(ברוך דיין האמת)

מהרגע הראשון כך תפסתי את זה וכנראה בחרתי לתפוס את זה ככה גם הלאה.

מה שכן, הבנתי שעכשיו הוא לא מוגבל לגוף, כמו שלי יש חלק נפשי חופשי ולא מוגבל לגוף, אני יכולה להתחבק איתו בנפש, נפש לנפש.
שמתי לב שכשאני לומדת חסידות הנפש שלי מרחפת בלי לשים לב ואני מרגישה בחינה של יחד

זא שמעכשיו אני צריכה להיות בבחירה לרומם את המחשבה כדי להתקשר איתו. לא להיות שקועה במחשבות נמוכות קונקרטיות על כאן ועכשיו על חסר, כי אפשר באותו מצב להיות במקום אחר לגמרי, איתו.

אוף. ברוך דיין האמת.

לא כ"כ מכיר את המציאות (של סבא וסבתא)