•••עיגול שחור
אולי יש מספיק שמחה בשביל כולם,
בשביל הילדות תכולות עניים המיטות לשמיים בעוד דמעה נושרת ונעלמת תוך שניה,
בשביל אנשים בני מאתיים שעדיין לא פיתחו את סוד האושר, האהבה, השמחה.
בשביל אחים מבולבלים שכל כך מתגעגעים לאחיהם שנשאר בן שמונה עשרה.
בשביל אישה שהפילה את תינוקה, בשביל אישה ששכלה את בעלה.
בשביל אישה שלא מוצאת את האיש שלה. בשביל
בשביל כולם, בשביל נער שאיבד את כל משפחתו בשריפה.
אולי יש,
ואני יודעת לפעמים אני קלישאתית כשרוב הזמן אני מדברת רק על שמחה וקשת בענן וכל השיט הזה.

מאז הפיגוע, זה הדרך שלי להתמודד. זה קורה כל יום. האובדן הזה שמפיל אותנו. ולמרות שכל שאומרים לפעמים אסור לדבר על הפיל הורוד שמונח באמצע החדר.
לפעמים צריך לחייך ולהמשיך, להגיד הכל לטובה. גם כשבפנים רע. בסוף מגיע טוב, לכמה שניות.
וגם אם לא, אני לא אדבר על זה בשוטף. כי אז אני אתפרק.
אני אתפרק כמו שאני מתפרקת בספרים, בלילות, בסרטים. בשירים.
בשבת קראתי את הספר על בניה שראל והתפרקתי. נשברתי לחתיכות. ואולי לרוב האנושות זה לא יחתוך את הלב, אבל אותי זה פצע.
זה מן מזוכיזם כזה, לאהוב את הדברים שגורמים לך להישבר ,להיפצע. לראות בלופים סצנות קודרות.

בסופו של דבר אתם תמשיכו לשמוע ממני קשת בענן קלישאות ושמחה וכל השיט הזה.
כי אני רוצה לחיות ולקדש את החיים
וואו.הר ומדבר
עבר עריכה על ידי הר ומדבר בתאריך י"ז בכסלו תש"פ 10:32
את יכולה להשאיל לי קצת אופטימיות כזו?
הלוואי שהיה לי להביאעיגול שחור
מקווה שתמצא בתוכך את הכוחות.
יש לך.הר ומדבר
מקווה.
אני אחפש אותהעיגול שחור
תשתדל לחפש אותה בדברים הקטנים. זה לא מייצר את עצמו
..הר ומדבר
ברור.

ב"ה ביומיים האחרונים היו כמה דברים שנתנו לי קצת כוחות.
ננסה למשוך את הכוחות האלה כמה שיותר.
..עיגול שחור
בעז"ה יהיה טוב יותר.
אל תמשוך אותם יותר מדי, לפעמים טוב להגיע לאפיסת כוחות ולהתחיל מחדש

תעדכן.
..הר ומדבר



כבר עברתי את השלב של אפיסת כוחות. צריך לקחת את הכוחות ולהתחיל לרוץ יותר מהר.
..עיגול שחור
תעשה יעדים, יותר קל לרוץ כשיש מטרה
נגעתדעתן מתחיל

ו-בסופו של דבר אתם תמשיכו לשמוע ממני קשת בענן קלישאות ושמחה
כי אני רוצה לחיות ולקדש את החיים

- - אל תפסיקי

טוב לשמוע.עיגול שחור
אני אשתדל
נתת כחאילת השחר
''זה קורה כל יום. האובדן הזה שמפיל אותנו..."
כמה כואב, ככה נכון.
זה נוגע בכולם כל אחד במקומו ובעולמו.

והרמת פה לפיד אש ענק כתזכורת, שמאיר עמוק ורחוק.
כי אני רוצה לחיות ולקדש את החיים.

תודה על זה, הגיע בזמן נכון.
בשמחה נשמה.עיגול שחור
עשה טוב לשמוע.
(זה מרגיש לי קשור, אולי אני טועה)מזמור לאל ידי

(ואולי, אולי כאב נמשך לכאב...)

