אני חושבת שזה קצת הזיה לצפות שתהיי על זה מאה אחוז .

וכשאין ברירה, הילדים יהיו איתך בזומים.זה המצב! ואמנם זה לא אידיאלי, אבל במצב מטורלל שכזה, זה הכי לגיטימי שיש

עד כמה שהמערכת מאפשרת לך, נסי להתאים את זמן הזומים לזמן שנת הצהריים של הילדים (אם יש כזאת), או לזמנים שבעלך פנוי להשגיח עליהם.

מומלץ גם להחליף חלק מהזומים במשימות ביצוע שלא דורשות זום, מקסימום זום קצרצר ואחריו משימה, את המשימות אפשר להכין/לבדוק בערב אחרי שהילדים נרדמים.

ואפשר גם להעביר זום עם ילד על הברכיים, כולם מודעים למצב וזה לגיטימי לגמרי גם אם יפריע לזום.

עוד רעיון זה להושיב את הילדים מול מסך אחר או עם משחק שמרתק אותם (אם יש כזה).

בהצלחה

מלבד - להגיד שלום, אתן חסרות לנו, אנחנו מתגעגעות ואם מישהי רוצה לשתף

וכמובן, לא חייב כל יום. מספיק פעמיים בשבוע שעה

מורה שתצפה להתקדמות בחומר - ביי

גם אנחנו עובדים מהבית. גם אנחנו מחורפנים. כולנו באותה סירה

לילדים של עדיף זום לא לימודי אלא חוויתי, גם אותו צריך לדעת לנהל נכון שלא יהיה ברדק, אבל אפשר להעביר אותו גם עם ילדים קטנים משחקים ברקע.

ושיגידו איזה עמודים רוצים שנעשה בחוברות, מדברת על גילאי יסודי. 

לשחרר לילדים סרטוני הסבר ומשימות קלילים. לא עכשיו למידה של נושאים מטורפים. התקדמות קלילה וסבירה. ולנסות להתעניין פרטנית אצל התלמידים איך הם. אם הם גדולים מספיק אז לבקש שיכתבו לך ואם לא אז אולי להקליט בווצאפ להורים ושיקליטו לך חזרה. ותעברי על זה לאט לאט בקצב שלך.

הילדים שלי לא בביס עדיין אבל הזומים שעושים להם ממש גרועים בעיניי וזה רק משבש את הלוז עוד יותר ממה שהוא משובש גם ככה.

ובטח שאת בבית עם ילדים קטנים זה נשמע לי מטורף

הוא בהחלט העביר זומים בעבר עם ילדים איתו.

תינוק תורן היה עם הילד הגדול ביותר. הבת שלי זוכרת עד היום שבקורונה היא לא נכנסה להרבה זומים כי היו לבעלי זומים משלו ואני הייתי בעבודה...

זה מה שיש עכשיו, תעשי מה שאת מצליחה, אף אחד לא מצפה שיהיה מושלם 

שאני חושבת שזו בעיה מערכתית.

בטח ביסודי, אבל גם בגילאים גדולים יותר, למידה מרחוק לא כל כך יעילה.

יש לה את הערך שלה בהקשרים מסויימים, אבל הרבה פעמים זה בעיקר הופך למילה מעיקה על המורים וההורים.

גם הציפייה לעבוד כרגיל עם ילדים בבית היא קשה, אבל מצד שני, כתמורה לכך מקבלים משכורת כרגיל, שזה פלוס עצום ביחס לעובדים אחרים שלא יכולים להגיע לעבודה בגלל ההנחיות, ולא בהכרח ישולמו על הימים האלו.

אז הייתי עושה תיאום ציפיות מול בית הספר - מבקרת מה הדרישות של ההנהלה או עם חברי צוות אחרים מה היה בסבבים קודמים

אחרי תיאום הציפיות הזה, עושה תיאום ציפיות ובדיקת יכולות מול הבית. זאת אומרת, כן שמה לי בראש שאני מקבלת על הימים האלו שכר, ולכן צריכה לעמוד בדרישות כדי שלא לקבל שכר שלא מגיע לי, אבל מצד שני, מנסה להתאים גם למציאות בבית.

מתחלקת עם בן הזוג בשמירה על הילדים (אם נמצא), אולי שוקלת להביא נערה שתעסיק את הילדים חלק מהזמן (לפחות אצלנו, המורים ממש לא מלמדים יום מלא, שעה - שעתיים ביום). ואם בכל אופן יש זמנים שבהם את גם עם ילדים וגם בשיעור, מנסה כמה שיותר להתאים משימות שהן לא בהכרח העברת שיעור עם השתתפות פעילה ורציפה של התלמידים, אלא אולי משימה או הפעלה שהם עושים ואת נותנת פידבק

כשיש לילדים שלך תפקיד.

או הצגה או משהו אחר השם צריכים להחזיר ורואים אותם

מניסיוני הם ממש קפצו עלי ולא נתנו חלי להיות רגע בשקט

אה ולשים מטפחת עם פס החלקה לשא תיפול מרוב קפיצות של הילדים על הראש🤣🤣🤣

לארגוני המורים יש אינטרס מובהק להראות למידה מרחוק.

למשרד החינוך יש אפס ציפיות.

באמצע יש תלמידים הורים ומורים מתוסכלים.

שימי להם פרק פודקאסט של יובל מלחי,

תבני עם בינה מלאכותית מצגת אינטרטקטיבית של שאלות על הפרק

תתני שיעורי בית להעלות סיכום של המשחק,

יצאת מורת השנה!!

הקטע שאפשר למחזר את הרעיון לכל תקופת הלמידה מרחוק.

היא סוכלה כמובן על ידי ארגוני המורים.

עכשיו יש היגיון מסויים באמירה של תנו חופש עכשיו ותלמדו אחכ

מצד שני למורה שגם ככה לא יכול לבחור את ימי החופשה שלו זה די מבאס שעכשיו יתנו לו "חופש" כשהוא תקוע בבית ולא יכול לעשות כלום ואחכ בימי החופש שלו הוא יצטרך לעבוד.

זה אולי יהיה לגיטימי אם יגידו עכשיו אתם לא עובדים, בתמורה תלמדו בחופש אבל תוכלו לבחור x ימי חופשה גמישים במהלך השנה/ שנה הבאה

כך או כך- זה לא באמת יקרה בגלל הארגונים

אבל באמת… אני לא חושבת שמורים יכולים להתלונן על מספר ימי החופש שלהם. 

ואני לגמרי חושבת שאפשר לצמצם את החופשים שלנו.

פשוט כמו כל בן אדם נורמלי- הייתי שמחה לבחור את האופציה לקחת לי עכשיו שלושה ימי חופש באמצע השנה ולצאת לחופשה נחמדה בלי כל עמ"י נניח. אבל כל עוד זה לא המצב ומחליטים עבורי מתי יש לי חופש אז לאלץ אותי גם שימי החופש שלי יהיו עכשיו במציאות שכולנו תקועים בבית זה פחות פייר

פשוט אי אפשר להגיד במצב כזה הנה החופש שלכם תהנו ואחכ תעבדו בחופש הגדול..

החופש עכשיו הוא ממש לא חופש,  המשק סגור ואי אפשר לעשות כלום.

הרבה מהעובדים במגזר הציבורי גם נמצאים בימים אלו בבית ומה שכואב לאנשים זה שהמורים "לא עובדים" זה עצוב ואני גם לא חושבת שלהורים יש את הפריווילגיה להתלונן ככה כשאין כמעט מורים ואתם מוציאים לאלה שעדיין מורים את החשק להמשיך ...

שימו לב לעובדי עיריות, לעובדי מדינה ועוד שנמצאים בדיוק באותו חופש כמו המורים. 

מי שעכשיו לא עובד, וזה הרבה אנשים, זה אנשים שהמעסיק הרבה פעמים מנצל עבורם את ימי החופשה שלהם (זו זכותו מבחינה חוקית) ואז בקיץ לא יהיו להם ימי חופשה להיות עם הילדים, אז הם אומרים - אחלה, אז בואו נעשה עם המורים אותו דבר, למעסיק, כל מעסיק, כולל משרד החינוך יש זכות חוקית להחליט מתי תנצלי את ימי החופשה שלך. אז לפי ההצעה הזאת, ימי החופשה יהיו עכשיו ובקיץ המשק יעבוד כרגיל.

לאף אחד לא "כואב" שלמורים יש חופש, לבריאות שיהיה. אבל בזמן שיש לתלמידים כמעט 80 ימי חופשה בשנה, הורה ממוצע מקבל 12 ימי חופשה לפי חוק ו24 אם המעסיק סופר נדיב. אז אם כרגע יגמרו להורים את ימי החופש ועוד יכריחו אותם בתוך הטירוף להיות על הזומים של כל הילדים זה יהיה מצב ממש פסיכי.

אם יחלקו את החופש הגדול ל2 - חלק עכשיו וחלק בקיץ, זה גם יהיה יוצר הגיוני מבחינת ימי החופשה, וגם יוריד את נטל השמירה על שגרת לימודים גם מההורים וגם מהמורים. כי כרגע כולם מתאמצים ונותנים מעצמם בטירוף גם המורים וגם ההורים, וזה לא אפקטיבי בכלל. 

