גם אחותי עכשיו טרמחית וזה באמת בירורים שחשובים לעשות... אפילו שכשישאלו אותך בראיון למה באת לא תגידי בגלל האוכל
בכללי זה מגניב, כי אני שביעיסטית עכשיו, אז אני חווה את כל התהליך מהצד השני..
כל התשובות לשאלות שלך ממש תלויות באולפנא שבה תבחרי ללמוד.
ברוב האולפנות לדעתי יש את המרחב הזה השקט, שאין בו בנות (כל אחת מוצאת את הפינה שלה בסופו של דבר) שכשאת צריכה את השקט של את הולכת לשם, בלי בנות... הבעיה היא שלפעמים מישהי מוצאת אותך שם ואז היא חושבת שאת בודדה ומתחילה לחפור לך
לגבי האוכל - מתרגלים... יש אולפנות עם אוכל סביר יותר ויש כאלה שפחות, אבל תמיד מתרגלים בסוף. גם אם לא, את יכולה למצוא לעצמך את האיזונים. אצלנו באולפנא למשל יש פפשרות לאלאכול בחד"א ולהביא מהבית..
גם השיחרורים, יש אולפנות משחררות יותר ויש פחות. אצלינו אפשר להשתחרר חופשי יחסית, ואצל אחותי הגדולה זה היה די סיפור. את יכולה לנסות להגיע להסכמים עם אם הבית אם את רואה שזה קשה מידי ולא נותנים לך לחזור.
תיק או מזוודה, זה לגמרי העדפה אישית. אי אפשר להגיד מה יותר נוח. אני ספציפית חושבת תיק זה נוח יותר, אבל בהחלט יש הרבה מאוד בנות עם מזוודות.
לגבי המרחק והגעגועים מהבית, את יכולה להיות בחצי פנימיה או בלי פנימיה בכלל (תלוי באולפנה שתיהי בה ובאופציות שיש שם לגבי הפנימיה), ולהיתקשר כל יום. בהתחלה גם תוכלי לנסות לחזור מידי פעם (שוב, תליו בשיחרורים שתקבלי...) ובכלל, בסוף מתרגלים להכל.
ולשאלה הגורלית, בכל מקום יש יתרונות וחסרונות. אם את מצליחה למצוא את המקום שלך, שבו את מרגישה הכי טוב עם עצמך מבחינה נפשית, מצאת את המקום המושלם בשבילך.
מקווה שהצלחתי לעזור ושלא יצא ארוך מידי