 

למות זה כואב? - קהילת חולים ומשפחותיהם

///עיגול שחור
חייהם של בני האדם מורכבים מבחירות רבות.
אבל הבחירה העיקרית היא, אם לחיות או למות.
אם לחיות את המתים, או למות עם החיים. או לחיות את החיים שהם השאירו
יש הרבה סבל בעולם, הרבה כאב. כיעור אחד גדול שגם בו יש הרבה יופי. יש דיסוננס גדול מאוד בין הנראות של דברים למה שהם מכילים באמת.
רוב האנשים שבורים, סדוקים ומחוללים. אבל גם שם אפשר למצוא טוב.
פעם ביפן, כשכד היה נשבר היו ממלאים אותו בזהב, ומשאירים את הסדקים. הקדרים טענו שכלים סדוקים יותר יפים.
גם בני אדם סדוקים יותר יפים. אנחנו מתחילים את הדרך שלנו, כל אחד. ככלי חתום. ולאט הכלי נשבר ונסדק.
וכשהכלי נסדק, האור יכול לצאת
האור יכול להיכנס
אני אומר זאת שוב, חייהם של בני האדם מורכבים מבחירות רבות.
אבל הבחירה העיקרית זה אם לחיות או למות,
תבחרו לחיות את החיים, אלוהים נתן לנו חיים במתנה,
אנשים מסרו את המתנה הזאת כדי שנוכל לנצל את החיים טוב יותר. ולהפוך אותם לאכותיים יותר. תחשבו על כל האנשים שאיבדנו. הם היו רוצים שנחיה.
ואני רוצה לחיות
אנחנו רוצים לחיות.
איך החזרתם ליום את הטעם?רוח סערה
תספרי...
אולי זה יעזור קצת לאנשים עצובים
שלום גם לך,עיגול שחור
שיר יפה בחתימה. Lovely נכון? שיר ישן.

אני לא יודעת אם זה יעזור לאנשים עצובים. פעם כתבתי על זה משהו פה.
אבל זה עוזר לי כשאני יותר מדי עצובה
אז זה מה שחשוב...רוח סערה
וכן זה lovely של בילי אייליש
היא אחת המוכשרות
אני לא יודעת למה אבל החתימה שלך עשתה לי משהו בלב
משהו נוגה כזה וכואב
מצפה לימים טובים יותר
...רוח סערה
I had a rough day. now I have a rough night
קשהרוח סערה
התחושה הזאת.....
..עיגול שחור
This feeling is very difficult, but you have to learn to separate everything. As you have to separate the day and night, and your life must be separated from the life of others. This is how emotions should be separated from one thing and another. Otherwise, eveything gets messy. And we get frustrated and sad. The trick is to know how to take everything in proportion
תיינקסרוח סערה
פשוט יש לי דיכאון כזה... לא יודעת
כמו חרא בלב.... וסליחה על הבוטות
אבל ככה אני מרגישה
זה אפילו לא עצב
זאת מועקה כזאת נוראית
..עיגול שחור
לאט לאט לומדים לנתב את זה. החיים ממשיכים. וצריך להחליט איפה נמצאים, באמת צריך לקחת הכל בפרופורציות. ולהמשיך למקום טוב יותר. את חיה? את נושמת? יש לך בית? משפחה? בריאות? חוץ מזה הכל בונוס. תנסי לתפוס את החיים בדרך שונה. אולי זה יעזור.
בכל מקרה, לילה טוב
לילטרוח סערה
ותודה...
..עיגול שחור
אני חושבת שימים טובים, זה ימים שאנחנו מייצרים בתודעה שלנו. אנחנו מחליטים בסופו של דבר איך לראות כל סיטואציה
זה מאד נכוןרוח סערה
כתבתי פה פעם משהו על זה שאם החצי הראשון של היום הלך מצוין אז אוטומטית בתת מודע נמצאת לי מחשבה שעכשיו חייב ליהיות נוראי
ולצערי זה מה שקורה ולמרות שאני מנסה להשתחרר מזה זה לא עוזב אותי וזה בדיוק מה שקרה לי היום...
בבית ספר היה אחלה ובבית לקראת הערב....
לא משהו בלשון המעטה
אז זה כאילו כבר לא בשליטתי
..עיגול שחור
אני חושבת שזה בשליטתך איך לקחת את הסיטואציה ולהפיק ממנה את המיטב. אחרי שאת עושה את ההשתדלות שלך זה גורם להרגיש טוב יותר אוטומטית, וזה גם קצת מרגיע.
אני מנסהרוח סערה
כנראה אני צריכה לנסות יותר חזק
..אהבה.
איזה נשמה מדהימה. ואוו
∆∆∆עיגול שחור
כואב לי קצת הכל, אני מניחה שאני רגישה ליותר מדי דברים לאנשים ורגשות שגואים ועולים בי. מסתחררים
עומס יושב עלי לופת אותי בחוזקה כמעט חונק, חונק
נשימות קצרות, הלב מבקש לצאת מהחזה והידיים נהיות רטובות לאט לאט המתחילות לרעוד.
אני אוהבת להיות בעשייה שלא נגמרת, אפילו כשהגוף שלי מאותת לי לעצור.
אלוהים, זה מרגיש כאלו מישהו בא ולוקח לי חלק ממני.
לקחו
לי
חלק
ממני.
ואני לא יודעת איך להתמודד
או אם
שבי, תנוחי. תבכי.תשחררי. תצרחי. תשירי...רוח סערה
אל תתני לזה לחנוק אותך.