לי כמו להרבה עובדים במשק יש כמה אפשרויות בחירה שכל אחת גרועה:

1. לבוא לעבודה ולמצוא סידור לילדים/ לעבוד מהבית עם ילדים שמטפסים לי על הראש (וזה עוד פריווילגיה שלא לכולם יש)

2. שינכו לי מהימי חופשה שאין לי (אני גם ככה במינוס, עם 14 ימי חופשה שנתיים)

3. שלא תהיה לי משכורת

וסליחה ממש שאני כועסת על מערכת החינוך (ממש ממש לא על הגננות והמורות המקסימות)

אין שום סיבה שמערכת החינוך תהיה סגורה עכשיו, העובדות יקבלו משכורת כרגיל ושוב יהיה חופש בערב פסח ובחופש הגדול.

זה לא הוגן!!

ואני חושבת שהמצב הזה שלהורים יש כל כך מעט ימי חופש ביחס לילדים זה דפוק מאוד. אגב אני גם חושב,ת שכן כדאי לקצר את החופש הגדול באופן אישי ולאפשר למורים יותר ימי בחירה במהלך השנה ..

זאת אומרת שיהיו פחות ימי חופשה לילדים והמורים פה ושם יקחו ימי חופש

אבל בסוף החוםש הוא הטבה של המורים ואי אפשר לקבוע עובדה שהם יוותרו על זה

התנדבות היא מבחירה ולא מהכרח

ומה זאת אומרת הם לא עובדים ומקבלים כסף ? הם כן עובדים .. צוותי ההוראה של הילדים שלי מהיום הראשון של המלחמה כבר במצב של למידה מרחוק שהיא לא פחות עבודה.

ואני לא חלילה מאשימה פה מישהי. ורוב אוכלוסיית הפורום היא אוכלוסייה איכותית שמייקרת מורים אבל כן צריך להבין שחסרים מורים ולייקר את המקצוע. אני אישית כשחיפשתי מקצוע חיפשתי מקצוע שיסתדר עם ההורות שלי וכן החופשים הם חלק מזה כי הם חלק גדול מהשנה .. אמנם הייתה לי נטיית לב לתחום ואני אוהבת לעבוד עם ילדים אבל יש לי עוד תחומים שמעניינים אותי והבחירה בהוראה היא גם בגלל התנאים שבהוראה. ולכן גם קשה לי עם התלונה על המקצוע והחופשים, מוזמנים גם להיות חלק מצוותי ההוראה 

בתור לא מורה זה נראה לי הזוי שאין שום יום חופש לבחירה.  

וברור שהחופש הוא הטבה של המורים, וזה סבבה לגמרי אבל מה שאני מנסה להגיד - בשנה רגילה - למורים יש את ההטבה של החופש הגדול, ולשאר עובדי המשק יש ימי חופשה לבחירתם.

השנה, להרבה מעובדי המשק אין ימי חופשה לבחירתם (כי מחוייבים לנצל עכשיו) אז גם להרבה מהמורים ינצלו את ההטבה של ימי חופשת הקיץ בתקופה הזאת כדי לסנכרן את זה עם מצב המשק  

ובכלל לא נכנסת פה להוגנות עם התשלום או לא. זה לא אכפת לי וגם יש לי אינטרס שיתנו למורים כסף על הזמן הזה גם אם לא יעבדו בכלל כי בא לי שזה יהיה מקצוע עם הטבות פה ושם כדי למשוך עובדים טובים. אבל הקטע הוא שזה לא שנה רגילה, והלמידה מרחוק עד כיתה ז בערך זה חסר טעם ממש, אז בעיני כן הגיוני שהתיכונים וחטב ימשיכו למידה מרחוק והמורים שלהם יהיו בשנה רגילה, וגננות ומורי יסודי ירד מהם העול של "למידה" מרחוק, יהיו פנויים לביתם בתקופה הזאת, יקבלו קצת שפיות, ונגיד יאריכו את ביהס של החופש הגדול בשבוע שבועיים. מבינה?

לא שמשנה לי שזה יהיה בדיוק ככה או קצת שונה, מה שהצעתי זה סתם דוגמא, אבל שימצאו פתרון שהגיוני גם למורים כי זה עול לא סביר לדעתי עבורם בטירוף הזה,וגם להורים העובדים

אין שנה רגילה חחחח

וכולנו מותשים מהמצב לא רק המורים זה ברור לי אבל גם מתסכל בתור מורה שכל הזמן מצפים להתגמש, להבין שזה המצב ולהתגייס בהתנדבות .. תבינו שאנחנו משלמים גם על המלחמה בהורדה של המשכורת שגם ככה נמוכה

בסוף כל בן אדם בוחר את המקצוע שלו לפי כל המכלול ואם בחרתם עבודה שבשגרה היא יותר נוחה ויותר מתגמלת אל תבואו ותתלוננו על החופשים של המורים .. אתם לגמרי מוזמנים להצטרף (ושוב לא כותבת אישית לאף אחת חלילה אלא באופן כללי) 

תבדקי את זה ותראי שמקומות עבודה שהם גם היו לכאורה צריכים לספוג הורדה בשכר כמו נמל אשדוד , חברת חשמל .. לא הורידו!

בנוסף אנחנו המורים לא נחשבים עובדי מדינה אלא עובדים בשירות המדינה ולכן לא מקבלים הרבה הטבות של עובדי מגזר ציבורי כמו אחזקת רכב, סבסוד קייטנות ועוד.

ואם ככה אז גם למגזר הפרטי היה צריך להוריד לא רק לציבורי כי כולם צריכים לממן את המדינה לא ?

שגם עובדים במגזר הפרטי, שלא עובדים השירות המדינה - לחלקם בוצע קיזוז בשכר של 3.3%

אנחנו ביניהם

הרגשנו את זה יופי במשכורת

זה לא היה משכורת אחת, זה היה כמה משכורות אחת אחרי השניה.

למורים יש תנאים אחרים מעובדי המגזר הציבורי, ויש להם גם הסתדרות נפרדת..

אבל בסוף המדינה היא זו שמשלמת להם את השכר, בניגוד לחברת החשמל ונמל אשדוד בדוגמאות שהבאת.

ואין לי מידע מגוף ראשון על האם קוזז להם או לא.

אבל אצלנו, שנינו עובדים במגזר הפרטי, ולאחד מאיתנו שעובד בארגון מאוד מאוד גדול, קיזזו בשכר את החלק הזה כדי לתמוך בעלויות מלחמה.

נכון שלא קיזזו לכולם.האם זה פייר?

כנראה שלא.

האם זה בסדר לשבות על זה? בשנת מלחמה כשהמורים לא היו הסקטור היחיד ששילם?

ממש לא.

אני אגב לא שבתתי כי אני עובדת בתיכון שש שנתי

אבל מי אמר שלא צריך לשבות כשנעשה עוול?

ולמה זה הגיוני לנכות לחלק מהעם שכר ולחלק לא ? ובמקרה זה גם אנשים שמרוויחים משכורות מאוד נמוכות.. כמו סייעות . נשמע למישהו הגיוני? לי לא

נגעו לכולם בימי הבראה, לכולם. גם למי שמקבל מינימום, גם למי שעובד בעסק פרטי עם 2 עובדים.

קיזוז שכר - וואלה לא יודעת אם צריך לכולם.

עובדים בשירות המדינה, או עובדי מדינה, מקבלים ים הטבות מסביב.

וכנראה שבמקרים כאלה הוא גם יותר נושא בנטל הכלכלי, כמו שהוא גם יותר נהנה משאר התנאים שהם בפער יותר טובים מהמגזר הפרטי.

ועדיין, זה שאת חושבת שזה בסדר לשבות בתקופת מלחמה על קיזוז שכר ושוב להשאיר ילדים בבתים שלהם, ולגרום להורים אחרים להפסיד כסף בגלל חופש שהם צריכים לקחת כדי להישאר עם הילדים בבית , זה ביזיון.

למה הכסף שלכם יותר חשוב מהכסף של שאר ההורים?

שלחלקם גם קוזז וגם מפסידים על הימים האלה שבעל כורחם נשארים בבית

אני לא נדרשתי להחלטה ואני בורג קטן ואין לי אפשרות להחלטה כזאת ואגב אצל הילדים שלי כן שבתו! ואני תמכתי בצוותי ההוראה למרות שעבדתי

שוב, אם כולם היו סופגים את זה .. זה משהו אחר אבל זה לא נכון כי הורידו רק למגזר ציבורי ולחלק ממנו ולא לכולם

אז שוב, אני לא החלטתי בנושא ואולי אם הייתי נדרשת להחליט הייתי חושבת על זה לעומק. אבל לבוא ולהגיד כולם סופגים כשלא כולם סופגים זה סתם שקר. בעיניי אם מחליטים להוריד אז שיורידו לכולם כסף ללא יוצא מן הכלל 

אם לכולם המעסיק יכול להחליט מתי הם יכולים לקחת חופש, אז למה אצל המורים זה בסדר שזה יהיה שונה?

אם כולם אז כולם.

ברור לך שיש הבדל, נכון?

המורים לא היו הסקטור היחיד במגזר הציבורי ששילם.

ואף במגזר הפרטי היו עובדים ששילמו (יותר מהמורים! יש לנו במשפחה הקרובה מורים, ואנחנו שילמנו יותר חודשים מהם!!)

אז למה רק המורים חשבו שזה בסדר למחות בשביתה? שוב להשבית לימודים???

