ילדים צפופיםניקית חדשדשה
שלום..
יש לי בן שנה+, בעלי ואני מתלבטים האם כדאי להביא עוד ילד עכשיו.... אני מרגישה לחץ שהחברות והגיסות מביאות ילדים צפופים ואנחנו עדיין לא בשלים לילד נוסף...
למי שיש ילדים צפופים האם זה קשה?
הצלחתם לשלב עם העבודה?
האם ההריונות מתוכננים או לא?
ואיך מסתדרים מבחינה כלכלית?
תודה רבה.
אל תביאי ילד רק בגלל לחציםמצפה להריון.
של הסביבה
תביאי רק מתי שתהיי מוכנה ולא בגלל שלכולם מסביב יש צפופים, ציינת בעצמך שאתם לא בשלים
לגבי השאר בעניין בית עבודה אפשר להסתדר בגדול
אם אתם לא בשלים אז אל תביאוחולת שוקולד
לא מביאים ילד בגלל החברות והגיסות, פשוט לא.
גם אני לא בשלה עכשיו לעוד ילד ויש לי חברות בגילי עם יותר ילדים, אז מה?! (האמת שזה גורם לי לרחם עליהן יותר מאשר לרצות גם)
אין צורך לרחם. כל אחת ומה שנכון עבורהיעל...
אצלנו החשיבה היא הפוכה..בתי 123

לכתחילה מביאים ילדים רצוף ועל הפסקה חושבים אם באמת צריך אבל זה המון עניין של השקפה

לא אשקר זה לא קל כל החברות שלי משלבות עם עבודה ומסתדרות אני לא 

מבחינה כלכלית זה פשוט עניין ניסי באמת שכל ילד מביא את הברכה שלו ואם את אישה מאמינה אז את יודעת שפרנסה זה משמיים 

 

אני חושבת שתתייעצי עם בעלך ותבחנו את כל ההשלחות לכאן ולכאן

ילדים צפופים זה קשה בהתחלה אבל כשהם גודלים זו ממש ברכה (והזמן טס)

אני מכירה כמה נשים מקרוב שעשו הפסקה והצטערו על זה 

 

דעתי האישית היא שהכי חשוב זה המצב הנפשי והגופני של האמא עם כל השאר אפשר להסתדר

האמת שאני רוצה עוד ילד מאז שהבן שלי היה בן חצי שנהניקית חדשדשה
יש לי רצון עז לעוד ילד!! בעלי טוען שאני פשוט הורמונלית לכן התשוקה לעוד ילד, יכול להיות שהוא צודק כי אנחנו זוג צעיר שגרים בשכירות וללא עזרה מהמשפחה ורק עכשיו סיימתי את התואר כך שעדיין אין חסכונות לבית... (אבל בעצם כך הם רוב הזוגות הצעירים בארץ...)
יכול להיות שזה קשור במידת הביטחון בד'?
אני מפחדת שאצטער מכך שאין לי ילדים צפופים בעתיד
רק את יכולה לענות על זה אף אחד לא מבטיח כלוםבתי 123

אי אפשר לדעת מה יהיה

מה שבטוח אני מכירה כמה וכמה זוגות שהיו מוכנים למכור את הבית (ואולי גם עשות את זה) בשביל ילד אחד או ילד נוסף אז אני לא יודעת אם בית זה שיקול

 

שימי לב שזו צריכה להיות החלטה משותפתאורוש3
אם יש רצון ויש כח. את יכולה לדבר איתו ולהשפיע כמובן...
בקשר לבית- יש לי יותר ילדים ממך ונשואה יותר שנים וגרים בשכירות. הילדים לבושים סבבה (סיילים ובזול) ואוכלים טוב. הבית יגיע מתישהו. זה לא שיקול בעיני. כמובן כל עוד לא מדובר בממש מצב קשה כלכלית.
למה שתצטערי על זה שאין לך צפופים?אין ייאוש בעולם
המטרה היא משפחה, ילדים
איזה מטרה יכולה להיות בצפופים?
כאילו זה נשמע כמו לחץ חברתי מי מתקתקת יותר הרבה
כי בעלי מתכנן מעט ילדים עם מרווחים גדוליםניקית חדשדשה
ואני בדעה שאומרת שאם זה מעט ילדים שלפחות יהיו קרובים בגיל והיו החברים הכי טובים
(בעלי רוצה הפרש של 4 שנים בין אחד לשני, כך לטענתו הילדים יקבלו הורים רגועים ושלווים וכך יקבלו הרבה תשומת לב מאשר לגדל שני ילדים עם הפרש של שנתיים+ בניהם.)
אני רואה את הילדים של הגיסות שהם הרבה ובמרווחים צפופים אבל הם עוזרים אחד לשני (להביא צעצוע לתינוק או סתם ללטף אותו כשהוא בוכה וכו' והידיעה שלילדים שלי לא יהיה כך קצת מעציבה אותי, אבל בשכל אני מבינה את בעלי, אני לא רוצה לחיות בדוחק ובצימצום,
אני לא מאמינה בניסים אבל יכול להיות שאנחנו צריכים לחזק עוד יותר את מידת הביטחון...
בכל מקרה תודה לכל הנשים שענו.
קיבלתי כל מיני כיוונים מחשבתיים חדשים.
בע"ה מקווה שנקבל את ההחלטה שהכי טובה לנו ושלא נצטער עליה.
זה לא תוכנית כבקשתך צריך לזכורבתי 123
שלא תמיד נכנסים להריון ישר כשרוצים
אבל בין שנה ומשהו לארבע שניםאורוש3
יש הרבה הרבה טווח טוב. שנתיים וחצי שלוש זה עדיין רווח של חברים ולא שני תינוקות. לא יודעת איך עושים את זה עם רווחים קטנים יותר. לי לא מתאים.
הילדים שלך יעזרו אחד לשני, זה לא הכמות, זה האיכות אין ייאוש בעולם
אני רואה כל מיני משפחות ויותר ויותר מבינה לאחרונה, שיש משפחות קטנות ואוהבות, יש גדולות עם קשר דליל, יש גדולות עם שמחה גדולה, יש הכל. העיקר ליצור אווירה משפחתית בבית. ולא בהכרח שהכמות או ההפרשים בגיל מה שייצרו את זה.

אגב, אולי תלכו על פשרה ביניכם, 3 שנים זה נפלא, נותן לכם זמן לנשום, והם לא מאד רחוקים בגיל
לא מביאים נשמה לעולם בגלל לחץ סביבתיאורוש3
אם את צעירה ובריאה תחכי שזה יגיע מבפנים. אם לא, תנסי לעבוד על הרצון לעוד ילד. ורק אז...
הילדים שלי לא הכי צפופים 4, 2 ושבע חודש ושנה וחודש.miki052

שיהיו בריאים.

יש כאלה שאומרות לי רצת...ויש כאלה אומרות לי..אה לא צפופים.

זה עניין אישי של כל אחת.

זה לא קשה מאוד, אבל דורש מאמץ לא קטן. אני רואה בזה משהו כייף!

 

בעלי עובד בחוץ ואני עצמאית מהבית- מסתדרים עם זה מעולה!

שולחת את 2 הגדולים לגנים הקטנה איתי בנתיים.

 

הריונות רצויים ביותר.

 

 

כלכלית- זה רק בורא עולם. עם כל ילד מגיע המזון שלו. אני רואה את זה ממש!

 

אצלי הקושי הוא בלקחת הילדים לגן ותחילת הריונות.ובחורף, שהבטן הפוכה או בחילות,כבדות כזו שמעדיפה לא לצאת  והגשם מכה... ב"ה.

 

כדאי או לא...יש לי מה לומר על זה . אבל אעצור כאן.

בהצלחה רבה

 

 

 

 

שנה וחצי הפרש זה לא הכי צפופים??אין ייאוש בעולם
לאmiki052

קודם כל זה לא שנה וחצי.

קצת יותר קורץ

 

דבר שני זכותך לחשוב אחרת

ברצינות אני שואלת, אז מה נחשב צפוף לדעתך?אין ייאוש בעולם
להכנס להריון 4-5 חודש אחרי לידה זה צפוףmiki052

זה לגדל 2 תינוקות. וזה ממש לא קל.

או שנה אחרי שנה.

 

אבל כשיש מרווח של 9-10 חודשים או שנה ואז הריון

זה כבר פחות קשה ומאתגר.

יש תינוק שנולד וילד בן שנה ושבע שכבר הולך ועצמאי .

 

 

 

 

 

 

לא אוהבת את הגישה של כסףאור לציון
שה' יעזור וכל ילד יש לו את 'חבילת הכסף' שלו, וברוך ה' מסתדרים.
כי זה מדובר על ילדים קטנים ובבית ספר יסודי. הבעיה מתחילה בלשלם משכנתא עם שכר לימוד ישיבתי/אולפנה. וברגע שיש ילדים צפופים זה אומר על כל ילד לפחות 1500₪ בחודש....
אז איך זה לשלם 4000₪ שח רק על לימודים לגדולים?
הכל ענין של אמונה!miki052


בדיוק! רק אמונה.חדשה111111
את רואה שאנשים עושים את זה...רעותוש10
ולשלם משכנתא כמה אלפים זה אפשרי ?

