השבילים שנראים כמו שדיירה על מעצבים.
כמו שורה של פרדסים.
ואתה מסתובב, קוטף, מלקט ואוסף.
פרי, ענף, עלה, כל דבר שאותך ימלא.
אנשים שפגשת ושתפגוש מעצבים לך
דברים בראש, דעות, מחשבות, חששות ורגשות.
מבט כזה או אחר, שאותך שינה לבלי היכר.
שבילים שבילים של החיים, בין עשייה למנוחה, בין ריצה לנשימה, בין רצון לחידלון, בין שימחה לאכזבה. בכל אלו אנו מלאים, נושמים וחיים. ואין ברירה אלה להמשיך, כי זה מה שצריך. להמשיך לפעול ולעשות, גם אם בלב יש ספקות.
לעצור רגע לקחת נשימה, ולשאול מה היא בעצם המטרה? לעצור רגע ולהיזכר, למה יש בעולם העדר?
ואז להמשיך ולפעול כי אז זה הרבה יותר גדול.
להמשיך לטייל בין השבילים, ולשנות עוד אנשים. לעשות טוב לאחר בלי צורך לספר, סתם להיות אדם טוב בלי שום איזשהו חוב.
לשנות אנשים שבין השבילים, עם חיוך ועם הרבה מילים. לעודד לתמוך ולקדם כי רק זה יצור שלם. מתוך כבוד ואכפתיות ורצון לחבר רק ככה לא נישבר.
שבילים שבילים של החיים, בין עשייה למנוחה, בין ריצה לנשימה, בין רצון לחידלון, בין שימחה לאכזבה. בכל אלו אנו מלאים, נושמים וחיים. ואין ברירה אלה להמשיך, כי זה מה שצריך. להמשיך לפעול ולעשות, גם אם בלב יש ספקות.
לעצור רגע לקחת נשימה, ולשאול מה היא בעצם המטרה? לעצור רגע ולהיזכר, למה יש בעולם העדר?
ואז להמשיך ולפעול כי אז זה הרבה יותר גדול.
להגיש פרי מתוק לאדם עייף, או סתם חיוך כאשר לא כייף.
להושיט יד כשהשביל קשה, כי רק ככה הוא יעלה. כי ככה מתוך חיבור נראה למולנו את כל הציבור.

