אבל בסוף אדם הולך לישון לבד. ובנוסף, בן אדם באיזה שהוא שלב גדל ואז רוצה להתנתק מהשלב של המשפחה (בשביל להתקדם) ולכן בונה תא זוגי משלו. ככה כתבה פה המנטורית שלנו.
@קרן-הפוך
@קרן-הפוך
אז הוא לא מתנתק מהשלב של המשפחהחופשיה לנפשי
הוא פשוט מתקדם לשלב משפחתי אחר
בשביל מין, מעמד חברתיהבל הבלים
תשובה אמיתית, הכיני עצמך לפני (:יפה עיניים
קצת באורך, אך הדברים יתיישבו על הלב בע"ה.
כל מצווה וכל פעולה בחיים נבחנת אל מול המטרה ותכלית האדם.
ומכיוון שהמערכת הזוגית, הנישואין, על פי הוראת התורה, היא חלק מציווי התורה, על מנת להבין את תפקידה בכח, צריך להבין את הכח, או במילים אחרות - את מטרת החיים, מה היעד של כל אחד ואחד מאיתנו.
בקצרה אך בעומק, בפרשת קדושים מובא שהקב"ה מצווה אותנו "קדושים תהיו", וכיוום שאנו אומרים על הבורא "הקדוש ברוך הוא" מכיוון שהוא קדוש, גם אנו נדרשים לשאוף לשם, להיות דבוקים בבורא. אך מה היא דבקות בכלל?
רבי משה חיים לוצאטו בספרו דרך השם כותב שהאדם נברא על מנת להתענג מהשם ולהנות מזיו שכינתו.
עונג היא תולדה של מילוי החסרון שבנו. כל עונג שלנו בחיים מתרחש כאשר אנו ממלאים את החסר. נהנים מאוכל - כי חסר לנו, מרגישים טוב שהטובים מנצחים - כי חסר לנו לראות שיש טוב בעולם.
ובקיצור, כל עונג נובע מחסרון, בין אם הוא חומרי, רגשי או ערכי.
כלל נוסף, כשאנו עוברים ברחוב אנו נתקלים בלא מעט אנשים, שאל חלקם אנו מרגישים חיבה מיוחדת לאחר שיח קצר, ולאחרים פחות מתחברים. זה טבעי, אך מדוע?
מכיוון שחיבור רגשי לאדם מתבצע לאחר שאנו מזהים איתו מכנה משותף. ככל שיהיו דברים נוספים שיהוו ביננו מכנה משותף, נתקרב אחד לשני, וגם ההפך.
כלל נוסף, מי שעושה רע, בהכרח חסר לו (שוב, חסרון ערכי, חומרי או רגשי) לדוגמא - המעסיק לא ישלם כסף לעובד בסוף החודש או כי חסר לו כסף (חומר) או כי חסר לו לראות את העובד מקבל כסף, הוא סדיסט (רגש) או כי חסר לו לראות שמאלני נהנה (ערך)
חסרון נוצר מזמן, ולכן הבורא שמעל הזמן הוא לא חסר, אלט רק נותן, וממילא היא רק עוס ולא רע.
אנו, בעלי החסרון, לא יכולים לבטל את החסרון אלא לצמצם אותו. למה צריך לצמצם?
על מנת להרגיש את הבורא, כמו שציינו בדוגמא למעלה, נדרש לייצר מכנה משותף איתו. ומכיוון שאנו לא יכולים בהכל ליצור מכנה משותף, כי הוא לא חסר וממילא הוא לא לוקח אלא רק נותן, גם אנו צריכים לצמצם את הלקיחה לעצמנו ולהגביר את ההשפעה לאחר, ובכך נדמה לו, למעשיו, או שכמו שחז"ל כותבים מה הוא רחום אף אתה רחום וכו, אנו נדרשים להדמות לבורא במעשיו, ובכך לייצר מכנה משותף איתו, המכנה המשותף איתו תיצור את הרגשת הבורא וממילא את הקרבה והדבקות בו.
איך עושים זאת?
לשם כך ניתנו מערכת מצוות עשה שתפקידם להשפיע, ומערכת מצוות לא תעשה שתפקידם לצמצם את הקבלה לעצמנו, להגביל את עצמנו.
רבי עקיבא כותב שואהבת לרעך כמוך זהו "כלל גדול בתורה". מה הכוונה "כלל"?
מבארים חכמינו שכל המצוות כולם מטרתם להוביל את האדם להיות במצב של נתינה כלפי הזולת, ואי לקיחה לעצמנו, לחשוב בכל רגע איך אנו יכולים לעזור לאחרים. וברגע שהאומה שלנו כולה תגיע למדרגה זו, אז יסתכלו אומות העולם ויראו שאנו אור לגויים. מה הם יראו בחברה כזו?
חברה של ואהבת לרעך כמוך היא חברה שבה כל פרט קם בבןקר וחושב איך להעניק לאחר. בחברה כזו, כולם נותנים ופחות מקבלים, העשירים מורידים מעושרם למינימום, בכל בוקר יש תורן שלוקח את כל ילדי השכונה לבית הספר, התורן האחר מכים לכל השכונה אוכל, וכך מתנהלת חברה שמצמצמת את הלקיחה לעצמה ומגבירה את השפעתה לאחר, זה אידיאל.
ואיך כל ההקדמה הארוכה הזו קשורה לנישואין?
אנו יודעים, שחברה כזו עדין לא קיימת מכיוין שלכל פרט יש עוד דרך ארוכה עד שיעסוק רק בנתינה לאחר ובלקיחה הנדרשת בלבד לעצמו, ולכן ישנה דרך שבה האדם בונה לעצמו חברה פרטית של "ואהבת", עד שתגיע כלל האומה למדרגה זו.
החברה הזאת נקראת הנישואין, האיש והאישה.
אנו יודעים, שהקושי העצום ביותר של האדם זה להעניק לאדם השונה ממנו, שהמכנה המשותף בינהם מצומצם, בכלל הרבדים.
אך ככל שהקושי מתעצם, כך גם התגמול מההתגברות עליו.
חז"ל מגלים לנו שהקב"ה מזווג זיווגים, וקשה הזיווג כקריעת ים סוף! הטבע לא יכול לחבר את ההפכים האלו.
נפש האיש ונפש האישה הם הפכים, בכלל הרבדים, וכאשר אדם עובד על עצמו בנתינה ל"ייצור" שכל יום ויום הוא רק מגלה כמה הוא שונה ממנו, ובכל זאת מתגבר על כך ומעניק על פי דרך התורה, זוהי נתינה שלמה שמעצבת את האדם להיות יותר נותן ופחות מקבל.
ולסיכום, מערכת הנישואין טומנת המון הנאה ומביאה איתה לא מעט דברים חשובים לעולם וקיום מצוות, הבאת ילדים לעולם וכדומה,
אך מטרתה העמוקה היא לעצב את יכולת הנתינה שלנו על מנת שנהיה יותר נותנים ופחות קבלים, ובכך נשווה את צורתנו לבורא, ניצור איתו מכנה משותף ובכך נרגיש אותו, נאהב אותו ונדבק בו, והדרך השלמה ביותר לתת היא לתת לאדם שאנו כ"כ רחוקים ממנו.
ומי הם רחוקים ביותר, אם לא איש ואישה? ובמיוחד כשאתה מכניס אותם תחת מחויבות אחד כלפי השני.
בהצלחה לנו (:
כל מצווה וכל פעולה בחיים נבחנת אל מול המטרה ותכלית האדם.
ומכיוון שהמערכת הזוגית, הנישואין, על פי הוראת התורה, היא חלק מציווי התורה, על מנת להבין את תפקידה בכח, צריך להבין את הכח, או במילים אחרות - את מטרת החיים, מה היעד של כל אחד ואחד מאיתנו.
בקצרה אך בעומק, בפרשת קדושים מובא שהקב"ה מצווה אותנו "קדושים תהיו", וכיוום שאנו אומרים על הבורא "הקדוש ברוך הוא" מכיוון שהוא קדוש, גם אנו נדרשים לשאוף לשם, להיות דבוקים בבורא. אך מה היא דבקות בכלל?
רבי משה חיים לוצאטו בספרו דרך השם כותב שהאדם נברא על מנת להתענג מהשם ולהנות מזיו שכינתו.
עונג היא תולדה של מילוי החסרון שבנו. כל עונג שלנו בחיים מתרחש כאשר אנו ממלאים את החסר. נהנים מאוכל - כי חסר לנו, מרגישים טוב שהטובים מנצחים - כי חסר לנו לראות שיש טוב בעולם.
ובקיצור, כל עונג נובע מחסרון, בין אם הוא חומרי, רגשי או ערכי.
כלל נוסף, כשאנו עוברים ברחוב אנו נתקלים בלא מעט אנשים, שאל חלקם אנו מרגישים חיבה מיוחדת לאחר שיח קצר, ולאחרים פחות מתחברים. זה טבעי, אך מדוע?
מכיוון שחיבור רגשי לאדם מתבצע לאחר שאנו מזהים איתו מכנה משותף. ככל שיהיו דברים נוספים שיהוו ביננו מכנה משותף, נתקרב אחד לשני, וגם ההפך.
כלל נוסף, מי שעושה רע, בהכרח חסר לו (שוב, חסרון ערכי, חומרי או רגשי) לדוגמא - המעסיק לא ישלם כסף לעובד בסוף החודש או כי חסר לו כסף (חומר) או כי חסר לו לראות את העובד מקבל כסף, הוא סדיסט (רגש) או כי חסר לו לראות שמאלני נהנה (ערך)
חסרון נוצר מזמן, ולכן הבורא שמעל הזמן הוא לא חסר, אלט רק נותן, וממילא היא רק עוס ולא רע.
אנו, בעלי החסרון, לא יכולים לבטל את החסרון אלא לצמצם אותו. למה צריך לצמצם?
על מנת להרגיש את הבורא, כמו שציינו בדוגמא למעלה, נדרש לייצר מכנה משותף איתו. ומכיוון שאנו לא יכולים בהכל ליצור מכנה משותף, כי הוא לא חסר וממילא הוא לא לוקח אלא רק נותן, גם אנו צריכים לצמצם את הלקיחה לעצמנו ולהגביר את ההשפעה לאחר, ובכך נדמה לו, למעשיו, או שכמו שחז"ל כותבים מה הוא רחום אף אתה רחום וכו, אנו נדרשים להדמות לבורא במעשיו, ובכך לייצר מכנה משותף איתו, המכנה המשותף איתו תיצור את הרגשת הבורא וממילא את הקרבה והדבקות בו.
איך עושים זאת?
לשם כך ניתנו מערכת מצוות עשה שתפקידם להשפיע, ומערכת מצוות לא תעשה שתפקידם לצמצם את הקבלה לעצמנו, להגביל את עצמנו.
רבי עקיבא כותב שואהבת לרעך כמוך זהו "כלל גדול בתורה". מה הכוונה "כלל"?
מבארים חכמינו שכל המצוות כולם מטרתם להוביל את האדם להיות במצב של נתינה כלפי הזולת, ואי לקיחה לעצמנו, לחשוב בכל רגע איך אנו יכולים לעזור לאחרים. וברגע שהאומה שלנו כולה תגיע למדרגה זו, אז יסתכלו אומות העולם ויראו שאנו אור לגויים. מה הם יראו בחברה כזו?
חברה של ואהבת לרעך כמוך היא חברה שבה כל פרט קם בבןקר וחושב איך להעניק לאחר. בחברה כזו, כולם נותנים ופחות מקבלים, העשירים מורידים מעושרם למינימום, בכל בוקר יש תורן שלוקח את כל ילדי השכונה לבית הספר, התורן האחר מכים לכל השכונה אוכל, וכך מתנהלת חברה שמצמצמת את הלקיחה לעצמה ומגבירה את השפעתה לאחר, זה אידיאל.
ואיך כל ההקדמה הארוכה הזו קשורה לנישואין?
אנו יודעים, שחברה כזו עדין לא קיימת מכיוין שלכל פרט יש עוד דרך ארוכה עד שיעסוק רק בנתינה לאחר ובלקיחה הנדרשת בלבד לעצמו, ולכן ישנה דרך שבה האדם בונה לעצמו חברה פרטית של "ואהבת", עד שתגיע כלל האומה למדרגה זו.
החברה הזאת נקראת הנישואין, האיש והאישה.
אנו יודעים, שהקושי העצום ביותר של האדם זה להעניק לאדם השונה ממנו, שהמכנה המשותף בינהם מצומצם, בכלל הרבדים.
אך ככל שהקושי מתעצם, כך גם התגמול מההתגברות עליו.
חז"ל מגלים לנו שהקב"ה מזווג זיווגים, וקשה הזיווג כקריעת ים סוף! הטבע לא יכול לחבר את ההפכים האלו.
נפש האיש ונפש האישה הם הפכים, בכלל הרבדים, וכאשר אדם עובד על עצמו בנתינה ל"ייצור" שכל יום ויום הוא רק מגלה כמה הוא שונה ממנו, ובכל זאת מתגבר על כך ומעניק על פי דרך התורה, זוהי נתינה שלמה שמעצבת את האדם להיות יותר נותן ופחות מקבל.
ולסיכום, מערכת הנישואין טומנת המון הנאה ומביאה איתה לא מעט דברים חשובים לעולם וקיום מצוות, הבאת ילדים לעולם וכדומה,
אך מטרתה העמוקה היא לעצב את יכולת הנתינה שלנו על מנת שנהיה יותר נותנים ופחות קבלים, ובכך נשווה את צורתנו לבורא, ניצור איתו מכנה משותף ובכך נרגיש אותו, נאהב אותו ונדבק בו, והדרך השלמה ביותר לתת היא לתת לאדם שאנו כ"כ רחוקים ממנו.
ומי הם רחוקים ביותר, אם לא איש ואישה? ובמיוחד כשאתה מכניס אותם תחת מחויבות אחד כלפי השני.
בהצלחה לנו (:
ארוך, אבל קראתיחופשיה לנפשי
מעניין
חח לאאשכנזי פריווילג
אף אחד לא עושה את זה בשביל זה. ומי אומר שכן אז הוא חרטטן. את/ה חושב/ת שגם גויים ואתאיסטים מתחתנים בשביל זה? פשוט לא.
אם המטרה של אנשים היא להידבק במידת הנתינה אז אנשים היו תורמים לחברה פשוט. נתינה לאשתך זה לא כזה מרשים. היא הבן אדם הכי קרוב, וקל לתת לאנשים שקרובים.
לא הבנתי מאיפה ולמה הבאת את החרטוט הזה?
עצם הניסיון הכושל שלך לחפש עומק לדעתי מעיד על חיסרון עצום של עומק. מה הבעיה להגיד - אני מתחתן/ת בגלל שיש לי יצר. זה המניע העיקרי. די להיתמם ולחפש נואשות עומק.
אם המטרה של אנשים היא להידבק במידת הנתינה אז אנשים היו תורמים לחברה פשוט. נתינה לאשתך זה לא כזה מרשים. היא הבן אדם הכי קרוב, וקל לתת לאנשים שקרובים.
לא הבנתי מאיפה ולמה הבאת את החרטוט הזה?
עצם הניסיון הכושל שלך לחפש עומק לדעתי מעיד על חיסרון עצום של עומק. מה הבעיה להגיד - אני מתחתן/ת בגלל שיש לי יצר. זה המניע העיקרי. די להיתמם ולחפש נואשות עומק.
ממש לא קלרחלי חמודה
לבעל לתת לאישתו ולאישה לבעלה. זו עבודה יומיומית שמצריכה הרבה מודעות נחישות ורצון ברמה גבוהה
בהצלחה
הנתינה זאת לא הסיבה שאנשים מתחתניםאשכנזי פריווילג
אם כבר זאת הסיבה שהם מתגרשים
זוגות מתגרשים מסיבה אחתיפה עיניים
כי הם לא יודעים מדוע התחתנו, לשם מה מתחתנים
לא מתחתנים כדי להתמודד עם קשייםאשכנזי פריווילג
"לא טוב היות האדם לבדו" אדם צריך להתחתן כדי לא להיות לבד. לא בשביל להקשות על עצמו.
אם יש קשיים אז צריך לתקן, המטרה היא שלא יהיו שום קשיים ושום בעיות. אחרת אנשים צריכים להתחתן עם האנשים שהכי שונים מהם ועם אנשים שהם לא נמשכים אליהם - ככה הנתינה תהייה הרבה יותר קשה בשבילם... לא?
אם יש קשיים אז צריך לתקן, המטרה היא שלא יהיו שום קשיים ושום בעיות. אחרת אנשים צריכים להתחתן עם האנשים שהכי שונים מהם ועם אנשים שהם לא נמשכים אליהם - ככה הנתינה תהייה הרבה יותר קשה בשבילם... לא?
חדשכאן
כנראה שפספסת את מטרת השאלהיפה עיניים
השאלה הייתה להבין מהי מטרת הנישואין, ומדוע אנו נדרשים להתחתן בפורמט של היהדות, הרי ילדים אפשר להביא בלי זה, ואהבה נוצרת גם בלי זה. מה היא הסיבה של היהדות? לא הסיבה שלך או של האנשים כאן, אנחנו לא ממציאים את המטרה, ומי שלא יודע מהי המטרה האמיתית של החתונה, לעולם לא ישיג את התכלית הנדרשת ממנו בעבודת הזוגיות.
אגב, את העומק הזה לא אני המצאתי, אלא חז"ל, אתה מוזמן לפנות אליהם, יש תאר דואר, רק תוודא שאתה מביא איתך טענות הוגנות, ולא דברים שיוצאים מהרגש,
מי שמחליט מה המטרה של דבר, זה בורא הדבר, ולא מי שמשתמש בדבר בצורה שגויה
אגב, את העומק הזה לא אני המצאתי, אלא חז"ל, אתה מוזמן לפנות אליהם, יש תאר דואר, רק תוודא שאתה מביא איתך טענות הוגנות, ולא דברים שיוצאים מהרגש,
מי שמחליט מה המטרה של דבר, זה בורא הדבר, ולא מי שמשתמש בדבר בצורה שגויה
השאלה היא בשביל מה.אשכנזי פריווילג
ולא מה המטרה הדתית .
הבנת הנקרא פשוטה. היא אמרה שלא להגיד לה שזה בשביל אהבה. משמע שאהבה יכולה להיות תשובה אפשרית לשאלה. אהבה זאת מטרה דתית? לא. מסקנה - השאלה היא למה מתחתנים. ולא "בבקשה שמישהו יחרטט לי איזה שטות שתיראה כאילו היא עמוקה אבל בעצם היא שטות שבאה לגרום לנו להרגיש טוב עם עצמנו".
אין שוני בין הסיבה שאנחנו מתחתנים לבין הגויים או החילונים. נתינה לא קשור בכלל כי זה רק תופעת לוואי של הנשואים ולא המטרה העיקרית.
הבנת הנקרא פשוטה. היא אמרה שלא להגיד לה שזה בשביל אהבה. משמע שאהבה יכולה להיות תשובה אפשרית לשאלה. אהבה זאת מטרה דתית? לא. מסקנה - השאלה היא למה מתחתנים. ולא "בבקשה שמישהו יחרטט לי איזה שטות שתיראה כאילו היא עמוקה אבל בעצם היא שטות שבאה לגרום לנו להרגיש טוב עם עצמנו".
אין שוני בין הסיבה שאנחנו מתחתנים לבין הגויים או החילונים. נתינה לא קשור בכלל כי זה רק תופעת לוואי של הנשואים ולא המטרה העיקרית.
אני לא חושבת שזו הייתה שטות.חופשיה לנפשי
אני גם חושבת שכשאדם לומד על זה בצורה הזאת זה בסופו של דבר הופך להיות סיבה מבחינתו.
פשוט לאאשכנזי פריווילג
אז למה אנשים לא מתחתנים עם אנשים ששונים מהם ושהם לא נמשכים אליהם? הרי ככה הנתינה תהייה הרבה יותר קשה וככה אפשר להידבק לה' הרבה יותר טוב.
אנשים מרגישים צורך לתת לאנשים שהם אוהבים ושהם קרובים אליהם וזה בגלל שככה האנשים בנויים וזה טבעי, אז אם מישהו מתחתן כי הוא רוצה לתת אז בסדר (כמובן שזאת לא הסיבה היחידה) אבל זה לא כזה אלוקי אלא מדובר על מערכת אבולוציונית של תיגמול שעובדת לו במוח. אני לא מדבר על יחידי סגולה מוזרים שעושים דברים מסיבות כאלה של "הדבקות בה'' או משהו כזה. א. אני לא מאמין שבאמת קיימים אנשים כאלה שהיו עושים את זה גם בלי לקבל תמורה. ב. גם אם קיימים הם מיעוט של מיעוט והם לא מסמלים בעיני שום מודל לחיקוי או משהו כזה כי כנראה שיש להם בעיה שגורמת להם לרצות להיות אלוקים או משהו כזה. אנשים נורמליים הם לא.