אני מרגישה שאנחנו מדברות בשפות שונות כי אני ממש לא מצליחה להבין משהו -

למה את כותבת על התנדבות? אני לא הצעתי בכלל התנדבות..

או שאני מפספסת כאן משהו רציני או שאני לא מבהירה את עצמי כמו שצריך, או שאני לא מבינה את תנאי המורים או שאת לא מכירה את המצב במשק..

אז אני אנסה להסביר את מה שהתכוונתי -

כל שנה המעסיק שלך שזה לצורך הענין משרד החינוך מחליט בשבילך שתקחי ימי חופש חודשיים במהלך יולי אוגוסט, נכון? אז השנה הוא יתן לך שבועיים במרץ וחודש וחצי ביולי אוגוסט. זה לא במקום ולא התנדבות, השכר אותו דבר כמו כל שנה, רק החלוקה של החופש אחרת.

ברור שזה לא אידאלי, כן? אבל זה בדיוק המשמעות שמעסיק יכול לבחור מתי העובד ינצל את ימי החופשה שלו.

בדיוק אותו דבר קורה בשאר המשק, נגיד אני ביוני (בעם כלביא) לא יכלתי לעבוד וניצלו לי את ימי החופשה שלי, ואז לא יכלתי לקחת אותם בזמן אחר שרציתי. אז זה נקרא שעבדתי בהתנדבות בזמן שתכננתי חופש ובסוף לא היה לי? לא.. פשוט המעסיק השתמש לי בימי החופש כמו שמותר לו לפי חוק, ואז אני נאלצתי לעבוד בזמן אחר שרציתי בו חופש. מבאס וזה בדיעבד, אבל ככה עובדים ימי חופשה בישראל, עבור כל העובדים..

אז אני לא מצפה ממורים להתגמש, ולא להתנדב, וגם לא לעבוד בתוך הטירוף הנוכחי. פשוט נשמע לי הגיוני שכמו שלי מחליפים את ימי העבודה לימים שאני אשכרה אוכל לעבוד בהם כמו שצריך ומנצלים לי את ימי החופשה כשאני פחות יכולה לעבוד, אז אותו הדבר יהיה גם לעובדים אחרים במשק. פספסתי משהו? 

יכול להיות שבמגזר הפרטי זה כמו שאת כותבת שהמעסיק בוחר מתי לנצל ימי חופשה .. אבל בהוראה יש חוזה אחר וימי החופשה הם בתקופה מסוימת

ועל זה חתמתי שבאתי לעבוד את מבינה ? ולכן הועדים מתנגדים לזה כי אי אפשר לשנות הסכמי שכר באופן חד צדדי

לפי חוק מעסיק תמיד יכול לשנות את תנאי ההעסקה באופן חד צדדי - אם זה שינוי בזמני העבודה, קיצוץ בשכר, מעבר של מקום העבודה לאזור אחר או כל הרעת תנאים שהיא.

הדבר היחיד שעומד לזכות העובד במצב כזה הוא היכולת להתפטר בדין מפוטר.

אין שום חוק שעוצר את המעסיק מהשינוי.. זה רק שמאפשרים לעובד שרוצה להתפטר בגלל השינוי לקבל הטבות של מפוטר. זה הכל..  

אז באמת אם יש מורים שזה לא מתאים להם כמובן שהם יוכלו להתפטר.

ההבדל בין עובד רגיל במשק לבין מורה זה שלמורים יש ועד שישבית את כל המשק על שינוי כזה, למרות שהוא חוקי לגמרי, ולסץם עובד אין אף אחד והוא צריך להחליט אם להתמודד עם ההרעה או להתפטר..

אז ההתנגדות של הועדים פה היא קצת מוזרה.  כל מורה שלא מתאים לו וזה הדבר לשכב על הגדר בשבילו - יכול להתפטר. אני לא אומרת את זה מזלזול ואני יודעת וגם מרגישה מסביב כמה המצוקה של המחסור במורים טובים גדולה.

אבל אי אפשר בשם המצוקה הזו להצדיק כל דבר, וגם לא הייתי רוצה להרגיש שאף צד מחזיק את הצד השני בגרון. אלא שכל אחד יהיה במקום שנכון לו וטוב לו ומשם נצטרך להתמודד ולמצוא פתרונות

רק נראה לי, שאם יהיה כזה דבר, לא יהיו מורים לילדייך ולילדיי...

 

ביום שיגעו בחופשים אני אעזוב את המערכת, ועוד הרבה מורים.

פשוט כי זה הדבר היחיד שמחזיק אותי. והאהבה לתלמידים שלי 

שמה שמחזיק עובד בעבודה זה רק החופשים שלו?

שכר התחלתי של מורים הוא 9,000 ש"ח

למה אתם חושבים שזה נמוך?

וזה עם למעלה מ80 ימי חופשה בשנה

שנת שבתון

משרה מלאה שמוגדרת 36 שעות שבועיות (לעומת 45 בשאר המשק)

זה בכלל לא נמוך

אבל ביחס לדוגמא להייטק ולמגזר פרטי השכר החודשי יכול להיות נמוך

מסכימה איתך שהתנאים מסביב שווים כסף והרבה ממנו ושוב בגלל זה בחרתי במקצוע ואני נשארת מורה במחירה ולא מהכרח חחח

יש שכר ממוצע במשק, ויש שכר ממוצע ההייטק.

זה 2 ממוצעי שכר שונים לגמרי, כי יש בהם פער משמעותי מאוד.

אתם לא יכולים להשוות את עצמכם בכלל להייטק!

כמו שאתם לא יכולים להשוות את השכר שלכם לשכר של רופאים!(שאגב נכנס לממוצע שכר כללי, ולא של הייטק!)

אבל שאר המקצועות במשק הפרטי - יש להם ממוצע שכר משלהם, והמורים חלק מזה.

ביחס לממוצע שכר הכללי, השכר של המורים נחשב גבוה.

ואני אגיד את זה הכי בוטה שיש,

אתם פשוט לא יודעים מה קורה בחוץ

יש כל הזמן תחושה מכם של אכלו לי שתו לי קשה לי.

כל מי שעשה את המעבר בין המשק בחוץ לבין ההוראה, אומר באופן חד משמעי שבחוץ יותר קשה.

ומי שחי כל חייו בהוראה, חושב שהוא מסכן.

אני באה ממקום של - זה התנאים שיש במקצוע הזה והם שווים לי גם את הקושי וגם שכר שנמוך יחסית לעלות המחיה בארץ ואולי במקצועות מסוימים אפשר להרוויח יותר או לפחות לצפות להעלאה וכאן אין העלאה משמעותית אחרי הרבה שנים

וכשאני מסתכלת על המכלול והתנאים של עובדי הוראה אני נהנית מחופשים ויום חופשי ועוד הטבות

אז למה שישנו את זה. ? זה לא שיש עודף של מורים ...

במקום להתבכיין על התנאים שלנו תדרשו בתי ספר של החופש הגדול לתקופה יותר נרחבת והתאמה של החופשות שלכם לחופשות של הילדים

א. השכר לא נמוך בכלל!!!!

הוא אפילו גבוה

ב. איך זה שעם כל ההעלאות שכר עדיין חסרים מורים? וזה לא שהמצב משתפר, להיפך...

ג. שינוי מהיסוד, יאפשר גם מודל שכר חדש שיאפשר העלאה לא רק עם ותק והשתלמויות, אלא גם על מצוינות בעבודה.

כמו כל עובד אחר שכשהוא עובד טוב, הוא מתוגמל יותר.

רק אצל המורים ואולי גם במגזר הציבורי זה לא ככה

שהבעיה היא שאין למורים סמכות להעיף תלמידים או הורים אלימים

ושהמורים צריכים לכבד את עצמם ולהפסיק להתמרמר

אין אפשרות לפטר לקוח מעצבן של הבוס שלי

וגם לא קולגה נוראית

או עובדת תחתיי שממררת לי את החיים

יכול להיות, אבל את לא צרעכה להתמודד איתו יחד עם עוד 30 לקוחות אחרים

תלוי באיזו משרה.

יש גם מעל 40 ו50 לקוחות פר עובדת.

זה כל המסביב!! זה חוסר הערכה.

תראי מה כתבתי למעלה 

אם מה שמעניין את המורים זה רק השכר והחופש שלהם?

איפה אמירות חינוכיות?

פעם יצא לך לשבת איתי לשיחה ושמעת למה הגעתי להוראה? עם איזה תלמיד שוחחתי היום שיחה משמעותית?

שעזרתי לתלמיד ושלחתי ליועצת כי אמר לי שבא לו להתאבד? טרו סטורי

אל תנתחי אותי בבקשה. בשרשור הנל דיברו על חופשים אז עניתי לעניין זה.

מי שמעניין אותו רק שכר וחופשים
לא היה מורה היום!!!

הם לא צריכים אמירות חינוכיות הם מקיימים אותם בפועל
לא נשכח שמורים גם עובדים מעבר לשעות העבודה שלהם, טיולים, ערבי כיתה, ישיבות פדגוגיות, שיחה עם הפסיכולוגית, היועצת לגבי תלמיד מתקשה נפשית או לימודית כפול 35 
מערכי שיעור בבית, כן, גם לוותיקים.
הקשבה, הכלה, ייעוץ, הדרכה, ליווי, חינוך, אמפתיה,  לכל ילד כפול 35

איפה יש להם זמן לילדים שלהם??

