עלתה לי שאלה בעקבות איזה דיבור עם ה'...אוהביה

יש מצב כזה שאנחנו פשוט דור לחוץ של מפונקים?

כאילו חס וחלילה שהכוונה על עם ישראל ברמת הכנסת ישראל, אלא יותר עלי כפרט בתוכה...
אני מרגיש כבר שזה מציף אותי,
כל התלונות שיש לי, בערך על הכל.
כאילו תראו את האבות, אברהם לדוגמה התחתן יחסית בגיל צעיר (25 ניראה לי?) אבל ילדים קיבל רק בגיל 86-100 (?),
בנו יצחק התחתן בגיל 40
ויעקב בכלל אומרים שבגיל 84
ועוד היה עליו להספיק להביא את את השבטים
ובכללי זה ניראה לי כזה שהממוצע של גילאים שהתחתנו בהם במהלך התנך ואחר כך בתקופת חזל נעו בממוצע בין 28-40,
(לגמרי השערה פרועה)
ומעבר לזה זה נשמע שכאילו הכל היה פשוט יותר, כאילו לדוגמא- הבנות בחרן היו רעות אז הכי טוב שתיקח מבית לבן,
או לך קח מבנות הארץ שם הם צדיקות,
או פוגע באשה בשוק ומצאה חן בעיניו ולוקח אותה לו לאשה וכו' וכו'.
ואנחנו,
מפוצצים תסביכים,
של איך, ובאיזה גובה, ומה ההשקפה, ואיך תיראה הגבה...
ומלא בררנות בכללי, במלא נושאים
(לא טענתי לטוב ולא טוב ומה צריך, פשוט.....).
וזה רק בענייני חתונה,
אצלי זה מתבטא מעבר לזה בערך בכל תחום כלשהו

ובכללי כזה ניראה שהכל היה אז כזה באורך רוח
כאילו לא יודע מרגיש לי כזה שבתקופתינו, כל היום אנחנו מתלוננים
(תיקון *לפחות אני מרגיש ככה על עצמי) ו... וואלה, אחרי איזה דיבור כזה מצחיק שכתבתי לה', אני קולט שיצא לי מילים שמדברות בדיוק על זה
שתכלס אני מושפע בפווול של טוב ובסוף תמיד אני רואה איך דברים מסתדרים אבל עדיין מתעקש אחר כך כל הזמן להמשיך לבכות על זה שיש כל הזמן הסתר והסתר בזמן שאני הוא זה שעוצם את העינים וה' פשוט עומד מולי, מחכה...
והכל תמיד כאילו מגיע באיחור
(לפחות ככה בהרגשה שלי כן, אני לא ישקר לעצמי.)
כאילו אני בכלל יודע חשבונות שמיים?!
ומתרעם ח"ו על ה' על שלא עשה לי כרצוני,
לי זה מתבטא בדרך כלל כשאני עצוב/מתוסכל/קצת כועס וכו' ומנסה יותר מידי להבין מה לא בסדר במקום להבין מה כן בסדר, ושאני מבין מה המקור של התחושות האלה אני קולט שאני אשכרה סתם, סתם בכיין וזה כאילו שיא המרתיע אותי,
כי לא סתם כתוב שכעס ועצבות זה עבודה זרה ממש, ואין לי מושג למה תמיד התחושות האלה חוזרות...
מאיפה מביאים מספיק בטחון ואמונה להפסיק עם כל ההידחפות הזאת לחשבונות שמיים???

אצלי בדרך כלל שינויים והתחלה של דברים חדשים,
במיוחד בעניני עזרה לזולת ועניינים כללים כאלה נותנים איזה סיפוק כזה קצת שמחה,
(כמובן כשדברים באמת זורמים, אחרת שוב פעם ה "למה" הזה),
אפילו שינוי גאוגרפי נותן איזה פריצת גדר כזאת,
אבל תכלס כמה אפשר לעשות שינויים,
וכמה באמת יוצא לי לתת לזולת ולמקום?
אולי באמת העניין שכמו ששום דבר שתעשה לא ישנה אם ה' החליט אחרת,
ככה גם בעיסוק הכללי הזה ובעבודת ה' עצמה...
והעניין אולי באמת גם להפסיק להתפלל על עצמי ועל העבודת ה' שלי,
ולהתחיל להתפלל על אחרים ואז אולי ה' יוציא מהכוח אל הפועל ויתן לי לתת קצת גם לזולת ולראות טוב באחר ואז ממילא אני יתחיל קצת לשמוח יותר מזה,
וממילא אם אהיה שמח עיני יפקחו ואני יראה שפשוט הכל טוב,
ואם הכל טוב אז הכל טוב,
ואז יש בטחון ויש אמונה וממילא תבוא גם ההשגחה...
אולי,
שווה לנסות.

ובקיצור סתם תסביכים שלי חח😅.
ואיזה כיף שיש את יריעת ב7 😁 שאיגדה את מיטב אנשי כנסת ישראל, שמשרים פה אווירה כיפית ברמות, ונותנים פה אפשרות לתכס עצות אמיתיות מתוקים אמיתיים אחד אחד פה.🍯

ובמחילה מעצמי על הנצלוש
(ניצול שרשור? הבנתי נכון?)
אני שם לב שאנשים מתבטאים פה בפתיחות ורגישות כזאת שלא יצא לי להתקל בה הרבה (שזה מקסים בעיני כן),
ומעניין אותי כמה ממכם יוצא להם להפתח ככה גם בחוץ ובאיזה רמה?
(מסקרנות גרידא)
אני למשל, כן מתבטא קצת בצורה רגשית ופתוחה בחוץ אבל רק אם אני מרגיש ממש נוח עם הבן אדם,
או שזה מישהו שאני סומך עליו ומעריך אותו מאוד, וגם תלוי בסיטואציה, אז זה משתנה אצלי כזה כי לרוב אני אפילו ממש מופנם, אבל כשאני כבר נפתח אז אני נפתח.
איך זה אצלכם (למי שמתאים לו לענות כמובן🤗)

ואם כבר שרויי אני בין כל הוגי הדעות המשכילים פה אז נעשה נצלנצלוש
(ניצול של נצלוש)
פשוט אין לי כוח לפתוח מלא שרשורים חח.
מה אתם חושבים, לגיטימי לרצות/לשאוף למישהי ברמה *תורנית* יותר גבוהה ממני ?
(לא ברמה הדוסית והרצון בעבודת ה' וההתחזקות, אלא ממש ברמה התורנית,).
כי תכלס יש לי די הרבה פערים "תורניים" אבל רוצה מישהי צדיקה יותר ממני
(לא שיש בי בכלל איזה ספק צדיק)
שתציב לי מטרה, שתידחוף אותי תמיד בעבודת ה'.
ואיך אתן בנות מרגישות בנוגע לזה?
(כאילו עם לצאת עם מישהו שפחות ממכם ברמה התורנית)

ולסיום- הדיבור המדובר בראשונה...

"אנא א-דוני, א-לוה אבותי גלה פניך לפני בהתעטף רוחי ונשמתי בשיחי לפניך...
אבי, מלכי, יוצרי מחמד נפשי,
כל כולי בוש ונכלם עומד פה מרגיש קצת נעלם
ממש ליד איפה שנפגשנו אז...
בעב הענן,
מסתכל וחושב וממלמל לי-
וואי ואי, מרגיש כבר לא נעים, על זה שכל פעם פונה עם אותם תחושות של רחמים עצמיים,
מה אעשה יושב שחקים, אתה למעלה ואני בתחתונים מנסה רק את שמך פה להרים...
מנסה לחשב את הדברים להבין רצונך...
באמת!



