גם לחרדות ולפחדים יש מקום.
והם קיימים, מאוד.
הפחד שלך מאוד הגיוני.
אני נזכרת שפעם כל מה שחשבתי היה שהריון זה מוות/לידה שקטה, שאין תקווה, שאי אפשר לדעת מה יקרה, שהריון זה דבר נורא מאיים, נורא מפחיד, נורא כואב, נורא מאכזב,
שקשה עד בלתי אפשרי לראות הריון כדבר רגוע או נותן תקווה... כי מי יודע מה יהיה, ומי יודע איך יסתיים, ומה אעשה אם חלילה יקרה שוב, ובאמת למה לי עוד הריון??
יקרה.
אני לא יודעת באיזה שלב את בחיים,
מניחה לפי הודעתך שזה היה הריון ראשון ושאין ילדים בבית?
אני גם לא יודעת בת כמה את.
אלה דברים משמעותיים, כי אם את צעירה עדיין, הייתי ממליצה לך לעבור תהליך מרגיע ולעבד את הלידה השקטה שחווית, לפני שאת הולכת לעוד הריון.
הייתי רוצה עבורך שיהיו לך כלים בסלך, שיהיו לך אופציות לראות את ההריון במגוון כיוונים, ולא רק כדבר נורא ומפחיד.
הייתי רוצה עבורך שיהיו לך כלים להרגעה פנימית כשחלילה תהיי בחרדה.
הייתי רוצה עבורך שיהיה מי שיבין לליבך ויתמוך בך באופן אפקטיבי ומשמעותי.
אני רוצה לענות לבעלך ששאל לגבי הזמן שיעבור.
אם הוא יגביר או יפחית את החרדה- זה בעיקר תלוי בך, ובמה שתעשי איתו.
אני חושבת שהזמן בלבד אינו פקטור משמעותי לריפוי. הזמן עובר, אבל מה אני עושה בתוכו על מנת לסייע לעצמי?
יש כאלה שהזמן שעבר רק החריף את החרדה והמצוקה, כמוני למשל, לפני כעשר שנים. באמת הייתי צריכה עזרה מקצועית כדי שהזמן שעובר יעשה לי טוב וירגיע.
ויש כאלה שהזמן העובר מרגיע אותן ומעצב להן חוויות פנימיות אחרות. אולי יש בהן יכולת לקבל, או לעבור תהליכים, אולי הן מקבלות תמיכה מעולה מהסובבים אותן, אולי חוויות קודמות עיצבו בהן משהו, ואולי הרבה דברים אחרים.
הזמן אינו פקטור בעצמו.
אז אם הזמן עובר ומרגישים לא טוב בתוכו- אני מציעה לעבוד בתוכו כדי שיהיה אפשר להרגיע,ולבוא להריון הבא מתוך מוכנות ויכולת.
חזקי את עצמך.
זה מה שאני מציעה.
וחיבוק חזק חזק, אני מאוד מבינה את הפחד שלך.
אפשר להתמודד איתו.
לאט לאט.
חיבוקים!!
❤