חוץ מזה שיש עליית הנוער ומשפחות שבאמת בהכנסה נמוכה לנפש מקבלות הנחה לילד או שנים (בדיוק כמו במעון בתמ"ת למשל)
השאלה *איך* הם עושים את זהחולת שוקולד
יש כאלה שב"ה התברכו בהכנסות יפות מעבודה רגילה ויש כאלה שיצטרכו לקרוע את עצמם ב2 עבודות, אז הם מצליחים השאלה איך, האם זה משתלם
אין לזה הסבר הגיוני רק נס! יש לי חברותבתי 123
עם משפחות ברוכות ילדים ב"ה אם היו עושים חישוב אמיתי זה לא היה טבעי שהם מצליחים לשלם על הילדים ישיבות חתונות.. לחלקן יש אפילו בית אין לדעת מאיפה באה הברכה
ואני מכירה גם משפחות שחיות מן היד אל הפה אבל עדיין שמחות בילדים שלהם ומצליחות לחיות בכבוד
לא מאמינה בזהחולת שוקולד
הנס הוא שהם עובדים כמו חמורים/נעזרים בהורים/חיים בצמצום מטורף
מסכימהאורוש3
לא בביקורת. זה בסדר לעשות את כל הדברים הללו. לא מתאים לכל אחד פשוט
אני מאמינה שמי שבוחר בזה מבין שיש לזה מחירהמקורית
אבל מוכן לשלם אותו.
לא כולם שואפים לאותו אורח חיים או מעמד כלכלי ולא כולם יסכימו לוותר על אידאל של משפחה גדולה בשביל כסף
זו דילמה באמת גדולה ומאוד אישית.
נכון, אבל זה לא נס שאין לו הסבר הגיוניחולת שוקולד
אני דוקא מכירה הרבה ניסיםבתי 123
הלואי ונזכה כולנו לנס! בדיוק הזמן לבקש ניסים מעל הטבע
לא כל נס הוא משולל הסבר הגיוניהמקורית
לדעתי, לפחות
וגם - אני חוויתי כמה כאלו בעצמי . עם הסבר ובלי הסבר.
אבל בחשיבה הגיונית מציאותית וריאלית - באמת שמסלול של משפחה מרובת ילדים צפופים לרוב תביא משפחה לידי עניות
אמונה אמונה ואמונה.. ומי מבטיח לךבתי 123
שאם תביאי רק ילד שניים החיים יהיו טובים יותר?
הכל עניין של השקפה ואמונה צריך מאוד להתחזק בעניין הזה
מסכימה איתך בהחלט.המקורית
הלוואי על כולנו
אף אחד לא מבטיח כלום, אבל צריך לעשות השתדלותהריון ולידה2
אף אחד לא מבטיח שעם ילד אחד או שניים החיים יהיו טובים יותר, אבל כנראה שמבחינה כלכלית יהיה קל יותר מאשר עם חמישה ילדים.
נכון שיכולים לקרות כל מיני ניסים או לחילופין אסונות לא עלינו בכל אחד מן המקרים, אבל צריך לעשות חושבים ולתכנן לפי המצב הקיים, ולא להסתמך על ניסים שאולי יקרו (ואולי לא).
יקרה ,חשוב שנזכור.miki052

 

יש רק מישהו אחד שמחליט על הפרנסה, ודואג לעשות זאת בדרך טבעית.

מישהו שדאג שתהיה לנו עבודה ע"מ שנוכל לפרנס את ילדינו גם אם "אנחנו" התאמצנו ,למדנו מקצוע, והתקבלנו לעבודה.

וזו טעות מהיסוד לחשוב שבזכות עצמנו יש עבודה ואנחנו ה"מפרנסים".

 

מה זה לחכות לנס?

הריון זה לא נס?

לנשום זה לא נס?

לראות זה לא נס?

גם פרנסה זה נס!

הכל בעולם הוא ניסי. אך מכיון שהורגלנו לניסים הללו זה כבר בא לנו טבעי.

או רק שחלילה משהו חולה ומתפללים להחלמתו אנחנו מתעוררים ומברכים על בריאותנו. ומבינים עד כמה אנחנו חיים בנס. וכמה שום דבר לא בידיים שלנו.

 

כבר נאמר-הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים!

אבל הכל עניין של אמונה.

ככל שהביטחון והאמונה חזקים יותר כך רמת ההשתדלות שנדרשת היא פחותה.

ואמונה וביטחון בה' זה לגמרי בחירה של האדם.

 

 

 

 

לא כולם חיים בקיצוניות כזאתרעותוש10
הרוב על דרך האמצע שהם לא עשירים ולא עניים, יש שנים יותר לחוצות כלכלית ויש פחות

בכל מקרה ילדים צפופים לא מחייב הרבה ילדים, זה יכול להיות 2-3 ילדים צפופים ואז איזשהו רווח
נכון שילדים צפופים לא מחייב הרבה ילדים,אין ייאוש בעולם
אבל בדרך כלל זה כן מגיע יחד.
אישה שבגיל 30 יש לה כבר 6 ילדים, בדכ זה לא כי היא רצתה לתקתק בגיל צעיר ובגיל 30 לסגור את הבסטה. לרוב זה ממשיך עד גיל 40
הקב"ה זן ומפרנס לכלאפונה
ובכל זאת הוא מנהיג את העולם בהנהגה של טבע ולא בניסים גלויים.
גם אנחנו בעולם הזה צריכים לנהוג לפי חוקי הטבע - ובאמת אנחנו יוצאים לעבודה ומשווים מחירים בסופר, כדי שהקב"ה יוריד לנו את השפע בדרך של טבע.
כדי לגדל ילדים צריך כסף. בשביל לגדל הרבה ילדים צריך קצת יותר כסף. אז אפשר להגיד: אנחנו רוצים להביא את הילדים האלה ומוכנים לחיות בדוחק לצורך העניין. אבל להגיד שהקב"ה יביא לי את הכסף לחיי שפע? לא בטוח שהוא יזרום איתי. אולי כן ואולי לא. ואם ממש אין, ולא יספיק להצטמצם קצת - אז לא. ממש לא. כי בעולם של טבע צריך להתנהג כפי דרך הטבע. (אגב זה נכון גם לגבי משאבים לא חומריים)
ואיי כל כךשירקי
מסכימה איתך! לא מזמן יצא לי ולבעלי לדבר על זה...

יש המון משפחות ברוכות ילדים שלא קרו להן ניסים למרבה הצער.אוריה12345
עוני קשה וחיים מצדקה, ילדים שגדלים בלי השגחה מספקת ולא עלינו תופעות קשות המסוכנות שקורות בעקבות כך. זה חלק מהמציאות וחבל להתעלם מזה ולעודד נשים לסמוך על הנס. אסור הרי לסמוך על הנס, ה' ברא לנו שכל להשתמש בו ואם אין כסף או מסוגלות לגדל עוד ילד אז זה פשוט חוסר אחריות להכנס להריון נוסף.
לא דובר פה על מצב כלכלי מסובך שעל זהבתי 123
אני באמת חושבת שיש מקום לשקול
מדובר על משפחה נורמלית עם קשיים רגילים
ויש הבדל גדול בין זה לבין חוסר מסוגלות
אני מכירה כמה וכמה משפחות ברוכות ילדים עם בעל מפרנס יחיד ומצליחות לחיות בכבוד הילדים לא מוזנחים ובטח שאין קשר לילדים ללא השגחה
ההבדל בין "משפחה נורמלית" ל"מצב כלכלי מסובך"אוריה12345
הוא לא ככה גדול ועמוק, לפעמים מספיק עוד הריון אחד כדי לעבור מפה לשם.
תראי הוכוח לא יגמר כי זה עניין של השקפה ובתי 123
ואמונה
מי שמאמין שזו מצווה גדולה וכל ילד מביא את הברכה שלו אז זו האמונה
אני יכולה להגיד על עצמי אנחנו במצב רגיל חיים בכבוד אבל בשכירות ולא רואה הבדל בין המצב שהיה אחרי הלידה הראשונה לבין עכשיו אולי אפילו יותר טוב
מה שבטוח המצב לא הורע אני ממש מאמינה שכמו שכתוב שכל ילד נולד עם השפע שלו
מסכימה. מודה שכשמגיעים אליי לבקש צדקה לפרנס את תשעת הילדיםאין ייאוש בעולם
אני לפעמים שואלת את עצמי האם האדם הזה נקלע למצוקה שלא יכל לצפות אותה או שמא לא מספיק לקח אחריות מראש.
וכן לפעמים זה מקשה עליי לתרום.
כמו שאנחנו מתאמצים ועושים שיקולים למה אנחנו יכולים אני מצפה שגם אחרים יעשו זאת, ולא יבואו לבקש ממי שתיכנן נכון.
סליחה אבל השיפוטיות הזאת קצת לא במקוםמעין אהבה
הרי לא חסרים רווקים-הורים לילד אחד או שניים שמבקשים צדקה..נכון?


