בידע שרכשו במדעי המחשב. 

יש פה ושם משרות, אבל למשרת מחקר, הדרישה היא למינימום תואר שני מחקרי. (וגם אז, מספר המשרות בתחום מאוד מצומצם). 

לגבי מקום הלימודים - מבחינת תעסוקתית, עדיף ללמוד באוניברסיטה. 

אם את בונה על קריירה מחקרית, אז גם עדיף להתחיל במקום שבו אפשר לעשות דוקטורט. (מוסדות אקדמיים אוהבים למנות אנשים "משלהם"). 

אם את רוצה מחקר אקדמי, אז קחי בחשבון שהמסלול  הוא: תואר ראשון (3 שנים), תואר שני (שנתיים בתיאוריה, לא מכיר מישהו שסיים בתוך פחות מ-3), דוקטורט (4 שנים בתיאוריה, מכיר מעט מאוד אנשים שסיימו בתוך פחות מ-5), פוסט דוקטורט (לרוב, עושים שניים - 4 שנים) ואז, הסיכוי להתברג באקדמיה עומד על קצת פחות מ-50%. 

כדאי מאוד גם לנסות לברר איפה עומדים להיפתח תקנים ובאילו פקולטות כדי לשפר את הציונים.

כמו כן, צריך להיות פוליטיקאי לא קטן בשביל זה. 

אם אחרי כל זה, מקבלים משרה באקדמיה, אז השכר יהיה נמוך יותר בצורה משמעותית מזה שתקבלי שתעשי אחרי תואר שני. (וגם את זה יש צורך לקחת בחשבון. נקודת המוצא היא שבמקרה הטוב, לעשות דוקטורט יעלה לך חצי מיליון שקלים באבדן הכנסה בתחומים הללו - וזה בהנחה שתסיימי בתוך 4 שנים ותקבלי מלגה יפה מאוד. לא לשכוח שגם בפוסט-דוק, המצב לא משתפר).

זו הסיבה שיש מחסור בתלמידי מחקר בפקולטות הללו.  

צריך להיות ממש "מורעל" כדי לא לעזוב. 

אגב, אם אתה לא אוהבת מחשבים, אז צר לי, אבל אין היום תחום במדעים שלא דורש ידע בתכנות. 

למשל, פיסיקאים שעובדים על נתונים מה-LHC עושים זאת באמצעות root שמצריכה ידע ב-c++.

תיאורטיקנים, בסוף החישובים שלהם, צריכים לייצר סימולציה - באקדמיה עושים זאת עם מטלב או פייתון. 

כל תחום מדעי היום עובד עם מודלים שונים שמצריכים ידע בתכנות והצורך בידע הזה רק הולך וגובר. 

מציע לך קודם כל לשאול עוד אנשים. יכול להיות שאנשים אחרים יתנו לך פרספקטיבה אחרת. 

אגב, יש מסלול של תואר שני+דוקטורט בחמש שנים (בתיאוריה, בפועל, זה לוקח בד"כ יותר) לסטודנטים מצטיינים - אבל זה מאוד קשה להתקבל אליהם. 

לגבי אקדמיה, כבר כתבתי, רק אוסיף שבכל התחומים של מדעים מדויקים, אפשר לעבור בין הפקולטות כל זמן שמוצאים מנחה שמוכן לקבל אותך. (ואולי יהיה צורך בקורסי השלמה). 

אפשר לעבור ממדעי המחשב להנדסת מחשבים למשל, או מפיסיקה למתמטיקה, ממתמטיקה למדעי המחשב וכו'. 

זה לא מאוד נדיר. 

לגבי התעשיה, יש משרות מחקר - אבל זה לא בדיוק מחקר אקדמי, לטוב ולרע. 

כלומר, הוא מוכוון מוצר ולא הוצאת מאמר (למרות שגם את זה עושים לפעמים) - כך שפחות עובדים על הוכחה ריגורוזית ויותר על הוכחת היתכנות בפועל. באופן אישי, אני מעדיף את זה ככה. 

משרות מחקר בתעשיה דורשות כמעט תמיד תואר שני מחקרי - וגם אז, מאוד קשה להתקבל למשרות הללו. לרוב מדובר על צוותים קטנים יחסית וראשי צוותים עם דרישות בשמים (וזה הגיוני - כיוון שאלו תפקידים מאוד רגישים וכל חבר צוות יכול לשנות לחלוטין את היעילות שלו). 

כפי שכתבתי, מדעי המחשב\מתמטיקה\הנדסת חשמל או מחשבים אלו התארים שיעזרו לך להגיע לשם. פיסיקה זו בעיה כיוון שלרוב רמת התכנות של פיסיקאים היא די נמוכה, אבל גם להם יש דרישה אם הם עושים את ההסתגלויות המתאימות. 

