עלתה לי שאלה בעקבות איזה דיבור עם ה'...אוהביה

יש מצב כזה שאנחנו פשוט דור לחוץ של מפונקים?

כאילו חס וחלילה שהכוונה על עם ישראל ברמת הכנסת ישראל, אלא יותר עלי כפרט בתוכה...
אני מרגיש כבר שזה מציף אותי,
כל התלונות שיש לי, בערך על הכל.
כאילו תראו את האבות, אברהם לדוגמה התחתן יחסית בגיל צעיר (25 ניראה לי?) אבל ילדים קיבל רק בגיל 86-100 (?),
בנו יצחק התחתן בגיל 40
ויעקב בכלל אומרים שבגיל 84
ועוד היה עליו להספיק להביא את את השבטים
ובכללי זה ניראה לי כזה שהממוצע של גילאים שהתחתנו בהם במהלך התנך ואחר כך בתקופת חזל נעו בממוצע בין 28-40,
(לגמרי השערה פרועה)
ומעבר לזה זה נשמע שכאילו הכל היה פשוט יותר, כאילו לדוגמא- הבנות בחרן היו רעות אז הכי טוב שתיקח מבית לבן,
או לך קח מבנות הארץ שם הם צדיקות,
או פוגע באשה בשוק ומצאה חן בעיניו ולוקח אותה לו לאשה וכו' וכו'.
ואנחנו,
מפוצצים תסביכים,
של איך, ובאיזה גובה, ומה ההשקפה, ואיך תיראה הגבה...
ומלא בררנות בכללי, במלא נושאים
(לא טענתי לטוב ולא טוב ומה צריך, פשוט.....).
וזה רק בענייני חתונה,
אצלי זה מתבטא מעבר לזה בערך בכל תחום כלשהו

ובכללי כזה ניראה שהכל היה אז כזה באורך רוח
כאילו לא יודע מרגיש לי כזה שבתקופתינו, כל היום אנחנו מתלוננים
(תיקון *לפחות אני מרגיש ככה על עצמי) ו... וואלה, אחרי איזה דיבור כזה מצחיק שכתבתי לה', אני קולט שיצא לי מילים שמדברות בדיוק על זה
שתכלס אני מושפע בפווול של טוב ובסוף תמיד אני רואה איך דברים מסתדרים אבל עדיין מתעקש אחר כך כל הזמן להמשיך לבכות על זה שיש כל הזמן הסתר והסתר בזמן שאני הוא זה שעוצם את העינים וה' פשוט עומד מולי, מחכה...
והכל תמיד כאילו מגיע באיחור
(לפחות ככה בהרגשה שלי כן, אני לא ישקר לעצמי.)
כאילו אני בכלל יודע חשבונות שמיים?!
ומתרעם ח"ו על ה' על שלא עשה לי כרצוני,
לי זה מתבטא בדרך כלל כשאני עצוב/מתוסכל/קצת כועס וכו' ומנסה יותר מידי להבין מה לא בסדר במקום להבין מה כן בסדר, ושאני מבין מה המקור של התחושות האלה אני קולט שאני אשכרה סתם, סתם בכיין וזה כאילו שיא המרתיע אותי,
כי לא סתם כתוב שכעס ועצבות זה עבודה זרה ממש, ואין לי מושג למה תמיד התחושות האלה חוזרות...
מאיפה מביאים מספיק בטחון ואמונה להפסיק עם כל ההידחפות הזאת לחשבונות שמיים???

אצלי בדרך כלל שינויים והתחלה של דברים חדשים,
במיוחד בעניני עזרה לזולת ועניינים כללים כאלה נותנים איזה סיפוק כזה קצת שמחה,
(כמובן כשדברים באמת זורמים, אחרת שוב פעם ה "למה" הזה),
אפילו שינוי גאוגרפי נותן איזה פריצת גדר כזאת,
אבל תכלס כמה אפשר לעשות שינויים,
וכמה באמת יוצא לי לתת לזולת ולמקום?
אולי באמת העניין שכמו ששום דבר שתעשה לא ישנה אם ה' החליט אחרת,
ככה גם בעיסוק הכללי הזה ובעבודת ה' עצמה...
והעניין אולי באמת גם להפסיק להתפלל על עצמי ועל העבודת ה' שלי,
ולהתחיל להתפלל על אחרים ואז אולי ה' יוציא מהכוח אל הפועל ויתן לי לתת קצת גם לזולת ולראות טוב באחר ואז ממילא אני יתחיל קצת לשמוח יותר מזה,
וממילא אם אהיה שמח עיני יפקחו ואני יראה שפשוט הכל טוב,
ואם הכל טוב אז הכל טוב,
ואז יש בטחון ויש אמונה וממילא תבוא גם ההשגחה...
אולי,
שווה לנסות.

ובקיצור סתם תסביכים שלי חח😅.
ואיזה כיף שיש את יריעת ב7 😁 שאיגדה את מיטב אנשי כנסת ישראל, שמשרים פה אווירה כיפית ברמות, ונותנים פה אפשרות לתכס עצות אמיתיות מתוקים אמיתיים אחד אחד פה.🍯

ובמחילה מעצמי על הנצלוש
(ניצול שרשור? הבנתי נכון?)
אני שם לב שאנשים מתבטאים פה בפתיחות ורגישות כזאת שלא יצא לי להתקל בה הרבה (שזה מקסים בעיני כן),
ומעניין אותי כמה ממכם יוצא להם להפתח ככה גם בחוץ ובאיזה רמה?
(מסקרנות גרידא)
אני למשל, כן מתבטא קצת בצורה רגשית ופתוחה בחוץ אבל רק אם אני מרגיש ממש נוח עם הבן אדם,
או שזה מישהו שאני סומך עליו ומעריך אותו מאוד, וגם תלוי בסיטואציה, אז זה משתנה אצלי כזה כי לרוב אני אפילו ממש מופנם, אבל כשאני כבר נפתח אז אני נפתח.
איך זה אצלכם (למי שמתאים לו לענות כמובן🤗)

ואם כבר שרויי אני בין כל הוגי הדעות המשכילים פה אז נעשה נצלנצלוש
(ניצול של נצלוש)
פשוט אין לי כוח לפתוח מלא שרשורים חח.
מה אתם חושבים, לגיטימי לרצות/לשאוף למישהי ברמה *תורנית* יותר גבוהה ממני ?
(לא ברמה הדוסית והרצון בעבודת ה' וההתחזקות, אלא ממש ברמה התורנית,).
כי תכלס יש לי די הרבה פערים "תורניים" אבל רוצה מישהי צדיקה יותר ממני
(לא שיש בי בכלל איזה ספק צדיק)
שתציב לי מטרה, שתידחוף אותי תמיד בעבודת ה'.
ואיך אתן בנות מרגישות בנוגע לזה?
(כאילו עם לצאת עם מישהו שפחות ממכם ברמה התורנית)

ולסיום- הדיבור המדובר בראשונה...

"אנא א-דוני, א-לוה אבותי גלה פניך לפני בהתעטף רוחי ונשמתי בשיחי לפניך...
אבי, מלכי, יוצרי מחמד נפשי,
כל כולי בוש ונכלם עומד פה מרגיש קצת נעלם
ממש ליד איפה שנפגשנו אז...
בעב הענן,
מסתכל וחושב וממלמל לי-
וואי ואי, מרגיש כבר לא נעים, על זה שכל פעם פונה עם אותם תחושות של רחמים עצמיים,
מה אעשה יושב שחקים, אתה למעלה ואני בתחתונים מנסה רק את שמך פה להרים...
מנסה לחשב את הדברים להבין רצונך...
באמת!



יהה!
ריבון העולמיים,
למה כל פעם שמשהו מרגיש נכון הוא מתקדם בשני צעדים, ואז,
שוב אותם מעגלים...
יערות שלמים כבר בזבזתי על דפים חדשים, מתי סופסוף אחזור לשורשים?
רק אתה מבין רק אתה יודע כמה לנחת רוחך אני ייגע, ומתגעגע...
אין לי משוא פנים להמשיך ולהתבכיין,
הרי לבסוף הנרטיב זה שאתה טוב ומטיב...
אבל כאדם שפל שמתקשה לסתום את פיו,
אני זועק לפניך משאול תחתיות-
מהזה כל המסכות, והקליפות שאת ליבי עוטות??
למה זה ישן בדיוק שכל רצוני זה אותך לרנן??
תן לי דעת תן השגה,
עזוב,
תן לי אותך!
איך?
בתחושה במחשבה בזה שאת רום שכינתך אזכה לקבל כבר ברננה, בירושלים הבנויה!
כי לי כבר נמאס מהתקופה ההזויה,
שבה הבמה היא אשכרה התרבות שעל כולם אהובה...
קשה לי עם ההסתר, אבל אולי אוכל להתגבר אם רק יציץ קצת באמת מעבר לגדר...
גדר?
ומה בכלל אדבר?!
כי אם חומה אשר עלי ניצבת ואת השגחתך מסתרת...
אבל אתה שבדין בראת עולם וברחמים הנהגתו, ועם כל ההסתרות שאנו בעצמנו מתעקשים לבנות,
עוֹמֵד אַחַר כָּתְלֵנוּ מַשְׁגִּיחַ מִן הַחֲלֹּנוֹת