יהה!
ריבון העולמיים,
למה כל פעם שמשהו מרגיש נכון הוא מתקדם בשני צעדים, ואז,
שוב אותם מעגלים...
יערות שלמים כבר בזבזתי על דפים חדשים, מתי סופסוף אחזור לשורשים?
רק אתה מבין רק אתה יודע כמה לנחת רוחך אני ייגע, ומתגעגע...
אין לי משוא פנים להמשיך ולהתבכיין,
הרי לבסוף הנרטיב זה שאתה טוב ומטיב...
אבל כאדם שפל שמתקשה לסתום את פיו,
אני זועק לפניך משאול תחתיות-
מהזה כל המסכות, והקליפות שאת ליבי עוטות??
למה זה ישן בדיוק שכל רצוני זה אותך לרנן??
תן לי דעת תן השגה,
עזוב,
תן לי אותך!
איך?
בתחושה במחשבה בזה שאת רום שכינתך אזכה לקבל כבר ברננה, בירושלים הבנויה!
כי לי כבר נמאס מהתקופה ההזויה,
שבה הבמה היא אשכרה התרבות שעל כולם אהובה...
קשה לי עם ההסתר, אבל אולי אוכל להתגבר אם רק יציץ קצת באמת מעבר לגדר...
גדר?
ומה בכלל אדבר?!
כי אם חומה אשר עלי ניצבת ואת השגחתך מסתרת...
אבל אתה שבדין בראת עולם וברחמים הנהגתו, ועם כל ההסתרות שאנו בעצמנו מתעקשים לבנות,
עוֹמֵד אַחַר כָּתְלֵנוּ מַשְׁגִּיחַ מִן הַחֲלֹּנוֹת

ותמיד אלי מתייחס ממש כמו לילד שלומד לזחול, נותן להתקרב ואז טיפה מתרחק כדי שזה הפעוט ילמד מהטעות וגם לרוץ ידע בחלוף הימים,
ולזה אני נושא תקווה אליך בעל הרחמים...
וכן, אדם לעמל יולד.
אבל גם ייצר לב האדם רע מנעוריו,
והקושי מתרכז בעורף, ולזה יש כל תוקף...
ומתי יבוא יום שבו ידבר בנו האדם שיקרא בקול- אתםם!! וּמַלְתֶּ֕ם אֵ֖ת עׇרְלַ֣ת לְבַבְכֶ֑ם וְעׇ֨רְפְּכֶ֔ם לֹ֥א תַקְשׁ֖וּ עֹֽוד...
ועד אז לי מה נשאר, חוץ מלהמשיך לבקש במאמץ ובלב שבור וחלילה לא בעצבות, שתתן לי לב טהור לעובדך כרצונך,
כי לשם מה הפכתני לשותפך...
בנתיים עומד לי פה בין ההרים, כולי בהרהורים, והכוכבים בקושי מאירים,
והים משמיע שירו,
הסירות חורקות ואני משמיע הנחה קלות,
אחחח,
ולוחש בפעם המי יודע כמה-
כבסני, ומשלג הלבין...
חזק מותניי, כי כשלו רגלי...
תן לי שמש ורוח בכנפי, לקיים רצונך בלי להניד עפעפי...
ואם טיפה תמשכני,
אחריך ארוץ עד אשר ככלות הגוף...
כי בסופו של דבר הכל בידי שמיים, ולא עלי לגמור המלאכה,
אם כי איני מסוגל ללהפטר מידיעת עצם היותה...
אז תן לי כוח אלוהי כי ממך בעצם ובכלל כל חיי ומאור עני...
ורק כמה מילים אחרונות לפני שאפול שוב לאנחות-
תודה על אכזבות
תודה על גבורות
תודה על בלבולים
תודה על בירורים
תודה על בכיות
תודה על שמחות
תודה על תפילות
וגם על ימים שבהם פחות
תודה ותודה על כל מי שאתה!
אבא/מלך מלכיא/ה-ללויה/עוז וגבורה/נמצא ומצוי, העיקר שלפניך תמיד אהיה רצוי.
כלו תפילותי, חי אני נאום א-דוני אם-לא, עוד יוסף חי
וְאַתֶּם֙ הַדְּבֵקִ֔ים בַּיהוָ֖-ה אֱלֹהֵיכֶ֑ם חַיִּ֥ים כֻּלְּכֶ֖ם הַיֹּֽום..."
וממש במחילה...אוהביה
אם מישהו רואה עצמו נפגע או נעצב ממשהו מדברי, הכל יצא מרגשות הרגשות ומחשבות שלי ומתייחס בעיקר אלי...
אף על פי שאני דיי בטוח שלא באמת יהיה למישהו כוח לקרוא את כל זה חחח
אאאאאאאאאאאאאאאעעעעעעעעעעעעעעעענפש חיה.
וואוו.
חחחח, זה גם מה שיצא לי שראיתי את האורך של זה אחר כך.אוהביה
זה היה וואוו של התפעלות. בכנות .נפש חיה.
אני כן מסכים במידה מסויימת שאנחנו דור של מפונקים,והוא ישמיענו
וזה בהחלט מתבטא בכמות ההגדרות וה'דרישות' שלנו, למשל,
אבל לא נכון לדעתי שעלינו לנהוג כמו בתקופת האבות, כי חלק מהמהות של הדור שלנו זה שאנחנו דור יותר גדול ולכן גם יותר מסובך (במישורים מסויימים יותר גדול.. אנחנו כמובן קטנים על כתפי ענקים. ויש גם את ענין ירידת הדורות. ובכל אופן יש לכל דור את המאפיינים שלו וצריך לנהוג על פיהם).

עכשיו לגבי הניצלו''ש הראשון (כן, הבנת נכון ) :
גם בפורום אני נזהר לא להגיד דברים אישיים מדי, אבל באופי שלי אני לא אדם מופנם ואני מאוד משתף. כמובן, לא עם כל אחד משתפים כל דבר. אני לא אשתף עם חברים דברים רגשיים אם הם מבטלים את הרגשות שלי או לא מנסים בכלל להבין וישר שופטים...
מה שכן, הפורום נותן יותר תחושת ביטחון, כלפי אנשים עוקצניים וכדומה. כי אני יכול לכתוב מה שבא לי (בערך, כל עוד אני מאמין בהם ויש סבירות שלא כולם יתעצבנו פה ממה שאני כותב במידה שזה נושא רגיש.. ⁦⁩) ואם לא מתאים לי לענות אני לא חייב (אפשר לברוח 😅), מה שבדרך של שיח אמיתי פחות קיים. ויש עוד סיבות לכך.

ולגבי הניצלו''ש השני:
אם מי שמתאימה לך היא מישהי יותר תורנית שתדחוף אותך קדימה בענין, או תהיה יותר ממך- בהחלט. זו זכותך, ו.. למה לא? כמו שזכותך להתחתן עם מישהי שיותר גדולה/ גבוהה ממך. אם זה מה שאתה מחפש, מתוך ההיכרות עם עצמך- לך על זה!

בהצלחה, אח יקר!
כתבת יפה!
מרגישים שאתה כותב מהלב והשיח הפנימי שלך זורם החוצה... אשריך שירבו אנשים מיוחדים כמותך בישראל
ברוראוהביה
שהיום הכל אחרת, אבל אני אומר למה לא לחיות בתודעה הזאת שחיו בה אז (כאילו הלוואי!), וברור גם שאז היה הרבה יותר גילוי פני שכינה בעולם, אבל זה הנקודה, אני מתחיל לחשוב שאולי היום כל הבלאגן שקורה בלבבות של אנשים והבילבולים זה בגלל שאנחנו מסתירים פנים ולא ה',
בכל מקרה ממש תודה על התגובות גם ביתר השאלות, אשרייך לגמרי
הצלחתי להתרכז בחלקהפי
ומה שהתרכזתי , ממש אהבתי(:
אני חושבת שאתה צודק.

אני יכולה להעיד על עצמי שגם אני לפעמים אומרת לעצמי זה כבר יותר מידי התבייכנות ..... וכן, לפי דעתי , מה שאתה אומר( בעצם מילים אחרות) נקרא:
קטנות אמונה , שזה אומר שאדם חושב שהוא יודע מה טוב לו. והוא בוכה לשמיים על מה שיש לו עכשיו ...
(לכן קודם כל חשוב מאוד להגיד תודה אבא יקר שיש לי מה שיש לי עכשיו) .
צריך להבין נכון שיש לנו אמונה... (אמונה זה שאדם מאמין שיש ה' ) אבל גם שם צריך לדעת איך לעבוד...
צריך לדעת איך להשתמש באמונה
וכמו שאתה אומר צריך לא להיות קטני אמונה
צריך להפסיק לבכות ולהתלונן על מה שיש לנו
כי איך אמרת אנחנו מפונקים
ואני מסכימה איתך לגמרי
רק שאדם מאבד אפילו זמנית משהו.. הוא פתאום מבין ואי על מה התלוננתי עד היום.
וכן לפי דעתי יש זמן ללב נשבר ולבכות והכל נכון
אבל גם יש זמן לשמוח להגיד תודה אבא.
למשל אם נאבד לי הארנק אם אני יבכה על זה יותר מידי זה פגם באמונה ... ואם אני יבכה על זה בזמן בר מצווה למשל זה בעיה יש זמן להתבאס ויש זמן לשמוח
וגם אם ממש ממש קשה לך ללכת לצד להגיד אבא קשה לי אבל אני מתאמץ כי אני בן אדם וכי אני לא מבין כלום.
קיצר אני מסכימה איתך
לקחתי את העניין של הפינוק כקטנות אמונה.
זה נכון שאמונה זה להאמין בה'
אבל גם צריך ללמוד איך להתנהג עם האמונה ממש לימוד אמונה!
שזה אומר להאמין .. לא להיות קטני אמונה לסמוך על ה' או איך שציינת לא להיות מפונקים.