ברור שכשיש יותר ילדים יש יותר צורך בפרנסה .
אבל זה ממש לא נכון ההכללה הזאת שכל מי שיש לו הרבה ילדים ומבקש צדקה זה כי נהג בחוסר אחריות
אולי היה לו והעסק פשט את הרגל או פוטר מהעבודה באופן פתאומי או מתמודד עם מחלה שדורשת הון רב..אלו דברים שיכולים לרסק משפחה בכל סדר גודל

אני לא מתייחסת כרגע לעצם הדיון שיש פה
אבל רק על זה שכשדופק אדם בדלת לבקש צדקה לא חושבת שאנו צריכים להמציא מיד השערות שמאשימות אותו במצב הנתון שלו
מפגש עם חסרון של אדם אמור לעורר רחמים .לא ביקורת
מה גם שבאמת אין לך מושג מי הוא ומה עבר עליו
וזה ממש לא קשור בהכרח לכמות הילדים


ובקשר לנושא הדיון- זה לא צריך להיות או זה או זה
הציגו םה 2 קיצוניות
או מעט ילדים ופרנסה ברווח או הרבה ילדים ועניות

אם אנחנו יודעים שאנו אנשים אחראים ומוכנים להתמסר לשליחות בגידול ילדים על כל המשתמע-הן בפן הנפשימוהרוחנימוהן בפן הגשמי והכלכלי אז חושבת שבהתנהלות נכונה, בתשומת לב לא להגיע למצבים קיצוניים אלא לאזן את המצב עוד הרבה לפני- לא חייב להגיע ללחיות על ניסים ובטח לא לעניות.
ויש כ''כ הרבה משפחות שאמנם חיות בצמצום מצד הרמת חיים אבל ב''ה לילדים לא חסר דבר מהותי. וגם דואגים לשדר להם בטחון. ורוגע שיש להם מה שיצטרכו. גם אם יש מודעות לחסכון
בעלי גדל במשפחה כזאת ורואה שקיבל מזה ממש הסתכלות בריאה ואצראית ובוגרת לחיים ומעולם לא הרגיש חסר. גם אם להורים היתה דירה שכורה ולא קנו להם מתנות יקרות לכל חג וכדומה
אוכל,בגדים,מוסדות לימוד וכו היה .

ונכון זה תלוי בהורים
אבל לא חושבת שיש פה אמירה גורפת שנכונה לכולם
אני לחלוטין אשמח בהרבה ילדים לעומת מצב כלכלי נינוח. אין מצידי כלל מקום להשוואה..ובכלל לא חושבת על זה כשיקול כרגע. כי אני לא חושבת שאני גורמת לאיזשהו נזק - יהיה צורך אז אחפש עוד עבטדה . אז נעבור לדירה יותר זולה, אז נחשוב יחד.. עוד לפני שמגיעים לקצה. משתדלים בכללי לחדוב, ללמוד איך להתייעל ואיך להיות יותר מאוזנים בהוצאות והכנסות.
אבל לא חושבת שזה הופך אותי לחסרת אחריות
אני בהחלט מאמינה שה' מלווה אותנו ומרגישה בחוש שהוא דואג לנו..לכוחות בנפש וגם לאמצעים גשמיים. וזה נקרא להאמין. לא לסמוך על נס. ואנחנו פתוחים..לא חיים בקבעון מחשבתי ולכן גם רגועה שלא נגיע בעז''ה למצבי קצה. כי מוכנים לחשב מסלול מחדש..בכל רובד

אני מזמינה אותך לקרוא שוב את ההודעה שלי ולשים לב האםאין ייאוש בעולם
אמרתי באופן גורף שמי שמבקש צדקה הוא חסר אחריות כפי שכתבת?

שיתפתי בכך שלפעמים אני 'שואלת את עצמי' האם זה היה תלוי בו או לא. כך שהשארתי מקום לכך שאולי זה לא תלוי בו, בכל זאת בחרת לציין בהודעתך מספר גורמים שלא בשליטתו שיכולים לגרום לכך.
זה בדיוק מה שאמרתי, אולי זה בגלל רשלנות ואולי זה בגלל פשיטת רגל וכד'.
בנוסף, ציינתי שהדילמה הזו 'לפעמים מקשה עליי לתרום', האם אמרתי שאני מניחה בודאות שהוא חסר אחריות? האם אמרתי שלא אתרום? האם זה לא בסדר לשאול את עצמי לאילו מקרים אני מעוניינת להפנות את המשאבים שלי?

בסך הכל העלתי תהייה.
תהייה שיש לה ביסוס ושכן מעידה על תופעה שקיימת.
האם כל קבצן עם ילדים הוא חסר אחריות? האם רובם כאלה? ממש לא.
האם כאשר אדם כזה מגיע לבקש צדקה זה מעלה תהיות? בודאי שכן.

בקיצור, נראה לי שלקחת קצת רחוק את התגובה שלי, שבסך הכל באה להעלות נקודה שאכן צריך לחשוב עליה.
אוקיי אני מבינה אותך ואת צודקת שבאמת לא כתבת מהשהו חותךמעין אהבה
ובאמת לא כתבת שהזה בהכרח מסקנה שלך

אולי זה התפרש לי ככה רי זאת תקובה שהופיעה אחרי רצף של תקובות שמאוד נטו לכיוון מסוים שמשתמע ממנו כן הרבה שיפוטיות מוסרית על התנהלות של משפחות מרובות ילדים- באופן קצת מכליל

אז אולי לכן ככה אני הבנתי אותך

ואת צודקת וטוב שדייקת אותי. ומבינה את כוונתך.
כל כך נכוןהריונית ותיקה
איך? אני אענה לךרק טוב!
הכל עניין של סדרי עדיפויות.
רמת חיים פשוטה לא בהכרח אומרת מסכנות.

אפשר היום למצוא בגדי יד2 מעולים. זה אפילו באופנה היום לקנות בחנויות כאלה... וגם מעבירים בין האחים, גיסים וכו'.

בילויים ונופש. יש שיוציאו על זה עשרות אלפי שקלים בשנה ויש שיסתפקו בהרבה פחות ועדיין יהיו מאושרים. הנה רק בסעיף הזה אפשר לממן לימודים.

לפעמים לפעמים זה ירושות מאיזה סבא/סבתא, אבל מאמינה שהרוב לא חיים על סמך זה.

אוכל- יש כאלה שכמעט לא קונים אוכל בחוץ, שזה גם יתרון בריאותי ובטח כלכלי. כבר חסכת עוד סכום.

רהיטים- אפשר למצוא מציאות מעולות ביד2 שיראו כמו חדש.


באופן כללי לגדל 8 ילדים לא עולה כמו לגדל ילד אחד כפול 8 אלא הרבה פחות. (וזה כמעט בלי קשר לרמת חיים).

ובאמת בסוף זה ברכה.

יש שיגידו שמרוויחים יפה ולא ברור איך הכסף נעלם או אין בו ברכה כי כל הזמן יש הוצאות לא צפויות או דברים שמתקלקלים בבית.



ויש שרואים בחסדי ה' ברכה והמעט מחזיק את המרובה.

אני חושבת שלקנות בית זה האישיו הגדול בסיפור הזה.כי לעולם חסדו
גם בזה יש מדרג די גדולרק טוב!
תלוי אזור. יש מקומות שאפילו לא משלמים על הקרקע.

לא דומה דירה בגוש דן לדירה בעיירת פיתוח או ביישוב קטן ומתפתח ביש"ע או בכלל בפריפריה הגיאוגרפית או החברתית.

ובזה באמת יש אנשים שנעזרים בחסכונות מהחתונה/ההורים/ירושות/משכנתא לטווח מאוד גדול/קונים דירה להשקעה במחיר זול יותר עם תשואה גבוהה.

ולגבי הורים, יש משפחות שמראש חוסכים לכל ילד לאורך החיים מגיל לידה, כמה שמצליחים ואם 2 הצדדים עשו את זה ועוד משלימים ממתנות מהחתונה אז יש סכום ראשוני להתחיל איתו.