ותמיד אלי מתייחס ממש כמו לילד שלומד לזחול, נותן להתקרב ואז טיפה מתרחק כדי שזה הפעוט ילמד מהטעות וגם לרוץ ידע בחלוף הימים,
ולזה אני נושא תקווה אליך בעל הרחמים...
וכן, אדם לעמל יולד.
אבל גם ייצר לב האדם רע מנעוריו,
והקושי מתרכז בעורף, ולזה יש כל תוקף...
ומתי יבוא יום שבו ידבר בנו האדם שיקרא בקול- אתםם!! וּמַלְתֶּ֕ם אֵ֖ת עׇרְלַ֣ת לְבַבְכֶ֑ם וְעׇ֨רְפְּכֶ֔ם לֹ֥א תַקְשׁ֖וּ עֹֽוד...
ועד אז לי מה נשאר, חוץ מלהמשיך לבקש במאמץ ובלב שבור וחלילה לא בעצבות, שתתן לי לב טהור לעובדך כרצונך,
כי לשם מה הפכתני לשותפך...
בנתיים עומד לי פה בין ההרים, כולי בהרהורים, והכוכבים בקושי מאירים,
והים משמיע שירו,
הסירות חורקות ואני משמיע הנחה קלות,
אחחח,
ולוחש בפעם המי יודע כמה-
כבסני, ומשלג הלבין...
חזק מותניי, כי כשלו רגלי...
תן לי שמש ורוח בכנפי, לקיים רצונך בלי להניד עפעפי...
ואם טיפה תמשכני,
אחריך ארוץ עד אשר ככלות הגוף...
כי בסופו של דבר הכל בידי שמיים, ולא עלי לגמור המלאכה,
אם כי איני מסוגל ללהפטר מידיעת עצם היותה...
אז תן לי כוח אלוהי כי ממך בעצם ובכלל כל חיי ומאור עני...
ורק כמה מילים אחרונות לפני שאפול שוב לאנחות-
תודה על אכזבות
תודה על גבורות
תודה על בלבולים
תודה על בירורים
תודה על בכיות
תודה על שמחות
תודה על תפילות
וגם על ימים שבהם פחות
תודה ותודה על כל מי שאתה!
אבא/מלך מלכיא/ה-ללויה/עוז וגבורה/נמצא ומצוי, העיקר שלפניך תמיד אהיה רצוי.
כלו תפילותי, חי אני נאום א-דוני אם-לא, עוד יוסף חי
וְאַתֶּם֙ הַדְּבֵקִ֔ים בַּיהוָ֖-ה אֱלֹהֵיכֶ֑ם חַיִּ֥ים כֻּלְּכֶ֖ם הַיֹּֽום..."
וממש במחילה...אוהביה
אם מישהו רואה עצמו נפגע או נעצב ממשהו מדברי, הכל יצא מרגשות הרגשות ומחשבות שלי ומתייחס בעיקר אלי...
אף על פי שאני דיי בטוח שלא באמת יהיה למישהו כוח לקרוא את כל זה חחח
אאאאאאאאאאאאאאאעעעעעעעעעעעעעעעענפש חיה.
וואוו.
חחחח, זה גם מה שיצא לי שראיתי את האורך של זה אחר כך.אוהביה
זה היה וואוו של התפעלות. בכנות .נפש חיה.
אני כן מסכים במידה מסויימת שאנחנו דור של מפונקים,והוא ישמיענו
וזה בהחלט מתבטא בכמות ההגדרות וה'דרישות' שלנו, למשל,
אבל לא נכון לדעתי שעלינו לנהוג כמו בתקופת האבות, כי חלק מהמהות של הדור שלנו זה שאנחנו דור יותר גדול ולכן גם יותר מסובך (במישורים מסויימים יותר גדול.. אנחנו כמובן קטנים על כתפי ענקים. ויש גם את ענין ירידת הדורות. ובכל אופן יש לכל דור את המאפיינים שלו וצריך לנהוג על פיהם).

עכשיו לגבי הניצלו''ש הראשון (כן, הבנת נכון ) :
גם בפורום אני נזהר לא להגיד דברים אישיים מדי, אבל באופי שלי אני לא אדם מופנם ואני מאוד משתף. כמובן, לא עם כל אחד משתפים כל דבר. אני לא אשתף עם חברים דברים רגשיים אם הם מבטלים את הרגשות שלי או לא מנסים בכלל להבין וישר שופטים...
מה שכן, הפורום נותן יותר תחושת ביטחון, כלפי אנשים עוקצניים וכדומה. כי אני יכול לכתוב מה שבא לי (בערך, כל עוד אני מאמין בהם ויש סבירות שלא כולם יתעצבנו פה ממה שאני כותב במידה שזה נושא רגיש.. ⁦⁩) ואם לא מתאים לי לענות אני לא חייב (אפשר לברוח 😅), מה שבדרך של שיח אמיתי פחות קיים. ויש עוד סיבות לכך.

ולגבי הניצלו''ש השני:
אם מי שמתאימה לך היא מישהי יותר תורנית שתדחוף אותך קדימה בענין, או תהיה יותר ממך- בהחלט. זו זכותך, ו.. למה לא? כמו שזכותך להתחתן עם מישהי שיותר גדולה/ גבוהה ממך. אם זה מה שאתה מחפש, מתוך ההיכרות עם עצמך- לך על זה!

בהצלחה, אח יקר!
כתבת יפה!
מרגישים שאתה כותב מהלב והשיח הפנימי שלך זורם החוצה... אשריך שירבו אנשים מיוחדים כמותך בישראל
ברוראוהביה
שהיום הכל אחרת, אבל אני אומר למה לא לחיות בתודעה הזאת שחיו בה אז (כאילו הלוואי!), וברור גם שאז היה הרבה יותר גילוי פני שכינה בעולם, אבל זה הנקודה, אני מתחיל לחשוב שאולי היום כל הבלאגן שקורה בלבבות של אנשים והבילבולים זה בגלל שאנחנו מסתירים פנים ולא ה',
בכל מקרה ממש תודה על התגובות גם ביתר השאלות, אשרייך לגמרי
הצלחתי להתרכז בחלקהפי
ומה שהתרכזתי , ממש אהבתי(:
אני חושבת שאתה צודק.

אני יכולה להעיד על עצמי שגם אני לפעמים אומרת לעצמי זה כבר יותר מידי התבייכנות ..... וכן, לפי דעתי , מה שאתה אומר( בעצם מילים אחרות) נקרא:
קטנות אמונה , שזה אומר שאדם חושב שהוא יודע מה טוב לו. והוא בוכה לשמיים על מה שיש לו עכשיו ...
(לכן קודם כל חשוב מאוד להגיד תודה אבא יקר שיש לי מה שיש לי עכשיו) .
צריך להבין נכון שיש לנו אמונה... (אמונה זה שאדם מאמין שיש ה' ) אבל גם שם צריך לדעת איך לעבוד...
צריך לדעת איך להשתמש באמונה
וכמו שאתה אומר צריך לא להיות קטני אמונה
צריך להפסיק לבכות ולהתלונן על מה שיש לנו
כי איך אמרת אנחנו מפונקים
ואני מסכימה איתך לגמרי
רק שאדם מאבד אפילו זמנית משהו.. הוא פתאום מבין ואי על מה התלוננתי עד היום.
וכן לפי דעתי יש זמן ללב נשבר ולבכות והכל נכון
אבל גם יש זמן לשמוח להגיד תודה אבא.
למשל אם נאבד לי הארנק אם אני יבכה על זה יותר מידי זה פגם באמונה ... ואם אני יבכה על זה בזמן בר מצווה למשל זה בעיה יש זמן להתבאס ויש זמן לשמוח
וגם אם ממש ממש קשה לך ללכת לצד להגיד אבא קשה לי אבל אני מתאמץ כי אני בן אדם וכי אני לא מבין כלום.
קיצר אני מסכימה איתך
לקחתי את העניין של הפינוק כקטנות אמונה.
זה נכון שאמונה זה להאמין בה'
אבל גם צריך ללמוד איך להתנהג עם האמונה ממש לימוד אמונה!
שזה אומר להאמין .. לא להיות קטני אמונה לסמוך על ה' או איך שציינת לא להיות מפונקים.

בנוגע למה שכתבת על הדיבור והפתיחות כן אני אישית ספציפית כותבת כמו שאני מדברת..



אני מקווה שהובנתי כי מבחינתי זה נקד מאוד קריטית
אני אשמח שתקרא את מה שכתבתי לדעתי זה חשובהפי
אני קורא מה שכתב שובאוהביה
וכאילו ממש כוונת בדעתי, ממש תגובה במקום אז שוב תודה🙏
בשמחה תודה לךהפי
קודם כלאוהביה
ממש תודה על התגובה, ניראה לי קלעת בול לכוונה שלי (אם אני הבנתי אותך נכון, (ניראה לי שכן)),
ובקשר לעבודה על האמונה בנושא הלב שבור ושמחה, את ממש צודקת אבל זה באמת עבודה קשה להגיע לחיבור כזה על ידי שמחה לעומת עם לב נשבר (לצערי) אבל זה הסיבה שבאמת ממש קשה לי להבין מה לא בסדר, כאילו למה כזה קשה ומורכב פשוט לעבוד ה' באמת באמת באמת משמחה כמו שאפשר עם לב נשבר, בעזרת ה' שירחם על בנים עצלנים ומתקשים ופשוט יסדר הכל ויהיה איתנו.
המון ברכות!🤗
חחח אמןהפי
אבל זה לא סותר שצריך להתחבר גם עם שמחה כי אם לא זה באמת בעיה..
וואו. נהנתי לקרוא אותך.גד גדוד

 כתוב בפשטות זורמת שמזמינה הזדהות..

עוררת בי געגוע לתפילה פשוטה וכנה

בהצלחה לך ממש!

