איך תמיד חוזרים לכאן זה משהו. מרוקנים. חולים. שבורים. חוזרים לכאן. אלוהים כמה קשה לנו בחיים, וזה עוד כלום.
מה כבר ראית, ואני עומדת להתפרק. ולהבנות. ולהתפרק.
כמה כאב שבוי ברגעים האלו שיש יותר מדי שקט. קצת יותר מדי קור, ויותר מדי אנשים לרצות ורק לזכור.
כמה בזיונות. כמה רצונות. כמה חפרנו בידיים כדי להשיג. מי שנותנים לו תמיד ישאר מהמקבלים. ואני רוצה להשיג בעצמי. ולקבוע יעדים.
טיף
טף
טיף
טף
Fucked silence
I'm supposed to be sleeping now. But God has other plans.
Please someone stop these damn drips.
Or I'll freak out
.
.
.
.
די לי מלאהוב אותך,
די לי מלאהוב אותך
די לי מלהחזיק בך
לעזאזל די לי מלכאוב