אם אתם לא בשלים אז מה זה משנה מה אחרים ?הריונית ותיקה
הבשלות כוללת מבחינתו הרבה פרמטיםניקית חדשדשה
כמו: פניות נפשית (רצון לילד קיים אצלי פחות אצל בעלי). כוחות פיזיים, השאלה של שילוב עם עבודה, יכולת כלכלית וכו'.
נראה לי שהשאלה זה שהקשיים שלנו הם כמו של רוב האוכלוסיה אז איך הם עושים את זה???
(הרגש אומר נביא ילד כי אני ממש ויש לכך יתרונות רבים והשכל אומר שאנחנו כרגע לא יכולים כי חסרים משאבים מסויימים)
איך הם עושים את זה?חולת שוקולד
כי הם מאוד רוצים את, כל אחד מסיבותיו שלו, אז זה שווה להם את הקושי, גם אתם יכולים לעשות את זה, השאלה עד כמה אתם *רוצים*
זה שלאחרים זה שווה את הקושי לא אומר שגם לכם
אנשים שוניםהריונית ותיקה
ובאופן נורמלי לא אמור להיות לכם כוח עד לפחות שהילד בן שנתיים שלוש, שזה הזמן שפעם לפני הכימיקלים וההורמונים במזון שלנו ההנקה הייתה מונעת הריון.
היום אפשר להכנס בקלות להריון גם בהנקה מלאה .
אני נכנסת להריון שהרצון לילד בוער בי מבפנים - לפני זה אין על מה לדבר.....
בעיני בשלות, לצד הכמיהה, היא פרמטר קריטיתפוחים ותמרים
והיא צריכה לכלול את שני בני הזוג. אתם כולכם ביחד הופכים למשפחה.
לא הייתי מקשיבה לסביבה בכלל. זו החלטה פנים משפחתית פרטית.
בהצלחה ובנחת!
התשובה בגוף השאלהאנונימית 50
אם אתם לא בשלים שאר השאלות לא רלוונטיות.
לא מביאים ילד בגלל לחץ חברתי
החברה לא תגדל אותו איתך
כשתהיו בשלים ורוצים אז תתחילי לברר איך מתנהלים וכו
אני שואבת הרבה השראהמחי
ממשפחת זלמנוב שיש להם 19 ילדים, היתה כתבת וידאו עליהם לפני כמה שנים. אתמול הם חיתנו את הילדה ה14 באושר רב. שני ההורים עובדים, הם לא עשירים וממש לא עניים, והילדים אומרים שכייף להם לגדול במשפחה כזו.
אני ממש לא חושבת שאי פעם אגיע למספר כזה של ילדים, אבל אני כן מאמינה שפרנסה זה משמים ואם עושים כלי ה' שולח לנו את השפע הדרוש לכל ילד במשפחה.
וספציפית לגבי הפותחת, ממש לא הייתי מביאה עוד ילד בגלל לחץ מהסביבה. אתם צריכים להרגיש מוכנים לעוד ילד, לא הסביבה
יכול מאוד להיות שטוב להם, אבל לא הייתיאין ייאוש בעולם
מסיקה מסקנה על איכות חיים של אנשים מכתבת וידאו. או ממה שהמרואיינים בחרו להציג לעולם.
ככלל, בלי קשר לנושא הזה ספציפי.
ברורמחי
במקרה הזה הם משפחה מוכרת ואני יודעת שמה שמשתקף בכתבה הוא לא הצגה. אבל חוץ מזה אני מסיקה את המסקנות שלי לא רק מהם, אלא מהרבה משפחות מרובות ילדים שזכיתי להכיר
הם משפחה חבדית מיוחדת מאוד- לא רק בסרט. מכירה את אחד הילדיםרעותוש10אחרונה
בכלל בחבד זה גישת חיים שלהביא הרבה ילדים ולא למנוע אלא במקום צורך גדול

זה מופיע בהמון הדרכות של הרבי והחיים בכלל מכוונים לזה, הרבה שליחות החוצה וגם עזרה הדדית בתוך הקהילה החבדית
מעט נופשים תפנוקים וכו'

הם מעודדים את זה ודווקא אצלם שזה ממש כשליחות ולא כחוסר ברירה כמעט ולא נפגשים (לפחות בחדשות) עם מקרים קשים של הזנחה וכו'
לא דמיינתי - פוסט פריקהשושנושי

טוב, אתן לא ממש מעודכנות אבל ב"ה אנחנו אחרי פגישה אצל רופאה התפתחותית.

הילד ממש שיתף פעולה, הלוואי היינו זוכים למתיקות הזאת כל יום.

ועדיין - אני לא מדמיינת. יש לילד קושי. ועוד איזה קושי? יש מספר דפוסי התנהגות, היא לא מאשרת ולא שוללת ASD, ממליצה על אבחון מסודר.

הילד שלי מתוק וחכם, ילד שובה לב.

ילד יפה ברמות שמעלה חיוך לאנשים ברחוב.

היו נקודות שהעלו חשד -זה משהו שתמיד ישב עליי, חלק התייחסו לזה בזלזול וחלק מצאו לזה שמות אחרים

פתאום אחרי התור הזה, אני מבינה שאני לא מדמיינת.

באיזשהו מקום קיוויתי לצאת מהמפגש הזה בתחושה שאני סתם מחפשת בעיות והכל ממש בסדר.

קיוויתי לקבל הפניה לפסיכיאטר עבורי כי אני סתם חרדתית.

וזה הקטע - שאני לא. 

 

רגע נברח מהמציאות, בינינו - הילד לא יקבל אבחנה. למרות שהוא היה ממש בסדר בפגישה היום, שיתף פעולה בצורה מדהימה - לא ברור לי על סמך הרופאה החליטה לשלוח לאבחון.

 

מצד אחד, רוצה אבחנה מסודרת, לא משנה איזה - משהו שיגיד לי מה עובר על הילד שלי.

מצד שני - למה אני צריכה את זה זה גם ככה לא ישנה לי אותו.

 

בציבור שאני חיה בו (לא מתוך רצון לטנף, סתם מתוך מקום של שיתוף), אביא דוגמה

יש לי גיס בשידוכים ובגלל שיש לו אחות עם בעיה רפואית הנושא הזה תוקע אותו כל הזמן.

בגלל שהיה לו אח וגיסה (אנחנו) בלי ילדים למשך מספר שנים, יש שדכנים שביקשו מכתב מרופא שהבעיה ל"ע לא אצל הבעל ואם כן אישור שזה לא תורשתי/גנטי - איך שתקראו לזה, השדכן בעצמו נשבעת לכן לא מבין בזה. 

לרקע המשפחתי יש משמעות פסיכית אצלנו. שמים על זה כלכך הרבה משקל שיש לי חשק לצאת בשאלה ולא להיות שייכת לזה.

למה הראש שלי רץ לשידוכים? רץ למה יהיה בעוד שנה שנתיים? לאישה שתהיה לו?

מי אמר שצריך בכלל להתחתן? אבל מה - ברור שאני רוצה שיתחתן. 

למה אני תקועה על הזוגיות?

אולי כי המחשבה של איך נעבור את הצהריים, יותר מלחיצה?

לא יודעת.

לא סגורה על עצמי.

 

איך באלי עכשיו לשמוע את חמותי אומרת שהילד בכלל לא צריך טיפולים בהתפתחות הילד, שאני סתם מחפשת בעיות.

אני רוצה לשמוע את המשפט הזה עכשיו 100 פעם בלי הפסקה (הרצון לחזרתיות - אולי גם אני בכלל על הרצף?)

בגלל שאמא שלי ילדה אותי בגיל מבוגר יחסית, תמיד צחקו עליי שאולי אני דאונית ובכלל לא יודעת מזה, עכשיו גם החשד הזה. אין כיף כזה.

תכתבי לי בפרטי ואספר לךדיאן ד.
חלומות בהיריוןאהבה.

מישהי שמעה על הדבר הזה?

אני מתחילת ההריון עם סיוטים,, ממש חלומות מפחידים ממש ומציאותיים. זכור לי גם מהיריון ראשון שהיה לכל אורך ההיריון.

ממש קשה ומפחיד

אני מפחדת ללכת לישון, ברמה כזאת.

מישהי שמעה על זה? חוותה? משהו שעוזר? 

אני יודעת שזאת תןפעה מוכרתאוזן הפיל
אני חושבת שהיו פה פעם עצות לזה
וואי הלוואי שיכתבו ליאהבה.
אני באמת מפחדת ללכת לישון, הלילה קמתי כל שעתיים בערך ופחדתי לחזור לישון
מנסה..אפרסקה

קודם כל לזכור שחלומות שווא ידברו

ושאת נמצאת במקום בטוח ב"ה, ושאם מישהו מת בחלום זו סגולה לאריכות ימים ;)

דבר שני, שתדעי שככל שחושבים יותר על חלום ומשחזרים פרטים שלו, ככה כל פעם, את בעצם מאמנת את המוח שלך לזכור חלומות, ואת רוצה בדיוק הפוך. ולכן לא לדוש בראש שוב ושוב על הדברים המפחידים, תנסי לחשוב על משהו אחר במכוון (אפילו לחשוב בערב על נושאים שנחמד לך לחשוב עליהם חחח) כדי להירדם.

בנוסף תבדקי שאין דברים פיזיים שמעירים אותך- שבחדר לא חם מדיי, קצת מאוורר נגיד קצת חלון פתוח, ששתית מספיק מים...