בנוגע למה שכתבת על הדיבור והפתיחות כן אני אישית ספציפית כותבת כמו שאני מדברת..



אני מקווה שהובנתי כי מבחינתי זה נקד מאוד קריטית
אני אשמח שתקרא את מה שכתבתי לדעתי זה חשובהפי
אני קורא מה שכתב שובאוהביה
וכאילו ממש כוונת בדעתי, ממש תגובה במקום אז שוב תודה🙏
בשמחה תודה לךהפי
קודם כלאוהביה
ממש תודה על התגובה, ניראה לי קלעת בול לכוונה שלי (אם אני הבנתי אותך נכון, (ניראה לי שכן)),
ובקשר לעבודה על האמונה בנושא הלב שבור ושמחה, את ממש צודקת אבל זה באמת עבודה קשה להגיע לחיבור כזה על ידי שמחה לעומת עם לב נשבר (לצערי) אבל זה הסיבה שבאמת ממש קשה לי להבין מה לא בסדר, כאילו למה כזה קשה ומורכב פשוט לעבוד ה' באמת באמת באמת משמחה כמו שאפשר עם לב נשבר, בעזרת ה' שירחם על בנים עצלנים ומתקשים ופשוט יסדר הכל ויהיה איתנו.
המון ברכות!🤗
חחח אמןהפי
אבל זה לא סותר שצריך להתחבר גם עם שמחה כי אם לא זה באמת בעיה..
וואו. נהנתי לקרוא אותך.גד גדוד

 כתוב בפשטות זורמת שמזמינה הזדהות..

עוררת בי געגוע לתפילה פשוטה וכנה

בהצלחה לך ממש!

וואואוהביה
איזה כיף לשמוע, באמת יאח יקר, תודה!
ובהצלחה גם לך בכל העניינים!🙏
לא נראה לי יודעים מתי אברהם התחתן, ואברהם היה בן מאהחסדי הים
כשנולד יצחק.
שיערתי לגמרי את כל הנתונים שם😅אוהביה
*נא לא לייחס להם חשיבות יתרה* חחח
אשרייך יהודי יקר, שבת קדושה⁦✌️⁩
לא קראתי הכלאביול
ארוך מדי בשבילי..
רק לחדד שזה רק נראה לנו פשוט מה שהיה בתוך כי אנחנו יודעים מה היה בסוף.... אבל אם חווים את הסיפור באמת ומ.חברים אליו, רואים שזה לא היה פשוט בכללל
ברור שהיה קשייםאוהביה
אבל תמיד היה התמימות הזאת, הבטחון, האמונה... קצת מעוררת קנאה.
ממש תודה על שטרחת בכלל להתחיל לקרוא חחח אני בעצמי מתקשה לקרוא את זה שוב😅 ותודה גם על התגובה.
לא נכוןאביול
הם השיגו את זה בעמל גדול. היו להם חיים מאוד קשים. רק במבט לאחור הזה נראה כאילו הכל תמים ופשוט.
ודווקא בגלל זה זה מעורר הערכה גדולה לאבות האומה שלנו
חלילהאוהביה
לא אומר שלא היה עמל!
פשוט זה באמת מצטייר כזה שגם העמל הזה אפילו הגיע ממקום תודעתי תמים כזה, כאילו אברהם התחיל הכל אחרי תקופת שה' נשכח ח"ו מהעולם על ידי עמל גדול אבל מתוך אמתיות ובטחון מטורף ויצחק שקיבלת על עצמו השלמה עם ה' ובאהבה מטורפת כזאת את זה שאביו הולך לעקוד אותו ויעקב שהיה שיא היושר והתמימות זה לא ניראה כאילו זה היה קל, אבל זה מצטייר כזה כאילו אז התקופה בכללי אז היתה כן ולא כזה, ומי שעמל ידע על מה לעמול והכל היה עניין של החלטה מעבר לזה הכל היה פשוט וברור וממילא האבות שלנו שהיו קודש קודשים פשוט קיבלו הכל בתמימות מעוררת הערצה וקנאה כזאת
אולי מפונקים, אבל ב"ה שנתן לנו כזה שפע עצוםתפוחית 1
שמאפשר לנו להתפנק.
זה פשוט זכות.
איכות חיים אחרת
חלק מהבררנות היא כי אנשים ממש רוצים אהבה ולא רק להקים משפחה ואולי זה ישמע גבוה, אבל אפשר לראות את זה אפילו כתהליך של גאולה.
מסכים ממש!והוא ישמיענו
תהליך של גאולה...אוהביה
🤔 האמת יש בזה איזה צד שאני ממש חושב עליו.
תכלס...
ברוך ה' באמת שפע, חייב לעבוד יותר על הערכה אפילו של הדברים שנראים קטנים, תודה ממש תשובה מעוררת
לא יודעת אם מפונקיםחיות צבעונית
כמו שרוצים כבר את כל האורות ואם אפשר בבת אחת;) פחות רואים משמעות בעמל.
זה מזכיר לי שאחת המורות שלי היתה אומרת ''תלמדו להנות מעבודה קשה".
וכן זה דורות אחרונים שמלאים בשפע, לכן כל הבילבולים והתחושה שתמיד יש עוד.
כתבת שם הרבה מחשבות ותהיות שכל אחד מהם יכול להתפרק לעבודה שלימה.. לך עם זה, תתנסה, תראה מה מדייק לך - האם לתת יותר? כמה להתפלל על אחרים ביחס לתפילה שלי על עצמי? להתפלל בכלל על עצמי? ה' הוכיח לי (כמה וכמה פעמים) שהוא משגיח עלי ושומר, האם אני צריך לראות את זה במוחש כל הזמן כדי שייווצר האמון? אולי מספיק לחשוב ולהיזכר בפעמים שראיתי איך הכל מסתדר ואיך ההשגחה היא מטרתית כדי לבטוח גם כשלא רואים?

אין ספק שמאחורי מסך קל יותר להיפתח. אני אישית בחיים האמיתיים טיפוס משתף (לפעמים אפילו יותר מידי😅), אז זה יבוא גם בדייטים. מן הסתם לא הכל על ההתחלה, כן צריכה להרגיש בנוח.

לגבי השאלה על הרמה הדתית, לא אכפת לי לצאת עם מישהו שבדברים מסוימים אני מקפידה יותר(?), כל עוד יש דברים אחרים שהוא יותר ממני. בא לי שהדחיפה תהיה הדדית. שבמהות שנינו נהיה קרובים אל ה' ו קרב אחד את השני אל ה'

וכל השאר.. כתיבה יפייפיה
לאו דווקא דיברתי על עמלאוהביה
אלה על צד כזה שכאילו בגלל הרצון תמיד לעוד,
קצת כזה מתבכיינים על מה שאין במקום באמת ללכת על זה ולשמוח בכל מצב נתון שאנחנו נמצאים בו, אבל בגדול את ממש צודקת פשוט קשה קצת עם כל האורות האלה שאין להם ביטוי אולי באמת צריך להגדיל את הכלים.
וממש תודה על התשובות
וברור שאני חושב שצריך נתינה הדדית, בכל דבר, וכן יש לי מה לתת (אני חושב😳) אבל בעבר קצת הרתיע אותי המחשבה על זה שאני כן רוצה מישהי ממש תורנית ואני כזה קצת פחות, אולי זה סתם אגו גברי כזה😅 היום זה דווקא הפך לרצון.
ואי ארוךךךך... קשה לעקוב חחלב אוהב

אממ

לא, אין כזה דבר דור מפונק. קיבלנו כלים מסוימים שיצרו אצלנו עבודת ה' שונה... 

