00:29
..לא תמיד יש חשקים לכתוב. כשזה תופס אותך,אתה בטורנדו. כשזה רחוק , אתה מרגיש חסר ידיים.
זה לא שאין לי חיים מוזרים שאני רוצה לשתף; כלומר, לפעמים זה אובר אובר, ואז אין לי ידיים ( כלים) להסביר; להגדיר: אין מספיק מקום לכל כך הרבה .
וזה מה שקרה לי השבוע. חליתי בדלקת ריאות, והביאו לי אנטיביוטיקה בשם "זינת", והיא באמת הייתה כמו השם שלה, מה היא לא עשתה לי, מהה!
בחילות, סחרחורות, אף סתום, בעיות נוריולוגיות , שוס סחרחןרות, ויובש בפה ובשפתיים ובכל מקום בגוף, המוח שלי מיובש. ונחשו מה? היא לא עזרה. עדיין אני משתעלת וכואבלי בית החזרה, עדיין כואב לי לנשום, עדיין אני חלשה ומותשת, ואל תשאלו; הילד קיבל חום ממש מקודם, והייתי צריכה לרוץ איתו לגמ"ח תרופות, והיינו נראים כה מסכנים, שהצעירונת הבני ברקית שפתחה את הדלת, עם עיניי התכלת שלה והמטפחת של אשת בחור הישיבה, אצה להביא לילד איגלו ולי כוס מים , ועוד כוס מים כי היא חשבה שהילד גם צריך, וישבנו על המדרגות שורצות התיקנים בבניין שלה ( אחרי שווידאתי ששמעתי דלת נסגרת , היא כל כך מתחשבת שגם את הדלת סגרה בלאט) וניסיתי לתת לקטנצ'יק שלי סירופ והוא ירק ובלע ירק ובלע וכבר אין לי מושג כמה תועיל לו התרופה, הוא פדוט נרדם מיד אחר כך, המסכן.
....כשאני קוראת לו "המסכן", אני נזכרת בזמנים המתוקים בו הייתי נשואה באושר מרחפת מעל ענני נרקיע, והתינוק הפיצפון שהיה בוכה - הייתי אומרת לבעלי דאז: המסכן הקטן! מסכנון קטון שלנו!! וכמה שהוא היה מפונק, לא ידעתי כמה, זה היה נראה כל כך טבעי, שאם המסכן הקטן לא מרגיש טוב, אז אבא שלו עולה על הרכב ונוסע לסופרפארם ושלום על ישראל. כל בעיה- יש רכב, יש סופרפארם.
אין בעיות כספיות, אז קניתי לתינוקי הזה כל דבר שחמדתי לו, קרמים וסבונים , בגדים פצפונים שארזו לי בעטיפות מתנה ולא היה נעים לי להסביר שזה לילד שלי, כי כולם מסביב עטפו..
היי,תתעוררי, את חולמת, אני פוקדת על עצמי. היום בבוקר כשלו רגליי אט אט במעלה הגיבעה לעבר הגן המאוס של התינוק שלי, והמטפלת שהייתה בגילגול הקודם את חפירות לא הפסיקה להעיר לי , אז שיקרתי לה שלפופיק שלי היה חום ובגלל זה לא הבאתי אותו יומיים,והנה השקר התגשם עכשיו ומחר לא אוכל להביא אותו לגן מהסיבה האמיתית.
מסתבר , שאצטרך לשקר מחר גם. אולי אגיד שאחי התחתן, רעיון.
אולי זה יתגשם והוא יתחתן ?
טוב, החורף היה רחוק היום , אבל בלילה קר. לילה טוב לכולם,אנחנו חיים במדבר.
היובש של האנטיביוטיקה עושה לי תעוקה , וגם יש לי גוש בריאות שחוסם לי את האויר, ואני משתדלת לא להשתעל כי אז אצרח מכאב, ועכשיו גם השכן הדליק סיגריה בחלון ביתו והיא נכנסת לי לבית ומטיילת לי בדרכי הנשימה ועוד רגע אני צורחת עליו ואני לא יעשה את זה, מכמה סיבות.
מחליטה לסגור את החלון. אני מתקרבת לחלון, ורואה ברנש מציץ לי לדירה. לא אתקשר למשטרה, אבל הוא נראה אחד שמחפש להציץ לגרושות בדירה, כי הוא כל כך התבייש ששם את הכובע שלו על העיניים וברח .
מחר אני עוברת דירה,זהו, החלטתי.
ועד אז , תודה שהייתם איתי.
שבי.