כן כןןשירה_11

שמעתי שזה קורה בהריון

וגם לי קרה כמה פעמים ואני מזה לא אישה של חלומות 

אני חושבת שאפרסקה
@אמא לאוצר❤ פתחה פעם שרשור על חלומות משונים, לא יודעת אם זה היה בהיריון או לא, את יכולה לנסות לחפש לה בכרטיס
חחחח יש מצב יפה לך על הזכרון😅אמא לאוצר❤

אבל אני לא מוצאת בכרטיס שלי

אם מישהי מוצאת מעולה🤭

אני גם לא מוצאתאהבה.
את זוכרת משהו שעזר לך? 
אצלי היו חלומות מפחידים לגבי ההריוןזמינה

אבל בגלל שעברתי לא מעט בתחום אז יתכן ואלו פחדים מהתת מודע

בכלאופן השתדלתי לתת צדקה

מה שבטוח לא יזיק

לי זה קרהההההתייעצות הריון
באופן כללי לגבי חלומותאוזן הפיל

כשאני מתעוררת בלילה מחלום רע ומציאותי ממש - אני לא חוזרת לישון באותו מקום או באותו מצב

לילדים שלי אני אומרת ללכת לישון הפוך, ראש זנב

ואני הופכת כרית, שמיכה

עושה שינוי משמעותי

זה עוזר לי להתנער מהחלום וללכת לישון עם ראש חדש

וואי אני אנסהאהבה.
חופשי היו חלומות הזויים בהריון.מוריה
תופעה ממש מוכרת, כל תחילת הריון אני ככהמסע של החיים
כן. פעם קראתי על זהבאתי מפעם

אני לא זוכרת מה, אולי קשור להורמונים.

תנסי לשאול את הגיפיטי , מעניין מה הוא יגיד בעניין. 

אולי זה קשור לשינה לא עמוקהנעמי28

שנגרמת במהלך ההריון.

בעיקרון זכרון של חלומות נקבע לפי הזמן שהתעוררת בו בתוך מעגל השינה.


אם זה ככה זה אומר שאלה החלומות שלך, ההבדל הוא שעכשיו את זוכרת אותם🙊

כן אבל גם חלומות ממש טראומטייםאהבה.

ממש, כאילו ברמה שאני מפחדת לספר את זה.

דברים מפחידים מאד

אוף

אולי ההריון מביא איתו חרדות ❤️נעמי28

בכל אופן אני לא מאמינה שלחלומות יש השפעה עלינו, הם בסך הכל תוצר של פעילות מוחית שקורית בזמן השינה.

יכול להיות שהם ביטוי לחרדות שהגוף שלך מרגיש בהריון

והסיבה שאת זוכרת אותם היא בגלל השינה הקלה בהריון 

יכול להיותאהבה.אחרונה
וואי, קרה לי גםעוד מעט פסח

גם בהריונות שלי היו לי חלומות חזקים בטירוף.

כאלו שמתעוררים מהם, לוקח זמן לקלוט שבעצם זה היה חלום ועכשיו אני כבר לא חולמת.

דווקא לא היו לי סיוטים, אבל כן חלומות חוזרים וממש ממש חזקים.

כל הריון מחדש.

אטופיק דרמטיטיס - מה אתן יכולות לספר לי על זה?מתואמת

אחרי כשבוע של פריחה דמוית עקיצות לקטנה, שהלכה והתפשטה, וחלק מהעקיצות הפכו למעין כתמים ורודים ואחד מהם גם לנגע שפשוף/גירוי כזה -

הגעתי איתה הבוקר (שוב) לרופאה.

(לפני שבוע היינו איתה ועם עוד שני ילדים אצל הרופא, כי גם להם הייתה פריחה כזו, והוא הסתכל בעיקר עליהם ואמר שזו פריחה ויראלית, ואפשר לחזור ללימודים כשלא יצוצו נגעים חדשים. להם זה כבר עבר אבל לה לא.)

הרופאה אמרה שזה נראה לה כמו אטופיק דרמטיטיס, ואמרה שנלך לרופא עור כדי לוודא, ושנמרח לה משחה מתאימה.

באותו רגע בעיקר שמחתי שזה לא מדבק ושהיא יכולה סוף סוף לחזור למשפחתון, אבל עכשיו אני מנסה להבין במה מדובר...

לא נראה בכלל שזה מציק לה. היא עליזה וחיונית (אפילו יותר מדי🙈), ולא שמה לב בכלל לנגעים האלה שיש לה.

אני לא בעד שימוש בתרופות כל עוד זה לא נצרך מבחינת סכנת חיים או הפרעה בתפקוד ובנוחות, ולכן נוטה לא להשתמש במשחה הזו.

אבל אולי אני טועה?

מה יכול לקרות אם לא מטפלים באטופיק?

עדיף בעצם לחכות לרופא העור, ולפי זה להחליט מה לעשות?

עוד משהו שעזר אצלנו-כביסהקנמון
עברנו לכבס עם אבקת כביסה ומרכך כביסה של תינוקות. יותר עדין לעור
בעקבות השירשור סופר פהחמדמדה

שאלה אולי קצת לא יפה, אבל באמת שאני שנייה צריכה הסבר

אני לא באה מבית עשיר מאוד (ב"ה לא היה חסר לנו כלום ++ אבל נגיד מותגים לא, בקטע של עקרונות. וכנל טיסות או מלונות או אוכל בחוץ, לא חושבת שזה היה קטע כלכלי כמו חינוכי)

ועדיין ארוחה בשרית, חלבון בריא, פירות ירקות, כן גם הפירות היותר יקרים (אננס או תותים, לא מיד מיד כשמגיע וזה שלושים שח לקילו אבל בהמשך) זה דברים שתמיד היו

ואני כרגע גם אחרי השתחתנתי

מרגיש לי שלהוריד בשרי, או לא לקנות פירות

מה זה הבריאות של הילדים

נכון שיש חלבון גם בקטניות, אבל זה חלבון מהצומח הוא חא כמו זה מהחי

תנרמלו אותי שנייה כי באתי לבעלי אחרי השירשור הזה במחשבה של 'מה אנחנו כאלה מופקרים??'😅

ולא שאנחנו עשירים גדולים גם כיום (חסדי ה' אלף פעם אני מרוויחה טוב אבל משלמים משכנתא ותיכך נתחיל לשלם גם שכירות בנוסף כי הדירה לא גמורה) ועדיין להגיד לעצמי לבשל פרווה ולא בשרי באמצע שבוע מהעיקרון, מה עם הכוח של הילדים? הבריאות?

אני מגזימה?

חח לא יודעת או שענו שם רק אלו שבאמת ממש בודקים וחוסכים או שאנחנו ממש מעל הרף בלי להיות מודעים🙈

השאלה מה האנרגיות הנדרשות להגדלת הכנסהטארקו
וזה כבר מאוד אינדיבידואלי לכל אדם...
ניתוח לילדים בהרדמה כלליתרוני 1234

עד איזה שלב ההורים נמצאים עם הילד?

אנחנו איתו בזמן ההרדמה?

אצלנו בעלי נכנס עד שנרדם עם מסיכה ואז יצאכולנה
אני נכנסתי ששמה לה מסיכהמתיכון ועד מעון

כמה פעמים בהרדמות, זה כמה שניות, ואז יצאתי

אצלנו היו 2 ניתוחיםטארקו

בשניהם היינו איתו עד שהוא נרדם

בחלק של ההרדמה רק אחד ההורים יכול להיכנס

בניתוח השני הייתי בהריון אז אמרו שעדיף שבעלי ייכנס כי יש שם כל מיני מכשירים וחומרים ולא יודעת מה..

נכנסתי עד שהילדון ישן עמוק ת'אמת- לא חוויה הכיאמהלה

כיפית לראות שמרדימים את הילד שלה.....

לקח לי כמה דקות טובות להתאפס

מצד שני לא הסכמתי לוותר לבעלי שהוא יכנס

הייתי חייבת להיות שם ברגע הזה.....

אני הייתי עם הבן שלי עד שהוא נרדם לגמרי.חזקה בעורף

לצערי קראו לי כשהוא כבר היה ער, בוכה ומבולבל😔

למרות שחיכיתי בלחץ בחדר המתנה.

תדגיש להם מראש שייקראו לך מהר.


בהצלחה!!!

כן ההרדמה זה עניין של שניותאמאשוני

מסכה (כמו של אינהלציה) זה רק לקטנים,

לגדולים ההרדמה בעירוי.

עד איזה גיל זה קטנים?טארקו
כי אצלנו בשני הניתוחים(גיל 3 וגיל 5.5) היה מסכה+עירוי.
לא יודעת במדוייקאמאשוני

אבל אצל הבת שלי בניתוחים של גיל 11, ו12 היה בהרדמה בעירוי.

(לקטנים שמים עירוי למטרות אחרות אבל החומר הרדמה עצמו לדעתי זה רק דרך המסיכה)

אצלי הסבירו לי שההרדמה המיידית היא במסכהטארקו

אבל יש חומר שמוזרם לאורך הניתוח בעירוי

כן הגיוני באמתאמאשוני
צריך לוודא לאורך כל הניתוח שהילד עדיין מורדם והוא כבר לא מתנגד לעירוי אז הגיוני שזה ככה.
אצלנו היתה הרדמהעוד מעט פסח

בשאיפה גם בגיל 14.

אבל אם אני זוכרת נכון, אמרו שזה רק להתחלה, ואחר כך מכניסים ישר לווריד.

האמת שאני לא זוכרת כל כך.

שאלה טובה...מתואמת

הבת שלי עברה ניתוח בגיל 6 והייתה עם מסכה. בגיל 15 כמובן היה לה עירוי.