וואואוהביה
איזה כיף לשמוע, באמת יאח יקר, תודה!
ובהצלחה גם לך בכל העניינים!🙏
לא נראה לי יודעים מתי אברהם התחתן, ואברהם היה בן מאהחסדי הים
כשנולד יצחק.
שיערתי לגמרי את כל הנתונים שם😅אוהביה
*נא לא לייחס להם חשיבות יתרה* חחח
אשרייך יהודי יקר, שבת קדושה⁦✌️⁩
לא קראתי הכלאביול
ארוך מדי בשבילי..
רק לחדד שזה רק נראה לנו פשוט מה שהיה בתוך כי אנחנו יודעים מה היה בסוף.... אבל אם חווים את הסיפור באמת ומ.חברים אליו, רואים שזה לא היה פשוט בכללל
ברור שהיה קשייםאוהביה
אבל תמיד היה התמימות הזאת, הבטחון, האמונה... קצת מעוררת קנאה.
ממש תודה על שטרחת בכלל להתחיל לקרוא חחח אני בעצמי מתקשה לקרוא את זה שוב😅 ותודה גם על התגובה.
לא נכוןאביול
הם השיגו את זה בעמל גדול. היו להם חיים מאוד קשים. רק במבט לאחור הזה נראה כאילו הכל תמים ופשוט.
ודווקא בגלל זה זה מעורר הערכה גדולה לאבות האומה שלנו
חלילהאוהביה
לא אומר שלא היה עמל!
פשוט זה באמת מצטייר כזה שגם העמל הזה אפילו הגיע ממקום תודעתי תמים כזה, כאילו אברהם התחיל הכל אחרי תקופת שה' נשכח ח"ו מהעולם על ידי עמל גדול אבל מתוך אמתיות ובטחון מטורף ויצחק שקיבלת על עצמו השלמה עם ה' ובאהבה מטורפת כזאת את זה שאביו הולך לעקוד אותו ויעקב שהיה שיא היושר והתמימות זה לא ניראה כאילו זה היה קל, אבל זה מצטייר כזה כאילו אז התקופה בכללי אז היתה כן ולא כזה, ומי שעמל ידע על מה לעמול והכל היה עניין של החלטה מעבר לזה הכל היה פשוט וברור וממילא האבות שלנו שהיו קודש קודשים פשוט קיבלו הכל בתמימות מעוררת הערצה וקנאה כזאת
אולי מפונקים, אבל ב"ה שנתן לנו כזה שפע עצוםתפוחית 1
שמאפשר לנו להתפנק.
זה פשוט זכות.
איכות חיים אחרת
חלק מהבררנות היא כי אנשים ממש רוצים אהבה ולא רק להקים משפחה ואולי זה ישמע גבוה, אבל אפשר לראות את זה אפילו כתהליך של גאולה.
מסכים ממש!והוא ישמיענו
תהליך של גאולה...אוהביה
🤔 האמת יש בזה איזה צד שאני ממש חושב עליו.
תכלס...
ברוך ה' באמת שפע, חייב לעבוד יותר על הערכה אפילו של הדברים שנראים קטנים, תודה ממש תשובה מעוררת
לא יודעת אם מפונקיםחיות צבעונית
כמו שרוצים כבר את כל האורות ואם אפשר בבת אחת;) פחות רואים משמעות בעמל.
זה מזכיר לי שאחת המורות שלי היתה אומרת ''תלמדו להנות מעבודה קשה".
וכן זה דורות אחרונים שמלאים בשפע, לכן כל הבילבולים והתחושה שתמיד יש עוד.
כתבת שם הרבה מחשבות ותהיות שכל אחד מהם יכול להתפרק לעבודה שלימה.. לך עם זה, תתנסה, תראה מה מדייק לך - האם לתת יותר? כמה להתפלל על אחרים ביחס לתפילה שלי על עצמי? להתפלל בכלל על עצמי? ה' הוכיח לי (כמה וכמה פעמים) שהוא משגיח עלי ושומר, האם אני צריך לראות את זה במוחש כל הזמן כדי שייווצר האמון? אולי מספיק לחשוב ולהיזכר בפעמים שראיתי איך הכל מסתדר ואיך ההשגחה היא מטרתית כדי לבטוח גם כשלא רואים?

אין ספק שמאחורי מסך קל יותר להיפתח. אני אישית בחיים האמיתיים טיפוס משתף (לפעמים אפילו יותר מידי😅), אז זה יבוא גם בדייטים. מן הסתם לא הכל על ההתחלה, כן צריכה להרגיש בנוח.

לגבי השאלה על הרמה הדתית, לא אכפת לי לצאת עם מישהו שבדברים מסוימים אני מקפידה יותר(?), כל עוד יש דברים אחרים שהוא יותר ממני. בא לי שהדחיפה תהיה הדדית. שבמהות שנינו נהיה קרובים אל ה' ו קרב אחד את השני אל ה'

וכל השאר.. כתיבה יפייפיה
לאו דווקא דיברתי על עמלאוהביה
אלה על צד כזה שכאילו בגלל הרצון תמיד לעוד,
קצת כזה מתבכיינים על מה שאין במקום באמת ללכת על זה ולשמוח בכל מצב נתון שאנחנו נמצאים בו, אבל בגדול את ממש צודקת פשוט קשה קצת עם כל האורות האלה שאין להם ביטוי אולי באמת צריך להגדיל את הכלים.
וממש תודה על התשובות
וברור שאני חושב שצריך נתינה הדדית, בכל דבר, וכן יש לי מה לתת (אני חושב😳) אבל בעבר קצת הרתיע אותי המחשבה על זה שאני כן רוצה מישהי ממש תורנית ואני כזה קצת פחות, אולי זה סתם אגו גברי כזה😅 היום זה דווקא הפך לרצון.
ואי ארוךךךך... קשה לעקוב חחלב אוהב

אממ

לא, אין כזה דבר דור מפונק. קיבלנו כלים מסוימים שיצרו אצלנו עבודת ה' שונה... 

יכול להיות שפעם העניין של התודה היה יותר קל. אולי היום זה קצת ברור מאליו בגלל השפע ב"ה. לא בגלל שאנחנו מפונקים,

אלא בגלל שאלו התנאים שגדלנו איתם. והעבודה שלנו היא בהתאם לכך... 

לגבי זוגיות, טוב כתבו על זה הרבה פה פעם, זאת לא בררנות, זה דיוק. ואני חושבת דווקא בגלל שעברנו את שלב ההשרדות

אנחנו כעת בדרגה גבוהה יותר שרוצה דיוק פנימי. כלומר יש לנו בכלל את האפשרות להתדייק לבפנים. (מקווה שאני לא מחרטטת...)

 

 

אגב נראלי כדאי לך לפתוח בלוג חח.. באמת.. יש לך הרבה תובנות בעבודת ה' ואיך זה משתלב עם החיי יומיום. זה חשוב. וזה מעניין גם

 

לגבי שתי השאלות שהכנסת לשם חח

1. ביום יום אני גם פתוחה כמעט כמו בפורום.. אז מבחינתי אין הרבה הבדל. אבל כן לפעמים צריך ללמוד גם לשתוק ולא לחשוף הכל.

2. מעדיפה מישהו ברמה גבוהה ממני או באותה רמה (מינוס פלוס לא שבאמת יש לנו הבנה באיזה רמה כל אחד...). אגב אני חושבת שגם מבחינה רוחנית זה עדיף כך. 

 

וכל התפילות.. ואוו

אני חושב שאני תופס מה את אומרתאוהביה
ואת דיי צודקת ואני גם מרגיש צורך לדיוק הזה, אבל עדיין קצת תקוע לי על כמה יחס ומקום אני צריך לתת לזה, כאילו בכל זאת יש דברים שנכתבו לדורות או לפחות לדוגמא.
ולגבי הבלוג אני חושב שאני קצת פחות מרגיש כמישהו שיכול לכתוב לציבור תובנות, פה פשוט הכרתי שאנשים ממש נחמדים ומחכימים אז לפעמים נחמד לשתף מחשבות/תסביכי עבודת ה' 😅
ומלא מלא תודה
בשמחהלב אוהב


קצת ארוך אבל שוהאוי טאטע!
בעיני לפחות
"מתחלת הבריאה ראוי היה טעם העץ להיות גם הוא כטעם פריו. כל האמצעים המחזיקים איזו מגמה רוחנית גבוהה כללית ראוים היו להיות מוחשים בחוש נשמתי באותו הגבה והנעם, שעצם המגמה מורגשת בו כשאנו מציירים אותה. אבל טבע הארץ. התנודדות החיים, ולאות הרוחניות כשהיא נסגרת במסגר הגופניות, גרם שרק טעמו של הפרי, של המגמה האחרונה, האידיאל הראשי, מורגש הוא בנעמו והדרו, אבל העצים הנושאים עליהם את הפרי, עם כל נחיצותם לגדול הפרי, נתעבו ונתגשמו ואבדו את טעמם. זהו חטא הארץ, שבעבורו נתקללה כשנתקלל גם האדם על חטאו. וכל פגם סופו לתקון. ע"כ מובטחים אנו בברור, שיבאו ימים שתשוב הבריאה לקדמותה, וטעם העץ יהיה כטעם הפרי, כי תשוב הארץ מחטאה, וארחות החיים המעשיים לא יהיו גורמים לחוץ בעד הנועם של האור האידיאלי, הנתמך בדרכו ע"י אמצעים הגונים, המחזיקים אותו ומוציאים אותו מן הכח אל הפועל. התשובה עצמה, המזרמת את הרוח הפנימי, אשר נטבע במצולות תהום של ההעדר והפך המגמה האידיאלית ע"י נתינת רוח לרוח הצדק, שנתן בתחלה במועקה, תתן עז . לרוח האידיאלי לחדור בתקפו גם בחלקי כל המכשירים הרבים, ומכולם יוטעם טעמו של הזיו המגמתי, ולא ישא עוד האדם חרפת העצלות בדרך החיים האמתיים".(אורות התשובה ו, ז)