יכול להיות שפעם העניין של התודה היה יותר קל. אולי היום זה קצת ברור מאליו בגלל השפע ב"ה. לא בגלל שאנחנו מפונקים,

אלא בגלל שאלו התנאים שגדלנו איתם. והעבודה שלנו היא בהתאם לכך... 

לגבי זוגיות, טוב כתבו על זה הרבה פה פעם, זאת לא בררנות, זה דיוק. ואני חושבת דווקא בגלל שעברנו את שלב ההשרדות

אנחנו כעת בדרגה גבוהה יותר שרוצה דיוק פנימי. כלומר יש לנו בכלל את האפשרות להתדייק לבפנים. (מקווה שאני לא מחרטטת...)

 

 

אגב נראלי כדאי לך לפתוח בלוג חח.. באמת.. יש לך הרבה תובנות בעבודת ה' ואיך זה משתלב עם החיי יומיום. זה חשוב. וזה מעניין גם

 

לגבי שתי השאלות שהכנסת לשם חח

1. ביום יום אני גם פתוחה כמעט כמו בפורום.. אז מבחינתי אין הרבה הבדל. אבל כן לפעמים צריך ללמוד גם לשתוק ולא לחשוף הכל.

2. מעדיפה מישהו ברמה גבוהה ממני או באותה רמה (מינוס פלוס לא שבאמת יש לנו הבנה באיזה רמה כל אחד...). אגב אני חושבת שגם מבחינה רוחנית זה עדיף כך. 

 

וכל התפילות.. ואוו

אני חושב שאני תופס מה את אומרתאוהביה
ואת דיי צודקת ואני גם מרגיש צורך לדיוק הזה, אבל עדיין קצת תקוע לי על כמה יחס ומקום אני צריך לתת לזה, כאילו בכל זאת יש דברים שנכתבו לדורות או לפחות לדוגמא.
ולגבי הבלוג אני חושב שאני קצת פחות מרגיש כמישהו שיכול לכתוב לציבור תובנות, פה פשוט הכרתי שאנשים ממש נחמדים ומחכימים אז לפעמים נחמד לשתף מחשבות/תסביכי עבודת ה' 😅
ומלא מלא תודה
בשמחהלב אוהב


קצת ארוך אבל שוהאוי טאטע!
בעיני לפחות
"מתחלת הבריאה ראוי היה טעם העץ להיות גם הוא כטעם פריו. כל האמצעים המחזיקים איזו מגמה רוחנית גבוהה כללית ראוים היו להיות מוחשים בחוש נשמתי באותו הגבה והנעם, שעצם המגמה מורגשת בו כשאנו מציירים אותה. אבל טבע הארץ. התנודדות החיים, ולאות הרוחניות כשהיא נסגרת במסגר הגופניות, גרם שרק טעמו של הפרי, של המגמה האחרונה, האידיאל הראשי, מורגש הוא בנעמו והדרו, אבל העצים הנושאים עליהם את הפרי, עם כל נחיצותם לגדול הפרי, נתעבו ונתגשמו ואבדו את טעמם. זהו חטא הארץ, שבעבורו נתקללה כשנתקלל גם האדם על חטאו. וכל פגם סופו לתקון. ע"כ מובטחים אנו בברור, שיבאו ימים שתשוב הבריאה לקדמותה, וטעם העץ יהיה כטעם הפרי, כי תשוב הארץ מחטאה, וארחות החיים המעשיים לא יהיו גורמים לחוץ בעד הנועם של האור האידיאלי, הנתמך בדרכו ע"י אמצעים הגונים, המחזיקים אותו ומוציאים אותו מן הכח אל הפועל. התשובה עצמה, המזרמת את הרוח הפנימי, אשר נטבע במצולות תהום של ההעדר והפך המגמה האידיאלית ע"י נתינת רוח לרוח הצדק, שנתן בתחלה במועקה, תתן עז . לרוח האידיאלי לחדור בתקפו גם בחלקי כל המכשירים הרבים, ומכולם יוטעם טעמו של הזיו המגמתי, ולא ישא עוד האדם חרפת העצלות בדרך החיים האמתיים".(אורות התשובה ו, ז)

ולשאלות
בחיים האמיתיים אני הרבה פחות פתוח, אני נפתח איפה שאני מרגיש שיש מקום שיקבל ויכבד ויכיל וכשנכנסתי לפה וראיתי שהאנשים פה כאלה ומדהימים אז באופן טבעי נפתחתי... וברור שיש צד שיותר קל לשתף באנונומיות מסוימת
ולגיטמי אבל היא צריכה להרגיש שגם אתה דוחף אותה ותורם לה ומעליה בדברים מסוימים לפחות בעיניה, שיהיה הדדיות
תשמע,אוהביה
לקח לי כמה פעמים לקרוא את זה עד שבפעם הרביעית פשוט🤯
חחח עכשיו הדיבור הזה יתקע לי זמן מה בראש
מטורף מה שכתוב שם, חייב לחפש את הספר הזה!
אני אוהבת מאוד את הפסקה הזאת!!!אביול
וואו...אוהביה
לא ציפיתי שאשכרה למישהו יהיה כוח בכלל להתחיל לקרוא את זה חחח...
קראתי את כל התגובות, כל אחת יותר מחכימה ומקסימה מהשניה, כולכם פשוט אלופים!!
בעזרת ה' אשתדל להגיב לכולם.

קראתיאילת השחר
ועלו בי מחשבות בעקבות הדיבור הזה, כרגע אשאיר אותן אצלי.
רק רציתי להגיד תודה על השיתוף הפנימי הזה.
מקווה שיצא טוב מזה🤐אוהביה
וממש תודה לך
חח מצחיקיואב1

מצחיק שדיברת על זה שבדור הזה אנחנו פחות סבלניים, יותר לחוצים ומפונקים. קוצר רוח. 

ורוב התגובות הם בסגנון "אין לי כח לקרוא את הכל" חח

(גם אני לא קראתי הכל)

לפחות תעריך את זהוהוא ישמיענו
שהוא באמת השקיע והקדיש כל כך הרבה זמן (גם) בשבילך כדי לכתוב את כל זה. כן, הוא יכל גם לא לחלוק איתנו את תחושותיו, אם הוא היה איגואיסט והיה שומר את הכל לעצמו.
אז לפחות תגיד לו תודה, כי גם לך אף אחד לא חייב כלום. כתבת לו פה בצורה לא מכבדת ואפילו די מזלזלת
התגובה אבל נשמעה קצת פחות מפרגנת... להיות דוגרינפש חיה.
זה טוב
השאלה מתי וכמה .
מה הקשר לא הבנתינפש חיה.
נראלי שלכתחילא אם מישהו קורא תוכן והוא מתחבר אליונפש חיה.
התגובה תהיה מפרגנת, לא?
בלי קשר לאורך שלה ולקומבינציות אחרות.
לאט לך, אף אחד לא מתווכח, זה הגיוני שכל אחד קורא מה שרוצה.נפש חיה.
סך הכל כתבתי שמי שמזדהה עם התוכן (הארוך, אחרי שהוא קרא אותו כי זה היה מעניין) יגיב בפירגון


בעיניי
אין שום סיבה אמיתית לבקש מאנשים לתמצת את דבריהם (שנכתבים בלהט בדרך כלל, והכתיבה לוקחת זמן כמו גם הניסוח) רק כדי שלאחרים יהיה יותר קל/נוח .
נסכים לא להסכים?נפש חיה.
נראלי שהמבט שלך שונה מהכוונה האמיתית של הכותב.