I've been there.
**עיגול שחור
אלוהים הוא בפרטים הקטנים, אני כואבת את עצמי ואת החולי שטמון בי. טמון עמוק ומסרב לצאת מתוכי. שלוש שעות במיטה נתנו תאוריה ארוכה על התקופה האחרונה. וכמה שהיא מתישה כל חלק וחלק בי, אבל אני עוד ממשיכה.
מותחת את הגבולות. מותחת את הלב. מותחת אותי. מעמידה את עצמי על הגדר.
וכמה כאב טמון במילים היפות, בתאורים אכזריים של אושר בפרוטרוט. וכמה אכזבה טמונה בשיחה מועברת לתא קולי, ורצון עז לנפץ משהו כדי לא לשמוע את הלב מתנפץ על האיברים האחרים.
כפור בחוץ. ואם לכל העולם כפור כאלו אלוהים הנמיך רק בשבילי את המעלות במזגן ואני לא מצליחה להפסיק לרעוד מתחת לשלוש שמיכות.
אולי אני צריכה שיפסיקו לומר לי לטפל בעצמי.
אני צריכה פשוט שמישהו יכריח אותי לישון.
יכניס אותי למיטה ויחבק כל כך חזק

כל כך חזק שבא לבכות.
כל כך חזק שבא להתפרק להישבר לאלפי חתיכות לרעוד ולאבד את עצמך.
כל כך חזק שאולי אני אסכים לעצמי לאבד שליטה. כל כך חזק שהכאב שאצור בתוכי יתנדף.
וזה יפה לומר שאת צריכה את זה. וזה יפה ללחוש לרוח שהיא מותירה אותך לבד.
אבל המילים היפות שותקות. ואנשים מבינים רק כאב. אנשים מבינים רק בכי
הם לא מבינים עניים ריקות וכאב שמאיים להתפרץ לך מבית החזה. תמיד מאיים אף פעם לא מבצע.
קצת כואב לי. ב"ה

(לא חייב להגיב כשאין מה לומר,
לא חייב לומר משהו כשבא לבכות.
לא חייב לסנן מילים
בא לי ____)
(את כותבת מדהים,רצה לאש
ונגעת בי ממש ממש)
...פעם הייתי ניקית

כתבת מדהים

 

 

 

(אפשר לשלוח חיבוק?~)

 

 

..עיגול שחור
תודה.