אנשים מרגישים צורך לתת לאנשים שהם אוהבים ושהם קרובים אליהם וזה בגלל שככה האנשים בנויים וזה טבעי, אז אם מישהו מתחתן כי הוא רוצה לתת אז בסדר (כמובן שזאת לא הסיבה היחידה) אבל זה לא כזה אלוקי אלא מדובר על מערכת אבולוציונית של תיגמול שעובדת לו במוח. אני לא מדבר על יחידי סגולה מוזרים שעושים דברים מסיבות כאלה של "הדבקות בה'' או משהו כזה. א. אני לא מאמין שבאמת קיימים אנשים כאלה שהיו עושים את זה גם בלי לקבל תמורה. ב. גם אם קיימים הם מיעוט של מיעוט והם לא מסמלים בעיני שום מודל לחיקוי או משהו כזה כי כנראה שיש להם בעיה שגורמת להם לרצות להיות אלוקים או משהו כזה. אנשים נורמליים הם לא.
לדעתי אתה מגזיםחופשיה לנפשי
זאת בהחלט יכולה להיות סיבה לרצות להתחתן.
אף סיבה היא לא הסיבה היחידה של אנשים להתחתן.
לפרוטוקול-אני חושבת שזה בעיקר כי ככה צריך וככה העולם מאשר כל מיני סיבות אחרות.
אף סיבה היא לא הסיבה היחידה של אנשים להתחתן.
לפרוטוקול-אני חושבת שזה בעיקר כי ככה צריך וככה העולם מאשר כל מיני סיבות אחרות.
סיבה מאוד מוזרה ולא נורמטיבית לכן אני לא מתייחס אליהאשכנזי פריווילג
דעתך, זכותךחופשיה לנפשי
אבל אתה לא יכול לזלזל באנשים בגלל זה
אני יכול להגיד אותו הדבראשכנזי פריווילג
הבעיה האמיתית בדעה שלכם זה שאתם הכי טובים מכולם כי אתם יודעים את המטרה האמיתית הנעלה של הנישואין ואתם אשכרה חושבים שהיהדות המציאה את זה. אני מריח פה יהירות וגאווה יתרה שאני לא חושב בכלל שמגיעה לנו.
לא אנחנו לאחופשיה לנפשי
והלוואי והייתי יודעת הכל
לא אמרתי את זה.אשכנזי פריווילג
וכן אתם כן.
לא משנהחופשיה לנפשי
אה סתם הצגת משאלה אקראית שיש לך?אשכנזי פריווילג
אוקי.
קול.
קול.
לא הבנתיחופשיה לנפשי
לא אמרתי שאתם חושבים שאתם יודעים הכלאשכנזי פריווילג
תעיין בחז"ל, בנתיים אתה אומר את דעתך, לא את דעת היהדותיפה עיניים
תשובהיפה עיניים
בס"ד
דבר ראשון, זה שיש לך שאלות למה שכתבתי אתה מוזמן לשאול במקום לחרוץ גורלות ולהחליט החלטות נגד מה שחז"ל אומרים.
דבר שני,
תבדיל בין סיבה למטרה.
מטרת הקשר הזוגי ביהדות היא זו כפי שכתבתי.
זאת המטרה ולא הנחת היסוד שעליה בוחרים בן או בת זוג.
חז"ל אומרים שמתוך שלא לשמה יבוא לשמא, אדם צריך להתחיל עם חיבור מינימלי, עם "אוכל" כשר, ורק אחרי עבודה קשה ומאומצת הוא יגיע למצב שבו הוא מצמצם את אכילתו למינימום ולא אוכל כמו נמר מכל הבא ליד.
כשבוחרים בת או בן זוג, צריכה שתהיה משיכה ותנאים מינימליים, ואחרי זה ניתן להעניק.
נכון, ככל שהנתינה קשה היא מושבחת ביותר, עליך להגיע לנתינה גם עבור הרוצח הנתעב ביותר שקיים כיום, אך על מנת להגיע למדרגת כזו אתה נדרש להתחיל ממקום כלשהו, ממקום שבו אתה נותן לאדם שאתה אוהב, ועם הזמן תלמד לתת לאדם שאתה שונא, דרך הלימוד שלך מהמערכת הזוגית.
תגיד, אתה קורא לפני שאתה מגיב ?יפה עיניים
בס"ד
היכן בדיוק ראיתה שכתבתי בגלל האהבה ? אתה רציני.. ?
אם אתה קורא לחז"ל חרטוט, אתה צריך דחוף לעבוד על אמונתך, כי רואים שהיא לוקה בחסר מאוד.
לא אמשיך כאן את הדיון.
כל הפוסל במומו פוסלאשכנזי פריווילג
אמרתי היא. היייאאאאא!! היא אמרה לא להגיד לה בשביל האהבה ומפה הסקתי את מטרת השאלה.
לא כתבתי שאתה אמרת! וזה מצחיק כי אתה האשמת אותי שאני לא קורא אבל נפלת בזה בעצמך.
חוץ מזה חז"ל יכולים גם לומר שטויות כמו כל אדם באשר הוא. לא קשור לאמונה זאת פשוט עובדה.
לא כתבתי שאתה אמרת! וזה מצחיק כי אתה האשמת אותי שאני לא קורא אבל נפלת בזה בעצמך.
חוץ מזה חז"ל יכולים גם לומר שטויות כמו כל אדם באשר הוא. לא קשור לאמונה זאת פשוט עובדה.
חז"ל אומרים שטויות ? הקב"ה יעזור לך בחזרה תשובה במהרה בימינויפה עיניים
הם בני אדם לא? בני אדם אומרים שטויות. זה ידוע.אשכנזי פריווילג
בני אדם חכמים אומרים פחות שטויותחדשכאן
בני אדם שאומרים על בני אדם חכמים שהם אומרים שטויות..
הם בן אדם שלעומתך קיבלו במסורת מדויקת מה נכון הישר מהקב"ה.יפה עיניים
פחותאשכנזי פריווילג
פחות ? תחשב מסלול מחדש, אני חושב שיש לך גרסת תוכנה ישנה.יפה עיניים
הוא פריווילג, לא בטוח שלשיטתו המסלול מוטעה...נפש חיה.
תראה שרשורים אחרים שלו, הוא קראי.אוא"ר
ההכרה של האדם את העולם שסביבווהוא ישמיענו
נובעת קודם כל מאיך שהוא מכיר את עצמו.
אדם ערמומי, לרוב יקשה עליו להבין את העובדה האמיתית שלא כולם סביבו מתחמנים אותו. אדם שמשתדל לעשות טוב לשם טוב (למשל התנדבות שאיננה ממקום אינטרסנטי)- יקל לו הרבה יותר להסתכל כך על אחרים.
אדם טוב יראה גם באחרים טוב. לא מתוך התעלמות, מתוך התמקדות.
אדם לא טוב יראה באחרים רע. ככה זה. עין רעה באה ממקום של חסרון עצמי של האדם.
לכן אם זאת התפיסה שלך לגבי אחרים, מציע לך להתמקד בעצמך. אתה מאמין בעצמך? אתה מאמין שאדם מסוגל לעשות טוב לשם טוב?
ברור שמגישות חילוניות אי אפשר להגיע לזה. אם כל מה שמניע את האדם זה האגו והיצרים.. וה'מוסר' וה'טוב' זה רק עוד משהו חיצוני שמפריע לאדם כשהוא מתבגר.. זה מאבד את האמון של האדם בטוב שלו עצמו, וממילא גם בטוב של אחרים.
תתחזק באמונה! כל טוב
אדם ערמומי, לרוב יקשה עליו להבין את העובדה האמיתית שלא כולם סביבו מתחמנים אותו. אדם שמשתדל לעשות טוב לשם טוב (למשל התנדבות שאיננה ממקום אינטרסנטי)- יקל לו הרבה יותר להסתכל כך על אחרים.
אדם טוב יראה גם באחרים טוב. לא מתוך התעלמות, מתוך התמקדות.
אדם לא טוב יראה באחרים רע. ככה זה. עין רעה באה ממקום של חסרון עצמי של האדם.
לכן אם זאת התפיסה שלך לגבי אחרים, מציע לך להתמקד בעצמך. אתה מאמין בעצמך? אתה מאמין שאדם מסוגל לעשות טוב לשם טוב?
ברור שמגישות חילוניות אי אפשר להגיע לזה. אם כל מה שמניע את האדם זה האגו והיצרים.. וה'מוסר' וה'טוב' זה רק עוד משהו חיצוני שמפריע לאדם כשהוא מתבגר.. זה מאבד את האמון של האדם בטוב שלו עצמו, וממילא גם בטוב של אחרים.
תתחזק באמונה! כל טוב
אל תעוף.אשכנזי פריווילג
אנשים אוהבים לחרטט לעצמם דברים כדי להרגיש טוב עם עצמם.
אם לא היה יצר אנשים לא היו מתחתנים וזאת עובדה. אין שום קשר לנתינה או הידבקות במידות ה' או שום חרטה אחרת. אתה מוזמן להמשיך להשלות את עצמך שאתה יותר טוב מכולם ואצלך זה אחרת. אני לא קונה את זה.
אם לא היה יצר אנשים לא היו מתחתנים וזאת עובדה. אין שום קשר לנתינה או הידבקות במידות ה' או שום חרטה אחרת. אתה מוזמן להמשיך להשלות את עצמך שאתה יותר טוב מכולם ואצלך זה אחרת. אני לא קונה את זה.
אני לא חושב שאין לי יצר או שאני יותר טוב מכולםוהוא ישמיענו
אני חושב שחוץ מהיצר שאיתו נולדתי יש גם נשמה שאיתה נולדתי. נפש אלוקית. או איך שבא לך לקרוא לזה
והצד הזה שבי, הנשמה, דווקא רוצה לעוף. מאוד רוצה. מנסה לזרום איתו
למה אתה מנסה להקטין אחרים?
והצד הזה שבי, הנשמה, דווקא רוצה לעוף. מאוד רוצה. מנסה לזרום איתו
למה אתה מנסה להקטין אחרים?
אני לא מקטין בכלל זאת הבעיהאשכנזי פריווילג
לא נכון. מרגיש קצת לא נעים לדבר על זה בפורום, אבל זה נצרך.אוא"ר
היצר לחיי אישות הוא כמו כל דחף אחר שקיים באדם. ואני אפרט:
ה' ית' נתן לנו חיים שצריכים 'תדלוק', בין במובן הגשמי ובין במובן הנפשי או הנשמתי, על מנת להמשיך את החיים קיימים באדם מערכות, כמו מערכת הנשימה, העיכול וכו' שכמובן כ"א משפיע על כלל הבחינות באדם. כאשר הגוף/נפש/נשמה מרגישים שיש להם חסרון מסויים הם שולחים 'אותות' מה שמתורגם אצלנו כ'יצר'. היצר זה צורך שקיים באדם. כאשר לאדם חסר מזון בגוף הוא מרגיש רעב ולכן יש לו יצר לאכול, או כאשר חסר בנפש רגש של עונג יש לאדם בחירה למלא את החסר ע"י אכילת ממתקים או לימוד תורה(כ"א כפי מעלתו).
כמו"כ קיים באדם מערכת של 'אישות' שבגיל מסויים מתחילה לפעול ולכן יש לו יצר או צורך למלא את החסרון שאותה מערכת משדרת בין אם זה במובן הגופני-חיי אישות, או במובן הנפשי-אהבה, או במובן הנשמתי-הגעה לשלמות לדבוק בה' ית'. לאדם יש בחירה האם למלא את רק את חסרונו הגשמי או גם את הנפשי ואת הנשמתי.
לפי"ז גם אם לא היה יצר גופני לאדם, הוא היה מתחתן בגלל שאר הבחינות שקיימות אצלו.
(כתבתי בצורה כוללת והדברים צריכים יותר דיוק)
וחוץ מזה כמו שאם לא היה יצר לאכול, אנשים היו אוכלים, אחרי הבנה שכלית, בשביל לא למות. כך גם לגבי חתונה. אא"כ לא היה קיים גם יצר לחיות.
ה' ית' נתן לנו חיים שצריכים 'תדלוק', בין במובן הגשמי ובין במובן הנפשי או הנשמתי, על מנת להמשיך את החיים קיימים באדם מערכות, כמו מערכת הנשימה, העיכול וכו' שכמובן כ"א משפיע על כלל הבחינות באדם. כאשר הגוף/נפש/נשמה מרגישים שיש להם חסרון מסויים הם שולחים 'אותות' מה שמתורגם אצלנו כ'יצר'. היצר זה צורך שקיים באדם. כאשר לאדם חסר מזון בגוף הוא מרגיש רעב ולכן יש לו יצר לאכול, או כאשר חסר בנפש רגש של עונג יש לאדם בחירה למלא את החסר ע"י אכילת ממתקים או לימוד תורה(כ"א כפי מעלתו).
כמו"כ קיים באדם מערכת של 'אישות' שבגיל מסויים מתחילה לפעול ולכן יש לו יצר או צורך למלא את החסרון שאותה מערכת משדרת בין אם זה במובן הגופני-חיי אישות, או במובן הנפשי-אהבה, או במובן הנשמתי-הגעה לשלמות לדבוק בה' ית'. לאדם יש בחירה האם למלא את רק את חסרונו הגשמי או גם את הנפשי ואת הנשמתי.
לפי"ז גם אם לא היה יצר גופני לאדם, הוא היה מתחתן בגלל שאר הבחינות שקיימות אצלו.
(כתבתי בצורה כוללת והדברים צריכים יותר דיוק)
וחוץ מזה כמו שאם לא היה יצר לאכול, אנשים היו אוכלים, אחרי הבנה שכלית, בשביל לא למות. כך גם לגבי חתונה. אא"כ לא היה קיים גם יצר לחיות.
ממש לאאשכנזי פריווילג
למה אנשים היו מתחתנים בדיוק?
אם לא היה להם יצר אז מה הם היו עושים בנשואים? מה זה בכלל היה אומר "נישואים"? כלום.
זה לא הכרח גופני להתחתן ולהביא ילדים כדי לחיות.
לדעתי מה שהיה קורה זה שאנשים שהיו רוצים היו מביאים ילדים אבל הם לא היו מגדלים אותם בזוגות דווקא. וכנראה שלא היה בכלל דבר כזה להתחתן מבחינה חוקית, פשוט היה חיוב על הורי הילד לגדל אותו וזה לא משנה ממש איך, הם היו יכולים לעשות את זה בשלישיות, שמיניות, או מה שבא להם.
אם לא היה להם יצר אז מה הם היו עושים בנשואים? מה זה בכלל היה אומר "נישואים"? כלום.
זה לא הכרח גופני להתחתן ולהביא ילדים כדי לחיות.
לדעתי מה שהיה קורה זה שאנשים שהיו רוצים היו מביאים ילדים אבל הם לא היו מגדלים אותם בזוגות דווקא. וכנראה שלא היה בכלל דבר כזה להתחתן מבחינה חוקית, פשוט היה חיוב על הורי הילד לגדל אותו וזה לא משנה ממש איך, הם היו יכולים לעשות את זה בשלישיות, שמיניות, או מה שבא להם.
אם לאדם היה רק יצר גופני, אתה צודק.אוא"ר
אבל כיוון שיש לו גם צורך נפשי שאותו ניתן למלא בשלמות רק ע"י חתונה, וכ"ש שיש לו צורך נשמתי(אמנם לא כ"א מחובר אליו) אז ודאי שהיו מתחתנים.
אהבה זה חיבור פנימי, איך אפשר ליצור חיבור כזה אם הזוגיות לא יציבה?
אהבה זה חיבור פנימי, איך אפשר ליצור חיבור כזה אם הזוגיות לא יציבה?
נישואין זה לא הדרך הכי טובה להשיג את הצורך הזהאשכנזי פריווילג
כשחיים עם מישהו כל יום כל הזמן זה יוצר שיעמום ולא אהבה. לכן לדעתי אם לאנשים היה את הצורך הזה הם לא היו מתחתנים בגלל זה כי ממסד הנישואין לא עוזר ליצירת החיבור כפי שאתה רואה. הוא יותר עימותים וקשיים ובסוף משעמם. אז אולי אנשים היו יוצרים זוגיות אבל בלי מחוייבות וחיי יומיום משותפים
נישואין ודאי שעוזרים לאהבה להתפתח.אוא"ר
הבעיה היא שאדם עושה את זה בשביל עצמו ולכן כאשר הוא מרגיש שהקשר מחייב אותו גם מעבר לצורך שלו או שלא מספק אותו אז הוא מתחיל לשנוא את הקשר.
א"א לקיים אהבה וחיבור פנימי כאשר אין מחויבות והכל ארעי, יום ככה ויום אחרת.
כמובן שיכול להיות עוד בעיות ולא שהבעיה הנ"ל כוללת את כל הההסברים.
א"א לקיים אהבה וחיבור פנימי כאשר אין מחויבות והכל ארעי, יום ככה ויום אחרת.
כמובן שיכול להיות עוד בעיות ולא שהבעיה הנ"ל כוללת את כל הההסברים.
החתונה זה המצאה של היהדות חבר, עובדה.יפה עיניים
יש אנשים עם יצר שלא מתחתנים.
מה הקשר בין יצר לחתונה ? חחח.
...ברגוע
כתבת יפה
אבל איך אתה מסביר את הגמ' שכשביטלו את היצר הרע העולם לא המשיך להתקיים?
ברור שזאת לא הסיבה היחידה, אבל אני מבין מהגמ' שזאת הסיבה העיקרית, לפחות בתת מודה.
איך זה קשור למה שכתבתי?והוא ישמיענו
עבר עריכה על ידי והוא ישמיענו בתאריך ל' בחשון תש"פ 20:37
לא ביטלתי את היצר הרע, מה יש לכם...
סה''כ הגבתי כלפי זה שהוא מגיב לאחרים ע''פ התפיסה שלו את עצמו ומנסה להקטין אותם כאילו על היצר עומד כל הבסיס לרצון שלהם להתחתן.
אז אני חולק על זה נחרצות!! אני לא אוהב את הסגנון של להקטין אחרים ולבטל את כל השאיפות הרוחניות שלהם שמתלוות כמובן ליצר, אבל הן יותר עיקריות אצלם..
וסה''כ ניסיתי להסביר לו מאיפה המקום הזה בתגובה שלו מגיע
...ברגוע
הוא טען שהיצר הוא "המניע העיקרי" לחתונה (לא היחיד), אתה יצאת עליו וכו' אז כתבתי שלדעתי הגמ' אומרת כמוהו.
(לא כתבתי שביטלת את היצר)
אין כאן עניין של שאיפות רוחניות, שאלו למה אנשים באופן כללי מתחתנים.
כי ההלכה היהודית מחייבת להתחתן כדי לחיות בזוגיות.קרן-הפוך
אם לא היינו יהודים שומרי תורה ומצוות, היינו חיים בזוגיות גם ללא נישואים, כמקובל כיום העולם המערבי.
אז השאלה היא לא למה מתחתנים. אלא למה אנו שואפים לחיות בזוגיות.
אז השאלה היא לא למה מתחתנים. אלא למה אנו שואפים לחיות בזוגיות.
אני לא מסכימה איתךחצילוש
נישואין זו ברית. שום מודל זוגיות מערבי אחר לא מציע את זה.
אין סתירה בין דברי הטעם שלך לדברי הטעם של קרן-הפוךבינייש פתוח
בכל התרבויות יש אותם מניעים בסיסים כמו זוגיות. ההבדל הוא התורה וההלכה שמתווה את הדרך, שהיא הברית שאינה קיימת בתרבות המערבית.
התייחסתי למשפט האחרוןחצילוש
שהשאלה היא לא למה אנחנו שואפים להתחתן אלא למה אנחנו שואפים לחיות בזוגיות. בעיני זה לא נכון, כי עובדה שגם גויים מתחתנים למרות שחיים בזוגיות בלי קשר, אלא שנישואין זו מסגרת של ברית, בנצרות הקתולית למשל הרחיקו לכת והברית בלתי ניתנת לביטול ע"י גירושין, ביהדות זו ברית שבוחרים בה יום-יום. זוגיות היא מענה לבדידות וצרכים מיניים ורגשיים, רצון להתחתן נובע גם מהרובד הזה, אבל לדעתי גם מרובד עמוק יותר, רצון לקשור את גורלך עם אותו אדם, זה לא חוזה בין שני צדדים, זו הוויית חיים משותפת, ובגלל זה אנשים רוצים להתחתן, ברית זה משהו שמקשר אותך אל הנצח ונותן לחיים משמעות ורובד נוספים
מסכים.אוא"ר
זה שקיים בעולם זוגיות ללא ברית מסויימת, לא נובע מכך שאין שאיפה לחיבור מהותי אמיתי, אלא מכך שהפחד ממסגרת מחייבת מסתיר ומאפיל על הרצון לחיבור מהותי.
חח מה נראלך שהיהדות המציאה את ממסד הנישואין?אשכנזי פריווילג
היהדות לא חידשה בזה שום דבר ממש.
היהדות אמנם לא חידשה את עצם מושג הנישואין.אוא"ר
כמו שמופיע בפרשות שלנו לגבי דברי אבימלך לאברהם ויצחק.