לעצמם?

אחותי מורה, היא באה לבית עם ערמות מבחנים
טלפונים מהורים שלא מבינים שאפשר להתקשר רק אחרי 20:00 כי היא עם הילדים, שיחה מהמנהל לגבי ילד 1 שיחה מיועצת בית הספר לגבי ילד אחר
וזהו היום נגמר

גם בעיניי

אם תחשבי את כמות השעות שנמצאים בעבודה, וכמות ימי החופש - זה לא נמוך בכלל

אני עובדת במקום עם הסכם של מגזר ציבורי אז תקן השעות שלנו לחישוב תשלום שעתי הוא גבוה יותר מהרגיל (יותר מ182) ויוצא שלפי התקן שלנו אני מקבלת 45 ולפי תקן רגיל 54.

אני בטוחה שאם תעשי חישוב דומה, תגלי השכר השעתי שלך יותר גבוה

ונכון שמורים גם עובדים מהבית, אבל יש גם הרבה מורים שלא עובדים הרבה מהבית.

שהשכר החודשי יכול להיות נמוך יחסית אבל התנאים מסביב שווים כסף

זה מה שכתבתי

ולכן בחרתי במקצוע! 

לא מדובר בהטבה מיוחדת למורים, אולי להפך.

שבתון משולם מתוך קרן השתלמות שהוא חסכון שיש להרבה עובדים במשק.

ההבדל בין קרן השתלמות של מורים לקרן השתלמות רגילה הוא שמורה מחוייב לקחת לפחות שנת שבתון אחת בפועל או להוכיח שהוא נזקק לכסף מסיבות מיוחדות לפני שהוא יכול למשוך מהכסף שנמצא בקרן ההשתלמות.

רק למורים יש את הפריוויליגיה להנות משנת שבתון ולקבל משכורת

אף אחד גם מי שיש לו קרן השתלמות, לא יכול לעזוב את העבודה לשנה לנוח ולהתפרנס במקביל..

אז יכול להיות שיש בזה חיסרון, אבל יש בזה גם יתרון. כמו כל דבר בחיים ..

ואולי זה נעשה כדי להפחית שחיקה בקרב עובדי הוראה, ואם *ידברו* ויחשבו  *ביחד* איך לשפר ולייעל את המערכת הזו, אז ידברו גם על זה וימצאו משהו אחר שיעבוד יותר טוב ולא ישענו על שיטות מיושנות.

אם יש לך קרםץן השתלמות תקחי חלת ותחיי ממנה שנה זה אותו הדבר.

אני מורה מעל לעשור ולא לקחתי שבתון כי לא רוצה לגעת בקרן השתלמות. זה תיעדוף.

ללכת לשנה ואז לחזור לאותו תפקיד..

זה לא עובד ככה בשום מקום כי אם כל אחד שהוא לא מורה יעזוב את העבודה שלו ימצאו לו מחליף ולהתראות. אצל מורים זה מעוגן ככה שהם לא יפגעו

ובהתחלה אף אחד לא מסביר למורים שיש להם אפשרות לפתוח קרן השתלמות רגילה והם נדפקים כשמגלים שאי אפשר למשוך

ובאופן כללי זה לא דבר חכם לעשות אלא אם כן לוקחים את הזמן הזה ללימודים או משהו שמקדם איתך כלכלית

תחשבו על זה שחוסכים שש שנים ואז חיים מהכסף הזה זה רעיון די הזוי מה עם חיסכון לדירה לחתונות לילדים ועוד ? אני רואה את זה כחיסכון לכל דבר 

היא שאלה מה הפריווילגיה אז עניתי. כמובן לא חייבים ליישם את זה או להשתמש.

הלוואי שלכל עובד היו מסבירים על המשמעויות הכלכליות של הבחירות שלו בכניסה לעבודה. לצערנו זה לא המצב.

אבל זה שנותנים לך את האופציה זה מתנה.

לא כל מתנה שקיבלתי בחיים התאימה לי, זה לא אומר שניסו לדפוק אותי או שאפילו זה חסר משמעות. יש לזה משמעות, זו הטבה, הרבה מורים מנצלים אותה לתואר שני, לימודים אחרים ואפילו שנת הפסקה לשליחות וכד' ואחכ יכולים לחזור בנחת למשרה שלהם.

אם לך זה לא טוב אז תחסכי את זה כמו כל עובד אחר.. (כלומר כל עובד אחר שמקבל קרן השתלמות, כי עצם הקיום שלה ממש לא ברור מאליו וממש לא כל עובד במשק מקבל את ההטבה הזאת)

לבריאות.

פשוט משיטוט ברשת והרבה חוסר מודעות המון אנשים חושבים שכל מורה מקבל כל 7 שנים שנת חופש וזה לא נכון. הרבה עובדים חוסכים קרן השתלמות בדומה למורים ולכן ההטבה דומה. לגבי זה שנשמרת המשרה וכו', נכון ... אבל במצב עובדי ההוראה של ימינו רוב המורים לא מפחדים לא למצוא עבודה אם הם יעזבו לשנה.

מהשרשור כאן נשמע שעובדי הוראה הם מאוד פרילוויגים והתנאים שלהם בין ההכי טובים במשק וכו וכו אז למה עדיין חסרים עובדי הוראה אם זו משרה כל כך מושלמת ? 

התנאים של עובדי ההוראה אכן טובים ביחס לרוב המשק. לא חלומיים, לא מושלמים, לא הדבר הכי טוב שיכול לקרות לך, אבל טובים.

הסיבה שחסרים מורים היא לא התנאים, בכל אופן ממה שאני מכירה ממי שעזבו את המקצוע יש מגוון של סיבות:

חוסר גיבוי של המערכת - הכי משמעותי בפער ממה ששמעתי

אבל יש גם

הורים קשים

תלמידים קשים

בעיות משמעת

חוסר התאמה למקצוע

והסיבות שאנשים לא מגיעים מלכתחילה -

חוסר התאמה

שאיפה לקריירה יותר הישגית

המקצוע הפך למאד לא מוערך ועם שם של מקצוע עם תנאים גרועים, אנשים לא באמת מכירים את הפרטים, אז למה שירצו לנסות?

אישית אני יכולה לומר שהייתי מאד שמחה להיות מורה אני פשוט לא מתאימה לזה ולא אצליח להחזיק כיתה. אפילו בתור מדריכה הייתי ממש גרועה.. אם הייתי מסוגלת להחזיק כיתה מזמן הייתי מורה 

יש לך הפסקת צהריים של יוצר מרבע שעה?

יש לך זמן ללכת לשירותים להתרוקן?

אלו רק שתי דוגמאות לצרכים מאוד בסיסיים שאין לנו. אני הולכת כמה ביסים ואז אין זמן ללכת לשירותים, ויש תורנות חצר, ותלמידים שבאים גם בהפסקה משום מה ועוד ועוד

אני חושבת שאלה הדברים הטכניים ואפשר למצוא להם פתרונות. זאת לא ה-בעיה בהוראה אני מניחה...

כשזה כל יום לאורך שנים, וזה גורם לעזוב כי קשה לעמוד בזה לאורך זמן, כשבין ההפסקות זה לא לשבת כסטודנטית בשיעור אלא להחזיק כיתה ...

בכל אופן אני כן במערכת החינוך (בנתיים...) ולגמרי איתך בדעה של להחליף את ימי החופש במערכת החינוך עכשיו עם ימי חופש מהקיץ

שלכל מורה יש שעת חלון סביב הצהריים שיוכל לאכול, ותורנות חצר היא רק בצמוד לשעת חלון כדי שיהיה זמן ללכת לשירותים בהפסקה, זה היה פותר את הבעיה?

הכוונה בדברים טכניים שזה לא חלק ממהות המקצוע..

תלמידים קשים זה חלק מהמקצוע

הפסקות לא ארוכות מספיק זה משהו פתיר 

+כמה חצרות יש?

חלקי מספר המורות?

זה יכול לצאת למורה גם 2 הפסקות ליום שהיא תורנית

של כמה שנים אלא על עבודה של כל החיים.

אלו צרכים בסיסיים, אוכל ושירותים, שאין אותם. תתארי לעצמך בסוף הריון כשאת צריכה ללכת לשירותים כמה פעמים במהלך היום?

בכל אופן הרעיון שלך נחמד לגבי שעות השהייה אבל לא ישים במשרה מלאה. 

אגב יש גם סטודנטיות בהריון.

אבל זה לא משנה, כי בכנות, נראה שכל הענין הוא רק להראות כמה התנאים גרועים גרועים גרועים. וזה נכון, יש בעיות, יש דברים לא טובים ויש דברים שחלק מסדר היום מאלץ שלא יהיו אידיאליים. חלקם פתירים יותר הקלות, חלקם פחות.

השאלה אם זה כל הענין. כי מבחינת שכר פר זמן עבודה (כן, כולל את זמן העבודה בבית) השכר של מורים גבוה יותר.

מבחינת תנאים - בדברים מסוימים יש למורים תנאים יותר טובים ובדברים אחרים פחות.