מוזמן לשאול אותו למה הוא מתכוון.
ולשמוע את תגובתו לטענותיך.
אני לא מעריך בכלל אנשים שמשתמשים באמתוהוא ישמיענו
*הסובייקטיבית שלהם* כדי לפגוע באנשים. המרחק בין האמת לבין הלבנת פנים הוא גדול מדי.
תשאל את עצמך למה כתבת מה שכתבת

לא כל מה שאתה חושב אתה צריך לכתוב. לא סתם חז''ל מעריכים יותר את השתיקה

זה נתן לך משהו לכתוב את זה פה? אם אתה רוצה תפנה אליו בפרטי. כשאתה כותב פה זה יכול לפגוע
אז לא הבנתוהוא ישמיענו
אני לא מנסה להלבין את פניך, מהסיבה הפשוטה, שלא כתבתי בגללך- כתבתי בגללו. כדי שהוא לא ייקח את הדברים שלך קשה. ונזהרתי להגיב לך בעדינות יחסית לתגובה הטבעית שלי לסגנון כזה של דוגרי
נו באמת..והוא ישמיענו
יאללה אין לי כח להמשיך ולנצל''ש. אם אתה באמת לא מבין (נשמע לי מוזר) אז תגיד לי בפרטי
המון בהצלחה אח שלי!והוא ישמיענו
עבר עריכה על ידי והוא ישמיענו בתאריך י' בכסלו תש"פ 12:58
מסילת ישרים פרקים כ''ב- כ''ג
וואלהאוהביה
אני לא יודע למה אני לא מצליח להגיב להודעה ספציפית אבל זה מופנה ל- "והוא ישמענו"
אני מעריך מאוד יאח יקר באמת שאשרייך על הפירגון משמח מאוד😁
וגם לנפש חיה ממש תודה תודה על ההשקעה בקריאה והעניין במה שכתבתי (?🤔)
..-..אוהביה
אח יקר, בתגובה לטענותיך פה חח,
א'- באמת לא אתה ולא אף אחד אחר חייב חייב לי משהו ובאמת שלא ציפיתי שממש יהיו אנשים שיקראו הכל או בכלל, וגם ציינתי את זה ניראה לי...
ב'- לא יודע אולי באמת אתה מכיר אותי כמו שאתה אומר אני לא מזהה חח
בכל מקרה לא ניראה לי שהבנת אותי נכון, לא התכוונתי לזלזל בחשיבות בחירת השידוך ולא אני לא חושב ששידוך צריך לבחור כמו חטיף...
פשוט כמו להרבה אחרים גם לי יש הרבה מהמורות בנושא הזה ובכלל בעניין עבודת ה', ומה שבסך הכל כיוונתי אליו זה לשתף תחושות ולבטים שלי וגם קצת להביע דעתי, וכן גם אם בסוף החלטת לקרוא ולא התחברת זכותך המלאה לא להסכים ולחלוק, ויותר מזה אני גם ממש שמח אם היית מתייחס לטענות שכתבתי שם בביקורתיות (זה היה גם חלק מהמטרה) כי בסוף באתי לטכס עצה ולשמוע את דעת הציבור יותר מאשר לתת אחת ולהישמע...
יצא לי קצת מידי מידי ארוך 😅 לא כי אני מחפש לחפור או משהו באמת ניסיתי לתמצת אבל לא היה לי דרך אחרת להביע את המחשבות שלי חוץ ממגילה באורך הגלות🙃
ובכל מצב נשמע שממש יש לך דעה בנושא ואני יותר מאשמח לשמוע אותה במידה ויהיה לך כוח וסבלנות לקרוא את מגילת הגלות שלי חחח😜
שיהיה שבוע אש והצלחה בכל העניינים⁦✌️⁩🙏
חחח האמתאוהביה
שדווקא בזה ציפיתי לקוצר רוח, ותכלס מובן אני בעצמי אחר כך הופתעתי מהאורך😳🤪
לא קראתי הכלהעני ממעש
יפה

ספציפית , אין להשוות את אבותינו, אלינו.
מזדהה עם מה שאמרת על הדור שלנו אבל זה גם הכיהרמוניה
טבעי בהתאם למציאות הלחוצה שאנחנו חיים בה, והמתוקשרת
כל החיים הולכים מהר כל כך מהר ואנחנו מנסים לעמוד בקצב, יש יותר מדי מודעות להכל
אבל המודעות הזאת היא שקר..
הכל זה חיצוני, אנחנו רואים רק את זה ואת הגשמיות כל היום מול העיניים (התרבות המערבית)
יש זעקה פנימית אצל כולם, מן כמיהה כזאת לרוח ולמשמעות בחיים כאלה של שפע גשמי
אבל האמונה הפשוטה, האמתית... איפה היא?
איך אנחנו מתייחסים לאלוהים? גם הדתיים!
האמונה שלנו צריכה לעלות רמה לאיפה שהיא שייכת
לא לאיפה שהקטנו אותה כי התייחסנו לעולם כיותר מדי גשמי ואפילו את אלוהים אנחנו מגשימים (מדברים אליו כאילו הוא איזה ג'יני עם כוחות שאם הוא ממלא את רצוננו הוא אוהב אותנו, ואם לא עושה מה שנראה לנו יואו יואו...
לא זוכרים את עניין ההשגחה פרטית, באמת אבל! שהוא מנהיג את המציאות בכל רגע ורגע ומה שהוא מצפה מאיתנו לעשות זה רק לפעול על פי התורה..! תחשוב איזו הקלה... כמה אחריות זה מוריד ממך, דברים שחשבת שאתה מחליט... מקרים שכעסת... זה ה' שעושה הכל לטובה רצה!
ושהוא כל יכול! שהוא יכול לעשות הכל- כן, גם ניסים של ממש, ולהפוך את המציאות אם נתפלל אליו! מתוך אמונה שהוא אכן בעל העולם.. וכו...)

אם משווים לפעם- אז הייתה מציאות גשמית לא קלה, עובדים קשה להביא לחם, הכל פרימיטיבי אולי
אבל גם לגיטימי להאמין באל שאתה תלוי בו. לנו יש הכל ואנחנו ''שולטים'' יפה על החיים שלנו.
מי זה אלוהים? למה שהוא יתערב?
לדעתי לפעמים אנחנו נופלים בפח הזה של לחשוב את מה שרוצים שנחשוב, והכפירה חדרה אלינו מכל הסדקים שרק נשארו.
לא! בואו נתרומם! בואו נרים את האמונה שלנו ולא ננסה להיות דתיי מחמד וללכת עם הזרם! בואו נשקיע במה שחשוב, לא נסחף מתחת למסווה הזה של מה ש"נאור" בעיניהם. אנחנו כבר שטופים ומשם הדיכאונות, ההתאבדויות ושאר הצרות של הדור. אני לא אומרת, זה קשה מאוד, אבל הלוואי שניקח לתשומת לבנו ונפסיק להישאר בפוזה של החיפוש, של הקריאה שלא נענית לנו, של החיפוש אחרי ההיגיון והמשמעות. אם רק נזרוק קצת את השכל וניתן באמת למלך לשלוט.

*רק הערה קטנה, דיברתי מנקודת המבט שלי, אני יודעת שזה לא על כולם נכון אבל השתדלתי לדבר על הלך הדור.

**בתור בת אם הייתי מוצאת בחור שיש לו מידות טובות ולב טוב, אבל הוא לא ברמה רוחנית הכי גבוהה- הייתי מתחתנת איתו
גם רחל התחתנה עם ר' עקיבא. מידות זה הכי חשוב.
וכמובן שהייתי מנסה לתמוך ולעודד אותו נגיד ללכת לשיעורי תורה ולהראות לו התלהבות והערכה על דברים שהוא עושה אבל זה בתיאוריה, אני יודעת שזה לא הכי פשוט...
באמתאוהביה
נהנתי לקרוא את הדברים שלך...
דיבור של אמת, מסכים לגמרי!
העניין הזה שהכל ניהיה כל-כך מורכב ובאוויר כולל האמונה בה' שהכל מצטייר טיפשי ובצורה של מקל וגזר וההשוואה לפעם שהכל היה בעמל ובזכות זה האמונה היתה פשוטה יותר ולנו שיש לנו הכל, אנחנו פשוט חושבים שהכל זה בידנו...
חבל שקשה כל-כך בדורנו לחבר את התורה והאמונה לחיים באמת...
בעזרת ה' שנזכה כל אחד ואחד להתבטל לגמרי לה' יתברך בלי מסכות וכיסויים!
אמן. ותודה!)הרמוניהאחרונה
הדבר הכי קשה בעולםהפי

סתם הגזמתי, זה לא הדבר הכי קשה בעולם... אבל כן יש בזה מן התסכול

לסיים קשר רציני עם בחור שהוא באמת זהב טהור, ואז למצוא את עצמך שוב בעולם של הרווקים והרווקות... איך עושים את זה בכלל??

פתאום מרגיש לי שכל הגברים לא ברמה שלו.

לא באופי לא בנראות לא באצילות

יש בזה משהו שקצת מלחיץ אותי.

