אמרתי למי שהזמינה (ידידה קרובה מהמכללה) שאגיע לחופה ומיד אחזור מיד הבייתה. ציפיתי לריקודים מעורבים משוגעים, כמו נשף מלא בנשיקות. ומה אני רואה? המון מוזיקה, ובקושי ריקודים. כמו שאצל דתיים, סבב ראשון מעגלים, סבב שני כל אחד לעצמו רוקד כמו משוגע, אז אצל החילונים שני הסבבים כמו הסבב השני, רק מעורב, אך בניגוד לתחזיות... הוא פי מיליון יותר רגוע.
אני מרבה לדבר על הבלוף מאחורי סטיגמות, שהיו כלפי בצבא בתור בייניש, שההורים שלי מכריחים אותי להתחתן בגיל 18 עם בחורה שאני לא מכיר, או סטיגמות אצלנו נגד הביצה בגב"ש או כלפי שמאלנים או ערבים, והנה גיליתי עוד אחת.
אני לא רוצה להיתפס כמעודד הליכה לחתונות מעורבות ומחטיא את הרבים. שכל אחד ישאל את רבו, וימסור לו בשמו של אדם אנונימי שכמותי, שבחתונה של בת דודה שלי, חתונה דתית, שמו מחיצה רק בשביל להפריד בין רחבת הריקודים הנשית לבין הגברית, בלי שהרחבה הנשית הייתה מוקפת מחיצות כולה, ומי שישב במקומות מסוימים ראה את כל הנשים רוקדות מול הפרצוף שלו, ויצר מצב בעייתי הרבה יותר מבחינת צניעות מאשר אותה חתונה חילונית לענ"ד (החתונה של הבת דודה שלי חריגה יש לציין). וכמו שבאותה חתונה פשוט עברתי מקום, אפשר גם שם לשבת במקום בו הגב מופנה אל רחבת הריקודים, לדעתי בלבד.
אף אחד לא רוקד סלו צמוד ומתחבק ומתנשק או מרים באוויר אף אחת. אולי כל אחד מרגיש בנוח להשתולל הרבה יותר בטריטוריה של עצמו מבחינת בנים בנות, או שאצל חילונים חתונה היא אירוע הרבה יותר מכונן (אצלנו רק מאותו יום עוברים לגור יחד כידוע), אבל זה המצב. אפילו צילמתי קטע מהריקודים וחשבתי להעלות לכאן, אך יש לי תחושה שהיו מוחקים לי את הקטע וחוסמים לי את המשתמש...