אבל היא כן חידשה את היחס הנכון של הקשר. הקדושה של הקשר.
אבל היא כן חידשה את היחס הנכון של הקשר. הקדושה של הקשר.
לא נכוןאשכנזי פריווילג
מאיפה לך?
תזכרי שבבסיס ההלכה בקידושין, הגבר קונה את האישה.קרן-הפוך
כדי שהקניין יתבצע בשלימות, הכלה צריכה להסכים לקידושין.
על פי מצוות התורה (דברים כב, יג) גם כריתת ברית האהבה המקודשת שבין החתן לכלה לא תחול עד שתקבל ביטוי ממשי ומוחשי על ידי קניין הקידושין.
קניין הקידושין נעשה על ידי כך שהחתן נותן כסף לכלה ובתמורה לזה היא מתקדשת לו. ובפרוטה אחת בלבד אפשר לקיים את הקידושין: "הרי את מקודשת לי בפרוטה זו כדת משה וישראל", ואם הכלה תקבל את הפרוטה ותסכים להתקדש - תהיה מקודשת.
אבל מה קורה כשהנישואים עולים, חלילה, על שרטון?
רק הגבר יכול לשחרר ואת הסכם הנישאים שנכרת.
ורק מרצונו החופשי ואי אפשר לתת גט בכפייה.
ואם הבעל לא רוצה לתת גט? משאיר את האישה בבעיה למשך שנים.
אז אומנם ההלכה היהודית מיוחדת בעניין הרוחני העומד בבסיס הנישואים, כריתת ברית בין גבר ואישה, אך מאידך יש בהלכה צדדים פחות נוחים לאישה בברית הנישואים.
על פי מצוות התורה (דברים כב, יג) גם כריתת ברית האהבה המקודשת שבין החתן לכלה לא תחול עד שתקבל ביטוי ממשי ומוחשי על ידי קניין הקידושין.
קניין הקידושין נעשה על ידי כך שהחתן נותן כסף לכלה ובתמורה לזה היא מתקדשת לו. ובפרוטה אחת בלבד אפשר לקיים את הקידושין: "הרי את מקודשת לי בפרוטה זו כדת משה וישראל", ואם הכלה תקבל את הפרוטה ותסכים להתקדש - תהיה מקודשת.
אבל מה קורה כשהנישואים עולים, חלילה, על שרטון?
רק הגבר יכול לשחרר ואת הסכם הנישאים שנכרת.
ורק מרצונו החופשי ואי אפשר לתת גט בכפייה.
ואם הבעל לא רוצה לתת גט? משאיר את האישה בבעיה למשך שנים.
אז אומנם ההלכה היהודית מיוחדת בעניין הרוחני העומד בבסיס הנישואים, כריתת ברית בין גבר ואישה, אך מאידך יש בהלכה צדדים פחות נוחים לאישה בברית הנישואים.
זה באמת עניין מורכבחצילוש
וסרבנות גט זה דבר עצוב שאין לי תשובה עליו, אבל התכוונתי שחלק מהרצון של אנשים להתחתן, הוא לחיוב בברית, וזה שונה מ"סתם" זוגיות..
כיום לא ניתן לתת גטחדשכאן
על כורחה של האישה
גם נכוןחצילוש
מזה 'ברית' ולמה זה שונה מהמודל המערבי?חוני המעגל פינות
אני שומע סיסמאות באוויר...
אתה לא יודע מה זה ברית?חצילוש
זה קשר של הדדיות והסכמה שהוא מעבר לכל הסכם רגיל, הוא נצחי. כמו הברית ביו הקב"ה לעם ישראל, "ברית מלח" משהו נצחי שמקיף את כל הווית החיים. לא "עכשיו נוח לנו ביחד אז נגור ביחד", זה רצון עמוק יותר, להיכנס בברית הנישואין, זה ממשיך את שרשרת הדורות של עמ"י ומחבר ביניהם בצורה הכי עמוקה. מקווה שהייתי מובנת
אההה חתונה קטולית! היית אומרת...חוני המעגל פינות
לא יודעתי שיש כאן יהודים משיחיים חוץ ממני
לכאורה הרוב כאן אורתודוקסים וממש לא יסכימו איתך ש'אי אפשר להתגרש'
לכאורה הרוב כאן אורתודוקסים וממש לא יסכימו איתך ש'אי אפשר להתגרש'
זה ממש לא מה שהתכוונתי.חצילוש
מוזמן לעיין בתגובות הקודמות שלי בשרשור הזה.. ציינתי במפורש את ההבדל מחתונה קתולית.
אוקייחופשיה לנפשי
אז למה?
ממתי אישה חייבת להתחתן?חוני המעגל פינות
היא לאחופשיה לנפשי
למעשה אף אחד לא חייב, אבל גברים מצווים בפרו ורבו והדרך היחידה שלהם על פי היהדות לפרות זה לאחר נישואים אז.....
חוץ מזה שילדים זו לא סיבה אז....
חוץ מזה שילדים זו לא סיבה אז....
אל תתחתני. את עושה למישו טובה?חוני המעגל פינות
אם את לא רוצה אז אל.
ותשתדלי לא למות לבד. סתם זה לא כיף...
מתמצאי איזה פיגוע המוני באיזה בית חבד.
ותשתדלי לא למות לבד. סתם זה לא כיף...
מתמצאי איזה פיגוע המוני באיזה בית חבד.
למה? מה זה משנה אם מתים לבד או ביחד?חופשיה לנפשי
פחות כיף. אני מתאר את עצמי בן 80 בלי משפחה/ילדיםחוני המעגל פינות
ונהיה לי עצוב...
אותו מצב כמו עכשיו בערך כנראה שמינוס חבריםחופשיה לנפשי
כי הם בטח יהיו נשואים כולם, אולי הם יסכימו לאמץ אותי
חיה בסרט שיהיה להם זמן אליך...חוני המעגל פינות
יש להם משפחה וילדים לנהל...
את לא יודעת שאחרי שחבר מתחתן מבחינתך הוא מת?
את לא יודעת שאחרי שחבר מתחתן מבחינתך הוא מת?
בגלל זה אשאר לבד לנצחחופשיה לנפשי
אתה לא קורא
זה נשמע משעמם...חוני המעגל פינות
להיות כלוא בתור המוח שלך בלי לשרוט מוחות אחרים...
בשביל זה יש אחייניםחופשיה לנפשי
האם גבר ואישה, אוהבים ונמשכים, כולים לחיות ביחד ללא נישואים?קרן-הפוך
למה לא?חוני המעגל פינות
יש לך אסמכתא להיתר ההלכתי להיות ביחד ללא חופה וקידושין?קרן-הפוך
פילגש.חוני המעגל פינות
חדרג אין בו גדר איסור אלא רק מי שעושה זאת לא מצטרף למניין.
אתה מצחיקבניחותא
אם החרם הוא כה גדול עד שהעובר עליו אסור לצרפו למניין...
זה בדיוק הפואנטה של חרם, מי שעובר עליו, עף מהחברה
לגוף הענייןבניחותא
מה עניין חדרג לכאן?
המדובר בגבר ואשה שאין להם אלא האחד את השנייה
כאן נכנסנו למחלוקת רמב"ם, רש"י והראב"ד; ולמחלוקתם של שו"ע ורמ"א
ולכו"ע ראוי להתקדש ולהינשא כדת משה וישראל
יש הרבה סיבות להתחתןאריק מהדרום
עבר עריכה על ידי אריק מהדרום בתאריך כ"ח בחשון תש"פ 20:42
אדם רוצה ילדים
אדם רוצה לעבוד על המידות
אדם רוצה לשמח את ההורים שלו
אדם רוצה להינצל מהיצר
אדם רוצה להמשיך את הסגולה הישראלית המתנוצצת בצורתה היותר שלמה בקדושת יסוד הנישואין
אדם רוצה אהבה וחום
אדם רוצה שיפסיקו להסתכל עליו כאל הלוזר שלא מתחתן
אדם רוצה לשאת ביתו של תלמיד חכם כדי להידבק בתלמידי חכמים
אדם רוצה לשאת ביתו של גביר כדי להיית תלמיד חכם בעצמו
אדם רוצה לשאת מישי ספציפית כי הוא חש שרק איתה הוא יהיה מאושר
אדם רוצה לשאת מישי ספציפית כי הוא חש שרק איתה ההורים שלו יהיו מאושרים
אדם רוצה שכל החברים שלו בפייסבוק יעשו לייק לתמונה שלו
הרבה סיבות טובות יש כדי להתחתן, אבל אם האדם לא הגיע לסיבה המרכזית העיקר חסר מן הספר, אם האדם לא הגיע למסקנה שהוא רוצה אשה אז אין טעם, כל הסיבות האלו מתגמדות ועוברות עם הרוח, אדם שלא אמר בליבו "אני רוצה אשה" שלא יבזבז את הזמן לאנשים ולא ישבור לבבות ולא יצא לשוק הפו"פ וכן אשה שלא אמרה "אני רוצה בעל" שלא תצא לשוק הפו"פ.
אני חושבת שהסיבה האחרונה מדברת אלייחופשיה לנפשי
אבל אני לא צריכה חתונה בשביל זה
איך את רוצה להשיג את זה בלי חתונה?קוד אבל פתוח
יש לי שיטות משליחופשיה לנפשי
אם את דתיה אז זה לא אותו דברהריוןולידה2
קשר לפני נישואין ואחרי (אני לא מדברת על הענין הערכי אלא על החיים... על הדברים שבני זוג עושים כשהם מותרים זה לזה...)
אשמח לשמועקוד אבל פתוח
גם אני רוצה...
אני חושב שכשהיא אמרה יש לי שיטות, היא התכוונה לומר שזה אישי.אוא"ר
אחרת היא הייתה כותבת, מה הן.
חוץ מזה שאני לא חושב שזה חשוב כ"כ לעצם השאלה שהיא שאלה.
אא"כ זו סקרנות אבל אז כמו שכבר כתבתי, זה נראה לי אישי בשבילה.
חוץ מזה שאני לא חושב שזה חשוב כ"כ לעצם השאלה שהיא שאלה.
אא"כ זו סקרנות אבל אז כמו שכבר כתבתי, זה נראה לי אישי בשבילה.
זה בסדרקוד אבל פתוח
אני מרגיש מספיק בנוח לשאול אותה שאלות אישיות, ואני נותן לה את האפשרות שלא לענות
אני חוששת שלא קראתם את הסיבה האחרונהחופשיה לנפשי
עכשיו תקראו שוב הכל עד לסיבה האחרונה ותחזרו אלי.
אני חושבת שיש אנשים שפשוט לא מכירים אותיחופשיה לנפשי
אז הם לקחות ברצינות את התגובה הזאת, לא נורא, גם מי שמכיר אותי לא שם לב לזה שזה לא היה רציני במיוחד.
זה לא הפייסבוק זה תשומת הלבחופשיה לנפשי
(מאנשים מאוד ספציפים פשוט)
ובכל אופן זאת הייתה תגובה לא רצינית(הספציפית הזאת הראשית מאוד רצינית)
ובכל אופן זאת הייתה תגובה לא רצינית(הספציפית הזאת הראשית מאוד רצינית)
זה בסדרחופשיה לנפשי
אני פשוט מעדיפה לסחוט את תשומת הלב בדרכים שלי, יעידו מי שיעידו.
בגדול אני שונאת אתגרים נפשייםחופשיה לנפשי
ממש שונאת, זה ממש מתיש ומרגיז אותי.
יותר נכון בישיבה על הספהחופשיה לנפשי
חדשכאן
זה שעשע אותי מאוד!
הבנת?חופשיה לנפשי
סוף סוף מישהו מבין אותי בבית הזה
פשוט קראתי את הסיבה האחרונה 🤷🏻♂️חדשכאן
כן זאת הסיבה שהתכוונתי אליהחופשיה לנפשי
@קוד אבל פתוח תלמד בבקשה לקרוא סיבות
"והיתה בחיקו כבשרו"חסדי הים
אני מציע לא להיתפס לגורמים חיצוניים ולהתחבר לזה באמת,אוויל מחריש
יש עבודה רבה לעשות בשביל לחוש בטוב הזה באמת, אני מציע לך לעשות מה שביכולתך כדי להיפגש עם הטוב הזה, ולא לחפש גורמים חיצוניים שאפשר לדחות בקלות...
כדי להרגיש שמישהו מקבל אותנו איך שאנחנו.אריך וייס
יש לי את זה כברחופשיה לנפשי
נגעת בנקודה רגישה
קוד אבל פתוח
אני נוגעת בה הרבה לאחרוננחופשיה לנפשי
(אתה יודע למה כבר)
סיקרנת!חדשכאן
נוווווחופשיה לנפשי
אתה גם יודע למה כי כתבתי את זה כמה פעמים, אני מתערערת ורע לי עם זה
חדשכאן
איזה כיף!
זה לא רע אולי לא נוח/נעים. זה אחלה!
זה לא רע אולי לא נוח/נעים. זה אחלה!
לאחופשיה לנפשי
זה עושה לי רע
😐חדשכאן
מקווה שההרגשה תשתפר 🙏🏻
גם אניחופשיה לנפשי
או שיעבור לי
לא לאחדשכאן
זה יתן הרגשה טובה יותר בעז"ה
יש בזה דווקא משהו חיובי.אוא"ר
זה פתח לבנות עולם מושגים עמוק ומבוסס יותר.
יש צורך מסוייםהפי
שאי אפשר להסביר
זה כמו שתשאלי אותי למה את אוהבת לרקוד כי זה עושה לי טוב..
אבל למה זה עושה לך טוב? כי אני מרגישה שהנשמה שלי צריכה את זה.
למה את מרגישה את זה?? כי שאת עושה את זה משהו בך מצד אחד נרגע ומצד אחד חי...
ואני חושבת שגם ככה זה להתחתן
יש משהו פשוט הרבה יותר חזק.
אני באמת מאמינה שזה טבוע בנו..
נכון כמו שאי אפשר להסביר את הנשמהה
איך את מוכיחה שיש לך נשמה הרי רואים רק גוף?
אז פשוט מרגישים..
וגם ככה ..אני מרגישה חיסרון ולא בגלל ילדים ולא בגלל בדידות
בגלל שאת מרגישה שחלק שלך פשוט חסר
כמו שאדם לא מתעסק בכישרון שלו והכישרון שלו נמצא בו והוא פשוט מתכחש אליו עד שזה כואב לו.
ו..איך אפשר לנתק את העניין של הילדים
אני לא הכי מבינה.
בן אדם שיש לו אמונה בבורא מאמין.. שגם ילדים זה חלק מההרגשה הזאת.
למה? אני לא חושבת שילדים זה רק בשבילך ואני גם לא מקבלת את התשובה
שילדים עושים בגלל משהו אגואסטי שנמצא בנו לדוגמא שיאהבו אותנו ..
לא!
זה חלק מהאמונה בה' בן אדם שמתחתן וקובע לעצמו שהוא לא רוצה ילדים בכלל זה חמור.
משהו פה התפספס משהו פה מנותק או נכבה..
וזה כבר עבודה אחרת (לא שאני אומרת שאת ככה רק שילדים זה כן חלק גדול מהאמונה ולמהות החיים ולכן לעניות דעתי אין לנתק את זה מהשאלה)
זה כמו שתשאלי אותי למה את אוהבת לרקוד כי זה עושה לי טוב..
אבל למה זה עושה לך טוב? כי אני מרגישה שהנשמה שלי צריכה את זה.
למה את מרגישה את זה?? כי שאת עושה את זה משהו בך מצד אחד נרגע ומצד אחד חי...
ואני חושבת שגם ככה זה להתחתן
יש משהו פשוט הרבה יותר חזק.
אני באמת מאמינה שזה טבוע בנו..
נכון כמו שאי אפשר להסביר את הנשמהה
איך את מוכיחה שיש לך נשמה הרי רואים רק גוף?
אז פשוט מרגישים..
וגם ככה ..אני מרגישה חיסרון ולא בגלל ילדים ולא בגלל בדידות
בגלל שאת מרגישה שחלק שלך פשוט חסר
כמו שאדם לא מתעסק בכישרון שלו והכישרון שלו נמצא בו והוא פשוט מתכחש אליו עד שזה כואב לו.
ו..איך אפשר לנתק את העניין של הילדים
אני לא הכי מבינה.
בן אדם שיש לו אמונה בבורא מאמין.. שגם ילדים זה חלק מההרגשה הזאת.
למה? אני לא חושבת שילדים זה רק בשבילך ואני גם לא מקבלת את התשובה
שילדים עושים בגלל משהו אגואסטי שנמצא בנו לדוגמא שיאהבו אותנו ..
לא!
זה חלק מהאמונה בה' בן אדם שמתחתן וקובע לעצמו שהוא לא רוצה ילדים בכלל זה חמור.
משהו פה התפספס משהו פה מנותק או נכבה..
וזה כבר עבודה אחרת (לא שאני אומרת שאת ככה רק שילדים זה כן חלק גדול מהאמונה ולמהות החיים ולכן לעניות דעתי אין לנתק את זה מהשאלה)
אני פשוט לא חושבת שצריך להתחתן בשביל ילדיםחופשיה לנפשי
אחרת מה יעשו אנשים עם בעיות? או אנשים שאין להם כוח לטיפולי פוריות? או אנשים שמפחדים להיות הורים?
אה הבנתי את המבטהפי
כמובן שיש מקרים שבהם שלא מתחתנים בשביל ילדים וגם זה בסדר גמור
אבל זוג שיכול להביא ילדים ולעסוק בזה ובכלל לא מעניין אותו זה בעיה.
אבל זוג שיכול להביא ילדים ולעסוק בזה ובכלל לא מעניין אותו זה בעיה.
אבולוציה. קל.חוני המעגל פינות
מממממחופשיה לנפשי
וואט?
בעצם מה שאריק צדק כתבהחדשכאן
אהחופשיה לנפשי
יעני בע"ח?
כן אנחנו סוג של בעלי חיים אבל אנחנו לא עושין את זה בגלל אינסטינקט בעיקרון.
כן אנחנו סוג של בעלי חיים אבל אנחנו לא עושין את זה בגלל אינסטינקט בעיקרון.
את מתוכנת גנטית להתחתן כמו שאת מתוכנת להעיף את היד כשהיא נשרחוני המעגל פינות
מי שלא מתוכנת להעיף את היד בזמן לא ישרוד כדי להתרבות וממילא רק אנשים שכן מתוכנתים ימשיכו להעביר גנים מתוכנתים לדור הבא
מי שלא מתוכנת להתחתן לא יתרבה ממילא לא יעביר את הגנים הלאה אלא רק מי שמותכנת.
את מתוכנת להתרבות גנטית. אולי כרגע זה רדום...
מי שלא מתוכנת להתחתן לא יתרבה ממילא לא יעביר את הגנים הלאה אלא רק מי שמותכנת.
את מתוכנת להתרבות גנטית. אולי כרגע זה רדום...
חופשיה לנפשי
אני כנראה מקולקלת
לגיטימי. אז אל תעבירי את הגנים האלה הלאה.חוני המעגל פינות
למה לא?חופשיה לנפשי
מי קבע שהגנים האלה גרועים?
(חוץ מזה שאם אני לא אתחתן אני בהכרח לא אעביר אותם הלאה)
(חוץ מזה שאם אני לא אתחתן אני בהכרח לא אעביר אותם הלאה)
כי הם גרועים.חוני המעגל פינות
אני.
ומי קובע שלגנים גרועים אין מקום בעולם?חופשיה לנפשי
אני.חוני המעגל פינות
פיווווווחופשיה לנפשי
מזל שאתה לא באמ תמחליט
חוני המעגל פינות
אני מתלבט אם לספר לך את האמת...
ספר ספרחופשיה לנפשי
הרי בסופו של דבר אתה סתם ניק כמו כולנו
רק אחד שבטוח שלא
רק אחד שבטוח שלא
כי אנחנו מאמינים למי שברא אותנומוש השור...
וכתב בהוראות היצרן לא טוב היות האדם לבדו אעשה לו עזר..
״אעשה לו עזר״ - זו הסיבה להיות בזוגיות. אבל למה צריך להתחתןקרן-הפוך
היא שאלה.
כי כל אופציה אחרת לא נקראת זוגיות... אולי שותפותמוש השור...
שאלה אמיתית נכון?נפש חיה.
תמידחופשיה לנפשי
קשה להסביר בלי שחווית את זה אבל זה קשר אחר ממשפחההריוןולידה2
וזה קשר שאין כמותו בעולם.
אני יכולה לתת מילים אבל כן לא יספיקו - גם באהבה גם בתמיכה ובמשענת וגם בהכלה יש כאן טוטאליות שאין במשפחה. מישהו לצידך עד הסוף ואת לצידו עד הסוף ואהבה של זוג זה סוג שונה מאהבה של משפחה. זה וזה נצרכים. בהצלחה.
אני יכולה לתת מילים אבל כן לא יספיקו - גם באהבה גם בתמיכה ובמשענת וגם בהכלה יש כאן טוטאליות שאין במשפחה. מישהו לצידך עד הסוף ואת לצידו עד הסוף ואהבה של זוג זה סוג שונה מאהבה של משפחה. זה וזה נצרכים. בהצלחה.