לא יודעת אם זה תקין, אבל יש בי קצת געגוע אליו, למרות שבתוך הלב אני כבר מרגישה שזה היה או חתונה או ביי וטוב שזה ביי

וזה הופך את זה ליותר מסובך שהוא עדיין רוצה

באמת שלא סתם צחקו אשכרה קריעת ים סוף

דמט אני לא בנויה לשטויות האלה

כאילו מציעים לי ובראש שלי עובר.. למה לנסות בכלל

הכי תקין בעולם!!advfb

סימן שהלב פועם ומרגיש,

גם זה בסדר אם יש געגעוע, השאלה האם זה מנהל אותך

דהיינו - שאתה מקבל הצעה והמחשבה "וואו זה לא יהיה כמוהו" עוברת בראש זה סבבה, השאלה עד כמה את מאמינה לאותה מחשבה ועד כמה היא תופסת מקום בלב שלך. אם זה רק עובר אבל את יודעת שאת רוצה להתקדם וזה, אז הכל טוב.

אם את רוצה שכרגע זה תופס מקום בלב, גם הכל טוב, תחכי קצת זמן ותראי אם זה נרגע..

בירור בצניעותחצלה

היי אשמח ממש לשמוע מנסיונכם מה הייתם עושים.

ביררתי הצעה ממש מעולה, נשמע שבחורה תורנית מבית תורני, החברה בטלפון אמרה לי כן היא דוסה, צנועה וכו וכו.

אני מגיע לדייט וקולט שהיא עם שרוול מעל המרפק, לא קצר קיצוני אבל מעל. לא שופט ולא שום דבר, מדבר רק מהנקודה שלי.

חשוב לי שאישתי תהיה צנועה עפ ההלכה, בזה אני בטוח. ואני לא יודע כל כך מה לעשות עם המצב עכשיו. לדבר איתה על זה ולהגיד שזה מפריע לי ? נראלי יכול לפגוע בה.לפסול על זה בלי להבין מה עומד מאחורי זה? נראלי חבל.

מה אתם הייתם עושים?

בנות - זה בסדר שידברו איתכן על זה? ואם כן, איך?

מן הצניעות לנצחיותNachman Wilhelm

אדריכלות של נצח: צניעות, גבורה וקדושה בעידן החומר 

בעולם המודרני, "עבודת האלילים" כבר לא עשויה מאבן – היא לבשה צורה חדשה של פולחן הגוף, דחפים רגעיים ומיניות מוחצנת. המציאות הזו מעמידה אותנו בכל יום מול ברירה חריפה: האם להיסחף אחר הזמני והחולף, או לבנות חיים עם איכות של נצח?

חז"ל לימדונו: "אין אדם עובר עבירה אלא אם כן נכנס בו רוח שטות".

הכניעה לפיתויים, למכשולי הראייה ולתאוות אינה אלא תעתוע רגעי של הדמיון, "רוח שטות" ילדותית שמפילה גם חכמים גדולים. הגיבור האמיתי הוא מי שעומד בחוסן מול הזרם, בדיוק בדרכו של יוסף הצדיק שהוכיח שמירת ברית וטהרה מהי.

התורה והמצוות הן "הקוד הגנטי של הנצח". הצניעות והקדושה אינן באות לצמצם אותנו – הן הדרך היחידה לתת ליופי הפנימי של הנשמה להאיר. בכל פעם שאתה בולם דחף, מנצח את רוח השטות ושומר על העיניים והמחשבה, אתה מתעלה ודבק בבורא.

העולם הזה הוא המעבדה שלנו, והגשר הוא הזמן. אל תיתן לימים לעבור ככמות כבויה – צבע את הרגעים שלך באיכות אינסופית. שמירת המרחק והאצילות מביאות איתן שלום בית, שלוות נפש וברכה בעולם הזה, ושכר נצחי ואין-סופי לעולם הבא. 

אל תבחר ברגע חולף, תבנה אדריכלות של נצח.

רווקות אם יכולתן לקבל דבר אחד בתקופה הזאת מה היה?ראומה1

בתקופת חיפוש הזוגיות.

קריזה לא?בנות רבות עלי

פניתי לרווקותראומה1

אהה חח... כן... סליחה. לא התכוונתי להפריע. כמובן.בנות רבות עלי

מקפיצה♡♥︎♡♥︎ראומה1

תשובת הצ'אט - רווקבחור עצוב

  • שיהיה גבוה, אבל לא שחצן.

  • חתיך, אבל שלא יידע שהוא חתיך.

  • חכם, אבל שלא יתקן אותי.

  • עשיר, אבל שיהיה עניו.

  • תורני, אבל שלא יהיה "כבד".

  • קליל, אבל רציני.

  • מצחיק, אבל שידע מתי להפסיק.

  • רגיש, אבל גברי.

  • גברי, אבל מחובר לרגשות.

  • ספונטני, אבל מתכנן הכול מראש.

  • כריזמטי, אבל צנוע.

  • מנהיג, אבל שייתן לי להוביל.

  • אוהב לטייל, אבל גם אוהב להישאר בבית.

  • ספורטאי, אבל שלא יהיה מכור לחדר כושר.

  • בשל רגשית, אבל עם נשמה של ילד.

  • חברותי, אבל שלא יהיו לו יותר מדי חברות.

  • שיהיה לו תואר.

  • רצוי שניים.

  • ועדיף שגם יעשה מילואים בלי להתלונן.

  • שיהיה לו עסק מצליח או עבודה בהייטק.

  • אבל שיסיים לעבוד בארבע כדי להיות עם הילדים.

  • שיאהב ילדים.

  • אבל שלא ייתן להם מסכים.

  • שידע לבשל.

  • ושלא יעשה מזה עניין.

  • שיקום מוקדם לתפילה.

  • אבל גם יישאר ער לדייט עד חצות.

  • שילמד דף יומי.

  • וגם שיספיק לקרוא ספרי פסיכולוגיה.

  • שיהיה מחובר לרב.

  • אבל שיחשוב בעצמו.

  • שידע לרקוד.

  • אבל לא יותר טוב ממני.

  • שיאהב מוזיקה.

  • אבל שלא ישמיע טראנסים באוטו.

  • שיהיה כריש במשא ומתן.

  • אבל עדין איתי.

  • שיזכור כל תאריך חשוב.

  • בלי שאני אזכיר.

  • שידע להחליף גלגל.

  • לתקן ברז.

  • להרכיב איקאה.

  • להבין במשכנתאות.

  • להשקיע בבורסה.

  • ולהוציא את הזבל בלי לבקש.

  • שיהיה עמוק.

  • אבל גם זורם.

  • שידע להכיל.

  • אבל גם להציב גבולות.

  • שיכבד את ההורים שלי.

  • ויאהב את האחים שלי.

  • ויצחק מהבדיחות של אבא שלי.

  • שיהיה בן 29.

  • עם ניסיון החיים של בן 45.

  • והאנרגיות של בן 23.

  • בלי מטענים.

  • בלי אקסיות.

  • בלי דרמות.

  • ועם אינטליגנציה רגשית של מטפל זוגי.

  • וכמובן... כימיה. כי אם אין כימיה — כל השאר לא משנה.

עכשיו אותו דבר לגבריםחושבת בקופסא
עבר עריכה על ידי חושבת בקופסא בתאריך י"ד באב תשפ"ו 20:19

כמובן ג'נרטתי את המקבילה לגברים (חלק חמודים, חלק קצת פספס והייתי עורכת יותר)

שתהיה צנועה, אבל נראית כמו דוגמנית.

תורנית ומשכילה, אבל שאין לה ידע הלכתי יותר ממני.

חכמה ושנונה, אבל שלא תנצח אותי בוויכוח.

זורמת וקלילה, אבל שתקפיד על קלה כבחמורה.

שתפרגן לי מול החברים, אבל שלא תגרום לזה להיראות כאילו היא מחנכת אותי.

נשית וענוגה, אבל שתדע להרים ספות כשמנקים לפסח.

דעתנית ומבינה, אבל שתיתן לי להרגיש הראש בבית.

עצמאית, אבל שתחכה להחלטה שלי.

שתרצה לפרנס את לימוד התורה שלי, וחס וחלילה לא שתפתח קריירה.

שתעשה תואר פרקטי.

עדיף בהוראה או חינוך מיוחד.

אבל שתרוויח כמו בהייטק כדי לשלם שכר לימוד לישיבות.

שתעבוד חצי משרה.

כדי שתהיה בבית כשאני חוזר מסדר ערב.

שתאהב ילדים.

שתגדל שבט של שמונה ילדים.

אבל שלא תיראה עייפה לעולם.