אם ביו אינפורמטיקה מעניין אותך, אז זו גם אופציה, רק קחי בחשבון שהסיכוי שתעסקי בתחום הזה, הוא לא גבוה ושאת תרכשי ידע מעניין בתחום נוסף על חשבון ידע אחר שאולי יקדם אותך יותר מקצועית - אבל זו כבר בחירה אישית שלך. 

היו לנו כמה דיונים על זה בעבר, כדאי להסתכל כאן. וכאן. וכאן.

אני מכירה כמה אנשים עם תיאור מאוד דומה לשלך שהלכו למסלול הזה, ומרוצים ממנו - אבל הם כולם המשיכו לתארים מתקדמים.

אבל עם תואר ראשון, העבודה היא בעיקר תכנות רגיל.

תארים מתקדמים נותנים לך את הכלים לעשות תפקידים ביואינפורמטיקאיים.

התחום הולך ועולה לא רק בעולם המחקר, אלא גם בעולם הטיפולי, כמו בתי חולים - אנליזה של בדיקות גנטיות, נגיד.

לגבי עבודה, כדאי לחפש בלוחות דרושים, כמו כאן. כאן יש כמה משרות שיצאו על ידי מכון ויצמן בימים האחרונים.

לגבי מקום לימודים, ככל הידוע לי, אוניברסיטה עדיפה פי מיליון על פני מכללה. יש אוניברסיטאות שאפשר לשלב בהם גם לימודי מדרשה, או גם בנפרד מהתואר עצמו. הייתי פונה לאוניברסיטה ושואלת אם הם היו מקבלים אותך לתואר שני בביואינפורמטיקה לו יש לך כבר ביד תואר ראשון ממכון טל - ואם ידרשו השלמות כלשהם.

בנוסף, הייתי מבקשת לדבר עם בוגרות, ולשאול אותן איפה הן וחברותיהן נמצאות היום. הדגשה: לא סטודנטיות בשנה השלישית, אלה בנות שכבר עובדות.

בינינו, כמתכנתת מחשבים יהיה לך יותר קל למצוא עבודה, בהכנסה יותר גבוהה, בתנאי הייטק. היום התנאים של ביואינפורמטיקאים הכי גבוהים מבחינת השכר בעולם המחקרי, והתנאים הם כמו עולם המחקר - אין את השעות המטורפות של ההייטק, אין מטבח מאובזר, אין כל מיני גאדג'טים וכאלה...

שבשתיים מהן ביואינפורמטיקה מהווה יתרון, כל יתר המשרות פונות ל:

"תואר ראשון במדעי המחשב / ביואינפורמטיקה / מתמטיקה / פיזיקה / סטטיסטיקה חובה"

"BSC/MSC בביולוגיה/מדעי החיים/ביואינפורמטיקה וכדומה" (משרת QA)

"תואר ראשון בהנדסת חשמל / מדעי המחשב / ביואינפורמטיקה/ ביו-רפואה / תחום רלוונטי - חובה, יתרון לתואר שני"

"תואר שני בביואינפורמטיקה / מדעי המחשב / מתמטיקה / פיזיקה - חובה, PhD- יתרון"

"תואר ראשון במדעי המחשב או בביואינפורמטיקה -חובה"

כמו כן, כל המשרות הן במכון יצמן ולא בתעשיה. (השכר במכוני מחקר נמוך משמעותית מהשכר בתעשיה). 

לעבור מנחה 3 חודשים לפני הסוף- אני לא יודעת כמה זה ריאלי.

תואר עיוני, ולצערי באמת אין המון חומר ל-2 מאמרים נוספים. אפשר ל-1. המון זמן התבזבז על כיוונים שלא צלחו.

אני מרגישה שהמנחה חושב שהתחתנתי קטולית עם הבעיה שאני מנסה לפתור. אני כולו באתי ל-4-5 שנות מחקר, לא מעבר. 

גם באמת שהמחקר מייאש אותי לגמרי. אני אמורה ללדת בתחילת שנה ואין כיוון מבטיח באופק. אם אצטרך לעבוד על זה עד לפתרון הבעיה אני עלולה להשתגע באמצע.

ומוסיפה שאפשר לקבל הארכות אוטומטית עכשיו בגלל המלחמה..

בכל מקרה לא הייתי מוותרת, הייתי מנסה לראות איל אפשר כן להוציא מזה בחודשים הקרובים דוקטורט, את לא צריכה שלושה מאמרים אלא עבודה בהיקף של שלושה מאמרים

מניחה שיש לך וועדה מלווה, אולי להתייעץ איתם? זה אמור להיות חלר מהאחריות שלהם

בדכ עושים באמצע הדוקטורט ומגישים להם מסמך. רוצה לכתוב לי בפרטי מאיזה אוניברסיטה את?