נכוןחופשיה לנפשי
אבל מה שלא חווים לא חסר ומשם מגיעה השאלה
לפעמים ולא רק בנושא הזהחדשכאן
לא נשאר לנו בתור בני אדם אלא לסמוך על אלה שקדמו לנו. אנחנו לא יכולים לבדוק, לברר ולחוות (לפני) כל דבר. יש לנו מן 'פריווילגיה' שדורות קודמים עשו לנו הרבה מהעבודה. למה לא לסמוך עליהם?
למה לי?חופשיה לנפשי
את עושה כל כך הרבה דברים בחיים שלךחדשכאן
אך ורק כי שמעת מאחרים שזה טעים, כיף, מהנה, יפה וכו'. גם בנושא הזה אפשר לשמוע מאחרים..
סבבהחופשיה לנפשי
מה שנכון
מה שנכון?חדשכאן
שאנחנו מושפעים מהסביבהחופשיה לנפשי
אפשר להסתכל בזה באופן חיוביחדשכאן
אבותינו השאירו לנו נכסים אינטלקטואליים. למה לא להשתמש בהם ג"כ?
במדע עושים את זה בלי סוף.
במדע עושים את זה בלי סוף.
לא אמרתי שזה שליליחופשיה לנפשי
זה לא נכון. מה שלא חווים לא מרגישים בו את החוסרוהוא ישמיענו
אבל יש מצב שהחוסר קיים..
נכוןחופשיה לנפשי
אבל אם לא מרגישים אותו, איך יודעים שהוא קיים?
אני נהייתי בלח רק אחרי שיצאתי עם מישהי לקשר ארוךקוד אבל פתוח
כלומר אחרי שחוויתי את זה קצת, הבנתי שאני רוצה את זה.
אז אני הבנתי שזה לא מתאים לי אחרי פעם אחתחופשיה לנפשי
אז נעבור לשאלה הבאה-למה לצאת בכלל?
חוץ מזה שבנים זה שמחה
חוץ מזה שבנים זה שמחה
חח מה?והוא ישמיענו
מה זה אומר שבנים הם שמחה?
עזוב זה פנימיחופשיה לנפשי
סתם, אני מחבבת בנים באופן ספציפי מאוד, פשוט לא רוצה להתחתן.
אה מבאסוהוא ישמיענו
חשבתי כבר יש לנו כישרון נדיר של שמחת חיים באסה
באסהאולי גם זהחופשיה לנפשי
רוצה לספר לי על זה ?
חח לא יודעוהוא ישמיענו
לא לרצות להתחתן ולהיות במחויבות - אפשר להבין.קרן-הפוך
יכולה להבין את הבחירה האישית שלך לקיים אורח חיים מסויים.
אבל מה עם הצרכים הפיסיולוגיים, הטבעיים לדעתי, שדתיים עושים רק אחרי החתונה, ומי שלא שומרים תורה ומצוות עושים גם כרווקים?
אבל מה עם הצרכים הפיסיולוגיים, הטבעיים לדעתי, שדתיים עושים רק אחרי החתונה, ומי שלא שומרים תורה ומצוות עושים גם כרווקים?
מתאפקיםחופשיה לנפשי
או נופלים (שזאת לא האופציה החביבה עליי במיוחד)
זה באמת לא כיףקוד אבל פתוח
עזבי אותך, פשוט תכירי בנים, מתישהו יגיע אחד שיהיה לך נחמד איתו, ואז תתחילו קשר, ואז תרצי להתחתן
אבל יש יותר מידי שנחמד לי איתםחופשיה לנפשי
אני עדיין לא רוצה להתחתן איתם, טוב לי ככה
את יכולה להכיר כמהקוד אבל פתוח
כל עוד לא מדובר על זוגיות כמובן (זה מה שאני רוצה לעשות נראלי).
טוב זה ברורחופשיה לנפשי
זאת אחת הסיבות שאני נרתעת מזוגיות, כי יש לי חברים ואני כנראה ארגיש לא בנוח להמשיך לדבר איתם בחופשיות כזאת.
מן הסתם גם פחות תרגישי צורךיהיה בסדר....
אולי ואולי לאחופשיה לנפשי
לא בא לי לנטוש שוב חברים(ממילא נטשתי את רובם כבר וזה מרגיז)
זה סיפור אחרקוד אבל פתוח
א. תכירי מישהו שממש כיף לך איתו, יכול להיות שתעדיפי אותו על פני השאר ואז אין בעיה.
ב. גם כשאת יוצאת לקשר, הגיוני להמשיך בקשר עם גברים אחרים לפני שהקשר הופך לרציני (ואני לא מדבר מהצד ההלכתי כי זה לא המקום).
ג. כאשר יש כבר קשר רציני, אפשר לדבר על זה, ויכול להיות באמת כמו שאמרו לך פה, שכבר לא תרגישי צורך בזה.
ד. בקשרים בין חברים לגטימי להעלם לתקופה, זה קורה המון בלי שאנחנו שמים לב, ובאופן טבעי...
אזחופשיה לנפשי
א. אולי ופה בעיה כי אני לא אוהבת את ההרגשה הזאת שאני נוטשת.
ב. סבבה, אבל מתישהו יהיה קשר רציני ואז שוב בעיה.
ג. אותו כנ"ל.
ד. לתקופה זה עוד בסדר, לנצח כמו הנטייה הנוראית שלי זה נורא וזה עצוב.
ב. סבבה, אבל מתישהו יהיה קשר רציני ואז שוב בעיה.
ג. אותו כנ"ל.
ד. לתקופה זה עוד בסדר, לנצח כמו הנטייה הנוראית שלי זה נורא וזה עצוב.
אהמקוד אבל פתוח
למה את לא אוהבת את ההרגשה שאת נוטשת? זה לא קורה גם ככה באופן טבעי? ואם נניח שהיית מכירה גבר שזה לא מפריע לו?
א. כי זה מעצבן אותיחופשיה לנפשי
ב. כי זאת הרגשה נוראית
ג. כי כאב לי להיות בצד השני
ד. כי זאת גם ממילא אחת הסיבות שגרמו לי להרתע מכל קשר אישי עם אנשים במשך הרבה זמן
ג. כי כאב לי להיות בצד השני
ד. כי זאת גם ממילא אחת הסיבות שגרמו לי להרתע מכל קשר אישי עם אנשים במשך הרבה זמן
קוד אבל פתוח
נשמע כואב...
זה אכן כואבחופשיה לנפשי
אני חוששת שהתרגלתי לזה
זה לא חייב להיות כזה טראגייהיה בסדר....
זה גם מן הסתם יהיה הדרגתי.
זה עדיין יהיה מבעסחופשיה לנפשי
כי אני לא אחת ששומרת על קשרים מצידי, זה אומר שגם אנשים שהחשבתי כחברים ממש טובים כרגע אין לי קשר איתם וזה מעצבן אותי עדיין (ובהתחלה זה היה ממש טראומתי)
זו בדיוק הבעיה בחילוניותחדשכאן
<צ>
אבל אני דוסית חשוכה ולא ממוצעתחופשיה לנפשי
לגבי הדיון עם קודחדשכאן
א. את חושבת שיכול להיות רצון להעמיק קשר עם בחור מסויים יותר מעם השאר?
ב. האם במצב כזה לא יהיה ניתן להמשיך לשמור על קשר עם השאר ברמה שהיתה?
ג. האם שינוי כזה הוא הדבר היחיד שיגרום לכך שלא תמשיכי לשמור על קשר עם האחרים?
ד. האם האחרים לא 'ינטשו' אותך? האם מהדאגה לא לנטוש לא תינטשי בעצמך?
ה. האם שינוי לטובה עצמית שמכריחה 'נטישה' אינה מקובלת?
ו. האם ה'ניטשים' אינם מבינים ואולי אפילו שמחים ב'נטישה' כזו?
ב. האם במצב כזה לא יהיה ניתן להמשיך לשמור על קשר עם השאר ברמה שהיתה?
ג. האם שינוי כזה הוא הדבר היחיד שיגרום לכך שלא תמשיכי לשמור על קשר עם האחרים?
ד. האם האחרים לא 'ינטשו' אותך? האם מהדאגה לא לנטוש לא תינטשי בעצמך?
ה. האם שינוי לטובה עצמית שמכריחה 'נטישה' אינה מקובלת?
ו. האם ה'ניטשים' אינם מבינים ואולי אפילו שמחים ב'נטישה' כזו?
אוקייחופשיה לנפשי
א. אולי, אבל זה פשוט לא חייב להיות גבר וזה לא חייב להיות לכיוון הזה בכלל.
ב. תלוי עם מי, יש אנשים שהשיח שלי איתם אישי מאוד וכן, יהיה לי מאוד קשה לוותר עליו (ומצד שני אני ארגיש אי נעימות להמשיך עם זה).
ג. עד לא מזמן הייתי אומרת שלא בטוח, יותר בכיוון של "הקשר יתאדה מתישהו", עכשיו אני די בטוחה שזאת עלולה להיות הסיבה העיקרית.
ד. כבר כתבתי את זה איפשהו(לא פה) מפחיד להפגע, הרבה יותר מפחיד אותי לפגוע.
ה. לא עליי, זה מידי כאב וזה יכאב שוב(גם אם אני אהיה בצד הנוטש ולא הננטש).
ו. גם אם הם יבינו, לי זה יהיה קשה, כי אני אהיה זאת ש"פוגעת", זה נשמע אנוכי ואולי זה מה שזה אבל זה חלק ממה שאני מרגישה כלפי הנושא הזה.
ב. תלוי עם מי, יש אנשים שהשיח שלי איתם אישי מאוד וכן, יהיה לי מאוד קשה לוותר עליו (ומצד שני אני ארגיש אי נעימות להמשיך עם זה).
ג. עד לא מזמן הייתי אומרת שלא בטוח, יותר בכיוון של "הקשר יתאדה מתישהו", עכשיו אני די בטוחה שזאת עלולה להיות הסיבה העיקרית.
ד. כבר כתבתי את זה איפשהו(לא פה) מפחיד להפגע, הרבה יותר מפחיד אותי לפגוע.
ה. לא עליי, זה מידי כאב וזה יכאב שוב(גם אם אני אהיה בצד הנוטש ולא הננטש).
ו. גם אם הם יבינו, לי זה יהיה קשה, כי אני אהיה זאת ש"פוגעת", זה נשמע אנוכי ואולי זה מה שזה אבל זה חלק ממה שאני מרגישה כלפי הנושא הזה.
אפשר להגיב על חלק מהסעיפים?נפש חיה.
כןחופשיה לנפשי
אפשר הכל בעיקרון, זה פורום פתוח לקהל הרחב גם אם הוא מעצבן אותי.
(ושלא ישתמע שאת מעצבנת אותי)
(ושלא ישתמע שאת מעצבנת אותי)
אני לא זוכרת בהקשר למה כל סעיף שלך נכתב, אבלנפש חיה.
עבר עריכה על ידי נפש חיה. בתאריך ל' בחשון תש"פ 02:16
עבר עריכה על ידי נפש חיה. בתאריך ל' בחשון תש"פ 02:13
עבר עריכה על ידי נפש חיה. בתאריך ל' בחשון תש"פ 02:12
אני הייתי פה הרבה שנים כרווקה. הכרתי הרבה (בנים/בנות) ויצא לי ליצור קשרים פה גם במדיום של שיחה אישית, וגם להיחשף ולחוות את השיח דרך הפורומים, הכללי יותר.
עם הזמן נתקלתי באנשים שכשהכירו/ התחתנו , הפסיקו כמעט מיידית או המעיטו מאוד, את הקשר/ התכתבויות באופן אישי או בבמה הציבורית הזאת של כלל הפורום.
אני חושבת שהפורום פה עונה על צורך (מסויים) של הגולש הפרטי, הן בשיח הציבורי והן בשיח הפרטי.
וכשמכירים מישהו במציאות (וזה לא משנה אם ההיכרות החלה פה דרך הפורומים, או בחיים ה"אמיתיים"), על מנת לבסס את הקשר איתו, המיקוד נעשה אחר. וסדר העדיפויות משתנה כי הנסיבות גורמות לנו לשנות מה שאנחנו, ולבחור בשינוי הזה מרצון.
ממילא הכתיבה בפורום/הכתיבה בחלונית "שיחה אישית" כתוצאה מזה, נהיה כסוג של "משהו ברקע" שלא ממש מטופח עד מצב של אי שימוש כלל.
והבחירה איפה למקד ולהתמקד, קיימת תמיד.
אני מסכימה עם העמדה שלך (אני מקווה שאני אומרת דבר נכון)
שאנחנו יצורים חברתיים שצריכים את הקשר החברתי ולא רק את הזוגי. הקשר נוצר וממלא משהו בנפש. וכאן בהחלט מובן לי למה יכולהיות שאת תתקשי לנתק קשר שנבנה פה. כי אינה דומה היכרות של שהות ארוכת טווח פה, שמולידה קשרים עמוקים שמשפיעים עלינו , לשהות שבאופן יחסי קצרה יותר, אבל מחייבת לטווח ארוך בהשוואה לחברויות פה, ומשפיעה פי כמה.
מהצד השני, צריך להבין שהבנייה החדשה מחייבת את מלוא תשומת הלב.
לא תמיד מובן " מה אנחנו עושים פה, בפורומים " ומהסיבה הזו המינון יורד מאד מאד, לעומת האינטנסיביות וההשקעה המרובה בקשר החדש,החי, האמיתי (כאשר אני מתכוונת פה לקשר שמוביל לאירוסין/ חתונה , וגם לאחר הנישואין).
למה אנשים נשארים פה ?
סוג של "הציץ ונפגע"
סתם, הכל הכל שאלה של עדיפויות, הרגלים, רצון ועוד.
זה לעניות דעתי.
אני עצמי כבר לא יוצרת קשרים פה, כמעט בכלל , וגם במציאות, מסדרת את העדיפויות שלי לפי הרצון ולפי צורך המציאות, מתוך בחירה.
מי שכן, זכורים לי לטובה הרבה אנשים. שהשפיעו וחלקם ההשפעה ניכרת עליי, גם כיום .
אבל זה לא שהכל נמחק.
פשוט הסדר משתנה, את מבינה?
וכמו שאנשים עוברים דירה ולא תמיד שומרים על קשר עם השכנים הקודמים כי המציאות החדשה יוצרת אצלינו כללים אחרים וסדרים אחרים, הרגלים ורצונות שונים.
ככה זה גם בשינוי סדר החיים
לסטטוס אחר.
וכאן אין הבדל בין הערוץ, למציאות החיים האמיתית של הגולש.
אני חושבת שאצטרך לקרוא את זה שובחופשיה לנפשי
ואז אנסה לענות (אולי, בלי נדר).
אבל בגדול-אם הקשר היה רק פה זה היה יכול להיות פשוט יותר, הוא כבר לא כזה.
אבל בגדול-אם הקשר היה רק פה זה היה יכול להיות פשוט יותר, הוא כבר לא כזה.
הערכתי מאד. והארכתי, כי פשוט שקעתי בכתיבה....נפש חיה.
מכירה את מה שכתבת.
קשרים שמתוך הפורום ( הנקרא/הכתוב) קמים ונרקמים לממש מציאות. וממילא גוררים את הלב אליהם...
אני לא חושבת שיש הבדל בין המצב הנ''ל
לבין קשרים עם אקסים (בלי קשר לפורום) לטובת החתן.
בעיניי זה אותו דבר.
קשרים שמתוך הפורום ( הנקרא/הכתוב) קמים ונרקמים לממש מציאות. וממילא גוררים את הלב אליהם...
אני לא חושבת שיש הבדל בין המצב הנ''ל
לבין קשרים עם אקסים (בלי קשר לפורום) לטובת החתן.
בעיניי זה אותו דבר.
לדעתי זה לא אותו הדברחופשיה לנפשי
כי הקשר מלכתחילה שונה לגמרי.
וכמו שכתבתי כמה פעמים-זאת אחת הסיבות שממש גורמות לי להרתע מזה.
וכמו שכתבתי כמה פעמים-זאת אחת הסיבות שממש גורמות לי להרתע מזה.
קראתי שובחופשיה לנפשי
דעתי עדיין אותו הדבר, אבל משהו שממש תפס לי את העין זה המשפט הזה:
"המרובה בקשר החדש,החי, האמיתי (כאשר אני מתכוונת פה לקשר שמוביל לאירוסין/ חתונה , וגם לאחר הנישואין)." שאני גם לא מסכימה איתו והוא גם הרגיז אותי קצת, כי קשר זה קשר חי ואמיתי גם אם הוא לא למטרה הזאת.
"המרובה בקשר החדש,החי, האמיתי (כאשר אני מתכוונת פה לקשר שמוביל לאירוסין/ חתונה , וגם לאחר הנישואין)." שאני גם לא מסכימה איתו והוא גם הרגיז אותי קצת, כי קשר זה קשר חי ואמיתי גם אם הוא לא למטרה הזאת.
כן אבל קשר שמבוסס על קריאה והכתיבה בפורוםנפש חיה.
לא תמיד יכול להיות אמיתי
אלא אם כן מעבירים הילוך והופכין את ההיכרות לאמיתית - מוחשית .
וממילא הקשר הופך למציאות.
אלא אם כן מעבירים הילוך והופכין את ההיכרות לאמיתית - מוחשית .
וממילא הקשר הופך למציאות.
אז זה הקשר שיש לי עם החברים שליחופשיה לנפשי
באף שלב לא אמרתי שהחברים שלי הם חברי פורום.
אהבה זה באמת לא תשובהלא שייך
באמת אהבה זה לא תשובה. לא מתחתנים בשביל אהבה, חלק מנישואין מוצלחים זה אהבה אבל לא רק.
התשובה שלי היא שבשונה מבעלי חיים (ולא כמו ההשוואה שהיתה בתשובות אחרות) האדם לא נברא בתחילה זכר ונקבה (על כל פנים לא בשני גופים), אלא דבר אחד שהתפצל. במילים אחרות להתחתן זה להשלים את עצמי בחלק שחסר לי (ראה גמרא קידושין ב ע"ב). זה לא רק רעיון פילוסופי אלא צורך שמובנה בנפש ובנשמה. הדבר שהאדם שואף אליו הוא הררגשת שלמות, ומילוי תשוקה פנימית זו מגיע על ידי חיבור לחלק שלנו שאיבדנו. אנחנו לא רוצים שהרגליים שלנו יהיו מחוברות אלינו כדי שתהיה לנו אהבה, אנחנו אוהבים את הרגליים שלנו בגלל שהם חלק מאיתנו ואנחנו אוהבים את עצמנו, כך גם בזוגיות, מתחתנים כדי להשלים את עצמנו, את החלק שחסר לנו, ואם עושים את זה נכון - באמת תופסים את בן/בת הזוג כחלק מאיתנו, הרי שהאהבה גדלה ומתפתחת!
בגדול אני דווקא כן חושבת שאהבה זו תשובהחופשיה לנפשי
פשוט רציתי תשובות אחרות, כי נמאס מזאת הספציפית
מה שהתכוונתי זה שאהבה זה חלק מהתשובהלא שייך
לא נראה לי שאמורות להיות מספר תשובות (כמובן שאנשים יכולים להתחתן ממניעים שונים, אבל זה לא אומר שזה טוב ונכון), התשובה יכולה להיות מורכבת. האהבה היא אחת המרכיבים החשובים ביותר של הנישואין, אבל היא לא חזות הכל.
כי זו הדרך לחיות בזוגיות בריאה בלי לעבור על איסוריםדי"מ
אם את לא רוצה זוגיות אז אל תתחני. בתור אישה את לא חייבת ב"פרו ורבו".
אם..חיים של
לא תתחתני ותלדי ילדים
איך תהיה משפחה לילדים שלך?
ז"א מי יאהב אותם?...
איך תהיה משפחה לילדים שלך?
ז"א מי יאהב אותם?...
הם לא יהיו חופשיה לנפשי
אז הם לא יצטרכו אמא
חוץ מזה שאמא לא נשארת לנצח
חוץ מזה שאמא לא נשארת לנצח
לא חשבתי שאת תאהבי אותם...חיים של
אמרת שאהבה יש לך מהמשפחה
אז חשבתי על הילדים שלך..
אז חשבתי על הילדים שלך..
מי שלא קיים לא צריך אהבהחופשיה לנפשי
אז לא הבנתי מה את רוצה
ובאופן כלליאריק מהדרום
נראה שמן השאלה שלך הבנת חלילה שאשה אינה אלא הכשר מצווה למצוות פרו ורבו, לו הייתי אשה הייתי נעלב מעצם השאלה שהעלית אותה כמו שהיא כאן אשה היא לא יותר ממעברתא בתפילין? מקושקלך בלולב?מנפת קמח 50 מ"ש? זה כל ה שהיא האשה ביהדות?
לא כל כך הבנתי איך הגעת למסקנה הזאת מהשאלה שליחופשיה לנפשי
למה לא?יהיה בסדר....
