ולא אכפת לי כבר מאאוטינג.
לפני איזה חודשיים פתחתי פה שרשור מהניק האנונימי
על כמה קשה לי עם תינוק בן שנה וקצת וסוף הריון ומלא תופעות של טחורים ודליות וכאבים..
ואז אחרי שהתלוננתי פה הרגשתי שהשם אומר לי "על זה את מתלוננת?בואי תראי על מה יש להתלונן...":
ואז היתה לי שפעת [מסתבר מסוג חמור שהגיע לארץ...]
והרגשתי ממש זוועה.
ואחרי כמה ימים אחות העיפה אותי למיון.
עם 7 המוגלובין.
ולחץ דם ברצפה.
ואישפזו אותי לשמירה.
ובגלל השפעת הייתי בבידוד ואפילו כוס מים חמים וארוחת בוקר היתי צריכה לבקש שיביאו לי.
והסתבכתי עם זיהום וסינוסיטיס.
אז גם אנטיביוטיקה בווריד חוץ מהעירוי ברזל.
וכאב לי הכל.
ושיעולים מזוויעים שלא ישנתי יותר משעתיים רצוף איזה שבועיים.
ולקחתי 3 שבועות חופשת מחלה בזמן ממש תקוע בעבודה.
וב"ה השתחררתי ולאט לאט הרגשתי טוב יותר..
ועכשיו עד שהרגשתי קצת טוב-
כולי גרדדד ויובש וקילופים בקטע מזעזע!!
וכואב לי לזוז בערך
ושורף לי מגע עם מים אז סיוט להתקלח
ויש לי בצקת מלחיצה ברגליים והנתפחו ממש פתאום
וממש כואב לי גרביים/חוטלות/מכנס
וקפוא ללכת יחפה
(בע"ה מחר אלך לאחות לבדוק שהכל בסדר)
וכמובן הכל משפיע ישירות על המצב רוח..
וזהו.
ואז מגיע רגע שאני אומרת-
אלוקים!
די!
באלי להיות רגע אני הנורמלית
אמא טובה לתינוק שלי
ואשה טובה לאיש שלי
ולהפסיק לכאוב כלכך

ותודה אם יש מישהי שהיה לה כח לקרוא עד פה...