(יכולה גם לומר לך שאני בסביבה שיש הרבה מאד מורים ומורות. חלק גם "לשעבר" מסיבות שונות. אלה שעזבו מסיבות מהותיות כמו חוסר התאמה לתפקיד נשארו בחוץ, מי שעזב בגלל חוסר גיבוי חזר בסופו של דבר למוסד אחר טוב יותר, אבל אלה שהתמרמרו במשך שנים כמה התנאים שלהם גרועים עזבו להייטק הנוצץ ואחרי שנים בודדות חזרו חזרה להוראה כי מי שחשוב לו רק התנאים מגלה בהייטק שלא כל הנוצץ זהב. בטוחה כמובן שיש גם מקרים אחרים. זה מה שאני ראיתי)

הבעיות המהותיות במערכת לא קשורות לתנאים והטבות אבל איכשהו אלה הדברים היחידים שמדברים עליהם..

מילא ועדי העובדים שפשוט לא מענין אותם לתקן את המערכת אלא רק העלאות שכר והטבת תנאים, אבל למה מהמורים עצמם שומעים רק על זה? למה רק מי שעוזב מדבר על הדברים המהותיים בזמן שהמורים בתוך המערכת עסוקים רק בחופשים שלהם ובזה שלא קונים להם קפה? למה מורים בתוך המערכת לא נלחמים על גיבוי? על עמידה מול התלמידים וההורים? למה הם לא בוחרים בבחירות להסתדרות/ארגון אנשים שיטפלו בבעיות מהשורש ולא רק ישימו איזה פלסטר אחרי שמורה נפצעת מכיסא שזרקו עליה? 

אני עובדת בעבודה משרדית שמתאימה לאופי שלי, אבל הייתי מאד שמחה להיות מורה. זה פשוט לא יחזיק יותר מיומיים כי התלמידים לא יחשבו שיש להם סיבה להקשיב לי

אולי תבואי להיות מורה?

נשמע ממך שהתפקיד מושלם. 

באמת!

היום חד משמעית זו הבחירה שהייתי עושה- לו יכולתי

הייתי מורה חודשיים. זה לא היה פייר לתלמידות, פשוט אין לי את זה.

תלמידות צריכות משהו יותר טוב ממני.

אני עם הפרעת קשב, לא הצלחתי להעביר שיעורים כשיש יותר מ10 תלמידות בכיתה

לימדתי מתמטיקה, הבנות לא הצליחו במבחן ואז הודעתי שאני עוזבת.

אבל משכנעת את כל מי שסביבי שלדעתי זה מתאים לה ללמדו הוראה.

התנאים אחלה יחסית למקצועות מקבילים. גם מבחינת שכר

(לא הוגן להשוות להייטק או לרפואה- זה פשוט עולמות מקבילים.)

חמותי מורה, גיסות שלי מורות- הן מתאימות למקצוע נהנות מלאות סיפוק

ו- חיות יפה מאד, כמוני...

השכר שלהן מובטח

מקום העבודה שלהן מובטח

הקיטנות עולות לי כל שנה יותר מפערי השכר אם יש ביני לבינן

ואני לא מרוויחה רע!!

והשכר שלי לא עולה כל שנה...

ובעיקר הקירעה הנפשית שאני צריכה לעבו

והילדים שלי בבית.

הכי טוב הבנתי את זה בקורונה

כשגיסתי הסבירה לי שלא הגיוני שהיא צריכה להשאיר שיעור מוקלט טלפוני

כי העבודה שלה היא לעבוד בזמן השילדים במסגרות.

לא הגיוני, לדעתה, לצפות ממורה לעבוד בזמן שהילדים בבית. זה סותר את תנאי ההעסקה הבסיסיים.

(אני הלכתי לעבוד יומיום!!!! כי עבדתי במקום חיוני. כל יום! הייתי צריכה למצוא פתרון אחר לילדים)

פשוט הבנתי את הז אז

שזה הדבר הכי נכון בעולם לאמא- ללכת להיות מורה

חבל שלא מבינים את זה טוב יותר בגיל 19 כשבוחרים מקצוע

גם אני לא מתאימה להוראה, ולא בגלל התלמידים אלא בגללי ולכן אני לא מורה.

מרוויחה פחות מהממוצע במשק ופחות מהמורים סביבי ועם תנאים הרבה פחות טובים, וכמובן צריכה לשלם על צהרונים וקייטנות סכומים מטורפים..

הבנתי באיחור שיש מקצועות שמתאימים לאמהות ויש כאלה שלא, אבל בניגוד למה שהרגילו אותי לחשוב, אפשר להרוויח מדהים במקצועות של אמהות אם עושים את זה נכון. ולא מדברת רק על הוראה אבל כן בעיקר מקצועות טיפוליים (קלינאית, מרפאה בעיסוק, פיזיותרפיסטית וכד' - בקליניקה פרטית יכולות להרוויח נהדר, מהיכרות אישית) ולגמרי לשם אכווין את בנותיי, כל אחת ומה שיתאים לה.

לעצמי אני פשוט מצטערת שלא הבנתי  בגיל מאד צעיר מה מתאים לי, כי אם היה לי היום הותק הרלוונטי הייתי היום עם שכר הרבה יותר נורמלי וכנראה גם יותר אפשרות לבחור בין מקומות עבודה

אני מורה עם ותק קטן יחסית וזה לא השכר;)

ובשנה הראשונה- שעבדתי במקום לא מספיק הוגן ולא הייתה לי אף מילה מולם כי ככה זה מורות חדשות- קיבלתי 1800 ש"ח על שליש משרה. אמיתי.

וזה המצב של עוד הרבה מורות מסביבי, אולי קצת פחות קיצוני... אני עברתי אחרי שנה למקום הוגן יותר אבל עדיין זה לא 9000 גם על משרה מלאה (ואחרי מיסים יש לך בנטו אולי 7000)

ועוד דבר- השכר הזה הוא על משרה מלאה, בפועל קשה לעבוד בהוראה משרה מלאה כשאת מורה חדשה. כי זה אומר לעבוד כל יום עד 15:30 (כמו שאר המשק או פחות, נכון) אבל אח"כ עוד שעותתת של הכנה בבית. יודעת כמה זמן לוקח להכין 24 שיעורים בשבוע כשאת מורה חדשה ואין לך חומרים משנים קודמות?

ועוד לדבר עם הורים. ולענות לתלמידות בווצאפ. ולבדוק 1000 בחנים ומבחנים והערכות חילופיות וגם לחבר אותם לפני זה +חוברת הכנה לתלמידות ועוד אחת למצטיינות כדי שלא ישעמם להן...

כך שהתנאים של מורות ותיקות ממש אחלה אבל לחדשות הרבה פעמים מאוד קשה, ואני לא מכירה כמעט אף מורה חדשה שמצליחה לעבוד משרה מלאה, בטח לא עם ילדים קטנים. שזה כמובן מקטין יותר את המשכורת
אני שמחה להיות מורה ב"ה. אבל הקיצוניות בהפרש בין שכר של מורה ותיקה למורה חדשה היא משמעותית וזה לדעתי חלק ממה שגורם למורים להיות מתוסכלים

(הבעיה העיקרית שלי היא עם ארגוני המורים שמדברים רק על שכר ולא על שליחות ולא משפיע על היחס של מורים ושל הורים. אבל זה דיון אחר).

מה שכתבת כל יום עד 15:30- הכוונה לחמישה ימים בשבוע? אין הגדרה "מקלה" למשרה מחאה לאמהות לילדים קטנים?

מדברים על ברוטו במשרה מלאה (זה נכון בכל תחום), עם תנאים נדרשים (תעודת הוראה או תואר). כמובן שכל אחד מהקריטריונים האלה אם לא קיים אז השכר יהיה פחות..  

לא יודעת למה הרווחת כמה שהרווחת, אבל מה שאני רואה מסביבי זה שכר גבוה בהרבה ממה שאת מתארת ויותר סביב מה שכתבו פה אחרות.

למה קשה לעבוד משרה מלאה? אם חסרים ככ הרבה מורים אז למה קשה למצוא משרות? באמת שואלת, אני לא מורה..

ולגבי הפער בין חדש לותיק, זה גם קיים בכל תחום. גם בהייטק יש הפרדה בין ג'וניור שזה חדשים לסניור שזה ותיקים ופערי השכר הם גדולים וברור שלג'וניורים יותר קשה לעשות את העבודה ולוקח להם יותר זמן.. זה חלק מהקטע של ותק.

לפחות את יודעת שתוך שנתיים שלוש העומס ירד משמעותית כי יהיו לך חומרים מוכנים וכו.

היא הרבה פחות ממשרה מלאה במשק בדיוק בגלל זה כדי שהשעות של הפער יהיו לעבודה מסביב..

ברור שבשנים הראשונות קשה יותר להכניס הכל בשעות של הפער. שוב, זה נכון לכל תחום. גם מתכנת בשנים הראשונות צריך להשקיע הרבה יותר שעות מהשעות המוגדרות כדי להכיר טוב את כל הטכנולוגיות ולסיים משימות וכו והוא מקבל שכר נמוך בהרבה. וזה נכון בעוד תחומים..

אבל תוך כמה שנים המאמץ הזה מתאזן והפער בין השעות הפרונטליות למספר השעות של משרה מלאה במשק מספיק לעבודה מהבית וגם לא צריך כל שנה להכין הכל מחדש. 

יש סביבי המון מורות עם ותק משתנה מאחת לאחת. כולן מורות מקצועיות שצריכות להכין את השיעורים וכולן אומרות שאחרי כמה שנים הכנת השיעורים בקושי לוקחת זמן והרוב זה בדיקת מבחנים וכאלה אבל זה לא כל שבוע אז יש תקופות עומס אבל בראיה שנתית זה ושאר הישיבות וכו לחלוטין נכנס להן בשעות של משרה מלאה.