ולשאלות
בחיים האמיתיים אני הרבה פחות פתוח, אני נפתח איפה שאני מרגיש שיש מקום שיקבל ויכבד ויכיל וכשנכנסתי לפה וראיתי שהאנשים פה כאלה ומדהימים אז באופן טבעי נפתחתי... וברור שיש צד שיותר קל לשתף באנונומיות מסוימת
ולגיטמי אבל היא צריכה להרגיש שגם אתה דוחף אותה ותורם לה ומעליה בדברים מסוימים לפחות בעיניה, שיהיה הדדיות
תשמע,אוהביה
לקח לי כמה פעמים לקרוא את זה עד שבפעם הרביעית פשוט🤯
חחח עכשיו הדיבור הזה יתקע לי זמן מה בראש
מטורף מה שכתוב שם, חייב לחפש את הספר הזה!
אני אוהבת מאוד את הפסקה הזאת!!!אביול
וואו...אוהביה
לא ציפיתי שאשכרה למישהו יהיה כוח בכלל להתחיל לקרוא את זה חחח...
קראתי את כל התגובות, כל אחת יותר מחכימה ומקסימה מהשניה, כולכם פשוט אלופים!!
בעזרת ה' אשתדל להגיב לכולם.

קראתיאילת השחר
ועלו בי מחשבות בעקבות הדיבור הזה, כרגע אשאיר אותן אצלי.
רק רציתי להגיד תודה על השיתוף הפנימי הזה.
מקווה שיצא טוב מזה🤐אוהביה
וממש תודה לך
חח מצחיקיואב1

מצחיק שדיברת על זה שבדור הזה אנחנו פחות סבלניים, יותר לחוצים ומפונקים. קוצר רוח. 

ורוב התגובות הם בסגנון "אין לי כח לקרוא את הכל" חח

(גם אני לא קראתי הכל)

לפחות תעריך את זהוהוא ישמיענו
שהוא באמת השקיע והקדיש כל כך הרבה זמן (גם) בשבילך כדי לכתוב את כל זה. כן, הוא יכל גם לא לחלוק איתנו את תחושותיו, אם הוא היה איגואיסט והיה שומר את הכל לעצמו.
אז לפחות תגיד לו תודה, כי גם לך אף אחד לא חייב כלום. כתבת לו פה בצורה לא מכבדת ואפילו די מזלזלת
התגובה אבל נשמעה קצת פחות מפרגנת... להיות דוגרינפש חיה.
זה טוב
השאלה מתי וכמה .
מה הקשר לא הבנתינפש חיה.
נראלי שלכתחילא אם מישהו קורא תוכן והוא מתחבר אליונפש חיה.
התגובה תהיה מפרגנת, לא?
בלי קשר לאורך שלה ולקומבינציות אחרות.
לאט לך, אף אחד לא מתווכח, זה הגיוני שכל אחד קורא מה שרוצה.נפש חיה.
סך הכל כתבתי שמי שמזדהה עם התוכן (הארוך, אחרי שהוא קרא אותו כי זה היה מעניין) יגיב בפירגון


בעיניי
אין שום סיבה אמיתית לבקש מאנשים לתמצת את דבריהם (שנכתבים בלהט בדרך כלל, והכתיבה לוקחת זמן כמו גם הניסוח) רק כדי שלאחרים יהיה יותר קל/נוח .
נסכים לא להסכים?נפש חיה.
נראלי שהמבט שלך שונה מהכוונה האמיתית של הכותב.


מוזמן לשאול אותו למה הוא מתכוון.
ולשמוע את תגובתו לטענותיך.
אני לא מעריך בכלל אנשים שמשתמשים באמתוהוא ישמיענו
*הסובייקטיבית שלהם* כדי לפגוע באנשים. המרחק בין האמת לבין הלבנת פנים הוא גדול מדי.
תשאל את עצמך למה כתבת מה שכתבת

לא כל מה שאתה חושב אתה צריך לכתוב. לא סתם חז''ל מעריכים יותר את השתיקה

זה נתן לך משהו לכתוב את זה פה? אם אתה רוצה תפנה אליו בפרטי. כשאתה כותב פה זה יכול לפגוע
אז לא הבנתוהוא ישמיענו
אני לא מנסה להלבין את פניך, מהסיבה הפשוטה, שלא כתבתי בגללך- כתבתי בגללו. כדי שהוא לא ייקח את הדברים שלך קשה. ונזהרתי להגיב לך בעדינות יחסית לתגובה הטבעית שלי לסגנון כזה של דוגרי
נו באמת..והוא ישמיענו
יאללה אין לי כח להמשיך ולנצל''ש. אם אתה באמת לא מבין (נשמע לי מוזר) אז תגיד לי בפרטי
המון בהצלחה אח שלי!והוא ישמיענו
עבר עריכה על ידי והוא ישמיענו בתאריך י' בכסלו תש"פ 12:58
מסילת ישרים פרקים כ''ב- כ''ג
וואלהאוהביה
אני לא יודע למה אני לא מצליח להגיב להודעה ספציפית אבל זה מופנה ל- "והוא ישמענו"
אני מעריך מאוד יאח יקר באמת שאשרייך על הפירגון משמח מאוד😁
וגם לנפש חיה ממש תודה תודה על ההשקעה בקריאה והעניין במה שכתבתי (?🤔)
..-..אוהביה
אח יקר, בתגובה לטענותיך פה חח,
א'- באמת לא אתה ולא אף אחד אחר חייב חייב לי משהו ובאמת שלא ציפיתי שממש יהיו אנשים שיקראו הכל או בכלל, וגם ציינתי את זה ניראה לי...
ב'- לא יודע אולי באמת אתה מכיר אותי כמו שאתה אומר אני לא מזהה חח
בכל מקרה לא ניראה לי שהבנת אותי נכון, לא התכוונתי לזלזל בחשיבות בחירת השידוך ולא אני לא חושב ששידוך צריך לבחור כמו חטיף...
פשוט כמו להרבה אחרים גם לי יש הרבה מהמורות בנושא הזה ובכלל בעניין עבודת ה', ומה שבסך הכל כיוונתי אליו זה לשתף תחושות ולבטים שלי וגם קצת להביע דעתי, וכן גם אם בסוף החלטת לקרוא ולא התחברת זכותך המלאה לא להסכים ולחלוק, ויותר מזה אני גם ממש שמח אם היית מתייחס לטענות שכתבתי שם בביקורתיות (זה היה גם חלק מהמטרה) כי בסוף באתי לטכס עצה ולשמוע את דעת הציבור יותר מאשר לתת אחת ולהישמע...
יצא לי קצת מידי מידי ארוך 😅 לא כי אני מחפש לחפור או משהו באמת ניסיתי לתמצת אבל לא היה לי דרך אחרת להביע את המחשבות שלי חוץ ממגילה באורך הגלות🙃
ובכל מצב נשמע שממש יש לך דעה בנושא ואני יותר מאשמח לשמוע אותה במידה ויהיה לך כוח וסבלנות לקרוא את מגילת הגלות שלי חחח😜
שיהיה שבוע אש והצלחה בכל העניינים⁦✌️⁩🙏
חחח האמתאוהביה
שדווקא בזה ציפיתי לקוצר רוח, ותכלס מובן אני בעצמי אחר כך הופתעתי מהאורך😳🤪
לא קראתי הכלהעני ממעש
יפה

ספציפית , אין להשוות את אבותינו, אלינו.
מזדהה עם מה שאמרת על הדור שלנו אבל זה גם הכיהרמוניה
טבעי בהתאם למציאות הלחוצה שאנחנו חיים בה, והמתוקשרת
כל החיים הולכים מהר כל כך מהר ואנחנו מנסים לעמוד בקצב, יש יותר מדי מודעות להכל
אבל המודעות הזאת היא שקר..
הכל זה חיצוני, אנחנו רואים רק את זה ואת הגשמיות כל היום מול העיניים (התרבות המערבית)
יש זעקה פנימית אצל כולם, מן כמיהה כזאת לרוח ולמשמעות בחיים כאלה של שפע גשמי
אבל האמונה הפשוטה, האמתית... איפה היא?
איך אנחנו מתייחסים לאלוהים? גם הדתיים!
האמונה שלנו צריכה לעלות רמה לאיפה שהיא שייכת
לא לאיפה שהקטנו אותה כי התייחסנו לעולם כיותר מדי גשמי ואפילו את אלוהים אנחנו מגשימים (מדברים אליו כאילו הוא איזה ג'יני עם כוחות שאם הוא ממלא את רצוננו הוא אוהב אותנו, ואם לא עושה מה שנראה לנו יואו יואו...
לא זוכרים את עניין ההשגחה פרטית, באמת אבל! שהוא מנהיג את המציאות בכל רגע ורגע ומה שהוא מצפה מאיתנו לעשות זה רק לפעול על פי התורה..! תחשוב איזו הקלה... כמה אחריות זה מוריד ממך, דברים שחשבת שאתה מחליט... מקרים שכעסת... זה ה' שעושה הכל לטובה רצה!
ושהוא כל יכול! שהוא יכול לעשות הכל- כן, גם ניסים של ממש, ולהפוך את המציאות אם נתפלל אליו! מתוך אמונה שהוא אכן בעל העולם.. וכו...)