אפשר
°°°עיגול שחור
זה די הזיה שאני שמה את זה פה. כי זה שבור ובכללי לא מושלם. והפרפקציוניסטית שבי צורחת עכשיו. אבל שתתמודד

אלוהים. זה העייפות. זאת אני, זה אנחנו. זה כבר לא ברור מי אני ומי אנחנו ומה אנחנו עושים פה. עוד לילה. ועוד לילה. ועוד לילה
(היא אמרה שאני צריכה לבקש עזרה)
זה רוטינה כזאת מפגרת שמסתובבת סביבי של כאוס פסיכי שלא נותן לי מנוח.
(היה באלי לצרוח לה שאני כבר אחרי השלב הזה של לבקש עזרה. אני בשלב של האי אמון בעזרה. אני בשלב שאתה מבין שרק אתה יכול לעזור לעצמך. אני בשלב מטומטם. כי שתינו יודעות שהוא לא הסופי.
אבל סתם שירשם בפרוטוקול שרציתי לתת לה סטירה.
חזקה
מאוד
זהו.)
אז המשכנו.
בוא נדבר על הרבה דברים לא קשורים אחד לשני סתם כי נורא מבולגן לי בפנים.
אני אוהבת את השניות האלה ביממה שאני מנותקת ממה שאני מרגישה. שתי שניות אחרי שהתעוררתי. שתי שניות שהוא צורח לי בוקר טוב. שתי שניות של חיבוק מאמא. שתי שניות של את בסדר גמור מאבא.
ופיו אפשר להתחיל את היום הזה.
( היא אמרה לי שאני נראית יותר שמחה בזמן האחרון. וזה יפה. כי מישהו שם לב כמה אני קורעת את עצמי בשביל להיות שמחה.
.)
אני אוהבת לשמוע בטהובן. אני אוהבת לשמוע את אריק. סתם כי זה מזכיר לי ילדות. נורא מוזר שזה מה שמזכיר לי ילדות כשחושבים על זה. אני אוהבת בחוץ.
אני אוהבת אותו. וגם שונאת במקביל
אני שונאת את ירושלים בגללם.
אני אוהבת את רוני
אני אוהבת
אני
( היא שאלה אותי למה אני אוהבת,
אז אני אוהבת כי אני זקוקה לאהבה. כי חוויתי איזשהו אובדן וחשוב לי שאנשים שאני אוהבת ידעו את זה. אני אוהבת, כי אני רוצה ומקווה שמישהו יום אחד יבוא ויגיד לי שהוא אוהב אותי כמו שאני אוהבת אותו.
אני אוהבת כי זה נותן לי אוויר. כי אני אוהבת לאהוב אנשים. קשה לי ככ לשנוא.
זה יותר מדי עמוק לשאול למה את אוהבת.
זה צורך בסיסי בנפש שלי)
אני חושבת שלא זמן לא ראיתי
אז אני אוהבת להרגיש ככה
ואני שונאת כאב כזה
ואני שונאת לשנוא את הכאב הזה כי הוא חלק ממני.
(יש כל כך הרבה כאב בעולם)מזמור לאל ידי
(אני לא מבין איך הוא לא נגמר לפעמים...)














(ואולי, אולי כאב זה רק התנתקות ממנו,
כמו חושך...)
(אל תקראו)מזמור לאל ידי
כאב/כפיר גולן

פעם היה כאב
והכאב רטט וזז
ומתוכו נבעו חיים
והחיים משכו אור
שהלך והעצים
עד אשר ירד
אל עולם המחשבה
ומדממה הפך לחיים

והימים חלפו
ומשברים חדשים נוצרו
והכאב גדל אף הוא
התרחב וטפח למימדים עצומים
ובתוכו נוצרו
מעגלי מעגלים
על ילדה בלי ילדות
וילד שלא יודע לצחוק
על אבא רוצח
ודמעות נוטפות צלקות
על עולם אכזר
ועל רוע שמעתק נשימה
על עצמי ועליך
על כאב הנשמה

וככל שהכאב גדל ותפח
תפחו גם שירו
וממילים רכות נוספו גם צלילים
כמו שלכת וסתיו

עד אשר הכאב
פגש בכאב גדול עוד יותר
כאב שדומם אותו לגמרי
הגוף שתק
הגוף צעק
הגוף בכה
הגוף
הפך גופה