הן פשוט בוחרות לא להכניס הכל מ8-16 כל יום אלא לחלק את זה לזמנים שנוח להן, אז הן עובדות בלילה וכל מיני שעות מוזרות, אבל זה רק מתחלק אחרת. מבחינת כמות שעות זה לא יותר ממשרה מלאה. בשבילן בכל אופן

מקבל בד"כ 125% -150% תוספת שכר.

ואני לא בדעוק יודעת מה זה משרה מלאה של מורים (ניסיתי לשאול למעלה אם זה עד 15:30 חמישה ימים בשבוע או ארבעה ולא קבלתי תשובה…)

רוב העובדים עובדים במשרה גלובלית וגם אם הם יעשו 200 שעות נוספות הם לא יקבלו שקל נוסף.

מי שעובד על בסיס שעתי שזה בעיקר סטודנטים מקבלים שעות נוספות במקרה שהם עושים אבל מצופה מהם להשקיע זמן ללימוד של טכנולוגיות ולהכירות עם חידושים מעבר לשעות העבודה ולא בזמן שמשלמים להם.

הם יכולים כמובן לא להשקיע את הזמן הזה אבל הם ישארו מאחור וזה יתבטא בהתםתחות שלהם ובקידום

אני מורה ועובדת 4 שנים באותו בית הספר, כל שנה מחדש מבקשת להגדיל משרה ואין.

הסיבה בגדול היא שאין תקנים, אין כיתות/שכבות תיקניות (עובד י מספר ילדים בכתה/שכבה) ולכן אין מימון עליהן ממשרד החינוך וכך יוצא שמורים בבית ספר עובדים תחת עמותה כזו או אחרת (לרוב המורים אצלינו שנכנסו בעשור האחרון אין יותר מ70% משרה במשרד החינוך) ולכן מרוויחים ברוב המקומות משמעותית פחות. 

שנה. מחנכת. תואר ראשון אקדמאי. משרת אם.

המשכורת שלי בנטו: 7,921, ברוטו: 9,482

עשיתי צילום מסך, אם לא מאמינים....

לא יודעת אם זה קשור לבית יעקב אבל לפי התנאים שאמרת זה ממש לא משכורת תואמת.

כותבת בתור מורה שמאד תשמח לעליית שכר בכל מקרה

לצערי זה קשור לבית יעקב/חינוך עצמאי. 

 לא אשרו לנו אופק חדש בגלל בג"ץ ואין אופק לעלייה במשכורת.....

הלוואי שאנשים שיושבים שם למעלה גבוה היו פעם אחת מסתכלים על תלושי המשכורת שלנו.... (ב"ה אמא ל7 ילדים, על כל המשתמע....)

שכל פעם שאני קוראת אותך בנושא אני משתגעת מ-2 סיבות.

א - אם כל השנאה שלי לבג"צ, רוב הבעיה היא במנהלי החינוך העצמאי ואופן ההתנהלות שלהם, אופן חלוקת המשכורות, הזלזול בתנאי המורים (כמו פיטורים כל שנה כדי לא לקבל קביעות וכו וכו….) גם בגצ הבעיה, אבל שיתחילו לטפל במה שתלוי בהם…

ב- יש ממח!! אני עובדת בממח כמה שנים טובות. הכל על טהרת הקודש, עם 100% הקשבה לשטח ועצמאות חינוכית. מוזמנת לעבור. גם פה יש חוסר במורות. בטוחה שיקבלו אותך בזרועות פתוחות. 

וכדברתי על היושבים גבוה, התכוונתי גם ל"עסקנים", למנהלי החינוך העצמאי ולחברי כנסת שלנו.

לעניין הממ"ח. אני מעוניינת בחינוך של בית יעקב. לכן לא חושבת על מעבר.

אם אעזוב, אעזוב את ההוראה לגמרי, ובהחלט חושבת על זה....

באמת אשמח לדעת.

כי עד כה ממה שהתרשמתי בית המשפט ובג"צ מכינים מגינים עליכם או במחילה מגינים על הציבור מפני הבית יעקב. 

רק לאחרונה הייתה תביעה שהגיעה ממורות של בית יעקב על הלנות שכר ואי תשלומים של שעות - בית המשפט גיבה את המורות ובית יעקב נאלצו לשלם, זו דוגמא למקרה שבית המשפט נותן גיבוי מלא למורות חרדיות מפני המעסיק הלא הוגן שלהן.

זה היה בשנה האחרונה ממש.

לפני מספר שנים בג"צ התערב באפליה ואי קבלת תלמידות ספרדיות גם בתוך סמינרים של בית יעקב, אז נראה כאן שההתערבות היא חיובית. שלא לדבר על כך שמקרים דומים קורים כמעט מדי שנה בכל מיני ערים. אז טוב שאנשים פונים לערכאות בנושא הזה לפחות. 

איפה הבג"צ מקפח את המורות החרדיות בעצם? 

אני חושבת שהציבור הכללי לא מכיר.   

עתירות לבג"ץ. (ארגוני השמאל ועוד כאלו שלא מעוניינים שיהיה חינוך עצמאי) מהלך שגרם לנו להפסד עצום.

במשך שנה שלמה עבדנו שעות של אופק חדש לחינם! אף אחד לא שילם/ישלם לנו על זה.

בג"ץ לא מאשר העברת תקציבים כי טוען שאין ניהול תקין.

בסופו של דבר המפסיד היחיד מכל זה אלו המורות

והתלמידות/ים שהמורים שלהם מתוסכלים.

לא כשרים- זה ברור.

השאלה האמיתית היא האם בפועל הניהול תקין? 

איך זה הגיוני

בעלי מורה מקצועי ומקבל יותר.

עכשיו אני קוראת שזה קשור לחינוך העצמאי.

את לא יכולה לעזוב? זה ביזיון השכר הזה.

כאמא זה מתאים לי, קרוב לבית ושעות נוחות. 

המשכורת באמת מבזה. תמיד לא מאמינים לי כשאני משתפת.... אמרתי הגיע הזמן לתת הוכחות שאנחנו לא סתם אומרות.....

עם חצי וותק, מרויחה יותר ממך ושכר יפה מאוד לדעתי

אז זה לא אשמת ההוראה אלא רשמת החינוך החרדי

במקומך לא הייתי נשארת

אם תעברי למשרד החינוך, ככל הנראה יכירו לך בוותק (ואם זה לא קורה אוטומטית אפשר לבקש עזרה מאנשים שעובדים בזה) והשכר שלך יעלה מאוד.

אגב אני לא אומרת מנסיון. ככה שמעתי מחברה שהכירו לה בשנתיים של מוכר שאינו רשמי.
 

להנות ממקום העבודה זה הכי חשוב

אבל יחד עם זה, תזכרי שיש לך אופציה להקפיץ את השכר במקום עבודה מקביל 

וברור לי שהמשכורת שלי תכפיל את עצמה אם עבור לממ"ח או ממ"ד.

אבל מה שקושר אותי לבית יעקב זה אותו החינוך שאני רוצה שילדיי יקבלו.

אני אוהבת את העבודה שלי מאד!!!!

קשורה בתלמידותיי ומשקיעה את כל נשמתי בעבודה.

יודעת שהשכר לא הגיוני ולא תואם את העבודה.

אבל הוראה היא לא רק משכורת היא הרבה מעבר לכך.

וכל עוד אני מרגישה עם כח וסבלנות, אני כאן.

בשניה שארגיש לא מספיק סבלנית לתלמידותיי אדע שזה הרגע לעזוב

את העובדים שלהם. דברי עם גולדקנופף שעשה את זה במשך שנים.

להבנתי זו הסיבה שלא אישרו להם להצטרף לרפורמות, שיזרימו עוד כסף למוסדות והוא לא יגיע לעובדים אלא לכיסי חברי ההנהלה.. 

ארגונים מושחתים מהיסוד.

ואני מכירה סיפורים מקרוב.

אבל זה שלא אישרו להם להצטרף לאופק חדש זה על גב המורות.

אחיות שלי מורות בחינוך העצמאי והן מקוות שהארגון הזה יקרוס כדי שאז אולי יקום ארגון טוב יותר שייטיב עם העובדות שלו.

ואם יאפשרו להם להצטרף היא תמשיך ותגדל.

אם לא יאפשרו הם יצטרכו להתנהל תקין או יקרסו - שתי האופציות טובות יותר למורים

אבל מי שלא מאשר את ההצטרפות לאופק חדש זה לא ממניעים טהורים של לדאוג למורות.

לדעתי היו צריכים להיכנס בהם בביקורות הרבה יותר משמעותיות

ולא להסתפק בלא לאשר אופק חדש שהמשמעות הישירה היא שכר נמוך למורים ולמורות.

אבל הביקורת העיקרית שלי היא על נבחרי הציבור ומנהלי החינוך העצמאי.

משרד החינוך מאוד מאוד רצה שהם יצטרפו לאופק חדש כשהרפורמה התחילה לפני מלא שנים והם סירבו.

זה כי אי אפשר לאשר את זה בלי מנהל תקין, מניחה שאת יכולה לקרוא את העתירות והפסיקות ולראות מה הסיבות המדויקות.