עכשיו בת אחרת שלי, בת 7.5, גם אמורה לעבור ניתוח... מניחה שכן תהיה מסכה, היא די קטנה בסופו של דבר, ומחט של עירוי זה מפחיד...

גם אותי הרדימו עפ מסכה ועירוי ביחדהשקט הזה
ואני לא ילדה🤣
כשחושבים על זה, גם אותי...טארקואחרונה
אבל באמת חיברו לעירוי לפני שנרדמתי ואת הבן שלי חיברו אחרי
הבן שלי נותח עכשיו, בן 10+ שמו מסכה לטשטושאמהלה

והרדמה בעירוי...

הסבירו לו בכל שלב מה עושים. נהניתי מזה מאד.

הבן שלך עם מבנה גוף צנום יחסית?אמאשוני

כי הבת שלי בגיל 11 כבר הייתה מפותחת יחסית,

סביר להניח שזה הטווח פחות או יותר.


בכל אופן בגלל שכולם לפני כתבו על המסיכה, והפותחת לא ציינה את גיל הילד, אז כתבתי שלא תופתע.

לא. נורמלי לגילו. בעקרון מראש הרופא אמר לו שיתנואמהלה

לו את הבחירה אם להרדים בעירוי או במסיכה

זה קצת אכזב אותו שאכן לא שאלו אותו ותוך כדי ששמו לו את המסיכה כבר תקעו לו את העירוי ביד.

הוא אמר לי: אבל הבטיחו שישאלו אותי.... צודק 🤷‍♀️

למזלי בגלל שזו היתה מרדימה מיומנת הכנסת העירוי לקחה לה חלקיק שניה.....

אוי מסכנצוקאמאשוני

חוויה לא נעימה, גם ככה הכל מלחיץ. 😏

אם הרופא נתן לו אפשרות לבחור, כנראה שהוא על הגבול, אז מצאנו את שלב המעבר פחות או יותר (שמבוסס על מבנה גוף, ובכל זאת הגיל מהווה אינדיקציה מסויימת)


@טארקו לשאלתך.


מאוד תלוי איזה ניתוח ואיפה מבוצעמולהבולה

הרבה פעמים מסכימים שיכנסו עד שמתחילים להרדים כדי שהילד יראה

את ההורים עד שנרדם ולהוריד לחץ (גם להורים)

נמצאים עם הילד כששמים לו את המסכהמתואמת

ויוצאים כשהוא לכאורה נרדם.

האמת שלא תמיד זה נראה שהוא נרדם - הוא עדיין יכול להיות בעיניים פקוחות - אבל לטענת הצוות הוא כבר רדום... (ככה היה לי כשהייתי עם הבת שלי בניתוח. בשאר הפעמים בעלי היה, ולא זוכרת אם הוא תיאר אותו דבר)

גם אצלנו הייתי איתה עד שנרדמה עם החומר מהמסכהאולי בקרוב
מה שלי אמרו שקודם מרדימים ככה ואז מכניסים את האירוע ונותנים גם דרכו וככה אין את הכאב של הדקירה. שלי הייתה בת שנתיים והיא ישבה עלי עד שנרדמה ואני הנחתי אותה על המיטה. די זירזו אותי לצאת כי הם לא רצו שאני אשאף את החומרים נרדמה או משהו כזה. כשהיא התעוררה אבא שלה היה איתה אבל אם אני זוכרת נכון היא לא התעוררה לפני שהוא נכנס.. היא נבהלה קצת מהמסכה ולא כ"כ שיתפה פעולה אבל נתנו לי לתת לה מוצץ וזה קצת עזר. בהצלחה ורפואה שלימה!
כן עד שהוא רדוםאורוש3
אצלי מניסיוןקפצתי לבקר

של ארבעה ניתוחים.

נותנים להיכנס עד שהילד ישן, ברגע שישן מוציאים את ההורים.

חוויה לא נעימה, במיוחד בילד מתנגד..

לקראת עוד ניתוח 😑

אני נשארתי עד אחרי שהילד נרדםשושנושי
לא מלחיץ, היה ממש בסדר 
יש כאן מורות למתמ' / יועצות בתיכון?רוני 1234

אשמח להתייעץ:

לבת שלי יש כתב לא קריא. עשינו אבחון והיא יכולה להקליד במחשב בכל המקצועות מלבד מתמ'.

במבחנים פנימיים יש לה שכתוב/הקראה לאדם נייטרלי אבל אמרו לנו שאי אפשר במתכונות ובגרויות.

האם נגזר עליה להכשל בבגרות? אשמח לכל רעיון ועצה 🙏

לא מהמקצועות שציינתאמאשוני

אבל למה לא נותנים לה הקלדה במתמטיקה?

יש דרכים לכתוב משוואות עם המקלדת, צריך ללמוד את זה, אבל אפשרי טכנית.

לדעתי אין כזו אפשרות בהתאמותמתיכון ועד מעון
באסהאמאשוני
מה ההבדל בין זה לבין מקצועות שפה?
הנחיות של חוזר מנכלמתיכון ועד מעון

לא יודעת מה הסיבה, אבל אין התאמה בכתיבה במקצועות דלי מלל

סיבה טכניתרוני 1234
במקצועות רבי מלל מאד קל להקליד אבל משוואות או גאומטריה הרבה יותר קשה (הצ'ט אמר לי שיש טאבלטים עם עט שיכולים לפתור את הבעיה אז בטח עוד 20 שנה זה יגיע למשרד החינוך)
למהתקומה

במבחנים חיצוניים אין לה?

הייתי מנסה לברר את זה יותר עם בית הספר.

אני יודעת שיש מקרים שבהם נותנים בוודאי.

השאלה בית הספר אומר את זה כי היא לא זכאית, או כי הוא מתקשה להביא מישהו שיעשה את זה.

איזה אבחון עשית?מתיכון ועד מעון

פסיכודידקטי?

דידקטירוני 1234
זה לא מסמך קביל לצורך קבלת התאמות בבגרויותמתיכון ועד מעון

צריך אבחון פסיכודידקטי

את טועהרוני 1234

כנראה תלוי איזה התאמות או שהיה שינוי בנהלים.

בדקתי שובמתיכון ועד מעון

אכן לצורך הקלדה מספיק אבחון דידקטי.

האם בי"ס הגיש אותה לוועדת התאמות? מה הייתה התשובה של הוועדה?

 

עוד לא הגיש, האבחון בוצע לאחרונהרוני 1234
המאבחנת אמרה שאין הקלדה במתמ' ואמרו לנו את זה מראש גם בבי"ס.
אם לא הגישומתיכון ועד מעון

אז באמת שאין אפשרות לקבל התאמות, רק וועדת ההתאמות יכולה לאשר את ההתאמות ולא בית הספר

מקווה שהוועדה תאשר

אולי לא הסברתי מספיק ברוררוני 1234
הקלדה או שכתוב במתמ' בכלל לא על הפרק. לכאורה אין התאמה כזאת או לפחות לא עבורה.
אין התאמה כזו בכללמתיכון ועד מעון

אין התאמה של הקלדת תשובות הבחינה במקצועות דלי מלל.

זה ציטוט מחוזר מנכל, זה לא ספציפי עבורה.

הדבר היחיד שמצאתי שכולל התאמות במתמטיקה זה התאמות ברמה 3 שאכן כוללת התאמות במתמטיקה, ודורשות אבחון פסיכודידקטי.

השאלה אם שווה לך לעשות הרחבה של החלק הפסיכולוגי לצורך זה

ובעצם, זה לא יקנה לה התאמות בכתיבה אלא התאמות אחרות ממה שזכור לי...

היה מקרה דומה בתכנית "יהיה בסדר"אין יאוש315

לדעתי המקרה הזה היה שבוע שעבר, והם הצליחו לאפשר לאותה בחורה לגשת למבחן בהקלדה (לא מתמטיקה, כי היא פספסה כבר)

תבררי איתם, אולי יוכלו לעזור

יהיה בסדר בגלצ

הפותחת מדברת רק על מתמטיקהאורי8
בשאר המקצועות יש לה אבחון ואם ועדת ההתאמות תאשר תהיה לה הקלדה. פשוט אין התאמה של הקלדת תשובות במתמטיקה כי לכאורה יש במקצוע הזה פחות כתיבה. ולא כתיבה של אותיות. גם בכתיבת מספרים הכתב שלה לא קריא? בוחן שקורא את הבגרות לא יבין את הספרות שהיא כתבה? אני יועצת בתיכון. וגם הכתב שלי לא קריא. אבל עשיתי בגרויות כשעוד לא היו התאמות בעולם.  ותמיד אמרו לי שלא יקראו לי את הבגרויות. ( כנראה קראו... כי ב"ה היו לי ציונים טובים). פשוט סיגלתי לעצמי שיטה של לכתב לאט ואז הצלחתי לכתב ברור יותר. אולי במתמטיקה שתשקיע בלכתב ברור , זה פחות כתיבה ולרוב גם כשהכתב לא קריא , אם עובדים לאט אפשר להוציא כתב סביר . אולי אפשר לבקש הארכת זמן מוגדלת במתמטיקה בגלל הצורך להשקיע בכתיבה שתהיה ברורה? אני מניחה שהארכת זמן רגילה יש ל( מאוד,קל לקבל גם בלי אבחון(. אפשר לנסות לקבל הארכת זמן מוגדלת . יש בכל תיכון רכזת התאמות. תפני ליויצת או אליה ותבקשי שתשלח בקשה. 
נסית להקליד תשובות במתמטיקה?נופנופ