אם משווים לפעם- אז הייתה מציאות גשמית לא קלה, עובדים קשה להביא לחם, הכל פרימיטיבי אולי
אבל גם לגיטימי להאמין באל שאתה תלוי בו. לנו יש הכל ואנחנו ''שולטים'' יפה על החיים שלנו.
מי זה אלוהים? למה שהוא יתערב?
לדעתי לפעמים אנחנו נופלים בפח הזה של לחשוב את מה שרוצים שנחשוב, והכפירה חדרה אלינו מכל הסדקים שרק נשארו.
לא! בואו נתרומם! בואו נרים את האמונה שלנו ולא ננסה להיות דתיי מחמד וללכת עם הזרם! בואו נשקיע במה שחשוב, לא נסחף מתחת למסווה הזה של מה ש"נאור" בעיניהם. אנחנו כבר שטופים ומשם הדיכאונות, ההתאבדויות ושאר הצרות של הדור. אני לא אומרת, זה קשה מאוד, אבל הלוואי שניקח לתשומת לבנו ונפסיק להישאר בפוזה של החיפוש, של הקריאה שלא נענית לנו, של החיפוש אחרי ההיגיון והמשמעות. אם רק נזרוק קצת את השכל וניתן באמת למלך לשלוט.

*רק הערה קטנה, דיברתי מנקודת המבט שלי, אני יודעת שזה לא על כולם נכון אבל השתדלתי לדבר על הלך הדור.

**בתור בת אם הייתי מוצאת בחור שיש לו מידות טובות ולב טוב, אבל הוא לא ברמה רוחנית הכי גבוהה- הייתי מתחתנת איתו
גם רחל התחתנה עם ר' עקיבא. מידות זה הכי חשוב.
וכמובן שהייתי מנסה לתמוך ולעודד אותו נגיד ללכת לשיעורי תורה ולהראות לו התלהבות והערכה על דברים שהוא עושה אבל זה בתיאוריה, אני יודעת שזה לא הכי פשוט...
באמתאוהביה
נהנתי לקרוא את הדברים שלך...
דיבור של אמת, מסכים לגמרי!
העניין הזה שהכל ניהיה כל-כך מורכב ובאוויר כולל האמונה בה' שהכל מצטייר טיפשי ובצורה של מקל וגזר וההשוואה לפעם שהכל היה בעמל ובזכות זה האמונה היתה פשוטה יותר ולנו שיש לנו הכל, אנחנו פשוט חושבים שהכל זה בידנו...
חבל שקשה כל-כך בדורנו לחבר את התורה והאמונה לחיים באמת...
בעזרת ה' שנזכה כל אחד ואחד להתבטל לגמרי לה' יתברך בלי מסכות וכיסויים!
אמן. ותודה!)הרמוניהאחרונה
זה כואבהפי

להוציא את החנוכיה ולראות שהדברים שביקשת משנה שעברה לא התגשמו .. לחשוב שהתפילות לא נענות לך שנה ועוד שנה ו..

למרות שממש התכוונתי  אז אז יותר מזה? אני לא אצליח..להתפלל יותר חזק.


ואז

לחשוב על כמה שהעם הזה עובר והכל מתחבר

ואולי זה הולך לשם ?


גאולה כללית ופרטית

חג שמח

לכל המקווים לישועה לעם למשפחה לכם..


אמן ואמןadvfb
בעז"ה ישועה קרובה ממשית!חסדי הים

מאז ששמעתי על הטבח הנורא אני בוכה. ב'מעוז צור' שרתי בבכי ובכלל פרצתי בבכי ב'נקום נקמת דם עבדיך' והוספתי לאומה הרשעה את ישמעאל.

אבל ב"בִּבְכִי יָבֹאוּ וּבְתַחֲנוּנִים אוֹבִילֵם אוֹלִיכֵם אֶל נַחֲלֵי מַיִם בְּדֶרֶךְ יָשָׁר לֹא יִכָּשְׁלוּ בָּהּ כִּי הָיִיתִי לְיִשְׂרָאֵל לְאָב וְאֶפְרַיִם בְּכֹרִי הוּא".

הבכי מטהר את ה'יסוד' להכל, ומביא מהר לידי זיווג, כדברי החתם סופר.

הבכי הוא כמו מקווה לרצון, ומעלה את הרצון למקום גבוה וטהור, וכמו שמאריך הרב קוק באורות הקודש חלק ג' על עליית הרצון כמטהרת את מידת ה'יסוד'.

כשרצון נפגש עם רצון נוצר זיווג.

כל עם ישראל קדושים וטהורים, כפך השמן הטהור של הכהן הגדול, כמו שכתוב בעין אי"ה שבת.

ה' תרחם על כולנו! אנחנו ראויים!

נכון ממשהפי
ממש בעז"ה אמן ואמן
😶זיויק
אמן שתהיה ישועת ה' כהרף עין
ליבי איתך, כואבארץ השוקולד
נכון , יש גם טובהפי

גם הטוב הוא פה אצלנו , אצל כל אחד

רק נותר לנו למשוך אותו

מבין? 

כואב ואמן!! מחזקת ממש.פצלשי"תאחרונה
המהירות של שוק השידוכיםadvfb

ברגע שהוואטסאפ נכנסל חיינו דברים עוברים מהירות האור כמעט.

לחכות כמה ימים להצעה זה נראה משהו שכמעט לא אפשרי,

מה דעתכם על זה?

למה אתה מתכוון ב"לחכות להצעה"?לגיטימי?
מישהי כתבה ליadvfb

אשלח לך הצעה ביום ראשון, ביום רביעי שלחה לי את הפרטים, וזה כבר לא היה רלוונטי..

כאילו זה נשמע לי הכי הגיוני לחכות קצת, אבל בגלל שהפלטפורמה של הוואטסאפ היא כל כך מהירה הקצב מתאים בהתאם.

קלטתי שמבחינתה זה כנראה לגיטימי לכתוב "אשלח לך הצעה" ואז לשלוח עוד 3 ימים.. ומבחינתי זה לא. לא בגלל איזו תפיסת עולם, אלא פשוט כי השוק מאוד מהיר.

אין לי שום סיבה לחכות להצעה 3 ימים ואני יודע שגם היא יכולה להגיד לי "אה היא בדיוק נתפסה" או סתם אגלה שאני לא חושב שאנחנו מתאימים.

העניין הוא שאנשים נתפסים ונפרדים בצורה מהירה מאוד ולכן גם ככה המהירות שאנשים מפגינים.

ברור לי שלפני הפלטפורמה של הוואטסאפ הדברים זזו הרבה יותר לאט ולאנשים היה גם יותר סבלנות

 

 

אני לא בטוחה שזו הפלטפורמהלגיטימי?

אולי זה יותר הצורה.

מי שהציעה לך - ידעה שהבחורה בכלל פנויה ביום ראשון? יכול להיות שמלכתחילה היא לא ביררה את זה איתה?

 

ממה שאני יודעת אין נוהל מסודר. נכון שמקובל יותר שקודם הוא אומר "כן" לפני שהיא מודעת לעניין בכלל, אבל זה ממש לא תמיד ככה. יש בנות שמעדיפות להישאל קודם. הרבה פעמים אם משדכים מכרים, את הצד שמכירים שואלים קודם.

 

באופן אישי אומר שאני לא מרגישה יותר מידי ככה. לא זכור לי שקרה לי מה שאתה מתאר.

לפעמים קורה שפתאום יש מבול של הצעות, ואז אני אומרת - שאני בדיוק מבררת, או בדיוק בתחילת קשר, ואולי בעתיד הקרוב זה יהיה רלוונטי.

 

 

ואני קצת נרתעת מה"שוק". המילה הזאת לא באה לי בטוב בהקשר הזה..

 

אין נוהל רישמי, יש נורמותadvfb

אני אומר שזאת הפלטפורמה, בגלל שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית.

ובלי קשר לאם היא ידעה או לא ידעה (במקרה הזאת אני מניח שהבחורה לא קיבלה פרטים שלי אבל נעשה בירור אם היא פנויה) - הקצב שפרטים עוברים דרך מיזמים, קבוצות וואטסאפ, שדכנים הוא קצב מסחרר. יש לי חבר שהתחתן לפי כמה שנים משידוך שנעשה ע"י 4 שדכניות וואטסאפ שונות שכל אחת שלחה לחברה שלה. וואטסאפ זאת תקשורת מאוד מהירה, תקשורת איטית כמעט ולא היתה מאפשרת לדבר כזה לקרות.

 

ובאמת, בדרך כלל אני מעדיף שלא יבררו אם הבחורה פנויה, כי אם היא לא פנויה יהיה לי דרך לדעת אם אני רוצה לחזור לי שהציע שינסה לאחר זמן שוב לבדוק לי אם התפנתה. וגם, זה לוקח זמן ואין לי סבלנות לזה. מעדיף לגלות שהיא תפוסה, מאשר לחכות עוד את הזמן הזה שיכול לקחת יומיים גם.

 

אולי את חווה את זה אחרת כי יש לך יותר סבלנות ממני, גם יכול להיות. אולי כי לפעמים מציעים לך אחרי שהבחור אישר, מה שכמעט בחיים לא קרה לי. לכן הניסיון במקרה כזה הוא לא הסבלנות, כי הבחור כבר אישר.

 

 

אסביר את ההקשר בו אני אומר את המילה "שוק". 

אני לא מתייחס לשידוכי וואטסאפ בתור דבר עמוק ולכן אני מרשה לעצמי להביא ביטוי מאוד שיטחי שלדעתי די תואם את השיטה הזאת.

כן, אני חושב שזה כלי, שברגע שיודעים את היתרונות והחסרונות שלו, אין סיבה שבעולם לא להשתמש בו בעת הצורך.