יש הרבה סיבות למה כן, ויש הרבה למה לא.
הרצון מגיע כשאיזון נשבר.
בתור בני אדםחדשכאן
לשלילי אצלנו יש משקל גדול יותר
כנראה שלאיהיה בסדר....
עובדה שמתחתנים - זה מרצון ולא מכפייה.
כנראה שזה לא רק יציאה מאיזוןחדשכאן
והחברה נותנת הרבה משקל כיצד להתייחס לדברים חיוביים ושליליים
זו עדיין בחירהיהיה בסדר....
מידיעה או שלא מידיעה
מסכיםחדשכאן
כנראה יש משקל מספיק גדול לטוב כדי להתגבר על הפחד
אם אינךהעני ממעש
מרגישה צורך, אל תתחתני
"אחים לא בוחרים"אנונימי פלוס
משפחה שהיא בחירית אהבתה יותר עוצמתית ממשפחה שאינה בחירית, שנולדת איתה בע"כ.
אהבה לילד היא האהבה הכי גדולה שאדם יכול לחוות.
אמממממחופשיה לנפשי
בשביל זה יש חברים.
מלבד העובדה שאני מפחדת על הילדים העתידיים שלי
מלבד העובדה שאני מפחדת על הילדים העתידיים שלי
ב"ה הגעת למה שמעסיק אותך באמת!אנונימי פלוס
מה שמעסיק אותך זה הפחד על הילדים העתידיים שלך.
אני מאמין שהשאלה הזאת שבפתחת בה את השרשור היא רק אחת מההשלכות למה שמעסיק אותך.
ממליץ לך לברר את הנושא המרכזי שמעסיק אותך כשלעצמו.
אגב, זההרצון לזוגיות הוא דבר טבעי לכן אפשר לענות על זה אלף תשובות שכולם יהיו נכונות. זה הטבע שלנו.
קשר עם חברה טובה או אם בן זוג זה שני דברים שונים, זה לא יושב אוו משבצת. זה ברור.
לא, זה כנראה יושב בתת מודעחופשיה לנפשי
במודע אני פשוט מפחדת מאחריות ומניתוק קשרים.
סבבה אז תעבדי עלאנונימי פלוס
אחריות וניתוק קשרים. נושא מאוד חשוב ומעסיק את כולנו..
בהצלחה!
יש הרבה תשובות.הקולה טובה
בגדול- אדם מחפש זוגיות.
ואנחנו מאמינים שזוגיות הכי טובה כשהיא מגיעה עם מחויבות, עם ריצה למרחקים ארוכים, עם עבודה משותפת ובלי לפזול הצידה.
שככה אפשר לבנות משהו שהוא לא רק כיף אלא עם עומק ומשמעות ויציבות. שאפשר להגיע לגובה ולעומק של האהבה.
להגיע למקום שלם יותר.
ואנחנו מאמינים שזוגיות הכי טובה כשהיא מגיעה עם מחויבות, עם ריצה למרחקים ארוכים, עם עבודה משותפת ובלי לפזול הצידה.
שככה אפשר לבנות משהו שהוא לא רק כיף אלא עם עומק ומשמעות ויציבות. שאפשר להגיע לגובה ולעומק של האהבה.
להגיע למקום שלם יותר.
יקרה שלי ענית לעצמךלישועתךקיוויתי
אם ההורים שלך (ושלהם ושלהם וכו) לא היו מתחתנים אז גם לך לא היתה משפחה.
ואז גם אני לא הייתיחופשיה לנפשי
משמע-לא הייתי זקוקה למשפחה בכלל.
אהבה רומנטיתהריונית ותיקה
זו לא כמו אהבה של משפחה.
ובגדול בגדול - מישהו לרוץ איתו
ובגדול בגדול - מישהו לרוץ איתו
אבל למה אני זקוקה לה?חופשיה לנפשי
ואני שונאת לרוץ, יותר בכיוון של מישהו להתבטט איתו
יכול להיות שאת א-מינית וא-רומנטיתהריונית ותיקה
יש כאלו אנשים וזה אומר שאת לא חשה רצון או צורך במיניות או אפילו ברומנטיקה ולכן זה נשמע לך מוזר.
תבדקי ותקראי על הנושא
תבדקי ותקראי על הנושא
לא אמרתי שאין לי צורך במיניות או אהבהחופשיה לנפשי
זה היה חצי מתריס חצי רציני.
וכן, יש סוגים אחרים של אהבה, אני צריכה הבנה יותר שכלית למה "דווקא" זאת
וכן, יש סוגים אחרים של אהבה, אני צריכה הבנה יותר שכלית למה "דווקא" זאת
אבל זה לא שיכלי - זה בדיוק הענייןהריונית ותיקה
זה ברובו מאד מאד רגשי ואמציונלי - עד כדי כך שאנשים פשוט מתקשים להסביר את העניין ולכן כתבתי שאולי את א-רומנטית, וההגדרה הזו לאור כל מה שכתבת פה בשרשור מאד מתאימה .
מתחתנים כדי ש:מוש השור...
נחיה ביחד אושר
יהיה מי שיסעד אותנו לעת זקנתנו
לא נמות לבד, יהיה מי שיבכה עלינו אחרי שנמות
ובכלל .. מישהו שיהיה מוכן לסבוךל את הקשקושים והשטויות שלנו
יהיה מי שיסעד אותנו לעת זקנתנו
לא נמות לבד, יהיה מי שיבכה עלינו אחרי שנמות
ובכלל .. מישהו שיהיה מוכן לסבוךל את הקשקושים והשטויות שלנו
למה אני צריכה מישהו שיבכה עליי אחרי שאמות?חופשיה לנפשי
חוץ מזה שבשביל זה יש הורים
(סליחה סליחה סליחה נושא רגיש)
(סליחה סליחה סליחה נושא רגיש)
צודקת,אין באמת שום הגיון שכילי להתחתן. בלי טיפה ציניות.אריך וייס
התשובה נמצאת ברגש בלבד.
מה הכוונה שהורים זה נושא רגיש?מוש השור...
התכוונתי שהורים יכולים לבכות עליי אחרי שאמותחופשיה לנפשי
אבל זה היה חצי רציני, וכנראה מתעלל מידי
"אשרי העם ש'ככה' לו. 'למה' - יאמרו הגוים."אלעזר300
בפשטות, אצלי לפחות, אנחנו מתחתנים כי ככה צריך. זה המסלול, זאת המצווה וככה עושים במידת האפשר.
אם תשאלי אילו דברים טובים ויפים יש במסגרת הזו של נישואין - או לאילו נקודות חיבור בנפש האדם היא נוגעת - זאת כבר נקודת פתיחה טובה יותר לשאלה.
מחויבותהשב שכינתך
מחויבות.
אמנם מילה שמאוד לא במודה היום... אבל מחויבות.
אדם חייב לחיות גם אם לא בא לו.
חייב לעבוד את ה' גם אם לא בא לו.
חייב לקום מהמיטה כל יום גם אם לא בא לו.
חייב לאכול גם אם לא בא לו.
חייב לשים לב לסביבה ולעזור לזולת גם אם לא בא לו.
חייב להיות לתועלת וליישובו של עולם גם אם לא בא לו.
חייב להתחתן ולדאוג לכל צרכי בן/בת זוגו/ה עד מאה ועשרים גם אם לא בא לו.
חייב להביא ילדים לעלום ולדאוג להם ולאהוב אותם גם אל לא בא לו...
למזלנו, בריאות הנפש טמונה במערכת הזאת, ובדרך כלל מי שבוחר בדרך שחייב
יוצא מאושר. מאוד.
אבל זה לא המטרה.
המטרה זה לעשות את מה שחייבים.
בדור שלנו כל אחד מדי שקוע במה שבא לו.. ומה שבא לו עכשיו.
בואו נתקן.
לא חסרה לך אהבה רומנטית?לב אוהב
כמו שהריונית ותיקה כתבה?
אהבה שמובילה לאיחוד והמשכיות
ואם את מתחברת לרעיון של הנשמה התואמת שלך והמשלימה אותך.. החלק החסר.. וכל זה.
ואם יש בך משהו שלא מסתפק רק בהקשבה והכלה נשית, אלא היית רוצה גם לקבל את זה מבחור שיכול להבין אותך ולהזדהות איתך.
או אם יש לך תשוקה לבניה של משהו עם עוד בן אדם שתקשרי עימו בקשרי נישואים. (לי זה נשמע מדהים חח)
וגם הרעיון של קישרי נישואים- טקס רוחני שמחבר בין הנשמות שלכם לצורך כל כך הרבה מטרות. להפוך לאחד.
...חופשיה לנפשי
לא חסרה לי, לא מצליחה להבין בכלל למה זה אמור להיות חסר ליחופשיה לנפשי
התאהבת פעם?לב אוהב
כמו שלך מוזרה השאלה שלי, לי זה מסקרן להבין את המקום שלך
לא וטוב לי ככהחופשיה לנפשי
(איך לומר? אני משתדלת להמנע מזה כמה שיותר)
אהה טובלב אוהב
זה משהו אחר
אם בחיים לא חווית את זה. ואין לך עניין בזה.. אז יכולה להבין אותך שאין לך עניין בחתונה או זוגיות...
לא קראתי את כל התגובות אפילו לא את רובםנחשון מהרחברון
אבל התשובה שלי היא מורכבת משתי רבדים.
ברובד העמוק -
בשביל הקב''ה. יש ציווי פרו טאבו והוא לא רלוונטי ללא חתונה. אבל זה לא הכל.
ברובד הרגשי,אינטרנטי,מה יוצא לי מזה-
המחויבות. עצם זה שבוחרים פרטנר שרוצים להיות איתו לנצח (לא אומר שזה יקרה, זה לא חתונה קתולית) נותן לנו עומק והסתכלות רחבה יותר על הצד השני ועל מה *אני* מחפש. אני בדרך לחתונה ביררתי על עצמי המון דברים שלא היו מתברכים אם הייתי מחפש חברה או בת זוג שלא ע''מ להתחתן. מה שהיה טוב וזורם לי כרגע היה מספיק ואן המציאות היתה משתנה - אז עוברים הלאה.
היציבות הזאת מול בני זוג אחרי שמתחתנים נותנת את היכולת לריב, להווכח לדון כשנקודת המוצא היא שצריך לפתור את הבעיה ולא ''מקסימום חותכים''. בנקודת מוצא הנפשית הזאת חשובה ועוזרת מאד לבסס זוגיות.
מלבד זאת היכולת לנהל את החיים לפי הערכים שלך. משפחה לא בוחרים. אישה כן ובוחרים אישה שנוכל לנהל חיים כפי שאנחנו מאמינים מה שלא תמיד יש בבית אבא.
ואבבה. אין מה לעשות למרות שביקשת שלא נזכיר. בתור נשוי - זה כ''כ שונה
ברובד העמוק -
בשביל הקב''ה. יש ציווי פרו טאבו והוא לא רלוונטי ללא חתונה. אבל זה לא הכל.
ברובד הרגשי,אינטרנטי,מה יוצא לי מזה-
המחויבות. עצם זה שבוחרים פרטנר שרוצים להיות איתו לנצח (לא אומר שזה יקרה, זה לא חתונה קתולית) נותן לנו עומק והסתכלות רחבה יותר על הצד השני ועל מה *אני* מחפש. אני בדרך לחתונה ביררתי על עצמי המון דברים שלא היו מתברכים אם הייתי מחפש חברה או בת זוג שלא ע''מ להתחתן. מה שהיה טוב וזורם לי כרגע היה מספיק ואן המציאות היתה משתנה - אז עוברים הלאה.
היציבות הזאת מול בני זוג אחרי שמתחתנים נותנת את היכולת לריב, להווכח לדון כשנקודת המוצא היא שצריך לפתור את הבעיה ולא ''מקסימום חותכים''. בנקודת מוצא הנפשית הזאת חשובה ועוזרת מאד לבסס זוגיות.
מלבד זאת היכולת לנהל את החיים לפי הערכים שלך. משפחה לא בוחרים. אישה כן ובוחרים אישה שנוכל לנהל חיים כפי שאנחנו מאמינים מה שלא תמיד יש בבית אבא.
ואבבה. אין מה לעשות למרות שביקשת שלא נזכיר. בתור נשוי - זה כ''כ שונה
נהיה רגעאוי טאטע!
מהמפסכלגים המעצבנים😁
למה את בכלל שואלת?
למה את בכלל שואלת?
That my pointקוד אבל פתוח
אבל לא אומרים את זה בקול
איפה?אוי טאטע!
זה ארוך...
לא אומרים בקולקוד אבל פתוח
מסראוי טאטע!
עזוב זה היה בעיקר מיועד אילה...קוד אבל פתוח
במילים אחרות, זה מה שאני חושב, ורמזתי לה על כך בכל מיני פלטפורמות...
זה מה שכולכםחופשיה לנפשי
לכן אני לא אומר בקולקוד אבל פתוח
כפרה עלייך
ככהחופשיה לנפשי
2 תשובות בדבראוי טאטע!
א. ככה זה לא תשובה
ב. ככ"ה ראשי תיבות "כתר כל הכתרים" שבמילים אחרות זה אומר שזה הרצון ההכי פנימי שלך
בקיצור מה שקוד אמר... אולי רק בצורה יותר מעצבנת שתגרום לך לחשוב על זה ולהפוך את הנקודת מבט, לא "למה לרצות?", אלא מה חוסם מהרצון הטבעי והפנימי?
ומכיוון שנהייתי חופר ומעצבן מידי אני מעכשיו אשתוק😶
ב. ככ"ה ראשי תיבות "כתר כל הכתרים" שבמילים אחרות זה אומר שזה הרצון ההכי פנימי שלך
בקיצור מה שקוד אמר... אולי רק בצורה יותר מעצבנת שתגרום לך לחשוב על זה ולהפוך את הנקודת מבט, לא "למה לרצות?", אלא מה חוסם מהרצון הטבעי והפנימי?
ומכיוון שנהייתי חופר ומעצבן מידי אני מעכשיו אשתוק😶
כל השרשור הזה חופר זה בסדר גמורחופשיה לנפשי
את יכולה לסכם בשביל מי שאין לו יכולת לקרוא הכל?אחיתופל
בגדול אני שואפת לזהחופשיה לנפשי
בקטן זה אומר שאצטרך לקרוא הכל מהתחלה
אז תתחיליאחיתופל
עייפהחופשיה לנפשי
|שומט עפעפיים|
אוףאחיתופל
אני אשב על זה מתישהוחופשיה לנפשי
זה פשוט קרוב ל300 תגובות כבר
ואז זה יהיה נורא מצחיק אם גם את השרשור סיכום אצטרך לסכם כי יהיו מאות תגובות
ואז זה יהיה נורא מצחיק אם גם את השרשור סיכום אצטרך לסכם כי יהיו מאות תגובות
אוףףףףאחיתופל
נוווווחופשיה לנפשיאחרונה
אני עוד מעט בבית ואנסה להוציא ממני משהו
תמיד יהיו ספקות?עַלְמָה
אומרים שתמיד יהיו ספקות..
השאלה כמה לחכות ולמשוך את הקשר עד שמחליטים שזה זה?
כאילו, מתי נכון לשים סוף לספקות ופשוט לבחור?
תלויאביעד מילוא
אם זה ספק שיכול להתברר ולהתיישב במציאות אז לחכות.
גם צריך תמיד לשאול האם בקשר יש את כל מה שמחפשים ונכון כדי להקים בית
אז אני אחזור לשאלה היסודית יותרעַלְמָה
איך יודעים מה צריכים כדי להקים בית?
יש לי הרבה רצונות ושאיפות וכו', אבל אף פעם לא באמת הייתי נשואה כדי להבין מה אני צריכה בבעל..
לכן מבררים מה חשוב לנואביעד מילוא
זה תהליך שמתחיל בזהות שלי ובערכים שחשובים לי ואיך יראה הבית שאני רוצה להקים, ואז מתוך זה בפגישה מבררים האם יש מכנים משותפים, האם יש מציאת חן
אכןoo
לא באמת אפשר לדעת בלי ניסיון
וגם כשיש ניסיון אנשים יכולים לטעות בבחירה שוב
התשובה והמאפיינים העיקריים מאוד תלויים באורח החייםזמירותאחרונה
באופי ובהרגלים מהבית. כי הרבה מהרצונות והצרכים שלנו טבועים בנו מתוך הרגלים שרכשנו בבית ההורים בשנות ילדותינו ובגיל ההתבגרות, ועיצבו את האופי שלנו.
ברור שיש את הדברים המאוד בסיסיים:
התאמה באורח החיים הדתי וההשקפה הדתית, מציאת חן פיזית ורגשית, הרגשת משיכה ותשוקה מאוד כייף לנו ביחד ויש געגוע וחוסר כשלא נמצאים ולא מתראים כמה ימים…
היכולת לנהל שיחה פתוחה, מקשיבה ומכבדת, בייחוד בזמנים של חוסר הסכמה
ויש נושאים שעלולים להיות יותר מורכבים בדרך להחלטה, ומקור לספקות וחוסר ביטחון מה יקרה בעתיד:
מצבים רפואיים ידועים ומחלות כרוניות, האם יש שקיפות מלאה בקשר הזוגי או שיש הרגשה שיש חורים מהעבר שלא ידועים, כסף - האם יש בטחון כלכלי להקמת בית ומשפחה, כלומר לפחות אחד מבני הזוג כבר יכול לפרנס בצורה סבירה, או שהפרנסה תלויה בניסים ונחיה בהתחלה מהיד לפה?
אם כל צד מבני הזוג מגיע מעדה ותרבות אחרת, אשכנזים מול עדות המזרח, עשויים להיות פערי מנטליות.
גם הייתי מכניס כאן את היחס של כל צד בנושא חלוקת אחריות במטלות היומיום, ניקיון, ואחזקת הבית. יכולים להיות כאן פערי מנטליות… הגבר למשל בא ממשפחה שבה האבא לא לוקח חלק בעול תחזוקת הבית ואצלם הכל האמא עושה, אבל אנחנו בדור אחר וכן רוצים שהגבר ישא בעול ובמטלות המעצבנות…
וחשוב לציין שכמה שלא נהיה סגורים ובטוחים בהחלטה, אחרי הנישואים, כשמגיעים לחיים המשותפים ביחד, בהכרח יצוצו דברים חדשים שלא יכולנו לבדוק אותם לפני הנישואים.
אבל כן נוכל להתמודד ולמצוא פתרונות, להכיל הבדלים ולבוא לקראת הצד השני, וגם פה ושם נושאים שלא נוכל לפתור באופן מושלם ונצטרך להתפשר.
מאוד תלוי באילו נושאים ונקודות הספקותזמירות
בשלב מסוים, המשך הציפייה אינו מוסיף נתונים חדשים על הפרטנר אלא רק מעכב את הנכונות לקבל החלטה, לחתוך או להחליט שזה זה.
כנראה שאת מכירה אותו מספיק זמן, מכירה את הערכים המרכזיים שלו, ראיתם אחד את השניה ברגעי כעס או לחץ, אתם יודעים מה שואפים לבנות – ואין באמת מידע חדש וקריטי שעומד להתגלות שבוע הבא.
אין ודאות של 100% בשום דבר. בחירה זוגית אינה "גילוי" של משהו שקיים במאה אחוז, אלא החלטה ליצור את הוודאות הזו יחד.
את צריכה להבדיל בין ספק מוצדק לחשש מטבעי: אם יש דברים שהם מהותיים - חוסר התאמה בערכים, תקשורת לקויה, אורח חיים והשקפה שונים, ראייה שונה של מציאות החיים והתכנון לעתיד- זו סיבה מוצדקת לעצור.
לעומת זאת, פחד מהחמצה או פחד מהתחייבות הם תגובה אנושית טבעית למעבר בין שלב ההססנות לשלב ההשקעה.
יכול להביא מעצמי - הכרנו והחלטנו להתחתן עוד לפני שהיה לי תואר. אנחנו לא דוסים ולא מסוג המשפחות שמסתמכות על פרנסת האישה.
תודה לאל שמי שהיום אשתי האמינה בי, נענתה להצעת הנישואין (אחרי 3 חודשי היכרות ביננו), התחתנו, בתחילה הייתי סטודנט והיא פרנסה, חיינו בצמצום רב, ואח"כ סיימתי את הלימודים, השתלבתי בעולם הייטק, נולדו לנו ילדים, גרים בבית מרווח, וב"ה חיים באושר
תודה על התגובהעַלְמָה
אבל איך אני יכולה לדעת מה מהספקות באמת מוצדק?
כדי לנסות להגיב ולהסביר- צריך להבין מהן הספקות שאתזמירות
מתמודדת איתן 🤔
לדעתי אדם צריך להגיע לוודאותצדיק יסוד עלום
ודאות היא לא שהכל מושלם, אלא שאני שמח בעיקר שפגשתי ומוכן לעבוד איתו ולגדול איתו. ברגע שבו פוגשים את זה יש ודאות ואין מקום להכניס ספקות
אבל יכול להיות שבן אדם יחליט להכניס את עצמו לוודאועַלְמָה
יראה את הטוב במי שמולו, יבחר בו,
ובעצם יתחרט אח"כ על החבילה שהוא לקח על עצמו?