זה לוקח מלא זמן

בגלל זה אין את ההקלה הזאת

 

 

להגיד לתלמידה שתשקיע בלכתוב לאט ומסודר עלול להפעיל עליה לחץ במבחן

וגם ככה הבגרות במתמטיקה מאוד ארוכה ולחוצה

לדעתי עדיף לכוון לשעתוק

 

אם יש אופציה כזו ברור,שעדיףאורי8
כל מה שדובר פה זה שאין במתמטיקה אופציה כזו. מציעה לשאול שוב את הרכזת התאמות ולדייק איתה אם יש אופציה כלשהי. מה שהצעתי זה למקרה שאין. תלמידות שאני מכירה עם הקושי הזה הסתדרו במתמטיקה . כי בכתיבת ספרות זה לא כמו אותיות. ברור שאם קיימת אופציה לשעתוק היא עדיפה. 
תודה, בנתיים לא הצליחו לקרוארוני 1234
היא כבר נכשלה בכמה מבחנים בגלל זה
יש פתרוןנופנופ

דבר ראשון? באיזה כיתה היא? 

אם היא עדיין בכיתה י' (כך נשמע ממך) אין עדיין מה להחלץ כי רק שנה הבאה יהיו הבגרויות 

לצערך, אין הקלדה במקצועות דלי מלל (מתמטיקה, פיזיקה, מדמ"ח וכו')

ולכן אין על מה לנסות להתבאס, זה מה שיש, ועם זה מנצחים

 

ההתאמה שמחליפה את ההקלדה היא שעתוק (ובהחלט עדיף מאשר לנסות להקליד במתמטיקה, תנסי ותראי שזה סיוט)

ההקלה של שעתוק היא שהבת שלך כותבת את המבחן כמו כולם כולל תוספת זמן אם צריך

ולאחר סיום המבחן היא יושבת עם מורה אחרת מבית הספר (שהיא לא המורה הישירה שלה) 

והן ביחד מעתיקות את הכתוב במחברת למחברת חדשה

שתי המחברות נשלחו לסריקה ובדיקה, הבוחן מוודא שכתוב בהן אותו דבר, אבל הוא תכלס בודק את הכתב המסודר

 

 

אז איך מוציאים התאמת שעתוק?

פונים לרכזת התאמות בבית הספר, מבקשים ממנה שתבנה "תיק" מבחנים לבת שלך, 

ואת התיק הזה שולחים למשרד החינוך ובדרך כלל אם יש באמת כתב גרוע 

מקבלים את ההתאמה הזאת

 

 

במתכונת ובמבחנים בדרך כלל לא עושים את השעתוק כי המורה מצליחה לקרוא את כתב היד, ואם משהו לא ברור היא יכולה לפנות תמיד לתלמידה

 

למיטב ידעתי אין צורך בשום אבחון לשעתוק

אלא המורה/מחנכת מדווחים שיש לה כתב לא קריא ומתחילים תהליך של בניית התיק

אז משום מה אמרו לי הפוךרוני 1234
הרכזת התאמות אמרה שיהיה לה שעתוק (קראתי לזה שכתוב/הקראה למעלה) רק במבחנים פנימיים ולא בבגרות. אדבר איתה שוב (הילדה סיימה עכשיו ט אז יש עוד זמן).

תודה רבה!

אין התאמה של הקלדה במתמטיקה124816

יש התאמה של שעתוק אבל מאוד קשה לקבל אותה.

אם לא מצליחים לקבל משהו לכתיבה אז הארכת זמן תעזור לאפשר לה לכתוב יותר לאט ואולי קצת יותר קריא, וגם מבחן מותאם יאפשר לה לבחור שאלות שדורשות פחות כתיבה.


מלמדת הרבה שנים מתמטיקה בתיכון וזוכרת אולי מקרה אחד שאישרו שיעתוק.

אז איך בכל זאת אפשר לקבל שעתוק?רוני 1234
כבר יש לה הארכת זמן וזה לא עוזר…
שרכזת ההתאמות תבדוק מול המדריכה שלהאורי8
זו תהיה התשובה הכי מדויקת. בגלל שנדיר שמקבלים. והנחיות יכולות להשתנות משנה לשנה. כדאי לבקש מרכזת ההתאמות לבדק שוב מול משרד החינוך( בדרך כלל יש מדריכה של המשרד שהיא יכולה להתיעץ איתה). ולהגיש גם אם יש סיכוי קטן. כבר היו לנו הפתעות שהגשנו בקשות שהיו נראות לנו חסרות סיכוי  וקיבלנו אישור. 
אז אולי שווה לחכות לשנה הבאה או עוד שנתיים?רוני 1234
היא אק מסיימת ט עכשיו
בכיתה י זה הזמן לברר את הכלאורי8

בעוד שנה ושנתים עלול להיות מאוחר מידי. רכזת ההתאמות אמורה לדעת את כל הנהלים והניואנסים. לועדת התאמות בשביל הקלדה מגישים במהלך כיתה י ואז מקבלים אישור לבגרויות שאמורות להתקיים ב יא- יב. אם מגישים בכיתה יא זה מאוחר מידי לבגרויות של יא. 

לא לחכות. הזמן של סוף ט תחילת י הוא הזמן לקבלהשקט הזה

התאמות.

אחכ זה כבר יותר מסובך

גם אני זוכרתמתיכון ועד מעון

ששעתוק זה משהו שמקבלים בקושי ...

אבל נשמע שבדיוק כאן מדובר על המקרה הנדיר ששעתוקיראת גאולהאחרונה

זה מה שהתלמידה צריכה.

לאיזה מקרים יוצאי דופן התכוונו אם לא לכזה מקרה של תלמידה שאי אפשר לבדוק את המבחן שלה במתמטיקה בגלל הכתב?

מענין איך מקבלים אישור כזה? לבן שלי יש כתב נוראיכולנה

אבל תמיד חשבתי שאם ירצה ויכתוב לאט יותר כן יבינו מה כותב.

כל מבחן שלו כתוב שצריך לשפר את הכתב.


מתי החלטתם שזה דורש אבחון? 

כדאי לקראת הבגרויותאורי8
לפני כיתה י. וכדאי קודם לדבר עם היועץ בבית הספר שלו כי בחלק מבתי הספר אבחון פרטי לא תופס בכלל. במקום שאני עובדת בו אנחנו בתכנית מלקות ללמידה. וזה עובד אחרת. 
גם אחי עשה אבחון כזה בזמנו ונתנו לו הקלותהמקורית

כתב יד לא קריא זו סיבה להקלות

לא יודעת איך הלך האבחון ומול מי האמת.. אבל כדאי לבקש

כשהמורים לא הצליחו לבדוק את המבחןרוני 1234
הפנו אותנו לאבחון
יש פה אימהות לתינוקות רגישים למוצרי חלב?בכינוי אחר

הרבה פעמים כשאני אוכלת מוצרי חלב יש לתינוקת שלי שילשולים ולפעמים קצת פריחה.

הרופא אומר שזה לא נורא

אבל הייתי מעדיפה לבדוק את זה לעומק.

לאיזה רופא מומלץ ללכת?

(היא יונקת הנקה מלאה בת 8 חודשים)

אם הפריחה והשלשולים ממוצרי החלב שאת אוכלתממתקית

באופן מובהק.
למה ללכת לרופא?
תפסיקי לאכול חלב
לבן שלי כבר מגיל קטן יותר, אלרגי לחלב.
כשהייתי אוכלת חלבי זה היה מתבטא אצלו בהתפתלויות, אז הפסקתי לצרוך חלב.
עד שסיים לינוק.

האמת לא מתה על חלבי, אז אולי אני לא דוגמא

יש לי נסיון עם זהבכינוי אחר

מבת אחרת שלי אבל אצלה הרופאים זיהו את זה ועד היום היא עדיין לא אוכלת מוצרי חלב.

הייתי רוצה ללכת לרופא שמבין בזה

כי מאוד קשה לי לא לאכול מוצרי חלב, במיוחד שבעלי קונה כל מיני גלידות ופינוקים מגרים.


וגם אני לא יודעת אם זה דווקא מהמוצרים חלב או בגלל שיניים שצומחות לה

בדר"כ ברפואה קונבנציונלית לא יתייחסו לזהבאתי מפעם

אם את רוצה לשמוע יותר מן הסתם ברפואה אלטרנטיבית.

בכל אופן, אם את רואה שזה עושה לה ככה, פשוט תפסיקי לתקופה ותעקבי אחרי הפצעים. 

לבן שלי היתה רגישות בתור תינוקהשם שלי

אביהו את זה כשהוא היה בפגייה.

היתה תקופה שנמנעתי לגמרי ממוצרי חלב.