ומתוך השברים
לא נוצרה הארה
לא התאחו הסדקים
והמתים ממש לא קמו לתחייה
נותר רק חור
שגדל ורחב
והשאיר את הכאב
בדד, מפוחד

ומילים של שלטון
נהדפו בהד מחשבה
ומיזמורים ולחשים
נגנזו בסיתרי חשיכה

ודיבור הפך אילם
נמוגו צליליו
ואין אדם ואין אל
שיאירו דרכיו

וניסה הוא דרכים
חדשות
לתעל את כאביו
אך החור נשאר
והמשיך וגנח
ודימם לגמרי
את אחרון כוחותיו.
◼◼עיגול שחוראחרונה
יש דברים יותר קשים מהשתיקה,
ואלה דיבורים סתמיים וריקיים מאדם שכל כך אהבת
(ואתה עדיין אוהב)( הוא פשוט לא נותן לך לומר לו שאתה כל כך אוהב.
אולי כדי לא להאשים אותו.
אולי כדי לא להאשים אותך)
וכבר שבעתי פרידות, ומכתבי פרידה ומריבות. וחרדת נטישה
( וכמה שהכאב מכריע לפעמים
וכמה שהאדישות מכריעה לפעמים
וכמה שחייבים לפתוח דברים
לפני שהם יתפוצצו אחרי שנה של דגירה)
( כמו הקורונה שאחרי דגירה השביתה את סין.)
( מחריד)
(מפחיד)
(בואו לא נפתח עוד חרדות)
(בואו לא)
אלוהים כמה שמבולבל בעולמך להיות.
שאנשים יפסיקו להכניס אנשים למשבצות. שאנשים יפסיקו להכניס אותי ואת עבודת ה' שלי למשבצת.
היו שלום.
איזה קטע זה חמישיxmasterx

מי מאחל שבת שלום בחמישי בבוקר

בצהרים

מה יהיה

עד כדי כך כל הבטחון העודף הזה מקיף אתכם?

לאן יש לרוץ

למה לאxmasterx

למה לא היום

מה שבטח יבוא

כבר מחר

זה כנראה אנשים שמאחלים את זה

יודעים שיבוא מחר אז מתחילים כבר מהיום

כשרוקפור שרים את זה זה עוד טוב

אפשר למשוך את שבת גם לראשון

להאריך את הסוף

איזה שעון זהxmasterx

שעון קיץ

מי בנוי לחזור הביתה מהעבודה כשעוד אור אמצע היום

גבר צריך לעבוד במכרות מהזריחה

לחזור מאובק הביתה בשקיעה

דמדומים

האישה מחכה לו

מכינה לו משהו לאכול

הוא נוהם משהו לא ברור

מעשן קצת

נזרק לישון לפני עוד יום שילך לפרנס את כולם בעבודה קשה

מסוכנת

מכרות היהלומים במיר

במכרות האלה אפשר להישאב פנימהxmasterxאחרונה

זה לא סתם מסוכן זה חור שחור שלא טסים מעליו

מי שמתקרב מציץ ונפגע

חושך סיבירי קפוא במינוס 40

עולמות האסוציאציה כאן מרתקים

הייתי מגלה את העולם הזה

עולם חדש

עולם חדש צריך להיכנס אליו בתשוקה

גילוי

לצעוד עליו יחף

לעבור בתוכו

לחקור ולחשוף הכל

לבוא למקור המים ולשתות ממנו הכל

לטעום את מה שיש להציע

זה לא ענין של יפה או טעים זה הרבה מעבר

..דף תלוש

87%

In two days

And I'll probably finish it today


.This is fucked up


What the fuck is wrong with me 

..דף תלוש

I hate myself about it

I feel like I'm doing something forbidden

But it's not


 

Why am I so hard on myself about it


 

I hate how much I enjoy it 

..דף תלושאחרונה

I feel like shit



I want to run away to the beach

I want to sleep forever

I don't know

.Fuck

למה זה כבר לא עובדמשיח נאו בפומ!
אחרי כל התרמודינמיקה והמטריקסxmasterx

חייב לתת כיסוי לכל זה ולהמשיך לעבוד קשה

חוץ מגניטיקה ואירועי חירום דיסטופיים יוצאי דופן בממלכת הפיזיקה הביולוגית ננצח הכל.