לרגע לא התכוונתי חלילה לדמות את כל מחפשי הזוגיות למיניהם כמוצרים בשוק. מה לעשות שבשיטה של כרטיסים זה חלק מהעניין וכמובן, חלילה אסור להשליך את זה על האנשים עצמם. 

השימוש בכלי הזה לא גורם לזלזל באנשים, הוא כן בעיני מבטא מגבלה אינטגרלית בשימוש בו.

 

לגבי וואצאפ וטלפון צודק.מוקי_2020

"שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית."


יש לי קצביה, שכל פעם שהיה צריך לעשות הזמנה, זה נעשה  דרך הטלפון.
אני רק מהמחשבה שאני מפריע למישהו באמצע עבודה מסויימת או שהוא עם לקוח בחנות.
זה כבר גורם לי לחשוב 3 פעמים לפני שאני מזמין.

מרגע שאפשר להזמין דרך אפלקציה,
אני מזמין הרבה יותר, הזמנות קטנות במקום אחת מרוכזת (חנות קרובה מאוד).

אבל לא הבנתי משהו.
מה הבעיה שלך להמתין 3 ימים ?
אני מנסה להבין אם אתה מכוון למשהו כללי או שזה רק משהו נקודתי שמפריע -לך-.

יכול להסביר ?
אם יגידו לי "תקשיב, נכיר לך מישהי שאנחנו חושבים שהיא מתאימה לך, אבל תמתין שבועיים"
אז אני לא מבין באיזה מקרה אני אגיד "לא, לא, שבועיים אני לא ממתין". מה אכפת לי "להמתין" ?
יכול להסביר. לצרכי מחקר כמובן.

אין עליךadvfb

אני יכול להשיג הצעות בצורה יחסית מהירה ולכן אם אדם חושב שאחכה להצעה שלו אז כנראה שהוא טועה.

זה שה"שוק" עובד בצורה מאוד מהירה גורם לי לחוסר סבלנות, לפעמים מוצדק ולפעמים שלא, ביחס לעיכוב בהצעות.

אין בעיה שישלח לי הצעה עוד שבועיים, שלא יחשוב שאני אחכה. יום יומיים כנראה שאחכה אם זה מישהו שאני סומך עליו.

נדמה לי שהבנתי.מוקי_2020

אבל שואל כדי להיות בטוח.
כי באמת נושא השידוכים זה דבר מרתק וגם חשוב.
כרגע לא בשימוש אישי שלי, אבל זה יכול להשתנות ביום אחד.

כשאתה אומר "שלא יחשוב שאני אחכה",
זה אומר שאם אתה כן מסכים "לחכות" שבועיים,
אז אתה למעשה מתחייב לא לצאת לדייטים אחרים, להמתין להצעה ואז להחליט אם אתה נפגש או לא עם אותה הצעה ?

הבנתי נכון ?

כןadvfb

אני לא חושב שאף אחד לא יסכים סתם לעצור שבועיים אז זה זמן יחסית מוגזם אבל כן הבנת.

ישר כוח!

תודהלגיטימי?

באמת נראה שגברים ונשים חווים את זה אחרת.

אני באמת כמעט תמיד מקבלת (ומבקשת..) רק אחרי שהצד השני אישר. [בהנחה שזה פנייה דרך צד ג]

וזה בעצם אומר שהצד השני פנוי ומעוניין. אבל זה גם אומר שיש מצב שאני לא פנויה, או לא מעוניינת. וגם שמבחינתי יכולות לעבור תקופות שבהם אין לי שום הצעה, כאשר בפועל יכול להיות שהיו כאלה שביררו והחליטו שלא...

 

תודה על ההסבר על השוק.

נתקלתי בשדכני וואטסאפ שפשוט מעבירים כרטיסים, בלי לקרוא יותר מידי. אבל מסתבר שגם להם יש הצלחות - אבל אף אחד מאלו שאני קיבלתי בדרך הזאת לא היו רלוונטיים.

זה עדיין צורם לי המילה הזאת, וזה לא שיש לי פתרון קסם לאיך אפשר לעשות את זה יותר טוב..

מסתבר שאני מאוד רגיל לאיך זה הולךadvfb
עבר עריכה על ידי advfb בתאריך כ"ד בכסלו תשפ"ו 11:16

שיש כרטיסים, שהם מנסים לשווק משהו, וברור שיש מאוחריהם אדם עם סיפור שלם, אבל הכרטיס עצמו הוא לא הבנאדם. לכן אני אולי מרגיש בנוח עם המונח שוק. למרות שגם יכול להיות שאצלי השימוש הזה יכול ליצור חוסר נוחות בהקשרים כאלה ואחרים.

 

נראה לי גם חשוב לומר שעצם הפלטפורמה של הכרטיסים (גם בוואטסאפ, אבל גם במיזמים שונים) היא פלטפורמה מאוד מוגבלת ולכן גם אם השדכן הוא מעולה ומקסים עדיין יהיה בזה מימד פחות "אנושי" וממילא מאוד מוגבל. ובודאי, התחושה האישית היא גם חשובה שמתעסקים עם שדכנים וחשוב מצד אחד לדעת לצאת מאיזור הנוחות או להרחיב אותו כדי שיהיה עוד אופציות להצעות, מצד שני חשוב גם להיות במודעות ריגשית ולשים גבולות גזרה ביחס ליציאה מאיזור הנוחות

 

אתה מתכווןהפי

שבזמן הזה קיבלת כבר הצעה אחרת? כי אם כן לגיטימי לקבל אותה .

אבל אם לא קיבלת הצעה ואתה סתם מעניש את מי שהציע כי שלח שבוע אחרי זה מיותר

האופציה הראשונה חחחadvfb

אני שואל את עצמי מה הוא התכוון שהוא שלח לי את זה תוך שלושה ימים

מן הסתם אנשים עסוקים ולא תמיד פנויים אבל בדרך כלל נראה לי הכיוון זה להציע ישר

וואו. מעניין.פצלשי"ת

אצלי אני לא מרגישה ככה

הכל איטי מאוד, ותמיד לוקח כמה ימים..

וגם אחרי קשר לוקח לי מלא זמן עד שמתחילה משהו חדש

אתה חושב שכמה ימים זה בגלל הווטסאפ?ארץ השוקולד

אני לא חושב,

אנשים לא רוצים לחכות ימים כי ההנחה שזה עוד כמה ימים עד שייפגשו, ומן הסתם יהיו הרבה נסיונות כך שזמן רב לברר יקח עוד זמן.

התכוונתי לטענה ההפוכה ממה שהבנת מדבריadvfb

בגלל שהפלטפורמה הזאת מאוד מהירה אז הציפייה שזה לא יקח כמה ימים אלא יהיה באותו יום.

כמה אתה מכיר שהלינו על תשובה אחרי יום?ארץ השוקולד
לא ראיתי שרשור מלין בנושא, גם פה דיברת על ימים 
לא תשובה כפרהadvfb

על עצם ההצעה.

אני אשלח לך הצעה ואז לוקח כמה ימים עד ששולח את ההצעה.

תאמת היה ממש לאחרונה שרשור על זה.

 

אני גם לא מלין על כך... אני תוהה על כך.

אתה חושב שלפני הפלאפונים זה לא הפריע?ארץ השוקולד
אתה מרגיש שזה מיידי?
הוואטסאפ יצר אפשרות להעברת מסרים בצורה מאוד מהירהadvfbאחרונה

ולכן הכל נהיה מהר מאוד מאוד.. ולכן גם קיימת ציפייה שדברים יעברו מהר.

מאמין שלפני הוואטסאפ היתה ציפייה לזמן יותר ממושך, דהיינו היתה יותר סבלנות כי זה לקח יותר זמן.

לפני הפלאפונים בכלל מן הסתם היתה ציפייה לזמן עוד יותר ממושך.

ככה מסתבר לי

מקווה שהפעם זה מובן חח

הדברים הקטנים שהיה נחמד מאוד אם הצד השני היה מעדיףמוקי_2020

אני מדבר על דברים שאם לא קיימים אצל אצל הצד שני, זה לא מפריע, 
אבל אם כן קיימים, אז  זה בונוס נחמד מאוד.

אני לא מכיר בן אדם נורמלי, שלא יכול להמציא רשימה של עשרות ואולי מאות דברים כאלה.
זה יכול להיות צבע מכונית, סוג מכונית, תוספות לפיצה, סוג מוסיקה, זמר, אלבום, שיר, עיר בירה בעולם לטייל בה...וכל דבר שהוא בעיקרון לא משמעותי
להצלחה ותחזוקת קשר אבל הוא בונוס שתמיד נחמד לדעת שהוא קיים ושבני הזוג באותו ראש שלכם גם בחלק מהדברים הקטנים שבחיים.

אז לכבוד החנוכה, יש 2 דברים שהם בונוס די נחמד עבורי. זה משהו סמלי כזה.
אגב, רק השנה למדתי שאין כזה דבר "חג החנוכה" יש "ימי החנוכה". חנוכה זה לא חג ביהדות כמו ראש השנה, פסח. 
אם יש תלמיד חכם בקהל, הוא מוזמן לאשר שלא חירטטו אותי.

לעניין עצמו :
א. בונוס 1 - שהיא אוכלת סופגניות רק בחנוכה, לא  חודש וחצי לפני כמו שרשתות השיווק היו שמחות כי זה טוב לביזנס. 

