אמרת שאת רוצה, אבל..
מה? מה יש לך? בעצם, מה אין לך?
הכל יש לך. אז למה? למה את בוכה?
לאחרונה העיניים שלך רטובות תדיר, לחות כזאת, למרות היובש החורפי של האויר, וקר לך, את רועדת, קחי מעיל. למה קר לך? לבשת גרביון וגם סוודר, צעיף ושתי חולצות, וחצאית חמה כזאת שאת לובשת רק בחורף כי היא חמה בדרך כלל. אז למה קר לך?? מה קר(ה) לך? מה, קר לך בלב? זה יכול להקרין החוצה את יודעת, מי שקר לו בלב קר לו יותר, כמו עלה צהוב ברוח, רוצה שוקו חם אוליי? אפשר לקנות. זה יחמם אותך. לא? טוב, אני כבר לא יודע מה לעשות, תחליטי, את רוצה להתחמם בכלל? או שאת רוצה שיהיה לך קר? אני מבין שאת לא רגילה לקור של ירושלים, את גם לא רגילה לקור שלהם, לניכור שלהם, את שונה, זרה. את יודעת שאני אוהב אותך, נכון? אז למה את מרגישה בודדה? אוליי, את לא מצליחה להרגיש בכלל, כי קר לך. את מיוחדת, אמרו לך פעם? כל מי שרואה אותך אומר לי, אני ראיתי את זה אז, לא מייצרים כמוך יותר, את שומעת אותי בכלל? או ש..קר לך באוזניים והן קפאו, ערלות. יודעת למה אומרים "אוזניים ערלות"? אני לא יודע למה, אני יודע מה זה לב ערל, ומי שיש לו לב ערל גם האוזניים שלו ערלות, אין פתח פתוח, רק עור ורקמות מחוספסים שסוגרים על הלב האדום והחלק שלך, קיוויתי ש.. נכרות ברית. כמו ברית מילה ללב שלך, ותיפתחי אליי, בברית. אל תדאגי, זה לא יכאב, אני לא מוהל, אני לא אחתוך אותך, אני אמיס את העורלה הזאת שעל הלב שלך, ותשמעי אותי. את רואה אותי? או ששכחת לשים את עדשות המגע שלך? את שונה ממני, תהום פעורה בינינו, מה נעשה לאותה תהום? אני בעבר אחד ואת בשני, וקר לך. לזרוק לך זה המעיל? הוא נגד רוח. אפשך למלא את התהום באדמה, ולהשקות אותה, ויצמחו בה צמחים ועצים, והתהום תהיה לוואדי, ובוואדי כבר אפשר לגור, רוצה לרדת איתי? את יודעת שאיפה שיותר גבוהה יותר קר, שם, על ההר שלך, מעל הוואדי, שם, בלב שלך, ממעל הקרקע ומתחת השמים. תרדי, תשתחררי, תרפי, הקור ירפה ממך. את שומעת אותי? נראה לי שאפשר שנעשה ברית, ורציתי לומר לך ש.. זכרתי לך חסד נעורייך, אהבת כלולותייך, עבודת מידותייך, רדתך מההר שלך צופה ממעל לחומות ליבך, אל הוואדי שלנו.
מה? מה יש לך? בעצם, מה אין לך?
הכל יש לך. אז למה? למה את בוכה?
לאחרונה העיניים שלך רטובות תדיר, לחות כזאת, למרות היובש החורפי של האויר, וקר לך, את רועדת, קחי מעיל. למה קר לך? לבשת גרביון וגם סוודר, צעיף ושתי חולצות, וחצאית חמה כזאת שאת לובשת רק בחורף כי היא חמה בדרך כלל. אז למה קר לך?? מה קר(ה) לך? מה, קר לך בלב? זה יכול להקרין החוצה את יודעת, מי שקר לו בלב קר לו יותר, כמו עלה צהוב ברוח, רוצה שוקו חם אוליי? אפשר לקנות. זה יחמם אותך. לא? טוב, אני כבר לא יודע מה לעשות, תחליטי, את רוצה להתחמם בכלל? או שאת רוצה שיהיה לך קר? אני מבין שאת לא רגילה לקור של ירושלים, את גם לא רגילה לקור שלהם, לניכור שלהם, את שונה, זרה. את יודעת שאני אוהב אותך, נכון? אז למה את מרגישה בודדה? אוליי, את לא מצליחה להרגיש בכלל, כי קר לך. את מיוחדת, אמרו לך פעם? כל מי שרואה אותך אומר לי, אני ראיתי את זה אז, לא מייצרים כמוך יותר, את שומעת אותי בכלל? או ש..קר לך באוזניים והן קפאו, ערלות. יודעת למה אומרים "אוזניים ערלות"? אני לא יודע למה, אני יודע מה זה לב ערל, ומי שיש לו לב ערל גם האוזניים שלו ערלות, אין פתח פתוח, רק עור ורקמות מחוספסים שסוגרים על הלב האדום והחלק שלך, קיוויתי ש.. נכרות ברית. כמו ברית מילה ללב שלך, ותיפתחי אליי, בברית. אל תדאגי, זה לא יכאב, אני לא מוהל, אני לא אחתוך אותך, אני אמיס את העורלה הזאת שעל הלב שלך, ותשמעי אותי. את רואה אותי? או ששכחת לשים את עדשות המגע שלך? את שונה ממני, תהום פעורה בינינו, מה נעשה לאותה תהום? אני בעבר אחד ואת בשני, וקר לך. לזרוק לך זה המעיל? הוא נגד רוח. אפשך למלא את התהום באדמה, ולהשקות אותה, ויצמחו בה צמחים ועצים, והתהום תהיה לוואדי, ובוואדי כבר אפשר לגור, רוצה לרדת איתי? את יודעת שאיפה שיותר גבוהה יותר קר, שם, על ההר שלך, מעל הוואדי, שם, בלב שלך, ממעל הקרקע ומתחת השמים. תרדי, תשתחררי, תרפי, הקור ירפה ממך. את שומעת אותי? נראה לי שאפשר שנעשה ברית, ורציתי לומר לך ש.. זכרתי לך חסד נעורייך, אהבת כלולותייך, עבודת מידותייך, רדתך מההר שלך צופה ממעל לחומות ליבך, אל הוואדי שלנו.