ודאות שיש עם מה לעבודיהודי שואף לטוב
לא ודאות שאני כרכע בשיא הקשר ואנחנו תמיד בעננים, שברור לי שהוא הכי טוב.
פשוט הבנה שיש בסיס לקשר, בסיס משותף בשיח וערכים, ואמונה שעם הקשר הנוכחי ועם האישיות שלך ושלו אפשר להצמיח ולהפריח את הקשר מעלה-מעלה.
אז בסיסעַלְמָה
בסיס זה טוב
טוב.. תודה!
כמה תנאים מינימליים:צדיק יסוד עלום
שנעים איתו וכיף ונחמד
שהוא מודע לחסרונות שלו ולא נרקיסיסט
שאין דברים שהם ווטו (לא כדאי להתחתן עם חילוני כי זה מורכב, זה בסדר להטיל ווטו על חסרונות אובייקטיביים)
לכולם תמיד יש חסרונות ובתוך הקשר מתגלים עוד חסרונות, ככה זה באופן טבעי. המטרה היא למצוא דבר עיקרי - הלב שלו, המילה שלו, המידות שלו, האמיתיות שלו, הרצון שלו - ועל זה לשים את הכסף
וחשוב מאוד מאוד לבדוק שהוא לא נמנע רגשיתשבורת,לב
מחרפן אותי הקטע הזה של הבניםאורי ציון
לפסול בחורה רק בגלל שהיא טסה לחו"ל.
זה לא אומר כלום חוץ מזה שהיא סקרנית ואוהבת להנות מהחיים.
אני בחורה דוסית מבית דוס, ההלכה היא נר לרגלי, ובכל זאת כל כך הרבה בחורים פוסלים אותי עוד בשלב ההצעה רק בגלל ששמעו שאני טסה לחול. ביקשתי מחברות שלי להפסיק להגיד את זה בבירורים, אך אחרי דייט אחד, אחרי שביררו את העניין הם חותכים בגלל הנקודה הזאת. מבחינתי זה אחלה סינון לאיזה בחור יש שכל ישר והגיוני ולמי אין. אבל עדיין זה מחרפן אותי.
מה אתם חושבים, לגיטימי שבחורים יפסלו על זה בלי לברר מאיפה זה נובע ולמה, או לא?
עדיף להגיד בבירורים ולהסתכן שזה יגרום לבחור מראש לדחות את ההצעה, או לא להגיד ואם הוא שואל בדייט אז לספר ולקוות שהדייט לא היה לשוא כי גם ככה יחתוך על זה.
מה אומרים?
מחול מראש אח יקר.דורש טוב לעמי
רק פעם הבאה, אנא אל תמהר להאשים בבורות, יש אנשים שבאמת נפגעים בקלות. (אני לא מהם, כסח חפשי). 😅
בדידות ו-AIבחור עצוב
יצא לי בזמן האחרון להתקל בכמה בנות תורניות בגילאי 30+ שמשתמשות בכל מיני כלי ai כמין חבר\ אוזן קשבת\מטפל או שילוב כלשהו של הנ"ל.
שופכות לפני הai את ליבן, מקבלות ממנו חיזוקים ויוצאות מעודדות.
נתקלתם בתופעה כזו? אני היחיד שנתקל וזה מפריע לו?
( סוג וגילאי הבנות שכתבתי הוא כי איתן בעיקר יש לי ממשק, מעריך שקורה בשאר הגילאים והמגזרים)
לפחות הן לא מתחתנות איתו..intuscrepidam
תופעה נפוצהoo
אבל מה הקשר לבדידות
ולמה שזה יפריע
חופשי אחי גם בנות 18 19 ככה.. כל היום על זה.בנות רבות עלי
ניסיתי לשכנע מישהי שתפסיק ושהוא סתם מבלבל אותה עם שטויות, לא מקשיבה...
>>ברוקולי
בעיניי הכול עניין של מינון. הבעיה מתחילה כשנוצרת תלות- כשהוא הופך לכתובת הרגשית הקבועה או מחליף קשר אנושי.
זו בדיוק הנקודהבחור עצובאחרונה
שלי ממש חמודהפי
פסדר מאמינים לךבנות מרכלות עלי
חחחהפי
זה אכן טבעי כשאנשים במצב של בדידות כמו שכתבתמתוך סקרנות
הבעיה היא בין היתר שהוא מתחנף ומרצה ולא מאתגר.
נתקלתי בזה לא מעטמשה
להבנתי הוא נותן עצות לא רעות בכלל לנשים, והרבה פעמים לא מתאימות בכלל לגברים.
מעניין, כולם ככה? גם גרוק?מתוך סקרנות
לא מדוייקמשה
נתתי פעם תאור של קשר חצי רעיל (לא כזה שמרעילים בכוונה, אבל כזה שלא בריא לצד הגברי שבעניין).
GPT הציע להמשיך
ג'מיני ממש צעק שזה קשר רעיל ושנכון להפסיק אותו. אבל רק לאחר עוד קצת התכתבות.
גרוק לא זוכר מה הייתה התשובה. אבל יהיה מעניין לנסות. אני אחפש אם יש לי את השאלה.
ראיתי פה ושם התייעצויות עם GPT של נשים עם שאלות נשיות (וגם ניסיתי לבדיקה) והיה ניכר ממש שהוא מוטה לכיוון הזה.
מקום אחד שהיה בו מענה לא רע לגבר: מודלים סיניים לא מצונזרים. המצונזרים עושים את מה ש"נכון" ופמיניסטי.
אבל יש גם צד שנימשה
GPT ודומיו מעולים בצורך לקחת משהו שאדם כותב ולעשות לו שיקוף. זה נותן תועלת בערך כמו לכתוב בשביל עצמך (תרגיל ידוע לניקוי הנפש מעומסים שעובד יפה) וגם קצת כמו המנגנון המקובל באחת החסידויות לכתוב ליהודי שכבר לא איתנו.
העניין עם GPTבנות מרכלות עלי
זה שהוא יכול לשנות את דעתו תוך כדי תנועה מאות פעמים אם זה מתיישר עם דעת השואל.
אז אני לא יודע כמה נכון לשפוט אותו כמישהו עם מערכת מוטה לצד כזה או אחר...
במקרה של גבריםמשה
הוא פשוט נותן עצות לא נכונות. גם אם הוא "נוטה לכיוון".
בינה מלאכותית לא יכולה להוות קשר אמיתיאביעד מילוא
אין לה באמת אינטילגנציה רגשית ויכולת חשיבה מורכבת זה ניתוח שכלתני של מה שאתה כותב לו. מעבר לזה יש סכנה שכשפורקים רגשית לבינה המלאכותית הוא גורם לנו לפתח אליו מעין מערכת יחסים שהיא מסוכנת בקלות היא יכולה לנתק אותנו מהחברים שלנו.
גם אני שמתי לב לזהמתוך סקרנות
אבל, נראה לי שגרוק פחות מפחדים מהשטויות האלו
תנסה, תספר פה על התוצאותמשה
נסה גם את ג'מיני.
רעיוןמתוך סקרנות
זה לא מפחיד להשתמש בסיניים?נקדימון
התלבטתי אם לנסות את deepseek ובסוף וויתרתי.
נתקלתי בהרבה כאלו,וגם אני לפעמיםעַלְמָה
לא תקין, לא בריא, לא בעד
אבל כן...
יש דברים כאלהshindov
לא צריך להיות בת בשביל זה... מסוכן ביותר.
הי, אני אוהבתאנוני.מית
למה זה רע?
זה מחליף חבריםאביעד מילוא
וגם מבזבז זמן ותנסי לחשוב כמה זה מנתק אותך מהיום יום וחוסם את היכולת להיפתח רגשית לבני אדם
זה כליoo
תלוי איזה שימוש עושים בו
אפשר לתעל אותו ואפשר להתבזבז איתו
ובAI זה בריבוע
כי בשימוש נכון הוא מתאים את עצמו והתועלת עולה
ובשימוש גרוע להיפך
אתה צודק, מצד שני גם הפורום יכול להחליףמתוך סקרנות
קשרים פרונטליים...
העולם הולך לשם בכל מקרה, צריך לחשוב מה עושים ואיך לוקחים את זה לטוב, אם זה אפשרי...
We live happily ever afterנעמי28
והוא לא משאיר את הנעליים בסלון
למה לאאורי ציון
בסוף הבינה המלאכותית חשופה לכל המידע שקיים ברשת, חשופה להרבה מאמרים פסיכולוגיים וידע מקצועי. למה לא לנצל את זה?
בנוסף יש לה מוח גדול, אמנם מלאכותי אך עדיין מתפקד והיא יכולה לעשות סדר במחשבות ולעזור ולהעלות נקודות.
כמובן שצריך להשתמש בה בגבול הטעם הטוב. אני מכירה מישהי שכשבחור מסוים נפרד ממנה אמר לה שזה בעצת הצ'אט. זה מוגזם בהחלט.
אבל אם סתם מתבכיינים לו, בעיני סבבה.
*ולמה הדגשת שהן תורניות? אם זה בעיה זה בעיה לכולן בכל המגזרים.
הוא גאון איטלקטואליתאביעד מילוא
אבל הוא לא גאון רגשית, חוץ מזה תחשבי גם על ניצול הזמן שלך מולו
צוות הפורום מאחל לכם ולכן שנה טובה 🍎🍯ברוקולי
שנה של בשורות טובות, לכלל ולפרט.
תתברכו בשנה החדשה באמונה ובשמחה, לעשות את ההשתדלות ולתת לקב"ה להוביל את הדרך.
שנה של הצעות טובות ומדויקות, שמכבדות אתכם ואת מי שאתם!
שתזכו להיכנס לקשרים בלב פתוח ובאומץ, לתת מקום למה שיכול לצמוח וגם לקבל בהירות כשצריך.
ובעזרת ה', שתזכו לראות השנה קשרים טובים הופכים לבתים נאמנים בישראל.
ולקראת השנה החדשה, אם במהלך השנה מחקנו, ערכנו, לא נתנו מענה או שבדרך פגענו במי מכם - מבקשים סליחה ומחילה. הכול נעשה מתוך רצון לשמור על הפורום כמקום טוב, מכבד ומיטיב לכולנו באמונה ובתקווה להוות עוגן בדרך לבית.
מצוות הפורום
אמן וכן לאמוראביעד מילוא
אמן! שנה טובה בשורות טובות ותודה על ההשקעה בניהולתפוחית 1אחרונה
שאלה על מיזםאביעד מילוא
מישהו כאן נרשם למיזם מפה לחופה וחזרו אליו משם? או מישהו קצת מבין איך המיזם עובד?
אשמח אם מישהו נרשם למיזם או מכיר למענהאביעד מילוא
לא ממש הבנתי איך הוא עובד ולא ענו לי מהתמיכה הטכנית של האתר
חיפשתי באינטרנטנקדימוןאחרונה
ובאתר שלהם יש רשימת שדכנים עם מספרי טלפון. תחפש את מי שהכי קרוב אליך ולנסות ליצור קשר ישירות.
אולי המיזם לא התרומם, ורק נשאר אתר...?
מה מחזק אתכם בשמירת נגיעה?פצלשלי2
שלום
שואל באמת כדי לחזק את עצמי
אני לא רוצה משפטי חכמה וכאלה אלא ממש דברים שאפשר לשבת וללמוד ולהעמיק בהם שיחזקו אותי מהבחינה הזו
יש לציין שאנחנו שומרים ולא נפלנו אבל אני מרגיש בקושי עצום לפעמים בנושא וזה מפריע לשנינו ואני פשוט רוצה להתחזק
שבוע טוב ותודה מראש
לזכור שמחוייבים ואם זה זה, אז נזכה לכך בהמשךארץ השוקולד
אישית, לא מעמיק בהלכות, שמח שלשנינו זה אתגר כי זה סימן שאוהבים ומקיימים את ההלכה כי צריך למרות הקושי ויודעים שזה זמני (מאורסים)
יישר כוח גדול!נחלת
לאחרונה אני מאמץ את המשפטנקדימון
קיבלתי החלטה, ואני יכול לעמוד בה.
לדמיין סיטואציות של שמירת שבתפ.א.
הרי בשבת לא היית מדליק חשמל בגלל רצון רגעי או דחף עז להכין משהו
זה לא כל כך יעילPaslash
בגמרא בסוף מסכת עבודה זרה מובא מקרה בנוגע ליין נסך של יהודים שיושבים עם פרוצה גויה, שהיין לא נאסר. והסיבה: שאמנם גובר על היהודים יצר העריות, אך עדיין לא מוכנים לשתות יין נסך (ולכן לא סביר שהם נתנו לגויה לגעת ביין). עיין סט:
או כמו שאמרו במקום אחר, גזל ועריות - נפשו של אדם מתאוה להן ומחמדתן.
האמת שאהבתי!! יפה!!נתקה
לכבד את עצמיהפי
זה לא קשה
תודה על כל התגובותפצלשלי2
והאם יש לכם שיעורים שאתם אוהבים לשמוע בנושא ובנושא זוגיות בכללי?
מחפש בסגנון הרב שרקי כזה רציונלי פשוט ובהיר
פשוט לו אין הרבה
יש לרב ערן טמירשלומית.
סדרה יפה. עוסקת בעיקר בדייטים כפי הזכור לי אבל לא רק
אם אינך חושש.....נחלת
מרב המוגדר חרדי, ממליצה מאוד על הרב אבנר קבאס (הרבה הומור....)
ורבנים נוספים העוסקים ומרצים בנושא. לצערי איני זוכרת את
שמותיהם, אבל שמעתי ברדיו וכן ראיתי ביוטיוב.
ישנם ביניהם כאלה שממש מפרטים מהפגישה הראשונה. באתר "הידברות". מצויינים.
אגב, באתרי השידוכים השונים ביוטיוב יש טיפים טובים מאוד
ומאמרים טובים מאוד בנושא.
בהצלחה!
פעם היתה חוברת ישנהאריק מהדרום
"מגע הקסם" לא יודע אם אפשר להשיג אותה בחנויות אולי באינטרנט אפשר.
אצל המחברת בהר נוףפתית שלג
מעולה שיש לכם קושי לשמורPaslash
אם לא היה קושי זה היה נורה אדומה. כדאי שתתרגלו, זה הולך לחזור בראונדים כל חודש
ועכשיו ברצינות - אין פתרון קסם. רק אני יכול לומר שזה קשה וצריך להסתכל קדימה. לזכור שזה תחום בזמן ושיש ודאות מתי נגמר. ותכלס חזרתי על מה שארץ השוקולד אמר
לא תמיד אם לא קשה, זה אומר משהו ("נקודה אדומה")יעל מהדרום
לק"י
זו הערה לגבי מי שלא מרגיש קושי, שלא ייבהל שמא משהו לא בסדר בקשר.
וגם נראה לי שיש קצת הבדל בתחושות לפני החתונה ואחריה.
האם אתם מנהלים את הזמן שלכם, או שהוא מנהל אתכם?Nachman Wilhelm
האם אתם מנהלים את הזמן שלכם, או שהוא מנהל אתכם?
כולנו רצים סביב השעון, מודדים דקות ומנסים להספיק כמה שיותר. אבל האמת היא שמהירות היא לא הסיפור – האיכות היא הסיפור.
ספר הזוהר חושף סוד שמימי מדהים על כוחה של הבחירה לעצור את השלילי:
"כַּד אִתְכַּפְיָא סִטְרָא אַחְרָא לְתַתָּא, אִסְתַּלַּק יְקָרָא דְקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְעֵילָא עַל כֹּלָּא, יַתִּיר מִשְּׁבָחָא אַחְרָא"
ובתרגום פשוט לעברית: כאשר כוחות הסיטרא אחרא (הצד האחר, השלילי) נכנעים ומכופפים למטה, כבודו של הקדוש ברוך הוא מתעלה למעלה מעל הכל, יותר מכל שבח אחר.
המשמעות היא עצומה: בכל פעם שאנחנו מונעים מעצמנו מעשה שלילי, אנחנו לא רק נמנעים מרע – אנחנו אקטיבית ממשיכים ומגלים את אור האינסוף של הבורא בכל העולמות כולם.
זהו עומק כוונת שלמה המלך בפסוק: "מָוֶת וְחַיִּים בְּיַד לָשׁוֹן" (משלי י"ח, כ"א). הבחירה לעצור, לבלום את הדחף ולבחור בטוב הופכת את ההווה החולף למציאות נצחית שמאירה את הקוסמוס כולו באור אלוקי בלתי מוגבל.
אל תתנו לזמן פשוט לעבור – חברו אותו לאינסוף על ידי הבחירות שלכם בכל רגע מחדש.
מה התנועה האיכותית הבאה שאתם בוחרים לעשות כבר עכשיו
שמע - לא יזיק לנסותנתקה
אולי נגיד שכשאתם הולכים
אם זה לא מציק
אז שיהיה לך חפץ אחר ביד שאתה משחק איתו
כדור כזה של התרמות דם או מפתחות
החלטה חד משמעיתshindov
קנס של מאה שקלים, אם לא עומדים בהחלטה. אתה תעמוד בהחלטה. הכי טוב לא להיפגש. לא תהיה לך שום בעיה.
קודם כל, דרך ארץ קדמה לתורהנוגע, לא נוגע
צריך להכיר טובה לה' שהפגיש ביניכם, זה ממש לא מובן מאליו, ולשמור את מה שהוא מצווה.
לזכור שלצד השני גם יש אח שלא רוצה שמישהו יגע באחותו בלי מחוייבות.
לצאת מהפרספקטיבה המצומצמת של מה אני מרגיש, להסתכל מלמעלה על העניין ולהתחבר לאמת המוסרית והתורנית שלא נוגעים לפני חתונה.
לזכור שמטרת האיסור היא לא רק סור מרע אלא גם עשה טוב - זה הזמן הכי טוב להתחבר לצד של "וארשתיך לי לעולם" ושל "אחותי כלה". לקשר הפנימי השורשי שהוא הרבה מעל הגוף והמגע. עכשיו אתם באורות הגבוהים המיוחדים שבהמשך החיים אתם תכניסו אותם לכלים, ואם עכשיו אתם מצמצמים את האורות, זה יכול להשפיע על כל העתיד שלכם.
נפלא ממש, נוגע לא נוגע.נחלת
תודה נוגע, לא נוגע
וואוו "נוגע לא נוגע" 😉 - זה הפטרוןנתקה
האם אתם מנהלים את הזמן שלכם, או שהוא מנהל אתכם?Nachman Wilhelm
האם אתם מנהלים את הזמן שלכם, או שהוא מנהל אתכם?
כולנו רצים סביב השעון, מודדים דקות ומנסים להספיק כמה שיותר. אבל האמת היא שמהירות היא לא הסיפור – האיכות היא הסיפור.
ספר הזוהר חושף סוד שמימי מדהים על כוחה של הבחירה לעצור את השלילי:
"כַּד אִתְכַּפְיָא סִטְרָא אַחְרָא לְתַתָּא, אִסְתַּלַּק יְקָרָא דְקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְעֵילָא עַל כֹּלָּא, יַתִּיר מִשְּׁבָחָא אַחְרָא"
ובתרגום פשוט לעברית: כאשר כוחות הסיטרא אחרא (הצד האחר, השלילי) נכנעים ומכופפים למטה, כבודו של הקדוש ברוך הוא מתעלה למעלה מעל הכל, יותר מכל שבח אחר.
המשמעות היא עצומה: בכל פעם שאנחנו מונעים מעצמנו מעשה שלילי, אנחנו לא רק נמנעים מרע – אנחנו אקטיבית ממשיכים ומגלים את אור האינסוף של הבורא בכל העולמות כולם.
זהו עומק כוונת שלמה המלך בפסוק: "מָוֶת וְחַיִּים בְּיַד לָשׁוֹן" (משלי י"ח, כ"א). הבחירה לעצור, לבלום את הדחף ולבחור בטוב הופכת את ההווה החולף למציאות נצחית שמאירה את הקוסמוס כולו באור אלוקי בלתי מוגבל.
אל תתנו לזמן פשוט לעבור – חברו אותו לאינסוף על ידי הבחירות שלכם בכל רגע מחדש.
מה התנועה האיכותית הבאה שאתם בוחרים לעשות כבר עכשיו
מה? מה הקשר אם יש לה אח או אין לה אח?דריה פלג
מזכיר את התפיסה כאילו מי ש"אחראי" על "טוהר האישה" זה לא היא אלא הגברים בחייה..
או כמו הקטע הדפוק שיש לחלק מהגברים לכבד אישה רק כתלות בהאם יש גבר בסביבתה שאותו צריך לכבד.