אחר כך הלכנו לאלגרגולוגית, והיא אמרה שאני אחזור לאכול מוצרי חלב ואם זה עובר בסדר, אז לתת גם לו.

כיום הוא אוכל מוצרי חלב בלי הגבלה.

תודה, איך קובעים תור לרופא כזה?בכינוי אחר
קבעתי דרך זימון תורים של הקופההשם שלי
לא זוכרת אם קיבלתי הפניה מהרופאת ילדים.
חשוב לי לומר- שלפעמים האלרגיה מתבטאת רק כשהילדיעל מהדרום

לק"י


אוכל, ולא כשהאמא המניקה אוכלת.

אצל הבן שלי לא היתה אלרגיההשם שלי

אלא רגישות במערכת העיכול.

ויכול להיות שזה גם לא היה רגישות, אלא חוסר בשלות של מערכת העיכול, ועם הזמן זה פשוט עבר.

כן. היה לי חשוב להוסיף על דברייךיעל מהדרום
היה לבן שלירק טוב!אחרונה

שילשולים וצואה רירית. בגלל חלבי שאכלתי והוא ינק.

אצלו זה לא היה רק חלבי. כשהפסקתי חלבי הפסיקה הצואה רירית, אבל השילשולים נגמרו סופית כשעלינו על כל הדברים האחרים (היה קשה. הרבה מאוד דברים לא יכולתי לאכול).


זה נקרא אלרגיה של מערכת העיכול או אלרגיה לא מתווכת דרך. תגגלי. עובר לרוב סביב גיל שנה בהנחה שאין אלרגיה נוספת.


לצערי הרבה רופאים לא מכירים את זה. או מכירים ולא מתייחסים ברצינות. רופאת המשפחה שלנו לא הכירה, אבל היתה מאוד קשובה.  רופא גסטרו התייחס בזלזול, אמר לי שהרבה פעמים יש שילשולים בגיל הזה ואין קשר (הקשר היה מאוד מובהק אצלו). 

כל תחילת הריון הזוגיות שלנו נמדדת😔מעיין34

כל פעם מחדש, בתקופה הכי מאתגרת (בחילות,  הקאות, מושבתת למיטה), אם המשפחה שלו רוצה שנתארח אז זה מה שיהיה, והוא יכעס אם יקרה אחרת.

הם לא יודעים על ההריון כי זה ממש ממש בהתחלה,

אבל הןא רואה איך אני, איך אפשר להתארח כשאני סמרטוט רצפה במיטה.

אוף

פעם קודמת הם גילו על ההריון ממש בהתחלה רק בגלל זה, כי אי אפשר להסתיר

מבאס ממש

אז אולי פשוט לא להסתיר?רוני 1234
שלום בית מעל הכל…
אין לי אומץ להתארח ושיטפלו בי כמו סיעודיתמעיין34

אני מצפה מבעלי שיבין את הסיטואציה

זה לא נעים בכלל

להיות במיטה כל השבת וכל הזמן דואגים לי. זה לא המשפחה שלי, זה מּמש ממש מצב לא נעים 

האמת אני איתך. ♥️המקורית
תודה🫶מעיין34
וכשאת לא בתחילת הריון?תהילנה

איך זה עובד? חייבים ללכת תמיד למשפחה שלו כשהם מזמינים?

בעיני החלטה של התארחות צריכה להיות החלטה משותפת. ואם לצד אחד זה לא מתאים אז לא בכוח."על כן יעזוב איש את אביו ואת אמו", כפשוטו לשני הצדדים. אתם הכי חשובים!

בגדול הם הבינו שאנחנו אוהבים את הביתמעיין34

ולכן מלכתחילה מזמינים אחת לחודשיים בערך, או בחגים שזה תורות.

אז זה מצידםתהילנה

אבל מצידכם מותר להגיד שלא מתאים.

רק כדי לנרמל- אנחנו לא היינו בשבת אצל חמי וחמותי כבר למעלה משנה וחצי, והם מזמינים לאחרונה כמעט כל שבת. אז מה? אנחנו נחמדים ומנומסים וגם כנים במידה שמתאים לנו לשתף את הסיבות. אבל בעיקר בעיקר חושבים על עצמינו, ואני חושבת גם על הילדים שלי, ועל זה שהדבר האחרון שהייתי רוצה זה שהם יבואו אליי בלי שמתשחק להם ועל חשבון שלום הבית שלהם

ואו חלוםמעיין34
אני חושבת שלא נכון להסתירדיאט ספרייט

ובכל מקרה, כדאי לנהל את כל הנושא הזה בהידברות.

אם את לא יכולה להתארח,

ואת מתארחת ונאלצת לשדר עסקים כרגיל  זה לא תקין.

לא מהבחינה הזוגית ואולי גם לא מבחינה רפואית. הכי נכון שתחליטו יחד ויהיה לך מקום גם להגיד לא. 

הכי נוח לא להסתירמעיין34

אבל הברכה שורה על הנסתר

במיוחד שאני יודעת שהמשפחה לא ששה מזה כי ההריונות שלי קשים ומאתגרים את כל המשפחה

סליחה, אבל עם כל הכבוד למשפחהדיאט ספרייט

לא אמור להיות להם say בנושאים של כן או לא הריון.

ואם ההריונות שלך מעמיסים עליהם (או שהם טוענים שזה מעמיס עליהם) אתם צריכים לקבל עזרה בתשלום ממקור חיצוני.

אם אתם תלויים בעזרה שלהם, הם מרגישים בנוח להביע דעתם, אם אתם מסתדרים לבד אתם יכולים להגיד להם בפה מלא- וככה אני עושה לפעמים, למרות שיש לי אהבה גדולה להורים שלי ולחמים שלי- שזה לא עניינים/לא על חשבונם/משהו בסגנון.

אני מבטיחה לך שהקשרים שלנו יפים וטובים למרות שנאמרות מילים לא פשוטות, כיוון שהן נאמרות בכנות, בחיוך ובכבוד.

כדאי אולי למתוח להם גבולות.

שלכם כזוג כלפיהם. 

הכוונה שמאתגר את כל המשפחה שלימעיין34

הילדים, הבעל

מהם אני לא דורשת ולא מבקשת


 

והם לא אומרים לי אם להביא או לא, אבל מספיק לראות את הפרצוף או בכללי שהם לא מרוצים מהסיטואציה, זה מספיק בשביל לרצות למנוע לספר

את הפירמזיסית?רוני 1234
תרגישי טוב ❤️
ב"ה לא ברמה הזו, מקיאה פעם ביום בערךמעיין34
כל שאר היום בחילות קשות מאוד וחולשה עד כדי שאני מושבתת במיטה
מבינה אותך לגמרימחכה להריון

שהייתי בהריון בהתחלה היה לי מאוד קשה להתארח שאני על הפנים וגם רציתי למשוך עוד קצת ולא לספר עדיין..

אני חושבת שזה תלוי בהרגשה שלך ומה יעשה לך טוב הייתי נשארת שבת בבית ונניח ללכת עוד חודש חודשיים שכבר תרצו לספר

ושתרגישי יותר טוב 

זו היתה השאיפה, עד שהזמינומעיין34
מותר לסרב בנימוס, רק אומרתהמקורית

אני חושבת שבעניין הזה נדרש שיח שהוא מעבר לרגיל אצלכם.

בעלך כבר לא רק הילד של ההורים שלו, ואם הוא לא מצליח להבין אותך ואת צריכה ללכת בכל מחיר, זה קצת בעייתי בעיניי האמת ואומר יותר בעדינות - בסוף זה לרעתכם כי ריצוי יכול ליצור בסוף תסיסה קשה של כעס ורגשות קשים. גם את מולו וגם את מול עצמך.

הייתי חושבת שוב אם להשאיר את זה ככה או לפתוח את זה בטיפול. לא יכול להיות שמספיק שמזמינים וחייב להגיע בכל מחיר. יש לכם חיים וחוסר ההתחשבות בך פה הוא קצת בעייתי בעיניי.

מקווה שאת קוראת בטוב♥️ ומקווה שאני מבינה את הסיטואציה נכון. הכל בדרכי נועם כמובן ולא ממקום של פתיחת חזית אבל מותר לך להרגיש לא בנח לנסוע ולכל הפחות צריך להיות פה שיח ענייני שרואה את התחושות שלך ונותן לך מקום

מסכימהשיפור
צודקת, ומתסכל כאחדמעיין34
כי זה מגיע מכיבוד הורים,אין לו עמוד שדרה מולם
ריצוי זה לא כיבוד הוריםרקאני

זה דפוס התנהגות שדורש שינוי

אנחנו לא סיפרנורקאני

ומי שמבין שותק בנימוס

לא מפריע לי שיבינו ויסתמו

מפריע לי שישאלו וידברו על זה

אז אם אנחנו שותקים סימן שאנחנו לא רוצים עדיין לדבר על זה

כשנרצה נספר

 

בכל מקרה אני לא חושבת שזה נכון להתארח בכל פעם שהם מזמינים

אלא לפי מה שמתאים ומסתדר לכם ולהם

צודקת אני איתךמעיין34אחרונה

אולי יעניין אותך