אם את לא זוכרת, יכולה לשלוח מייל לרשות לתלמידי מחקר אצלכם

לי התואר השני לקח זמן רב, כך שבאמת לפעמים דברים מאתגרים ממש ולא הייתי מציע להתייאש אם כי הרמה של שני ודוקטורט לא קרובים.

שולח כוחות מכאן.

תרצי שאפרסם את זה בראשי כדי להשיג עוד תשובות?

והרבה דירות שותפים.
 

בלוד יש כפר סטודנטים.

ברחובות יש כפר סטודנטים.

מניח שיש גם מעונות בבר אילן, לא יודע איך הם.

אוכל לחפש פרטי קשר לכל השלושה למי שרוצה, מוזמן לפנות בפרטי.

ממה שהבנתי

הרבה דתיים גם

ייתכן מאוד שאפשר לגור שם גם בלי ללמוד באריאל

שווה לבדוק

זה אחלה שאלון.

רק סתם מעניין להבין  מה ההבדל בין השכלה אקדמית מלאה (בטעות-נפוצה כתבתם אקדמאית), ובין תואר אקדמי.

שלום לכולם!

אנחנו עדיין בשלב איסוף הנתונים ומחפשים גם אנשים שיש להם לקויות למידה (דיסלקסיה / דיסגרפיה / דיסקלקוליה).

האם יש בקרבתכם אנשים עם ליקויי למידה אשר הגיעו לגיל 18 והם ירצו להשתתף במחקר?

תודה רבה לכל מי שרוצה לעזור או שכבר עזר.

יום נעים ורגוע. 

נ"ב, אשתדל להעביר את השאלון בקבוצת שאלונים.

שלום!

אנחנו צריכים עוד 22 אנשים עם ליקויי למידה (דיסלקסיה / דיסקלקוליה / דיסגרפיה).

תודה רבה על כל עזרה אפשרית.

מאחלת יום טוב ורגוע.

אפילו אם אתם סתם דילגתם על המסרון שלי ולא הגבתם אליו בשום צורה אני לא יאחל לכם "יום גרוע". תשמרו על עצמכם. 

למעשה השאלון לא צריך לקחת 30 דקות, והוא לוקח הרבה פחות זמן.

כדי להתחשב באנשים שקשה להם לקרוא ולמקד קשב ציינו שצריך למלא את השאלון "במשך 30 דקות".

כלומר, מותר לקחת עד 30 דקות. 

אני רציתי להדגיש כי את/ה כעונה על השאלון יכול/ה לקחת לעצמך עד 30 דקות לענות על השאלון, כדי לא למהר לשום מקום ולא להילחץ שהזמן יגמר.

אנחנו צריכים עוד 21 אנשים עם לקויות למידה! תעזרו להגיע למטרה ולסיים את התואר ראשון בהצלחה.

בבקשה אל תלחצו השאלון הוא קצר, אנונימי, ואתם יכולים לפרוש ממנו בכל רגע.

תודה רבה על עזרתכם ותודה למי שכתב לי.

יום טוב לכולם.  

תעזרו לנו לסיים בהצלחה את תואר ראשון.

תודה רבה. יום טוב.

אני לא יודע באיזו רמה זה קריטי.

מתמטיקה זו אותה מתמטיקה.

מדעים זה אותם מדעים.

לשון ואזרחות זה כלל ארצי אני מניח.

חינוך מיוחד אני משער שלא אמור להיות קשר השקפתי

נשארת עם תנך ותושבע ואולי אנגלית אם זה הכיוון שלך אין לי מושג כמה זה קריטי  ההבדל ביניהן, אני לא למדתי בהן מעולם אבל אתה יכול לקרוא מאמרים שהם מוציאים באינטרנט.

ככלל, אורות ישראל היא מכללה נוחה שמטרתה להעביר כמה שיותר סטודנטים. הלימודים שם בדרך כלל נוחים יותר, אין דרישות מוגזמות וממוצע הציונים יחסית גבוה.

והיפכם בהרצוג - שם יש יותר אג'נדה, בטח הלימודים יותר מעמיקים (לפחות ביהדות) אבל גם הדרישות והציונים נם קצת שונים.

מאיפה תצא יותר חכם? לא ערכתי מחקר מסודר, אבל ההנחה שלי ביחס למכללות לחינוך, זה שאין קשר בין חוכמתך לרמה וסגנון הלימודים שלך. אם אתה חכם וסקרן - תתפתח בכל מקום, וכן להיפך.