היום למעשה היא היתה אמורה לטעום את הסופגניה -הראשונה- שלה השנה ובאמת להנות ממנה בימי החנוכה ( לא לכעוס ! זה רק בונוס אם היא כן אוכלת בחנוכה בלבד ! )

ב. כאן אני מודה שזה קשוח יותר. אבל שוב, זה בעיקר בונוס. אז.. אה-אהמ ..
בונוס 2 - בחנוכה היא אוכלת סופגניות...רגילות. בצק, ריבה, אבקת סוכר.
ולא את כל ה"סופגניות" שהקשר בינהם לסופגניה זה כמו הקשר בין מכונית לרכבת.
עכשיו לפני שמישהו קופץ  עם :
"מה נסגר בן אדם ? זה ..ח.. סליחה זה..ימי החנוכה, תן לאנשים להנות מ "סופגניה" עם קצפת וקרם קמבודי בטעם פיסטוק חלבי-כנאפה- מלוח- מתוק"
אני בעד לאכול קינוחים שווים ומפנקים אבל שזה הופך מסופגניה ל..אני אפילו לא יודע איך לקרוא לזה..זה מבחינתי...לא בונוס. 
יש לך את כל השנה לאכול את זה. תשאירי את חנוכה, חנוכה.

הסבר על הבונוס במימד החילוני-מסורתי-רוחני.
אני רואה את זה (במיוחד בשנים האחרונות)  כסוג של...אני לא רוצה להגיד סדום ועמורה כי אז לא יבינו אותי בכלל,
אבל סוג של השתוקקות שהיא שורש יצר הרע ומקור הסבל. 
כלומר, זה בכלל לא משנה מה היו מוכרים ברשתות השיווק, אנשים פשוט רוצים את מה 
שכולם רוצים בלי לחשוב לרגע אחד אם הם -באמת- צריכים את זה ואם זה  באמת קשור לאירוע שבשבילו התכנסנו.

יש לכם דברים קטנים שחשובים לכם, לא קריטיים, אבל יהוו בונוס נחמד  אם הצד השני מעדיף אותם גם ?
ספרו בכיף.
לא בא לכם לשתף ורוצים לשמור את זה רק לעצמכם ? גם בכיף. רק קחו בחשבון שבסוף הכל יתגלה אז לפחות כאן תקבלו פידבק.

נ.ב - אם במקרה התחלתם לאכול סופגניות עם קצפת וקרם קמבודי בטעם פיסטוק-חלבי-כנאפה-מלוח-מתוק, כבר לפני חודש וחצי...אז..לבריאות.
 ימי חנוכה שמחים לכולם.

 

מה עם מי שלא אוהבת סופגניות?מבולבלת מאדדדד
זה גם בונוסShandy

כי היא לא תראה כמו אחת כזאת בסוף החג

אופס ימי החנוכה😂

לגבי ימי החנוכה זה נכון. זוכרת שלמדתי את זה לפנייעל מהדרום
חחחחח חזק. מזדהה מאוד עם הסופגניותפצלשי"תאחרונה

ותודה על התזכורת שיש לי כל מיני העדפות קטנטנות כאלו שאסור לשכוח בתוך כל ההתרכזות בערכים החושבים והגדולים, 

כי הדברים המשותפים הקטנים הם הרבה פעמים הבסיס לקשר טוב 

מצאתי בכתב ישן נושן את השיר הזה לחיזוק בחנוכה:חסדי הים

"הוי בחורים גיבורים וחזקים כארזים, הוי בנות בנויות חטובות כמגדלים.

חשבתם מחשבת חוץ לזמנו, כאילו ה' איננו משגיח בעתו.

האם ה' עזב אתכם גלמוד וערירי? האם הוא לא מכריז עלכים 'שלי'?

הקורא מראש דורות לא ראה? האם השגחתו הפרטית נסתרה?

יש לכם עוד תקווה ואחרית, בסוף הקשיים תגיעו לתכלית.

אהבתי אתכם אומר ה' אל נורא וחומל, מעיניי לא חבוי הקושי והסבל.

הנני בא לגואלכם כאם על בנים, בנפלאות אדירות ורחמים עצומים.

בית ה' נחנך בימי החנוכה, את הבית שלכם אבנה מהרה.

יצאתי לישע חשמונאים צדיקים, אצא כיום לישע הבדידות והמכאובים.

הכנתי לך גבר בחורה כלילת המעלות, ולך יפהפיה הכנתי איש חמודות.

נס פך השמן יאיר ויצהיר לעולם, ללבבות הנשברים לחזקם בריא אולם.

לרוממם לחשבם ממש כבני עליון, להסיר מהם כל פחד וחדלון.

לנטוע בהם כוחות וצפיות חדשים, להצמיח בהם חלומות כיוסף נרהבים.

עוד יהיה לכם ממלכת משפחה חמה, שבו מאיר באור יקרות השכינה הקדושה.

השכינה שורה על הנרות הקטנים היפים, זה ישרה על ביתכם באהבת עולמים."


התבוננתי על המראה וזה פלא עצום שגיליתי מסר כזה חזק לרווקים לפני חנוכה.

😂😂😂

מדהים!חרמון

מחזק מאוד! במיוחד המשפט "בית ה' נחנך בימי החנוכה, את הבית שלכם אבנה מהרה" נגע בי.

תודה!

תודה! חג שמח לך ולכולם!חסדי היםאחרונה
תפילה על כולם.
מה בעצם נשאר מהאמירה "העיקר זה לב טוב/מידות"?צע

מניח שיצא לכם להתקל ולשמוע את המשפט הזה לא פעם..

והרהרתי בשאלה  האם נכון שרוב העולם , כולל אני, לא חי ככה?!

כאילו, מניח של90 אחוז מהרווקים יש לב טוב, ואיזה קטע הם עדיין רווקים, וכנראה למרות טוב ליבם נפרדו מהם.

לכל תגובה בנושא אשמח, חנוכה שמח חברים!!! 

שזה הבסיס.מוקי_2020

-דעתי-.

המילה "עיקר" מבלבלת כאן..
אבל הכוונה הבסיס. קודם שיהיה את זה. בלי זה, אין על מה לדבר. אין בכלל מה לנסות.

ניקח את שוק הרכב.

אם אין בלמים שעובדים חלק,
ואין מנוע שפועל חלק,

אין בכלל מה להסתכל על הצבע והצורה וכמה אנשים הוא מסוגל להכיל בתוכו.

עכשיו נניח שיש בסיס.
זה אומר שכל רכב מתאים לך ? לא.
יש כאלה מעדיפים רכב קטן, גדול, בטוח, מהיר, נמוך, גבוה. טוב לשטח, טוב לעיר.

אבל קודם הבסיס.

ככה אני מבין את זה.
כלומר, זה שיש למישהו "לב טוב, והוא מקסים" זה רק -תחילת- הסיפור. לא סוף הסיפור.

במה הוא עובד ? 
מה הוא למד ?
איך הוא מתנהג כשדברים לא מסתדרים כמו שהוא רוצה ? איך הוא עומד בלחץ ?
האם הוא דברן ? שקט ? 

כל אחד והפרמטרים שחשובים לו, ממש כמו בבחירת רכב. כמובן, כל אחד והתקציב שלו (מה שיש לו להציע)

בהצלחה.

..שפלות רוח

אני לא מסתכל מהצד של האדם שיש לו מידות טובות או לב טוב..המשפט הזה בדרך כלל נאמר לאנשים כאיזה משהו להתמקד בו ופחות בחיצוניות(אגב הוא נאמר בעיקר לגברים ממה שאני מכיר) אף פעם לר באמת האמנתי בו כל כך, נכון, יש בו מן האמת אבל בדור הזה להגיד לבחור "העיקר לב טוב ומידות טובות" אם הוא לא צדיק נסתר בנם של קדושים בעיניי זה פחות רלוונטי לנסות למכור לו את זה, והאמת עכשיו כשאני חושב על זה, אני חושב שהרבה שדכנים נופלים שם(גילוי נאות אף פעם לא הלכתי לשדכן/ית) ומרגיש לי שהם לא באמת מתעניינים במה אתה מחפש/ת אלא פשוט לחתן בלי הרבה מאמץ ואז מגיע המשפט " העיקר לב טוב"

חנוכה מלבלב מלא בלבלובי שמחה וכו🦝🔥

זה העיקר, אבל לא הדבר היחידי שצריךadvfbאחרונה
להתחיל קשר חדשראובן255

שלום לכולם לאחרונה יצאתי מקשר די ארוך שלא צלח לצערי

אני מעוניין לחזור לדייטים

מישהו מכיר שדכן או מקום שאפשר להתחיל בו את עולם הדייטים?

אני יודע שיש את הטבלה של השדכנים אבל מישהו מכיר חלק מהם שאפשר לסמוך עליו שיעזור לי?

תודה לכולם תזכו למצוות

מה הסגנון שלך?ברוקולי
דתי לאומי כיפה סרוגה בראש פתוח אבל מתייעץ רבניםראובן255
בהצלחה רבהארץ השוקולדאחרונה

נראה לי כדאי למקד קצת יותר לפחות לעצמך.

מה זה אומר ראש פתוח?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע גם רבנים מהר המור וגם ממרכז?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע רבנים חרדים ו/או דמויות מהשמאל?

האם זה אומר שאתה לומד ספרים של הרב בני לאו?

האם זה אומר שאתה רואה סרטים? איזה סגנון?


מה זה אומר מתייעץ עם רבנים?

האם ההתייעצות אומרת שאתה מחפש הסכמה שלהם לאופי הכלה שתבחר או שתצטרך אישור שלהם בטרם תצא?

או שזה רק בשאלות ערכיות כגון ענייני פוליטיקה/השקעות? או שאולי גם ביחס לעבודה וחיי חברה?


 

כל תשובה פה לגיטימית, אבל לפחות לעצמך ורצוי גם לטובת מי שתחפש שתצא איתך כדאי לדעת מה הכותרות שאמרת אומרות


 

המון בהצלחה

לא.לגיטימי?

