ליד מקבץ נדבות
אחד שישן ברחוב
הוא התקרב אלי
ושאל
מה את רואה?
הרמתי את הראש
ראיתי אמא עם ילד,
ראיתי זקן וזקנה,
ראיתי חבורת נערים ,
ראיתי תייר,
ראיתי בחורה
ועוד אחת.
עניתי לו
אני רואה אנשים.
הוא חייך
חיוך רחב עם שם עקומה
והתקרב עוד יותר
זה מה שאת רואה?
נו באמת
את יודעת מה אני רואה?
אני רואה עולמות
עולמות מהלכים על שניים.
הוא הצביע על קודקודו
את רואה את זה?
בפנים יש עולם שלם
וגם אצלך שם בפנים.
עולם שכל אחד יוצר לעצמו
וכולו סב סביב אותו
בן אנוש.
יקום אינסופי
שנמצא בתוך כל אחד.
נו באמת, ילדה,
איך אפשר לפספס כזה דבר?!