דאגה למורות זה לא מתפקידיו של בית המשפט, הוא רק פוסק לפי טענות משפטיות בעתירות שמגיעות אליו

נחליט מה שמתאים לנו, התוצאות כבר לא קשורות אלינו.

ב. הם לא יצרו את הבעיה ואין להם איך לפתור אותה מהשורש. מה הציפיה שלך? שהם יטפלו בעסקנים ובשחיתות שלהם, או שיטיפו לציבור לא להקשיב לעסקנים? כי יש שניים לטנגו אגב.. זה לא המקום של ביהמש להכנס אליו

דורשת הרבה שעות עבודה מעבר לרגיל

נניח שנה שנתיים מכינים מערכים מאפס..?

לעומת משרה מלאה במשק, והחופשים, זה אחרת

ברוטו ונטו קיים בכל מקום, תלוי בנקודות הזיכוי שיש לך ויש הורדות של ביטוח לאומי ביטוח בריאות קרנות פנסיה,השתלמות, וועדים.. קיים בכל מקום

הכתוב הנ''ל לא נועד כדי להוריד למורים. הפוך, זה אופק תעסוקתי טוב לטווח ארוך עם תנאים טובים. סבלנות וזה משתלם. מה גם שוותק מקנה העלאה אוטומטית בשכר. אז כקריירה ללונג דיסטנס, זה בהחלט משתלם ההשקעה בהתחלה. וגם המעבר הרבה פעמים

משהו כמו 200 כל שנה. אלו עליות בעבודה בשוק הפרטי? תגדלי טבלאות שכר של מורים.

לי לא משנה ההתחלתי, כי השכר ההתחלתי שלי בזמנו היה 5000 ש"ח.

כל ההטבות שמורים חדשים מקבלים היום לא חלים עלי ולמעשה כבר עברתי את כל הקאדי כולל השכר הנמוך. 

איזה מורה מתחיל מקבל 9000 לבנק?
אשמח לשמוע איפה זה נמצא.
איך מתמחרים שעת עבודה של עובד במשק?
ידע, נצרכות, סיכון, וכמה הוא מקריב בשביל זה.

תלכי ללמד כמה ימים בבית ספר, ותביני שכל אלה נמצאים ב150 אחוז אצל מורים.
מי שעובד בהייטק ויושב מול מחשב,
אולי הלימודים שלו יותר קשים,
אבל הוא לא מסיים יום עבודה בהרגשה שמחבש עבר עליו והוא צריך פסיכיאטר.
אולי אני טיפהלה מגזימה,
אולי לא.

ככה לא מדברים על שכר!

שכר תמיד מדובר בברוטו!!

ברוטו של מורה במשרה המלאה הוא 9,300 בהתאם להסכם החדש שנחתם ב2022.

כולם יודעים את זה, בטח כשהיינו מעורבים בשביתות המתישות שלכם. זה כתוב גם באתרי החדשות...

הנטו משתנה מאדם לאדם, בהתאם לנתונים האישיים שלו.

ולשאלתך, עבדתי כמורה ממלאת מקום בביה"ס.

ברור לי שזה לא כמו להיות בתפקיד, אבל וואלה זה גם לא כזה נורא כמו שאתם מתארים את זה

ואם לא ניסית מה זה להיות מול מחשב 9 שעות, אז לא באמת יש לך מושג איך הוא מסיים את יום העבודה שלו.

ולא רק הייטקיסטים עובדים. תפסיקו להשוות את עצמכם למגזר ההייטק, כי כל מי שישווה את עצמו להייטק ירגיש במעמד נחות.

תשוו את עצמכם לעו"ס, לאחיות, לאנשי כספים ואדמינסטרציה, אנשי שיווק, מכירות ועוד..

ואז תגלו שחוץ מההייטק, התנאים של כולם ירודים משלכם. והם חוזרים הביתה אחרי יום עבודה בהרגשה של סחיטות פיזית ונפשית גם כן. אז תפסיקו להתמסכן

וגם -@חגהבגה תמחור עובד במשק ממש לא עובד כמו שתיארת. הלוואי וזה היה ככה

התמחור עובד לפי כמה שנהוג שהעובדים מקבלים כבר המון שנים, גם בתחום שאין בו הסכמים קיבוציים כמו בהוראה

דבר שני אין צורך לצאת עליי מתוקית הכל טוב 😅😅😅

דבר שלישי אני לגמרי מסכימה שהעובדים הסוציאליים והאחיות גם בתנאים מחפירים ממש!!!
אבל דבר אחד אני עומדת מולך בנחרצות.
אין לך מושג משהו עד שלא היית מורה, אז כן. זה כזה נורא מאמוש. אמיתי.

אבל רוב המורים המתחילים לא מקבלים שכר כזה.

בגלל שהמערכת עובדת באופן מאד דפוק כשמנהל מסדר מערכת הוא קודם כל מחלק את השעות לפי הקביעות של המורים הותיקים ואת "מה שנשאר" מקבלים המורים החדשים.

ככה שמורים מתחילים בדכ לא מקבלים 9000 שח אלא 50/60 אחוז מזה וגם אם ירצו מאד לא בטוח שיוכלו להגדיל את המשרה..

הנקודה היא של100% משרה, השכר ההתחלתי יפה מאוד!!

גם בחוץ מי שעובד 50-60 אחוז משרה, מקבל חצי משכורת . ובמספרים של שכר התחלתי זה יכול להגיע גם ל3,000 ברוטו!!! בנטו לבנק יכנס לו פחות (שוב בהתאם לנתונים האישיים שלו!)

ושוב את מציפה פה בעיה שאף אחד לא מדבר עליה!! וזה שוב חוזר לנקודה שנדרש שינוי יסודי במערכת החינוך, שיתקן את כל העוולות האלה שתקועות בתרבות של 50 שנה אחורה.

להתחיל בהכרת הצרכים של הילדים בדור הזה ,והדרך הנכונה לתת להם מענה ולהמשיך עם התנאים הנכונים שמגיע למורים גם בסביבת למידה, מקצועיות, שכר ותנאים.

וגם ובעיקר צמצמום החופשים!!! כי זה פשוט לא מתאים לדור הזה! 

וממליצה מאד על הספר של טל לוריא "עד הילדים" שממש מפרט את כל הבעיות של מערכת החינוך ומה לדעתו אפשר לשנות.

ברור שכל אחד שעובד חצי משרה גפ יקבל בהתאם. אבל האם מורה מתחילה רוצה לעבוד חצי משרה? לא בהכרח. יכול מאד להיות שהיא תשמח לעבוד משרה מלאה, להרוויח בהתאם וגם לעבוד בהתאם.

אבל כשנותנים לך חצי משרה, ופורסים אותה על פני 4 ימים, ומסדרים את המערכת ככה שאת צריכה להיות כל יום משמונה עד 3 למרות שאת עובדת רק חצי משרה ואז בסוף את גם מקבלת חצי משכורת זה לא להיט.

ושוב, אני מורה ולגמרי חושבת שיש מקום לשנות את החופשות, ולשנות עוד הרבה רעות חולות של המערכת.

פשוט זה צריך לבוא יחד. אי אפשר לפתור רק נקודה אחת.

צריך לשנות את תנאי ההעסקה של מורים ככה שיתמרצו מורים טובים להשאר במערכת. צריך לאפשר למנהלים למשוך אליהם מורים איכותיים במקצועות שחסרים להם.

צריך שהמשכורת תתאים למקצוע שאתה מלמד. אני נגיד בתור מורה של מגמה קטנה בקושי השקעתי זמן בבדיקת מבחנים וכו' לעומת מורות למתמטיקה שכל יומיים יש להן מבחנים לבדוק. לא יכול להיות שנתוגמל אותו דבר.

המשרה שלי צריכה להיות בנויה ככה שאני מגיעה לשעתיים, מלמדת והולכת כי אני פחות צריכה את שעות השהייה ומרוויחה כמובן בהתאם לזה אבל אז יכולה למשל גם לנהל עסק עצמאי במקביל באותו תחום שאני מלמדת.

קיצור.. צריך לשנות את המערכת. ובשביל זה צריך להעיף את ארגוני המורים מהדרך

אבל נראה לי כבר יותר קל להפיל את המשטר באיראן מלהעיף את ארגוני המורים

שעות בביה"ס, תנאי מורה מתחיל, מקצועות מתגמלים יותר וכו'

הוא שיח שקיים כבר שנים, מהצד השני לעובדי ההוראה.

פשוט כל מי שנוגע במערכת החינוך, לא בהאזנה. ולכן מעמד המורים רק הולך יורד, כי כמה אפשר להכיל את. ההתמסכנות והדרישות הבלתי פוסקות רק בענייני שכר ותנאים בלי להיות קשוב לצד השני באופן הדדי?

אז הנה כמו הר געש שבסוף יתפוצץ, וההרגשה היא שנמאס מהתרבות הזאת של מערכת החינוך והמורים והגננות בישראל.

אם היה שיח בוגר של ארגוני המורים, שמאפשר שיתוף פעולה - היו נפתרות המון בעיות!!

לא יודעת מה נדרש כדי להפיל את ארגוני המורים, אבל חלק לא פחות חשוב מזה, הוא השיח מרוב המורים שבשטח, שמגבים את הצעדים והמלחמות של ארגוני המורים.