הרבה פעמים אם מישהו מתחיל עם מישהי והיא לא בעניין, היא יודעת שהוא לא יפסיק לנדנד עד שהיא תגיד "יש לי חבר". כי אז יש פה גבר שהוא צריך לכבד, אם סתם האישה בעצמה לא רוצה זה לא מספיק
אני לא מאשימה אותך ברעות החולות האלה, אבל צריך לשים לב שלא נגררים לשם בטעות
אני יותר מהגוררים, לא מהנגרריםנוגע, לא נוגע
זה לא משנה אם בפועל יש לה אח או לא, זה בא לשקף לבחור תחושה מצד מה ששנוא עליך.
אז אם כבר מתאים יותר לשאול- ומה אם אין לבחור אחות (למרות שלך תוכיח שאין לו)
עדיין לא הבנתי את התשובהדריה פלג
למה שמישהו ירצה "שלא יגעו באחותו" כאילו היא איזה אובייקט שברשותו, מילא היית אומר "שרוצה שאחותו תשמור מצוות" וגם על זה היו לי קושיות
אם קשה, תוותריהודי שואף לטוב
הרגזתי אותך? מצויין.
חלילה לוותר.
קח את הכעס הזה שקפץ לך הרגע, ותחשוב מאיפה הוא מגיע.
זה פשוט לא שייך. 'נישט שייך'.
להשקיע את זה עמוק בנפש.
זה פשוט לא שייך.
בנוסף, מבחן המרשמלו.
תחזיק חזק. הגעגוע בונה את הקשר.
יפה מאוד.נחלת
אני מגדירה לעצמי את התקופה של הדייטיםעַלְמָה
כ "תקופת אימון לעתיד"
ואז כשקשה לנו לשמור (גם אנחנו שומרים) אנחנו זוכרים רגע שאנחנו לא כאן בשביל הרגע.. אלא בשביל להתכונן למשהו גדול יותר שיבוא אחרי החתונה.
וגם לזכור את החומרה של זה וללמוד (כל אחד לבד) על החשיבות של זה עוזר מאוד.
לזכור רגע שאנחנו לא כאן בשביל הרגענחלת
כל כך יפה ונכון! תודה!
❤️עַלְמָה
הקפדה על הלכות ייחודadvfb
לזכור שזה איסור יהרג ואל יעבור, כפשוטודורש טוב לעמי
כך פסק החפץ חיים. (מצד איסור קריבה לנידה). אמנם ברמת ההתפרטות ההלכתית יש מקום לדון לגבי סוגים שונים של נגיעת חיבה, אך הגבול דק מאד. רגב זה רלוונטי גם לקשיים אחרי החתונה כשאסורים. ומחומרת העוון נלמד על שכר הנזהר ממנו.
יפה מאוד. תודה.נחלתאחרונה
עצה של מאמנת - טובה או לא?איזו
נפגש עם בחורה מעולה תקופה ממושכת, מאוד מתאים מבחינת כימיה, סגנון, ערכים משותפים, נתונים טכניים. מאוד אוהב אותה. יש לי רק משהו שמציק לי: לא מרגיש שאני נמשך אליה מספיק. היא אמנם מוצאת חן בעיני, אבל בראש שלי דמיינתי את אשתי עם שיער חלק ולא כמו שלה. זה מרגיש לי נושא כל כך מטומטם ולא מהותי, אבל מנסיון עם אחרות, זה בדרך כלל מה שיותר מדליק אותי.
דיברתי עם מאמנת לחתונה על הבעיה הזו. היא אמרה שאם הבחורה סה"כ די מוצאת חן בעיני ויש פרט מסויים בחיצוניות שמפריע, אפשר לבקש/להציע לה בעדינות (לא לדרוש!) שאולי תעשה החלקה כי זה יגביר לי את המשיכה מ7 ל10. היא הציעה שאפילו נבוא שנינו אליה לייעוץ והיא תתווך לה את הנושא הזה.
אמרתי לה שבעיניי זה נשמע מאוד רע, וייתכן מאוד שהבחורה תיפגע. מבחינתי אני צריך לקבל ולהימשך לבחורה כמו שהיא עכשו, ללא מניפולציות שאני מבקש ממנה לעשות על עצמה. לא יודע, נשמע לי רעיון חצוף. המאמנת אמרה שבנים אחרים כבר עשו את זה והבחורה לא נפגעה ודווקא שיתפה פעולה.
מה אתם, ובעיקר אתן, אומרים?
דווקא אני מכירה כמה וכמהשלומית.
ג'ינג'ים "כתומים אש" ומאוד רגועים ושקטים באופי, ובקושי מכירה ג'ינג'ים סוערים
אומרים שיש עוד תקווהפורחת מבפנים
מרגישה שחייבת להוריד את הדברים אל הכתב, ולעצמי כתבתי מספיק. אז משתמשת גם באופציה הזו.
יש לי סיבות טובות מאוד לפחד מנישואים. חלקן קשורות ברקע שלי, חלקן נוגעות לאופי שלי, חלקן לעובדה שכבר שלושים שנה אני לבד.
לא רק לבד במובן של רווקה, לבד במובן שלמדתי וסיגלתי לעצמי במשך הרבה מאוד שנים דרכי התמודדות בודדות. בשנים האחרונות יש מגמת שיפור ואני שואפת לשינוי מהותי בפן הזה, אבל בינתיים, מה שחזק ומוכר לי יותר זה הלבד.
ועכשיו הוא הגיע לחיים שלי. והפחד קיים ונוכח וחזק ולעתים משתלט, אבל את זה אני מכירה. אני רגילה לפחד ולעשות. המוח שלי הוא מהאלה שמייצר קטסטרופות ורוצה לשמור עליי משינוי בכל מחיר, ולמדתי להתמודד איתו בכל מיני סיטואציות אחרות בחיים.
הסיבוך הנוכחי מגיע כשאני לא בטוחה ממה נובע הפחד. האם, בפשטות, מהאופציה להתחתן ולשנות ולאבד ולהיכנס לשלב חדש ולא מוכר בחיים, לסכן המון ולהרוויח המון?
או האם זה הפחד להתחתן איתו באופן ספציפי. משהו שקשור בו. זה הופך קשה יותר ויותר להפריד בין הדברים, כי המוח שלי כהרגלו מחפש את הבעיות, את האיפה זה לא יעבוד, את איך הדברים יתקלקלו. כדי לשמור עליי, כמובן, אני יודעת. אבל הוא מטשטש לי את הגבולות בין מה שישנו לבין מה שיכול להיות. ואני כבר לא יודעת אם אני נבהלת כי יש מה להיבהל, או אני נבהלת כי ככה אני, כזו שנבהלת. לפעמים גם כשאין ממה.
על מה מסתמכים כשיודעים שהשכל לא כלי יעיל כרגע? אינטואיציה. האינטואיציה אומרת להמשיך. המוח שלי צועק עליי שאיך אני יכולה לקבל החלטות על סמך אינטואיציה. איזה מפחיד זה לא להיות מסוגלת לסמוך על עצמי.
ככל שאני כותבת אני מבינה שהשאלה לא ממש קשורה אליו, כפרה עליו. לאיש הזה שעומד מולי. אבל אולי גם כן?
אני יודעת, יודעת, יודעת מה תגידו על מה שאני הולכת לכתוב. ועדיין. זו מחשבה שלא מרפה: אולי יכול להיות יותר טוב מזה? אם טוב ברמה כזו עכשיו, אולי יכול להיות טוב ככה ועוד יותר?
אולי מול מישהו אחר יהיה לי יותר קל? אולי המוח שלי צודק, אולי אלו אותות אזהרה?
ואני יודעת את התשובה. את זה שהפרפקציוניזם ייקח ממני אופציה לחיים. את זה שאויבו של הטוב הוא הטוב ביותר. את זה שזו שאלה שאני יכולה להמשיך לשאול לנצח, מול כל אחד שיבוא, כי אין מושלם.
אין מושלם.
אז מה כן יש?
אני לא יודעת אם אני מפחדת להתחתן, או שאני מפחדת להתחתן איתו.
אני לא יודעת אם אני לא סומכת על האחר באופן כללי או שאני לא סומכת עליו באופן ספציפי.
ואין לנו על מי להישען, אלא על אבינו שבשמיים.
קודם כל, עם כל הקושינוגע, לא נוגע
האינסופי, המפרק, הלא הגיוני, של הרווקות -
לזכור שה' נוכח שם, ולא רק כמלווה, אלא כמי ששם אותנו בתוך זה ומעביר אותנו תהליך שנבחרנו לעבור.
דבר שני, עם כל ההתרגלות להרגל, בסופו של דבר יגיע השלב שההרגל כנראה יקרוס מעצמו מרוב קושי, אז עדיף להקדים את המאוחר ולהפיל אותו באופן יזום.
לגבי האינטואיציה - זה באמת לא פשוט, אני חושב שיש שתי שאלות משלימות שיכולות לתת תשובה אינטואיטיבית יחסית בהירה - מה היית עושה לפני עשר שנים ובעוד עשר שנים אם היית נפגשת איתו אז?
אם נניח-
בגיל עשרים (בהנחה שבגיל הזה היה פשוט יותר) הייתי רוצה להתחתן איתו. ואז עולה החשש- אבל אולי זה כי לא הייתי מספיק מודעת.
ובגיל ארבעים גם הייתי רוצה להתחתן איתו כי גם אחרי כל המודעות יש התאמה טובה וכמה אפשר לבד.
אז יוצא שאת מכוסה גם מצד המודעות וגם מצד החיבור הטבעי.
כל הכבודזיויק
על המודעות העצמית.
פחד זה רגש לגיטימי.
לא מצופה שתבטלי אותו.
השאלה היא אם את יודעת לנהל אותו? תהיי מסוגלת?
וואו איזה יופי את (אזהרת תגובה ארוכה לפנייך )נגמרו לי השמות
איזו מודעות, איזו רגישות, איזו תבונה.
את נשמעת אישה פשוט מקסימה!
ובאמת נשמע שבתוכך הכל, שאת יודעת הכל, וכמו הניק שלך – כאשר את פורחת מבפנים ויש לך את השלווה הזו מבפנים אז הכל ממש ממש בסדר 😊
כמו בפעמים שהקשבת פנימה כאן בכתיבה שלך והיו "הבלחות" כאלו של רוגע ושלווה ויציבות וטוב פשוט ושלם.
כמו במילים שכתבת עליו: "ככל שאני כותבת אני מבינה שהשאלה לא ממש קשורה אליו, כפרה עליו. לאיש הזה שעומד מולי". נכון שזה כאילו "קצת" מילים אבל נשמע שהן מבטאות כ"כ הרבה. ונשמע שטוב לך איתו, ואפילו טוב מאוד, כמו שכתבת "אם טוב ברמה כזו עכשיו".
אז טוב מאוד שכתבת את כל ההודעה הזו, זה ממש עושה סדר (או לפחות מתחיל לעשות) לכל מה שמתחולל בפנים, והייתי ממליצה לך פשוט להמשיך – להמשיך ולכתוב כאן או רק לעצמך וממש לפרוט דבר דבר.
לכתוב ולפרט – מה מפחיד?
ומה עוד?
מה מפחיד בלהתחתן דווקא איתו?
מה קשור דווקא בו שמפחיד אותך?
באילו פעמים את לא סומכת עליו (אם יש כאלו) ספציפית?
באילו פעמים את מפחדת לא לסמוך עליו ספציפית?
ממש להסתכל לפחד בלבן של העיניים, לא להתעלם או להדחיק אלא להיפך – לכתוב ולפרוט ולפרט את כל הפחדים. פחד פחד.
ואז גם להתחיל לענות לו. אחד אחד ולעומק.
קודם לכתוב ואז להבין, כי כאשר כותבים יש לדברים התחלה ואמצע וסוף ולא הכל נמצא לנו במוח (ובלב) בבליל בלתי נגמר של מחשבות ולופים שבאמת אי אפשר למצוא ידיים ורגליים שם...
וככל שאת כותבת את מזהה באמת קולות של פחד דווקא מההחלטה להתחתן, מעצם השינוי, מעצם הלא מוכר והלא יודע, שזה הכי הכי טבעי והגיוני שיש בעולם יקרה!
ובטח אחרי שכתבת שיש לך סיבות לפחד מעצם הנישואים ואפילו התחלת לפרט אותן: כאלה שקשורות ברקע שלך, שנוגעות באופי, ולהיכרות שלך את עצמך בלבד עד עכשיו.
ובאמת שהמוכר והחזק זה הלבד במה שסיגלת עד עכשיו כל השנים אז בטח שזה מפחיד, אפילו מפחיד נורא להניע לשינוי!
המוח שלנו מורכב מתבניות ואוהב באמת את המוכר והידוע ואל תזיזו לי את הגבינה שלי, ככה אנו מתוכנתים. וכשבאים לעשות שינוי, גם שהוא שינוי לטובה, זה מפחיד! לעיתים משתק מפחד! לכן כ"כ חשוב להקשיב לפחדים האלה, כמה שצריך, ובעיקר – לענות להם. בכנות ועד הסוף.
ואת מקסימה שכתבת שאת רגילה לפחד ולעשות. זה באמת מדהים איך שלמדת ולימדת את עצמך להתמודד עם דרכי החשיבה של המוח שמייצר לך קטסטרופות ובעצם רוצה רק לשמור עלייך משינוי בכל מחיר. ואת מתמודדת, ואת עושה, ואת לא נמנעת, ואת ממש מצליחה! אלופה שאת!
ואולי תקראי לאינטואיציה הזו שלך שדיברת עליה גם "הקול הפנימי שלי", ובעצם תחזקי את עצמך בכך שיש בתוכך נשמה, חלק אלוק ממעל ממש, אלוקות! והרבה פעמים הקול הפנימי הזה שלנו הוא הוא הביטוי של הנשמה ושל החלק אלוק ממעל שלנו. ודווקא הקשבה לקול הזה זה המפתח.
ודאי שלא אפשרי להעביר כאן על הכתב את העומק של הדברים, וודאי שיש כאן דיוקים רבים שצריך להעביר ולעבור, אבל זה באופן שטחי וכללי – להקשיב לקול הפנימי שבך.
כמובן בליווי של ההקשבה גם לפחדים, הפירוט שלהם והמענה להם דבר דבר ולעומק כאמור. ותמיד תמיד כדאי גם להתפלל על זה לקב"ה שבידו הכל, להתפלל לבהירות, ולשלווה, ולהחלטות הכי טובות ונכונות.
ואפשר גם לכתוב את כל הטוב שאת כן רואה בו, באיש הזה שעומד מולך 😊
ואיפה את כן סומכת עליו, ואיפה את כן רוצה להתחתן דווקא איתו.
וכנ"ל איפה מפחיד לך דווקא בו, איפה מפחיד שאת לא סומכת דווקא עליו?
ואז בטבלה נפרדת את יכולה לכתוב את הפחדים מעצם ההחלטה להתחתן ומעצם הנישואים, בצורה נפרדת ממנו ספציפית, וככה לראות יותר בבהירות איפה זה הפחד מעצם השינוי ואיפה זה הפחד מהבחירה דווקא בו ספציפית. זה יעשה לך עוד יותר סדר. ואת גם ממש ממש טובה בזה אז פשוט להמשיך ולפרוט לעצמך הכל 😊
ולגבי מה שכתבת בסוף של מה אם יש איפשהו שם מישהו אפילו טוב יותר וכו',
אז בדיוק כמו שכתבת, חשוב לזכור שאין באמת אף אדם אפילו אחד מושלם. לא גבר ולא אישה.
רק רק הקב"ה לבדו מושלם.
אנחנו כולנו בני אדם.
ו"אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא". אין.
כלומר לכולנו יש יתרונות, לצד חסרונות.
וכדאי לראות את האדם שמולנו כמכלול.
האם את המכלול הזה אני רוצה?
האם במכלול הזה אני בוחרת?
(והאם הוא/היא רוצים אותי ואת המכלול שאני? האם הוא/היא בוחרים בי ובמכלול שלי?)
עוד דבר מהותי מאוד מאוד הוא ה*עבודה תוך כדי תנועה* כלומר ההבנה שנישואין, זוגיות, הוא דבר של תחזוקה מתמדת והשקעת אנרגיה מתמדת. לכן שני בני זוג שמגיעים גם עם שלמות בבחירה, גם עם רצון אמיתי להיות יחד ולעבוד על כך כל הזמן, גם בוחרים אחד בשנייה כל יום מחדש ומבינים שהשקעה תמיד תמיד צריכה להיות - הסיכויים שלהם להצלחה וחיי נישואין מאושרים עולים בצורה ענקית.
ולגבי החששות והספקות:
קודם כל חשוב להפריד האם הספקות הן מ*הבחור עצמו*
או האם הספקות הם מ*ההחלטה עצמה להתחתן* ומהמעבר המפחיד והגדול מרווקות לנישואין.
אם התשובה היא המקרה הראשון - צריך להמשיך בנחת להיפגש עם הבחור ולראות האם באמת זה זה.
ורק את יכולה באמת לענות לעצמך ולהחליט מה הכי נכון עבורך
(כמובן שתמיד טוב להתייעץ כמו שאת עושה פה, אבל חשוב להבין שבסוף רק את יכולה להחליט את ההחלטה ולא אף אחד אחר).
כדי לדעת אם זה זה או בדרך להיות זה,
תוכלי לשאול את עצמך מספר שאלות:
האם את מעריכה את בן זוגך הנוכחי?
האם את רואה בו אבא טוב לילדייך?
האם כיף לך איתו בזמן הפגישות ונעים לך איתו?
איך התקשורת ביניכם?
איך מתנהלים חילוקי הדעות ביניכם?
האם את מרגישה שאת יכולה להיות את כאשר את לידו?
האם בין לבין הפגישות את מתגעגעת אליו או חושבת עליו?
האם הוא מכבד אותך?
האם יש לך חיבה אליו?
האם יש לך משיכה אליו?
אחרי שתעני לעצמך על השאלות הללו,
אפשר לעבור לרגש של הבילבול. בתוך הבילבול הזה נמצא (ואולי בעצם מסתתר) הפחד.
פחד עמוק וגדול מאוד.
פחד לטעות.
פחד לחיות חיים שלמים ללא אהבה, כזו טובה ואיכותית
פחד להיכשל בבחירת בן הזוג
זה חשוב שאחרי שתביני את עצמך תיתני גם לו מקום, לפחד.
תביני מה בדיוק מפחיד אותך?
מה התסריט הכי גרוע שיכול להיות אם כן תתחתני לבסוף עם הבחור?
מה התסריט הכי גרוע שיכול להיות אם לא תתחתנו בסוף?
מה יקרה?
ומה עוד יכול לקרות?
ואיך את תהיי?
ומה יקרה לך?
ואיך את תרגישי?
ומה זה אומר עלייך לדעתך?
ותני לעצמך להרגיש גם בגוף את התחושות שתרגישי כאשר תעבדי על המקום הזה של הפחד.
האם יש כיווץ בגוף?
איפה בדיוק? בבטן? ברגליים? בראש?
האם הגרון נחנק? יש דמעות?
אולי אין בכלל כלום?
תני לעצמך להרגיש.
תהיי שם.
אחרי שתעברי את כל השלבים האלה עם עצמך,
תוכלי להיות יותר חכמה כלפי עצמך.
תוכלי לראות יותר בבהירות דברים.
וזה תהליך, כמובן, לא תוך שניה הכל מסתדר ומתבהר.
אבל זה תהליך חיוני שחשוב לעבור עם עצמך.
חשוב גם לזכור שהפחד הוא באמת רגש טבעי.
זה באמת מפחיד.
זה באמת דבר בעל משמעות עצומה לחיים - עם מי לחלוק אותם, לנצח
ההחלטה הזו בהחלט מפחידה.
ואם נקשרים ואוהבים - גם אז הפחד הוא לעיתים בלתי נמנע
כי מה יקרה אם חלילה נאבד את זה?
גם פחד מאובדן ממשי ח"ו של האדם האהוב
וגם פחד מאובדן של הקשר שמתבטא בדמות גירושין בפועל או גירושין רגשיים וחיים ללא אהבה.
זה באמת מאוד מאוד מפחיד.
עם כל אהבה גדולה בא גם פחד גדול.
עם כל אהבה גדולה בא גם סיכון לאבד אותה
עם כל סיכוי גדול בא גם סיכון גדול
אבל אם לא מסתכנים לעולם - גם לא אוהבים עד הסוף לעולם.
את את מוכנה לוותר על אהבה שלמה ולהיות רגועה שלעולם לא תטעי ולעולם לא תיפגעי?
או שאולי את מוכנה לפחד לפעמים ולהרגיש בלבול ולא כל-יודעת לפעמים ולקחת את הסיכוי שאולי משהו יקרה - אבל מצד שני לקחת בשתי ידיים את הסיכוי לאהבה גדולה ושלמה?
זו בחירה רק שלך. ❤
דבר נוסף שעוזר לבהירות בהחלטה -
קודם כל - בדיוק כמו שכתבת בהודעתך, אנחנו יודעים שבכל אדם יש יתרונות וחסרונות.
ז"א, שכל אותן תכונות מאוד טובות שכן יש בבחור הנ"ל, בכלל לא בטוח שיהיה בהבא בתור שלו יהיו או שלא את התכונות שמהותיות לך.