החום הזה מאוס ומעצבן אבל יש גם יתרונות בלהזיע כל כך הרבה באימון ולעבוד קשה לצאת לשמש להזיז את המכונה החורקת בגלל תעוקת מפרקים


בנוסף לכל זה צריך למצוא מוזיקה מתאימה וספרות נורמלית לערבים חסרי מסך אולטרא אינפרה מכשף בעיניים כי השינה גם חשובה מסתבר

אני כותב לעצמי וחושב תוך כדי אם כל זה לא גדול עלי

כנראה שלא אבל נצטרך לעשות התאמות

אזxmasterx

נאכל ביצים ובשר כל היום

נזיז ברזלים

נשמע מוזיקה

נישן נורמלי

האלכוהול ייכנס למידה מאוזנת, לפחות במהלך השבוע

עכשיו די לדבר על זה כמו איזה גיי שמעלה גרה עצמית ומלקק לעצמו תתחת כמו איזה חתול

צריך לחזור לפילוסופיה כי גם הנפש מתאמנת

כל אופנת החיפוש העצמי הזהxmasterx

פחח

את מי אתם מחפשים

במקום לחפש לכו ליצור את עצמכם אין מה למצוא יש מה ליצור ולברוא

מה צורכים בשביל לאכלס את התודעה המבולבלת הזאת

מה רואים מה קוראים מה שומעים

מותר כבר להגיד ערסים או שזה לא פוליטיקלי קורקט

למי אכפת

היעשה מה שהינך

אלא אם כן אתה חסר אונה קדמית וזה בולט אבל נסלח

איזה אנרגיות של יוםxmasterx

חודש אייר

סוף אפריל

מזל שור שחורש ביסוד האדמה

מרגישים את כוחות היצירה והפריון באוויר

לכן הכל עולה ובועט ורק רוצה להחפיץ ולקחת ליזום ולפעול

אייר זה אור זה זיו

אני מעדיף את החושך והאופל אבל בשביל להרגיש אותו צריך אור

שר הטבעות > הארי פוטרxmasterxאחרונה

זה סתם בלי קשר

וגם מפורסם וידוע ולא באמת נצרך לומר

עכשיו קצת בוקובסקי בשביל הנשימה ואז לעבודה בחזרה

"כי לפעמים חייבים להשתין בכיור"

מי כותב ככה?

או במילים אחרות

"האם אתה יכול לזכור מי היית לפני שהעולם אמר לך מי אתה צריך להיות?"

זה לא מגיע ליכְּקֶדֶם
..דף תלוש
I'm freaking out and I don't know why
..ביחד ננצח

יש בי את הפחד לפעמים

שאני נותנת ומתרוקנת- מקריבה


אני אפילו יודעת בעצם

אחרי 6 חודש אינטנסיביים

שכרגע זה חצה קצת את האהבה

כרגע זו הקרבה.

אני לא חושבת שזה משהו טוב,אף פעם

אבל מצד שני

לפעמים כשאתה אוהב מישהו

צריך לדעת גם להקריב,ברמה האישית

וכשאתה אוהב משהו גדול בצורה כזאת

כמו מדינה,וצבא

לפעמים,זה לא מספיק רק אהבה 

--מחכה לרחמים~

קומי אהובתי

קומי

יש לך עוד לחיות

את עוד תהיי

ותחיי

יהיה לך טוב

כל כך טוב

🤍

--מחכה לרחמים~

את תהיי

אני מבטיחה לך

את תהיי ויהיה לך

יהיה לך הכל

את תהיי הכל

את כבר הכל

את עולם

עולם שלם ונסתר

אל תתני לו לרסק אותך

יש לך עוד חיים לחיות

קומי אהובה

כי בא אורך

קומי לזרוח

🤍

....צאצאאחרונה

אמן

אולי יעניין אותך