(באמת בלגן. לא מצפה שתבינו משהו)
פשוט תפסיקו לשאול, טוב? די לשאול איך היה היום, כי כלום לא משתנה, ודי לשאול על כל שאר השטויות שלהם. זה לא שאני לא מספרת כי אני לא רוצה, פשוט גם לי אין מושג. אני באמת לא יודעת מה קורה או למה זה ככה.
התבטל השיעור של מחר, מצד אחד זה אומר שעה וחצי יותר לישון, מצד שני זה אומר שלקום בבוקר יהיה הרבה יותר קשה, כי אין שום סיבה אמיתית לא להישאר עוד כמה דקות, ועוד כמה. נמאס לי מהקטע הזה של להתעורר עם כאב ראש ובלי כוח לקום, ואל תגידו לי שככה זה חורף ואף אחד לא אוהב לצאת מהפוך. כי אני יודעת שזה לא הענין. (הענין די ברור, כן? זה שלא בא לי להיות *שם*, ורק לחכות שהזמן יעבור. מצחיק איך אני מבטיחה לעצמי כל פעם מחדש שאני לא רק אחכה שיגמר, ומתיאשת יותר מהר מכל מה שיכלתי לדמיין)
ופשוט מיאש הדבר הזה. יום אחד זה יגמר. ועד אז? ננסה לשרוד איכשהו, למצוא דרך יותר יעילה לשרוף את הזמן,ובעיקר לחכות.
אני חושבת שוויתרתי סופית על לנסות לעבור כרגע, מצד אחד זה מבאס, מצד שני, ממש אין לי כוח לחקירות ולחפירות שלהם שוב 
אז בלגן וזהו.