לכן צריך גם את זה לקחת בחשבון.
תמיד צוחקים שאם כל גבר וכל אישה יכלו לעשות "מיקס" של כל התכונות הטובות+הפיזיות הטובה בכל מי שיצאו איתם לאורך כל השנים - הם היו מגיעים לנוסחה של גבר/אשת החלומות.
קצת מההוא,
את זה מההוא,
את זה מההיא -
ויוצא מר/גברת מושלם/ת
ובכן,
לצערנו זה לא קיים.
ולא רק שזה לא קיים,
כל ההשוואות האלה שיש לנו מקשרים קודמים,
יוצרים אצלנו מעין "תרמיל" שהולך ונהיה מאוד כבד על הגב...
בתרמיל הזה נמצאות ההשוואות.
וככל שיוצאים עם יותר מדויטים - כך התרמיל הזה גדל וגדל
ואותו בחור שכרגע נמצא איתך בקשר - נמצא איתך בקשר + עם כל התרמיל שלך וכל מי שאי פעם יצאת איתו.
הוא אפילו בלי לדעת נמצא בתחרות סמויה (או גלויה) עם כל אותם מספר הבחורים עמם יצאת בעבר.
עם כל תכונה ותכונה טובה של מי מהם,
עם כל פרט גופני של מי מהם,
עם כל כימיה, רגש של אהבה, תשוקה ומשיכה שהרגשת לכל מי מהם,
עם כל חוויה וחוויה שעברת איתם
וזה בנוסף לכל מה שאת סוחבת על עצמך עוד מינקות וילדות - וכל הדפוסים והמשפחה הגרעינית וכו' וכו' -
ו...
זה הרבה.
זה לא קל.
צריך באמת להיות כמעט מלאך ומושלם כדי להצליח לנצח בתחרות הזו.
ולעמים נראה שלתחרות הזו פשוט לא יכול להיות מנצח.
אז אם אפשר לבוא לפגישות איתו ולראות רק אותו כפי שהוא,
ורק אותך כפי שאת,
בלי כל המטענים של האחרים ובלי כל ההשוואות -
זה יכול לעשות הרבה טוב.
אפשרות לבחון רגע את הדברים בנקיות, בלי כל ההפרעות וההסחות שיש ברקע.
ואז לשאול את עצמך אז מה כן יש בו?
במה הוא טוב?
מה את אוהבת בו?
מה את מעריכה בו?
וכן הלאה.
---
ואם הפחד והחשש הוא מ*עצם ההחלטה להינשא* ולא מהבחור עצמו-
ישנם כמה דברים שיוכלו לעזור:
1. נסי לברר בתוכך את החלק ההססן הזה.
ממה הוא מפחד בעצם?
האם הוא נתקל בעבר (אולי בילדות? אולי מודל ההורים? אולי חוויה קשה שבה הוא ראה איך נישואין מתפרקים או לא מתפרקים אבל גורמים לאדם סבל? משהו אחר?) במשהו שיכול לגרום לו לפחד ולהסס?
מה התרחיש הכי מפחיד שממנו הוא הכי מפחד?
מה קורה בתרחיש הזה?
מדוע הוא פיתח את חוסר הודאות הזה?
האם זה תרם/תורם לו באיזשהו אופן במשך השנים?
האם בעבר הוא גם היה שם? מה הוא גרם לך להרוויח/להפסיד?
מה כן עשית או לא עשית בגללו?
מה יקרה אם תקשיבי לו ולא תלכי על זה? מה תרוויחי? ומה תפסידי?
ומה יקרה אם לא תקשיבי לו, תתמלאי בחלק הבטוח שלך ותלכי עלך זה - מה תרוויחי אז? ומה תפסידי אז?
תנסי להיות רגע עם עצמך בשלמות - ממש להרפות את הגוף, לעצום עיניים, לנשום לתוכך פנימה ולהיזכר ברגע אחד בחייך שבו הרגשת ביטחון. ממש רגע שבו הביטחון עטף את כל כולך והלכת איתו בראש ובלב ופעלת לפיו.
מה את רואה שם?
מה היה שם באירוע הזה?
איך הרגשת שם?
איפה בגוף הרגשת את הביטחון הזה?
נסי להיות שם רגע ולקחת את הביטחון הזה, שהוא גם חלק ממך, ולנסות לתת לו יותר ויותר את הבמה - ממש לדמיין אותו גדל וגדל בתוכך עד שהוא ממלא את כל כולך.
מי את שאת מלאה בביטחון עצמי?
מי זאת שואלת ושואלת שהיא בטוחה?
מי את שאת לרגע נפרדת מחוסר הודאות?
2. ישנה טכניקה מוכרת לקבלת החלטות,
שבה אומרים להפוך את ההחלטה ממצב אקטיבי (אני בוחר) למצב פסיבי (בוחרים בשבילי) - ולפי זה לראות מהו באמת הרצון האמיתי יותר של האדם.
במקרה שלך,
אם אני אשאל אותך מה יקרה אם תיפרדו מחר, בן זוגך יהפך לבן זוגה של אישה אחרת - ינשא לה ויהיו להם יחד ילדים משותפים.
ז"א, אם הוא יחליט זאת מחר ויחתוך ממך וילך לאחרת -
מה תרגישי אז?
שהרווחת?
או שהפסדת?
את התשובה הזו תיקחי ותדעי את ההחלטה שלך יותר בשלמות.
3. הדבר העיקרי, ואולי היחידי יש יאמרו שיקבע האם זה יהיה זה או לא יהיה זה
זה אך ורק *את ובן זוגך* והבחירה שלכם אחד בשנייה בכל יום מחדש!
אם תבחרי להיות שם,
אם תאמיני בעצמך ובבן זוגך ובמה שיש ביניכם,
ותקחי את האמונה והבחירה והביטחון הזה יום יום שעה שעה - *זה* מה שיגרום לכם להצליח!
*זה* מה שיגרום לנישואים שלכם לעבוד לנצח,
*זה* מה שיהפוך את זה ל*זה*!
וכמה שזה חשוב לומר זאת,
כי לצערנו בדור הזה הבלבול כל כך כל כך גדול, אנשים הולדים ומסתובבים בעולם הזה פשוט מבולבלים וגם אחרי שהתחתנו, כבר לא יודעים מה ואיך והאם ומדוע
בטוחים שרק אם ימצאו את האחד הזה שעוד יותר טוב מההוא,
ואת האחת הזאת שעוד יותר מוצלחת מההיא - אז הם באמת יהיו מאושרים!
וזה פשוט לא נכון!
מה שהם באמת צריכים זה לבחור בו/בה! בשלמות!
להביט לו בעיניים ולראות בו את האחד *שלך*, כי הוא *שלך*,
להביט לו לתוך הנשמה ולראות בו את השותף לכל חייך,
ולא רק עכשיו, ולא רק באירוסין, ולא רק החתונה, ולא רק בשנה הראשונה והשנייה, ולא רק בשנה ה20, אלא כל יום מחדש!
ההבחירה הזו,
האמירה הברורה הזו,
תגרום לך כל יום לבחור בו מחדש,
להפוך את הנישואים שלכם ללא מובנים מאליהם,
להשקיע ולתת,
להקדיש זמן ומרחב זוגי לכל אורך הדרך
וזה, באמת באמת זה מה שיגרום לך לאושר נצחי ולנישואים חזקים, טובים ומטיבים ב"ה.
4. הייתי מציעה לך להקשיב יותר לגוף שלך, לרגש שלך,
ולא רק לשכל.
שהוא שם, והוא חריף וחכם וחזק - ואת זה את יודעת ואף אחד לא יקח לך.
אבל אל תתני לו להעיב על השמחה שלך ועל כל מה שיכול להיות לך טוב בחיים האלה רק כי הוא אוהב לנתח ולשאול אלף פעמים ומכל זווית על כל אירוע שקורה לו בחיים.
אני לא אומרת חלילה להתעלם ממנו,
הוא שם ויש לו תפקיד חשוב,
אבל מאז שסיים את תפקידו ובחן רציונאלית האם הבחור טוב לך או לא, מתאים לך או לא,
*שם*, תני יותר מקום לגוף ולרגש שלך.
שאלי את עצמך
מה אני מרגישה כשאני לידו?
איזה רגש עולה בי כשאני חושבת עליו?
ועלינו יחד?
ועלינו מגדלים ילדים?
ואיפה אני מרגישה בגוף שלי את כל זה?
מה החוויה הגופנית/פיזית שלי כשאני נמצאת לידו?
איזו תחושה הוא מעלה בי?
תהיי שם רגע ותשהי בתחושות האלה.
גם הגופניות וגם הרגשיות.
ותני להן רגע למלא את כל כולך.
את יכולה אפילו לתת להם שם או לדמיין אותן בצורה מסוימת עם צבע מסוים - ואז בכל פעם כשיעלו החששות - תביאי את הצורה המוחשית הזו שדמיינת לאותן החששות שיענו להן,
שיהיו שם לעשות סדר בדברים.
תני להם את המקום שלהן ואת הזמן שלהן ותרגישי אותן, ותשהי ברגש ובחוויה הגופנית הזו.
בצורה הזו, תהיי בטוחה גם שכלית, גם רגשית וגם גופנית,
ובצורה הזו תוכלי קצת להרגיע את החלק ההססן והחושש שבך כשתצטרכי.
5. לגבי החשש "מה אם יש יותר טוב?"
אז כמובן שאפשר לדעת רק את מה שיש כרגע.
ואם כרגע יש מישהו שאת אוהבת, מעריכה, טוב לך איתו,
ואת חושבת שיש כיוון ויש דרך לעבור איתו גם מכשולים וקשיים – אז הכיוון מאוד חיובי.
ואחרי כל השאלות והבירורים האלו תאמיני בעצמך שיש לך ותהיה לך את התשובה הנכונה עבורך.
ואז אחרי שמחליטים החלטה - שכמובן חשוב מאוד שתהיה בשלמות ובבהירות -
כל מה שישאר לך לעשות זה להיות שלמה איתה
שזה אומר - לשים רגע את הפחדים בצד ולחיות, ולהשקיע באופן אקטיבי כוונה ורגש ומחשבה ומאמץ לטובת הקשר, ואם וכאשר הקשר שלכם יגיע לחתונה - גם אז - לזנוח את כל ה"מה היה אילו" ולחיות בכאן ועכשיו.
ויותר חשוב - להשקיע בכאן ועכשיו.
להחיות את הכאן ועכשיו כל יום מחדש.
לכוונן את כל האנרגיות שלך - במקום לבלבול ולספקות שיכרסמו - לבנייה. לביחד שלכם.
להחליט החלטה ברורה ש*כך החלטתי ואני עכשיו נותנת את כל כולי לנצח למען זה*-
ואז אפשר לנתב את כל הבלבולים והפחדים ולתעל אותם לצורך עשייה חיובית.
לכמה שיותר אהבה, וזמן ביחד, ונתינה, והשקעה, וחיבור, ושיחות, ואיכות.
הנישואין מעניקים לבני זוג שייכות אמיתית זו לזה.
התחתנו. אני האישה שלו. הוא האיש שלי. כמו שהילדים שלי הם שלי ואני אמא שלהם, וזו לא שאלה בכלל.
וזה הופך את הזוגיות שלנו למשהו חי וקיים, יציב ובטוח, ומתוך המקום הזה בניית הזוגיות נראית שונה לגמרי.
אז החתונה בעצם מעבירה אותנו ממוד של 'האם' למוד של 'איך'.
זו החלטה חד פעמית וגורפת (שהיא קפיצה למים בעיניים עצומות, לא משנה כמה זמן וכמה לעומק מכירים), שמעבירה את הקשר משאלת ההאם הקשר הזה טוב לשאלת האיך נגרום לקשר הזה להיות טוב.
ויש בידינו המון המון איך!
כלומר יש בידינו היכולת להגיע לטוב שלם, גדול, עצום ומקיף ב"ה.
6. ואם יש גם חשש ופחד שאומר לך: "מה אם אחרי החתונה "פתאום" פוגשים מישהו אחר"?
אז את עונה לו -
מתחתנים כאשר יש שלמות בהחלטה ורצון אמיתי לחיות יחד כל החיים.
מה יקרה אחרי החתונה?
אם תכירי מישהו אחר?
זה בכלל לא נכנס למשוואה כאשר יש שלמות, כי אם את אוהבת אותו ובחרת בו - אז בחרת *בו*. וזהו.
אז הוא שלך.
וזהו.
אין עוד אחרים.
אין.
עושים ניתוק במוח - וכל הגוף והנפש מכווננים למצב הזה ש*כבר מצאתי*
ולא למצב של *אני עדיין מחפשת*
כאשר את במצב של כבר מצאתי,
אז אפילו יהיו מיליון בחורים טובים - זה לא אמור להזיז לך - כי יש לך את בעלך שלך.
הוא שלך, ודי.
אז את לא תהיי ביחידות עם אחרים, ולא תשחנשי עם אחרים, ולא תגעי באחרים וכו' - וכך יהיה יותר קל לא "לפול" בפניהם, אם יש גבולות ברורים גם טכניים וגם נפשיים בעמדה הנפשית - זה בכלל לא אמור לקרות.
וכדי לחזק את ה"לא אמור לקרות" הזה - ממשיכים לעבוד על עצמנו ועל הזוגיות שלנו יום יום גם אחרי החתונה -
ממשיכים להשקיע אחד בשני ובעצמנו,
ממשיכים לצאת לדייטים קבועים גם כשנשואים,
ממשיכים לקחת אחד את השנייה כלא מובן מאליו בכלל,
ממשיכים לתת, להשקיע, לאהוב, להתרכז פנימה ולכוון את כל האנרגיות והאהבה לבית פנימה בכל התחומים שיש - וממילא מה שיש בחוץ בכלל לא מעניין כבר.
7. ומה עונים לחששות או פחדים שאומרים לנו שאם נתחתן הכל יהיה "דפוק"?
למשל, שלא תישמר האהבה והתשוקה שלנו?
קודם כל לענות להם את האמת - שהדבר המרכזי שיקבע האם זוגיות הכוללת נישואין תשמר -
הוא בני הזוג עצמם.
והמודעות והמאמצים שלהם עצמם.
הכל תלוי איך מתייחסים לנישואין ואיך רואים אותם.
האם ההתייחסות אליהם היא כ"מזהמים" את כל הדברים הטובים הנ"ל,
או ההאם ההתייחסות היא כמעצימים, מרחיבים ומעמיקים את כל הנ"ל.
איך אומרים? הכל תלוי בעיני המתבונן.
כל מה שנחשוב שיכול "לזהם" את הנישואין - יכול להיכנס באותה מידה גם למערכת זוגית ללא נישואין, וגם לאדם רווק ללא כל זוגיות.
ואתן מספר דוגמאות -
קודם אכתוב את ה"חשש" (שיופיע בגרשיים) ואז את התשובה אליו:
- לדוגמא "עול הפרנסה":
עול הפרנסה יכול לדכא, לבאס, להכביד ולהעיק גם על רווק,
גם על רווקה,
גם על זוג ללא נישואין
וגם על זוג במסגרת הנישואין.
אנשים צריכים לעבוד כדי להתקיים, זו המציאות בימינו,
ויוקר המחיה שעולה וכל מה שקשור בזה לא תורם, אבל זה לא שייך לנישואין או לא נישואין,
אפשר לראות זאת אצל כל אדם באשר הוא.
-"גידול-חינוך- טיפול והשקעה בלתי פוסקת מכל היבט אפשרי בילדים":
גם כאן
אם אדם רוצה ילדים,
ולא משנה אם זה רווק או אם זו רווקה שמחליטה לקחת תרומת זרע/הורות משותפת/כל דרך אחרת - היא תצטרך להתמודד עם עול גידול הילדים.
אא"כ אדם לא רוצה ילדים כלל - ואז אמנם אין לו את "עול הילדים", אבל באותה מידה גם אין לו את "הילדים עצמם", האושר שבהם, ההמשכיות שבהם, החיים עצמם שבהם וכל היתר.
- כל מורכבות נוספת אצל הילדים כמו טמפרמנט, נכות ל"ע וכו' - כל זה רק קל יותר להתמודדות במסגרת יציבה של משפחה עם שני הורים מתפקדים, מאשר אצל אם חד הורית או אב חד הורי.
- "מערכת היחסים עם המשפחה המורחבת/סביבה- מתערבת/מעורבת/מגוננת מדי/מתעלמת/מפלה" -
גם כאן - אם אדם רוצה להיות לבד כל חייו, ללא שום זוגיות באשר היא - אז את המשפחתולוגיה של הצד השני הוא אכןן לא יחווה.
כי בכל דרך אחרת - זוגיות ללא נישואין גם היא כוללת בתוכה משפחתולוגיה לא מעטה של הצד השני.
אז גם כאן - שוב תלוי בעיני המתבונן - מהם היתרונות ומהם החסרונות,
מה אני מרוויח/ה ומה אני מפסיד/ה ומה יותר כדאי לי.
אני מאמינה שאנשים שבוחרים בנישואין מעדיפים להרוויח את כל הטוב שבהם גם אם יצטרכו "להפסיד" ולהתמודד פעם בחודש עם חמות לא מי יודע מה...
וכמובן גם בתוך הקושי/הקשיים עצמם ללמוד להשתכלל ולמצוא כלים נכונים ומתאימים לנו גם בעת הקושי עצמו.
- "שינויים ומעברים בחיים" -
- גם כאן רוצה לומר לפחות על עצמי,
בתור אישה שעברה תוך כדי נישואים גם אובדן של אב בגיל צעיר,
גם חזרה בשאלה של בעלי,
גם דיכאון אחרי לידה,
גם משברים אחרי הלידות
גם מחלות של הורים
ועוד הרבה דברים -
ובכולם, עם יד על הלב, המציאות שה' זיכה אותי שיהיה לי את אישי לידי - רק העלתה אותה, עשתה לי טוב, ובהרבה מובנים אפשר לומר שהצילה אותי.
מערכת הנישואין הייתה שם כדבר הטוב, המנחם, המרפא, העוזר, התומך והטוב שבחיים.
לא חלילה המפריע לכל זה.
אינני יודעת כיצד אדם לבד יכול לעבור דברים כאלה, זה נורא גם ככה, ולא מאחלת את זה לאף אחד בעולם.
והרבה אנשים, רואים את המציאות המשותפת שלהם ובני/בנות זוגם אליהם הם נשואים, כברכה גדולה.
ועם הברכה הזו הם מתמודדים עם שלל אתגרי החיים,
ששוב, גם ללא הנישואין כל אדם עובר או יעבור אי אילו משברים בחייו, כל אחד וה"שק" שלו איך שאומרים.
לא הנישואין הם אלו שגורמים לכל ה"לכלוך"/"זיהום"/"קשיים"/"משברים"- הם יכולים להיות קיימים ללא שום תלות בהם,
ואם משכילים ומתאמצים לדעת איך לשמר ולהתמודד עם הכל בצורה נכונה ובריאה - רק צומחים מזה.
- "קושי לשמר תשוקה" -
לימוד נכון של כל נושא האישות והשקעה בו - גורמים גם לפן הזה להתעמק, להתעצם ולהתרחב עם השנים.
גם כאן - צריך להתאמץ, צריך לעבוד, צריך לשמר, צריך להשקיע, צריך לדבר, להיפתח, גם בתוך מערכת של נישואין אפשר וצריך להשקיע וללמוד עוד ועוד גם בנושא זה, ובשניים זה נותן הרבה יותר.
לכן, אם נחרוט על לוח ליבנו שני "סטיקרים" אולי הכי חשובים -
1. בן זוג זה המשפחה שכן בוחרים - שייכות אמיתית ושורשית.
2. ההצלחה של הזוגיות לא קשורה בהכרח רק לנתוני הפתיחה/האדם, אלא להחלטה - אני שלו והוא שלי, אני אוהבת אותו, אנחנו ביחד.
ומי שיקבע אם נצליח או לא - זה רק או בעיקר אני והוא,
ההחלטה שלנו לאהוב, כל יום מחדש, גם אחרי 20 ו50 שנות נישואין,
הבחירה שלנו אחד בשנייה, כל יום מחדש, גם אחרי 20 ו50 שנות נישואין
המודעות שלנו לכך
וההשקעה שלנו בפועל לכך.
- וכמובן כמובן *ללמוד* על הנישואין
מהי המהות של הנישואין,
תמיד להיות במודעות, למידה, הקשבה, נתינה והשקעה.
ועוד דבר חשוב על אהבה בכללותה ובמהותה:
אהבה -
היא התחייבות ללא תנאים כלפי אדם לא מושלם
לאהוב זו לא רק הרגשה חזקה,
זו החלטה.
זו בחירה.
והבטחה.
מי שאיתי – בעלי/אשתי הוא/היא הכי מושלם *לי*.
וואו יצא ממש ארוך,
המון המון ברכה והצלחה יקרה
ב"ה שתראי בחוש ובמתיקות בשלווה ובבהירות את כל הטוב שיש 
תחשבי על אימוןshindovאחרונה
מאמנת טובה תעזור לך לארגן את הראש.