שתדע לבשל כמו אמא שלי.

ושלא תשתמש באבקת מרק.

שתכין חלות כמו במאפייה.

ותלמד את כל הסגולות להפרשת חלה.

שתאהב אורחים בשבת.

ותארח 15 חברים מהישיבה בהתראה של שעה.

ותשמח לשטוף את כל הכלים במוצאי שבת בלי להזעיק אותי.

שתהיה מחוברת לרבנית שלה לתמיכה רגשית.

אבל שתסכים עם הרב שלי בכל נושא.

שיהיו לה אידאלים לתמוך בחצי שנה רצוף מילואים.

אבל שלא תדרוש ממני לגור בגבעה.

שתדע לשיר זמירות שבת.

אבל שלא תשמיע קול ליד חברים שלי.

שתאהב מוזיקה יהודית עמוקה.

אבל שלא תביא לי שירי קרליבך של שלוש שעות.

שתעשה ספורט ותשמור על כושר.

אבל בצניעות ובלי לעשות מזה עניין.

שתדע לנהוג בצורה בטוחה.

אבל שתיתן לי לנהוג תמיד.

שתדע לקפל את הציצית היטב בלי שהפתילים יסתבכו בכביסה.

ותגהץ לי את החולצות הלבנות בלי קמט אחד.

שתהיה עמוקה מחשבתית.

אבל שתסתפק בוורטים פשוטים על הפרשה.

שתדע להכיל את הספקות שלי.

אבל שתהיה יציבה כמו סלע אמוני.

שתכבד את ההורים שלי.

ותאהב את השטויות של אחים שלי.

ותצחק מהווארטים הנאמרים בשולחן שבת של אבא שלי.

שתהיה בת 21.

עם בגרות נפשית של בת 50.

והמראה הרענן של בת 16.

בלי היסטוריה של דייטים.

בלי חפירות של 'לאן הקשר הולך' - שפשוט תזרום עד האירוסים.

ועם יכולת הקשבה של פסיכולוגית קלינית אחרי יום עבודה.

וכמובן... שיהיה ענווה ופשטות. כי אם אין פשטות — איפה כל התורניות?

חחח שיתחתן עם עצמו או עם עץראומה1

ארץ השוקולד

יש שיר כזה

שיתקצר(:אני:)))))

אמונההפי

אגב זו תשובה לכל אתגר

חחחחחהפי

חתן מתוק מדבש*

היי אני עדיין צעירימח שם עראפת

כולנו צעיריםאביעד מילוא

אני חושב שכולנו רוצים לבנות בית ורק מחכים לזה

לא אתה זקןימח שם עראפת

שיעור ד' זה לא צעיר

אם אני זקןאביעד מילוא

לא צריך לקחת אותי כפרוייקט כדי לשדך לי?

לכאורה כןימח שם עראפת

אבל אני כופר וצעיר מכדי להכיר בחורות שיתאימו לך

נע אני סך הכל בן 20.5אביעד מילוא

זקן בעלז. ואולי אתה לא מכיר בחורות שיתאימי לי אבל אולי את הסגנון כן

לתומי סברתי שאתה שיעור ד'ימח שם עראפת

את הסגנון ודאי שאני מכיר, אבל את הבחורות לא

היית קרובאביעד מילוא

מתחיל שיעור ג'

להכיר בנות בסגנון זה כבר משהו אחר. השאלה יותר מי יכול לעזור לי להכיר

אכןאביעד מילואאחרונה

אני נאלץ לבשר משהו לא כ"כ טוב ( בקטע קליל כן ?)מוקי_2020

אם עכשיו קשה לכם והמון סימני שאלה וכל האונליין והוואצאפ והרשתות החברתיות

אז קחו בחשבון שעוד 30 שנה, לכל אחד יהיה חבר רובוט עם בינה מלאכותית, ששום בן או בת זוג בעולם יוכלו לנהל שיחה אפילו קצת קרובה לרמה שלו.

תחשבו על השיחה המושלמת. הכל מדוייק, גם האי דיוק יהיה מדוייק.

לדבר הזה יהיו השלכות עצומות על התא המשפחתי..

איך למה וכמה ? אין לי מושג.

אבל העוצמה תהיה גבוהה מאוד. השינוי יהיה גדול מאוד.

אני לא בטוח שאנשים מפנימים את השינויים שבדרך.

לכן....אההמ אההמ...

אני מבקש מכולם, להזדרז ולהקים תאים משפחתיים כמה שיותר מהר,

אני פונה בעיקר לנודניקים שיכולים להקים את זה כבר מחר בבוקר ואין להם שום מגבלות אמיתיות. כלום. הכל בראש אצלם.

מאלה אני הכי מאוכזב. לא רוצה להלחיץ אבל זה על גבול חיל_ _ ה _ _ . זה לא בסדר.

בכל מקרה ברגע שגברים (שהם למעשה ילדים) יתקלו ברובוטיות של 2035, המצב יהיה הרבה הרבה יותר מורכב.

תקימו כבר השבוע תא משפחתי. תגמרו עם זה וזהו. די. מספיק.

אני מבקש שתקחו את ההתראה ברצינות,

כמו התראה על טיל בליסטי איראני שבדרך אליכם ואתם באמצע שום מקום ואין לכם מה לעשות,אז אתה ממשיכים ללכת ולהאזין למוסיקה באייפון

כי אתם יודעים שהשם איתכם והוא ורק הוא מחליט מתי הסרט מסתיים וזה לא הגיוני שזה יהיה בגלל טיל בליסטי,

בטח כאשר אתם נותנים מעשר כל חודש לנזקקים באמת ולא מחליפים מעשרות בין חברים כדי לסמן וי.

תודה על תשומת הלב, למרות שאני מודה שהייתי עוצר כבר בכותרת ולא נכנס לתוכן,

אבל אתם עשיתם את זה. כל הכבוד.

לדעתי ברור שאדם עדיף על רובוטארץ השוקולד

לא הייתי חושש מזה לשניה

אני חוששת אפילו לתת לו משהו לעשותנחלתאחרונה

במקומי; שיר או סיפור וכו'. חוששת שהוא יעשה זאת טוב יותר.

ולזה אני לא מוכנה. באמת רוצה להאמין שאף פעם לא

יוכל להחליף את האדם, את היצירתיות האנושית.

אחרת, מה אנחנו עושים פה בכלל?

לא מטריד אותי,חתול זמני

מהסיבה הפשוטה שאיני אוהב לנהל שיחות.

פלוטרכוסנקדימון

הרימו כוס לחייו ואמרו: "ומה עלינו לספר למלך על אודותיך, זנון?".

"לא כלום", השיב להם, "מלבד שישנו איש זקן באתונה שיכול לשתוק בשעת משתה".

"על הפטפטנות", פלוטרכוס.

מסכימה.נחלת

כוחה של מילה טובהמוקי_2020

(מיועד לכל המינים, רשום מנקודת מבט זיכרית, כי אני זכר )

מה תעדיפו יותר מתוך 2 אפשרויות.

אפשרות 1 :

בת זוג שתעגל פינות כשהיא תביע את דעתה בחיוך ונועם לגבי דברים שהיא מספרת לך, כדי לא תפגע, לא תכעס או לא תתעצבן

( גם דברים שלא קשורים אלייך אלא גם אליה או לאחרים)

אפשרות 2 :

בת זוג שתגיד הכל דוגרי, אמת טהורה, בצורה הכי ישירה. בלי לעגל. בלי לטאטא. כשאתה הולך לישון אתה יודע בדיוק מה היא חושבת באמת.אין משחקים. אין הפתעות.

עכשיו אני כבר מכיר את המגיב בתגובה השלישית שירצה מישהי שהיא גם וגם

והיא תדע מתי להיות ככה ומתי להיות ככה כאילו היא AI מהלך עם הוראות הפעלה.

אז זהו שבשאלה הזו אין כזה פטנט.

לכן, צריך לבחור מבין 2 האפשרויות כדי להבין מה תעדיפו יותר 1 או 2 .

תדמיינו שתקבלו 100% כזו לכל החיים ואז תענו.

גן עדן רוחני עוד בחייכם, לעונים

לא הבנתי למה אי אפשר גם וגםהפי

ברור שאפשרות 1חושבת בקופסא

טאקט ויכולת להתאים את עצמך לסיטואציה שאתה נמצא בה היא נכללת בכישורי חברה בסיסיים.

