טבע האדם למשוך עצמו אל המרה השחורה והעצבות, אך צריך להכריח עצמו בכוח גדול להיות בשמחה תמיד ולשמח את עצמו בכל אשר יוכל, אפילו במילי דשטותא. (רבי נחמן מברסלב)

העצבות אינה עבירה אבל לידי טימטום הלב שהעצבות מביאה אפילו העבירה החמורה ביותר לא יכולה להביא
(קרלין?)

מי שהוא שמח תמיד על ידי זה הוא מצליח
(ספר המידות)

עיקר יישוב הדעת הוא על ידי שמחה, כי על ידי השמחה יוכל להנהיג את המוח כרצונו וליישב דעתו ולחשוב
(רבי נחמן מברסלב)

שמחה אינה מצב רוח אלא פועל יוצא של התבוננות ומחשבה


כמו שאנשים פסימיים שמסתכלים על העולם במבט שחור מצליחים להתעצבן מכל דבר, ולו הקטן ביותר. ככה אדם חיובי שיסתכל על העולם ממקום מאמין ובריא יצליח לשמוח מכל דבר

מה זה אומר התבוננות ומחשבה? מחשבות על מה?

אני אישית לוקחת את זה למקום של התבוננות בטוב שבחיים שלי
כשאני במצברוח פסרה אני מסתכלת מסביבי ומחפשת סיבות לשמוח.. זה יכול להיות אפילו אחיין שלי ששר הנרות הללו במתיקות כשברקע אחים שלי והגיסים ויש אור וסופגניות טעימות
מספיק לבחור לראות את זה ככה וכבר כל הדברים הקטנים האלה נהיים קסומים פתאום