יש כאלו שיותר מכוונים לסגנון מסוים.

אבל מעבר לזה, 

הייתי ממליצה לפנות לכמה שדכנים,

אבל לא רק.

להירשם לכמה מיזמים\אתרים\אפליקציות\קבוצות וואטסאפ,

ככל שיש לך כח להתמודד..

אתה צריך לדעתי להודיע לעולם (כולל חברים ומשפחה), שאתה פנוי ומחפש - ומה אתה מחפש.

סוף סוף הרגשתי שהפורום נתן לי משהו.מוקי_2020

נסעתי באוטובוס ציבורי,
ואוטובוס טיולים חסם את כל התנועה כי הבנות, המון בנות, המון המון בנות פרקו מלא דברים, חוץ ממקרר, הוציא מתוכו הכל. 
זה היה נראה כמו מופע קסמים.

ואז נהג האוטובוס אמר משהו, "עוד פעם החרדים האלה...אבל למה ככה לחסום את התנועה ? אני לא מבין את זה..."
עכשיו בעיקרון, אני בדברים כאלה לא מתערב, אבל כאן לא יכלתי לשתוק.

אמרתי לו ברוגע, בנחת , "אלה לא בנות חרדיות, החמודות האלה שייכות למגזר הדתי-לאומי (גוש עציון)".

שבת שלום 

מי יתן, שאחרי השבת הזו יחל השינוי הגדול שכל אחד מצפה לו.
עכשיו ברור לכם, שכאשר קורה שינוי גדול בחיים,  לפניו יש שבת אולי מיוחדת אולי שגרתית, שפשוט מבחינת זמנים מגיע לפני אותו שינוי.
אני מאחל לכולם, לכל אחת ואחד בפורום הטהור הזהו, שהשבת הזו היא השבת לפני השינוי הגדול.

..שפלות רוח

"אלה לא בנות חרדיות, החמודות האלה שייכות למגזר הדתי-לאומי (גוש עציון)"....ואם הן היו חרדיות אז? היה אסור להן לעצור שניה ולהוריד את הדברים?

ואני לא מתפלא שזה מה שלקחת מהפורום הנ"ל..זה אומר המון על משתתפיו.

הוא צוחקאני:)))))
למה לקחת כל דבר רע?
אני לא יודעת מה מוזרהפיאחרונה

שקראתי את זה  

בפורום הטרור הזה

אולי עכשיו היא כבר החזירה תשובה?חרמון

 

עדיין לא.

טוב מן הסתם היא עסוקה, 

בטח בערב היא תברר ותחזיר תשובה.

מבאס, אבל עדיין היא לא החזירה. 

בטח מחר.

משום מה גם מחר היא לא החזירה.

'תגיד, יצרו איתך קשר לברר עלי',

אני שואל את החבר שלי אחרי שלושה ימים.

'האמת שלא..'.

התסריט הזה חזר אצלי לא פעם ולא פעמיים, לצערי זה חזר שוב ושוב. כל פעם מחדש אני אומר לעצמי 'אולי הפעם היא תחזיר תשובה מהר. אולי יקרה נס, והיא תחזיר תשובה אפילו היום..'. אני לא יודע מאיפה זה מגיע, אולי אין מספיק מודעות שיש מישהו שמחכה בצד השני. 

אז בנות, כשאתן מקבלות הצעה שימו לב שיש מישהו שיושב ומחכה בצפייה ממש לתשובה שלכן. יתכן מאוד שזה מעסיק לו את המחשבה כל היום, וכל כמה דקות הוא מציץ בטלפון בתקוה שהיא כבר החזירה תשובה. זה אלף בית של בין אדם לחברו. 

אני מרגיש ככה עם השכינה הקדושה.חסדי הים

אני רוצה "בחלום אדבר בו". תשובות לכל השאלות העמוקות שלי.

אני מתפלל על זה וכלום בחלום. אני שואל את ה' שהדוד רבא שלי הרב פנחס מפרנקפורט בעל ההפלאה יתגלה אלי וכלום. אין תשובות.

אבל אז כשאני קם, אגב העיון הרגיל שלי בתורה בסדרים הרגילים, אני מגיע ל'הפלאה' ו'לפנים יפות' ומבול של תשובות והדרכות לחיים העכשוויים שלי.

כן. זאת התגלות השכינה דרך ספרי הצדיקים.

תשובות. תשובות. תשובות.

"קול דודי דופק פתחי לי אחותי רעיתי". כמו ששמעתי בילדותי מר' אברום שפירא זצ"ל, הספר דופק לפתוח אותו ועם זה השכינה הקדושה.


אל תחכה למשהו מבחוץ, בחורה שלא רודפת אחריך תעזוב אותה. זה לא שווה את הזמן שלך. תתרכז בלהתענג על ה' וימלא משאלות לבך. תנדב את לבך ל-ה' ולעם ישראל. תתן תתן תתן, אל תצפה לקבל כלום. בסוף, הכל יסתדר. "יִרְוְיֻן מִדֶּשֶׁן בֵּיתֶךָ וְנַחַל עֲדָנֶיךָ תַשְׁקֵם. כִּי עִמְּךָ מְקוֹר חַיִּים בְּאוֹרְךָ נִרְאֶה אוֹר. מְשֹׁךְ חַסְדְּךָ לְיֹדְעֶיךָ וְצִדְקָתְךָ לְיִשְׁרֵי לֵב."

...advfb

מאוד מזדהה עם מה שאתה כותב.

הצפייה תלויה לפי תקופות בחיים. תקופות שונות בכל התקופה המתמשכת של הדייט וגם איך קמתי היום..

לגמרי רגישות צריכה להיות בנושא הזה. מסכים מאוד מאוד וליבי איתך.

 

עם זאת, בלי קשר לצד השני שצריך להיות רגיש - חשוב לשמור על איזון. 

אם כל דבר קטן מטלטל אותי, כדאי להתבונן למה זה קורה.

מה דפוסי המחשבה שמניעים אותי?

מה החששות, פחדים, דחפים, רצונות שקיימים בתוכי והאם אני מנהל אותם או שהם מנהלים אותי. ואם אני מנהל אותם - איך אני בוחר לעשות את זה.

וזה מפחיד גם לשאול את השאלות האלה, כי זה לא כיף לגלות שאני במקום שלא רציתי להיות בו, אך בד בבד, זה אנושי וזה קורה. אפילו אפשר לומר שאין אפשרות שזה לא יקרה.

 

ומאזן את מה שאני כתבתי הרגע - זה בסדר להיות לחוץ. בסדר גמור. רק כדאי לשים לב לזה.

האמת לדעתי מי שמציע צריך להיות על זהתפוחית 1

ולא לתת להצעה להתמרח ככה

גם, לא רקadvfb
....אילת השחר

חושבת שזה נכון בכללי לכל מי שאומר כן להצעה, וכשאני אומרת 'אומר כן להצעה' הכוונה ששמעו שיש הצעה, קיבלו מספר לבירורים ויודעים שיש מישהו בצד השני שמחכה.

ולא משנה אם מי שמחכה זה מי ששידך או המשודך.


ברשותך, פונה לצד השני:


דרך ארץ בסיסית...

גם אם עסוקים כל כך ברמה שאין זמן לברר תהיו הגונים ותגידו.

''אין לי פניות לברר'', ותשלחו מישהו שסומכים עליו שיעשה את זה.

''אין פניות ברמה שאין זמן לנשום, אז לברר?", סליחה ששואלת... אבל איפה תכניסו גם פגישות? אם יש זמן לפגישות יש זמן לברר, במיוחד אם זה ימשיך או יקרה בהמשך, זה הרושם שאתם משאירים.

לא עונים לכם בצד שמבררים איתו? תעדכנו בהקדם את מי ששידך שיוכל לעדכן את הצד הממתין. וגם לברר מה קורה שם... יכול להיות שהתקשרו ולא ענה החבר, או שמשהו בקליטה לא עבד או כל סיבה שהיא.

התחרטתם מכל סיבה שהיא? זכותכם... רק תודיעו.


ולך שמחכה -

תברר עם המשדכים, בפרק זמן שמרגיש שזה מספיק זמן לבירור, מה קורה עם הצד השני.


הלוואי ודברים יתוקנו בשורשם ונהיה טובים.


^^צעאחרונה
בין אדם לחברו זה בהחלט חשובלגיטימי?

ובאמת מבאס כשקורה רצף כזה.

אבל לא יפה להוציא שם רע על כל הבנות..

[וקרה לי גם הפוך - מישהו פנה אלי באתר, ביקש לברר, ולקח לו כמה ימים. שאלתי את החברה שלי אם הוא דיבר איתה, ואמרה שלא. שאלתי מה קורה, ועדיין לקח לו כמה ימים..]

 

אני רוצה להגיד שבאופן אישי - 

לפעמים הבירורים לוקחים זמן. שולחים הודעה לחבר, הוא לא זמין, מחפשים אולי מישהו אחר שמכיר, והוא בדיוק במילואים וכו וכו'.

מעדיפה לקחת עוד יום בבירורים מאשר לצאת עם מישהו ולהתבאס שזה יכל להיות ברור מהטלפון שלא שייך.

אבל אם זה מתעכב - נראה לי נימוסי להגיד משהו כמו - אני בתקופה עמוסה, צריכה עוד זמן, סליחה.

 

ועוד משהו קטן - כמעט תמיד, אם קיבלתי הצעה ביום מסוים, וכבר באותו יום ביררתי - לא נתתי תשובה באותו היום. רציתי לישון על זה לילה.

אולי יעניין אותך