ברור שיש מקרים שעדיף לוותר על הנימוסים ולדבר ישירות, אבל הרבה יותר מעצבן בן אדם שלא יודע להתאים את עצמו לסיטואציה.

לכל דבר יש מחיר והשלכות (עונה לאלפי המגיבים)מוקי_2020

אוקי,

למשל אם בן אדם "מתאים את עצמו לסיטואציה" ולמעשה נרצה או לא, צבוע כלפי הצד השני,

איך נדע שהוא לא עושה את זה איתנו ?

כי אצל הבן אדם הישיר, עם כולם, נדע שמה שהוא אומר, זה מה שהוא חושב

ואם הוא רוצה "להתאים את עצמו לסיטואציה", הוא לא מחרטט הוא פשוט שותק.

ואם הוא אוהב את הצד השני הוא מחייך לו ואם הוא לא אוהב הוא לא מחייך. הכל ברור. בלי לעגל פינות. בלי צביעות.

אחרי ההבהרה הזו,

איזה אופי תעדיפו יותר ?

גם אני מעדיף בחורה יפה וגם שמאוד אוהבת את המטבח וגם אוהבת מאוד לגדל ולחנך ילדים (ממש אוהבת, נהנית מזה)

אבל מה אני מעדיף יותר ? שתאהב לגדל ולחנך ילדים.

אין לי בעיה שהיא לא תהיה יפה ושלא תאהב את המטבח, למרות שגם אלה דברים חשובים, אבל אם צריך לבחור, בחרתי. ויתרתי.

רואה ? עניתי על התשובה.

עכשיו תורכם (פנייה לנשים וגברים)

מה חשוב לכם יותר ? ישיר כלפי כולם (סותם במקרה שלא רוצה לפגוע אבל לא מחייך ולא מספר סיפורי סבתא)

או...מעגל פינות ? זורם ? ונרצה או לא מחרטט קלות. או זה או זה.

זו השאלה.

שאלה שיש לה תשובה ברורה מאוד וניתן לענות עליה בצורה החלטית,

גם אם זה פחות נח, אבל זה פורום אנונימי, אז אני מאמין שזה אפשרי.

זכיה ב 20 מיליון שקל בשנה הקרובה , לעונים.

חושבת שישיר. זה מעורר אמון. הכן זה כן והלא זה לא.נחלתאחרונה

אני בחור. זה חשבון של אמא שלי. הצעות שהיו תפוסות -יעל11

האם שייך לגבי הצעות שאמרו לי שלא פנויות כרגע, או שבדיוק קיבלו הצעה אחרת, לשאול לאחר זמן מה את המשדך מה קורה ואם פנויה? או שלא שייך?

לענ"ד שייךאשר ברא

גם לדעתי שייךגב'

לברר אף פעם לא מזיקאביעד מילוא

אם אמרו שלא פנויות או קיבלו הצעה אחרתארץ השוקולד

שייך,

סביר מאוד שאפילו לא קיבלו את הפרטים שלך בגלל זה.

לאחר זמן כןברוקוליאחרונה

החברה של אחותי, הפספוס שלי, והלב שעדיין צובטיאיר45

הי, לא יודע אם מתאים לשתף כאן אבל בכל זאת...

אני גר בישוב מאוד קטן אי שם... היתה לאחותי חברה טובה שגדלה אצלנו ממש, ותמיד הדיבור היה היא לי ואני לה... [גם ממנה גם ממני]

בסופו של דבר כל אחד פנה לדרכו... ובאמת שכחתי ממנה עד שגענו לגיל היא לא הייתה הראשונה, אבל אני כן אגיד שלפני שנה ניסינו להציע אבל היא הייתה בוף תקופת מבחנים, מיד אח"F יצאה עם מישהו והתחתנה..

וואלה עבר לי יצאתי עם עוד, עדיין לא מצאתי...

אבל פתאום זה חזר לי בברומנג, לא יודע כל פעם שאני רואה אותה עם בעלה (נולד להם בן)... זה כן עושה משהו בלב...

ובשבוע האחרון פתאום יוצא לי לחושב עליה, ואני בלחץ מזה... מה הקשר שאני חושבב, זה כבר עבר לי.

וגם אני כאילו אומר מה אני ימצא...

בקיצור אני אוכל תסביכים...

אני חושבת שמה שאתה מרגיש הוא די אנושיהפי

לפעמים דווקא כשהאדם כבר לא רלוונטי עבורנו הדמיון מתחיל להשלים את כל מה שלא באמת קרה. הוא בונה בראש מה היה יכול להיות ובקלות מצייר תמונה מושלמת ( מידי) שלא בטוח שהייתה קיימת במציאות.

כשאתה רואה אותה עם בעל וילד אתה לא באמת רואה את החיים שהיו יכולים להיות לכם. אתה רואה תוצאה מוגמרת והמוח באופן טבעי משלים את החסר..

אל תשכח שגם אם הייתם נפגשים אף אחד לא יודע אם באמת הייתם מתאימים. יש הבדל גדול בין פוטנציאל שדמיינו במשך שנים לבין זוגיות אמיתית שנבנת יום יום .

ובעיניי, המשפט שכתבת מה אני אמצא? הוא כנראה הדבר שבאמת יושב מתחת לכל זה. מתי שלי תגיע

אל תיתן למחשבות האלה לשכנע אותך שפספסת את האחת. יכול להיות שהן פשוט מזכירות לך כמה אתה רוצה כבר להקים בית משלך. וגם זה, בעזרת ה' יגיע.

ועם כל מה שכתבתי לי יש כלל ישר שקופץ לי לא להשוות לאחרים תתרכז בעצמך זה באמת הרבה יותר כיף

ואוו נכון מאודיאיר45

זה באמת מה שחשתבי בהתחלה... מי אמר שאנחנו בכלל מתאימים. וזהעבד טוב

רק שבחודש האחרון לא יודע פתאום נכנס למח

בהצלחה(:הפי

צודקת לחלוטין.נחלתאחרונה

אישית, אני מעדיף קסם אישי על יופי.בנות רבות עלי

יש בנות שהן לא יפות, הן פשוט לא. אבל מהדרך שהן מתבטאות, וזה כולל את כל הדרכים האפשרויות (כן, התנא שנה דרך, מצחיק) במיוחד אלו שבטוחות בעצמן. או שאני בכלל מנסה להגדיר משהו שאני נמשך אליו ספציפית ולא יודע להגדיר אותו זו גם אפשרות. אולי, נראות צעירות לגילן אבל מתנהגות כבוגרות? אולי. למעשה אני די נוטה לחשוב שזה אכן זה.

נתקלתי במישהי כזו אתמול והיא עדין תקועה לי במחשבה וזה מוזר. אז בקיצור אם היית אתמול בפתח תקווה בהיפר מור תכתבי לי. סתם.

יפה. התבגרת, החכמת,למדת להסתכל לעומק ולא בחיצוניתפ.א.

ואי לגמרי אחי.בנות רבות עלי

עכשיו מה הקטע?בנות רבות עלי

עכשיו הגעתי לבית אז אני יותר מיושב. שניה רגע עוצר כי נשרף לי האוכל.

אוקי שומעים? אז בקיצור, עכשיו אני פתאום קולט את הפספוס. היא היתה עם האח שלה (בנינו זה הבן שלה אבל אני מעדיף לחשוב שהיא לא נשואה)

קיצר זרקה לו פירגונים בקול .. "מלך מלך!" אני סתם הסתובבתי. נראה לי היא חצי התפדחה למרות שהיא לא מהמתפדחות. אולי מהמפדחות זה כן. בקיצור....

מה רציתי להגיד, חשבו על הסיטואציה שאני מסתובב ואומר לה "יותר ממני?..." מה לדעתכם היתה התגובה שלה? אני אומר הייתה מבקשת את המספר לא שאני משוויץ עכשיו או משהו.

סתם טוב אני רואה שאני שוב מדרדר לכן נעצור כאן. יש למישהו משהו להוסיף?

אתם אומריםבנות רבות עלי

זה בסדר אתה גם ככה מדבר לעצמך אין מה להוסיף . אוקי... הבנתי.

אני הולך.

🤣🤣🤣

תלוי בהומור שלהארץ השוקולד

חד משמעיתהפי

יש מי שיתפסו דבר כזה כהטרדה, או בתחום האפורנקדימוןאחרונה

קשה לדעת.

אולי יעניין אותך