..לא תמיד יש חשקים לכתוב. כשזה תופס אותך,אתה בטורנדו. כשזה רחוק , אתה מרגיש חסר ידיים.
זה לא שאין לי חיים מוזרים שאני רוצה לשתף; כלומר, לפעמים זה אובר אובר, ואז אין לי ידיים ( כלים) להסביר; להגדיר: אין מספיק מקום לכל כך הרבה .
וזה מה שקרה לי השבוע. חליתי בדלקת ריאות, והביאו לי אנטיביוטיקה בשם "זינת", והיא באמת הייתה כמו השם שלה, מה היא לא עשתה לי, מהה!
בחילות, סחרחורות, אף סתום, בעיות נוריולוגיות , שוס סחרחןרות, ויובש בפה ובשפתיים ובכל מקום בגוף, המוח שלי מיובש. ונחשו מה? היא לא עזרה. עדיין אני משתעלת וכואבלי בית החזרה, עדיין כואב לי לנשום, עדיין אני חלשה ומותשת, ואל תשאלו; הילד קיבל חום ממש מקודם, והייתי צריכה לרוץ איתו לגמ"ח תרופות, והיינו נראים כה מסכנים, שהצעירונת הבני ברקית שפתחה את הדלת, עם עיניי התכלת שלה והמטפחת של אשת בחור הישיבה, אצה להביא לילד איגלו ולי כוס מים , ועוד כוס מים כי היא חשבה שהילד גם צריך, וישבנו על המדרגות שורצות התיקנים בבניין שלה ( אחרי שווידאתי ששמעתי דלת נסגרת , היא כל כך מתחשבת שגם את הדלת סגרה בלאט) וניסיתי לתת לקטנצ'יק שלי סירופ והוא ירק ובלע ירק ובלע וכבר אין לי מושג כמה תועיל לו התרופה, הוא פדוט נרדם מיד אחר כך, המסכן.
....כשאני קוראת לו "המסכן", אני נזכרת בזמנים המתוקים בו הייתי נשואה באושר מרחפת מעל ענני נרקיע, והתינוק הפיצפון שהיה בוכה - הייתי אומרת לבעלי דאז: המסכן הקטן! מסכנון קטון שלנו!! וכמה שהוא היה מפונק, לא ידעתי כמה, זה היה נראה כל כך טבעי, שאם המסכן הקטן לא מרגיש טוב, אז אבא שלו עולה על הרכב ונוסע לסופרפארם ושלום על ישראל. כל בעיה- יש רכב, יש סופרפארם.
אין בעיות כספיות, אז קניתי לתינוקי הזה כל דבר שחמדתי לו, קרמים וסבונים , בגדים פצפונים שארזו לי בעטיפות מתנה ולא היה נעים לי להסביר שזה לילד שלי, כי כולם מסביב עטפו..
היי,תתעוררי, את חולמת, אני פוקדת על עצמי. היום בבוקר כשלו רגליי אט אט במעלה הגיבעה לעבר הגן המאוס של התינוק שלי, והמטפלת שהייתה בגילגול הקודם את חפירות לא הפסיקה להעיר לי , אז שיקרתי לה שלפופיק שלי היה חום ובגלל זה לא הבאתי אותו יומיים,והנה השקר התגשם עכשיו ומחר לא אוכל להביא אותו לגן מהסיבה האמיתית.
מסתבר , שאצטרך לשקר מחר גם. אולי אגיד שאחי התחתן, רעיון.
אולי זה יתגשם והוא יתחתן ?
טוב, החורף היה רחוק היום , אבל בלילה קר. לילה טוב לכולם,אנחנו חיים במדבר.
היובש של האנטיביוטיקה עושה לי תעוקה , וגם יש לי גוש בריאות שחוסם לי את האויר, ואני משתדלת לא להשתעל כי אז אצרח מכאב, ועכשיו גם השכן הדליק סיגריה בחלון ביתו והיא נכנסת לי לבית ומטיילת לי בדרכי הנשימה ועוד רגע אני צורחת עליו ואני לא יעשה את זה, מכמה סיבות.
מחליטה לסגור את החלון. אני מתקרבת לחלון, ורואה ברנש מציץ לי לדירה. לא אתקשר למשטרה, אבל הוא נראה אחד שמחפש להציץ לגרושות בדירה, כי הוא כל כך התבייש ששם את הכובע שלו על העיניים וברח .
מחר אני עוברת דירה,זהו, החלטתי.
ועד אז , תודה שהייתם איתי.
שבי.
גם כשמנסים שוב ושוב ושוב.