אז ככה לא יווצר שינוי

שבהחלט הרבה מהמורות שעובדות איתי מגבות את הארגונים

אבל זו גם מקובעות מחשבתית, וגם עניין של ותק. הארגונים דואגים למורים הותיקים. ולכן הותיקים גם יותר בעדם.

הבעיה שהמצב כרגע הוא שהרבה מורים חדשים עוזבים ואז לא נשארים מספיק כאלה שיתנגדו

ממליצה לעבור לפריפריה ולאיפה שבאמת צריך מורים. לא חכמה להתעקש על בית ספר מסוים או אזור מסוים ואז להתלונן שאין מספיק שעות

איפה שאני גרה כל בתי הספר מחפשים מורים בלי הפסקה

בן אדם יעתיק את כל החיים שלו בלי לחשוב על שום דבר מסביב.

זה פשוט לא עובד ככה בחיים.

בבתי ספר טובים ואיכותיים שאפשר לעבוד בהם שנים .. לוקח זמן להכנס.

צודקת שזה תלוי אזור בארץ.. אני הייתי גרה בעבר באזור שהיה קשה להכנס בו להוראה כי היו הרבה מורות ולכן התאמצתי ונסעתי יותר והסכמתי בהתחלה לקבל קצת שעות או להכנס במילויי מקום עד שהתבססתי.

ועדיין לא הייתה אופציה לעבור כי שם בעלי למד ולכן נשארנו שם, ויש אנשים שכל המשפחה שלהם גרים באזור מסוים ולעבור רחוק זה לשלם מחירים.

לעבור דירה כדי למצוא עבודה זה דבר מאוד מצוי

ברור שיש לזה מחירים

אבל אז אל תתלוננו שהמשכורת נמוכה

יש עוד מגוון בעיות בהוראה

ולגבי השעות, בהרבה מקומות נותנים למורים משרה נמוכה בתור התחלה אבל מצפים מהם לעבוד מעל משרה מלאה כמו למשל מחנכות. לא הגיוני שמשרד החינוך מאפשר לתת להיות מחנכים עם אחוזי משרה נמוכים של 60-70 כשכולנו יודעים מה זה להיות מחנכים ובמיוחד בציבור הדתי בישיבות ואולפנות שהדרישות מטורפות.

או דברים הזויים כמו לתת ללמד 10 מקצועות שונים בכיתות שונות שלרוב המקצועות לא הוכשרת ובגלל שמלמדים גילאים ומקצועות שונים יש מלא עבודה בבית ובניית חומרים מאפס כי לא למדת אותם. את כל הדברים האלו חוויתי על בשרי והרבה מחברות שלי.

רובן אגב מזמן לא בהוראה ואני ממש לא מבוגרת .. אני עשיתי בחירה אחרת לא להיות מחנכת כי הבנתי מה ההשלכות של זה על חיי המשפחה שלי והדרישות הגבוהות לעומת תוספת השכר הלא גבוהה ..

אם הייתה תוספת שכר משמעותית לתפקידים האלו זה היה מאפשר למחנכות /מנהלות/רכזות לעשות מיקור חוץ לניקיון או אוכל וכו ולהקדיש יותר שעות בנחת לעבודה.

כרגע במצב של היום אין הרבה מורות שמוכנות לקחת תפקידים או באופן כללי להיות מורות וזה המצב הנתון. ואם את רוצה שלילדים שלך יהיו מחנכים או בכלל מורים אז אולי כדאי שתשני את הגישה שלך ותביני שלא הכל זה עניין של התבכיינות ומרמור. לי אישית מקסים עכשיו בעבודה כשאני רק מורה מקצועית ועובדת בבית ספר שרואה אותי ובמקום לתת לי ללמד מליון מקצועות נותן לי מספר כיתות בשכבה אחת מה שמוריד ממני עבודה מיותרת ועומס והמשכורת מצוינת כי אני בתיכון ולא ביסודי. אבל שוב זה לא מצב שמעודד אנשים להיות מורים וקל וחומר גננות ומחנכות ובעלות תפקידים.

למי להגיב, אז כותבת כאן תשובה כללית.

קודם כל, אני חושבת שקצת חבל שהדיון הפך להיות באופן אישי נגד מורים.

בעיניי, גם אם התנאים היו הטובים בעולם, הוראה היא מקצוע של שליחות. וככזה, היא דורשת הרבה מעבר למה שניתן לכמת בשכר.

תנאי העסקה לא נמדדים רק בחופשים או שעות עבודה (שאגב, מאוד קשה לכמת שעות עבודה של מורים, כי הרבה מהעבודה היא אחרי השעות הפורמליות. ומי שאומר שעות שהייה מספיקות לבדיקת מבחנים, שיחות עם הורים, הכנת שיעורים וכו', לא מכיר מורים מקרוב).

אני מרגישה שיש כאן בדיון הרבה חוסר היכרות והתבססות על מה שאומרים, ולא מתוך היכרות אמיתית עם המערכת והדרישות שלה, וזה חבל. כי זה לעשות דיון קצת בצורה של ראש בקיר ולא מתוך היכרות אמיתית. אי אפשר להשוות הייטק להוראה, אבל גם אי אפשר להשוות הוראה להייטק.

להגיד למורה למשל שאם הוא רוצה לעבוד שפשוט יעבור מקום מגורים, זה לא כל כך פשוט. זה שיש מקומות שמחפשים מורים ללא הפסקה, לא אומר שיש מספיק שעות לתחום הדעת שאותו מורה מלמד. כי יש תחומים שבהגדרה יש מהן מעט שעות, ובשביל משרה מלאה צריך הרבה כיתות.

אני לא מורה, אבל מכל מיני סיבות מכירה את המערכת מבפנים.

א. הדרישות לא הגיוניות. דורשות הרבה מעבר לשעות העבודה הרגילות.

ב. השכר למורה מתחיל הוא נמוך, ולא שווה להשקעה. במיוחד שמורה מתחיל צריך להשקיע יותר בהכנת שיעורים ובהכרת המערכת. לעבוד משרה מלאה כמורה מתחיל זה שוחק ועל גבול הבלתי אפשרי. אבל אם לא עושים את זה, המשכורת נמוכה עוד יותר. ברוב המקצועות אתה מתחיל לעבוד במשרה מלאה, ולא נדרש לעבוד בחלקיות משרה ולהתפשר על שכר כדי להיות עובד טוב יותר.

ג. המערכת רעבה, וזה רק מכביד על המורים הקיימים עוד יותר. נדרשים למלא מקום ללא הפסקה, להיות בייביסיטר במקום להיות מובילי תחום דעת.

ד. הכיתות מאוד גדולות, אפילו אם הכנת את השיעור המוצלח בעולם, להצליח להגיע לכל התלמידים זו כבר אומנות. שלא נדבר אם יש בכיתה תלמידים עם קשיי למידה או התנהגות, מה שנפוץ מאוד היום.

ה. אין מספיק כלים בשביל להתמודד עם בעיות משמעת, בהרבה מקרים צריך לעטוף תלמידים בצמרת גפן, וזה מקשה מאוד על ניהול שיעור תקין. שלא נדבר על התנהלות עם הורים.

וזה רק על קצת המזלג.

מכירה הרבה שהלכו להוראה מתוך תחושת שליחות, לא הצליחו לשרוד את השנה - שנתיים הראשונות והבינו שעדיף להן פשוט לפרוש. חבל שהמערכת לא יודעת להחזיק גם את מי שמגיע מבחירה.

לסיכום, עם השנים שחקו פה את מעמד המורה ומעמד מערכת החינוך. יש לזה כל מיני סיבות, זה קשור למשרד החינוך, זה קשור לארגוני המורים, זה קשור לשנים האחרונות שיש בהן הרבה חוסר יציבות.

חבל בעיניי ממש שבמקום להעריך את העבודה הממש קשה ומסורה של המורים, יוצאים מולם באופן אישי, במקום לדרוש שינוי מערכתי ויסודי.

לק"י

נניח אצל הבן שלי לומדים על יום 6 שעות, ויום שישי- 4 שעות.

סך הכל 34 שעות.

משרה מלאה בהוראה זה 36 שעות.

למורה יש יום חופשי אחד, אז הוא נמצא בבית הספר 28 שעות.

אלא אם כן, הם עושים את שעות השהיה אחרי סיום הלימודים. וגם אז זה 5 שעות שהיה. כך שיש למורה רק 33 שעות.

(כל הנ"ל זו הבנה שלי. אם מישהי פה יודעת, אני באמת סקרנית לדעת איך זה מסתדר). 

בפריפריה יש עודף מורים לפעמים

במרכז דווקא חסר

ועדיין למרות שחסר קשה בשנים הראשונות להגיע למשרה מלאה בגלל איך שהמערכת עובדת

חופשים של מורים, שכר...נושא לעוס ולא רלונטי שעולה וצץ כל פעם מחדש.וכמורה מזה שנים ארוכות-נמאס.כל אחד בוחר לו מקצוע על פי הדברים החשובים לו.לגיטימי שזה יהיה שכר, תנאי רווחה כמו אוכל, רכב וכו...וגם חופשים.זלא סותר את זה שההוראה היא שליחות.חופשה היא לא מילה גסה.אלו הם תנאי העבודה שמגובים בהסכמי מסגרת.ולא משנה שזה נקבע לפני 50 שנה.לא רלוונטי.עדיין אנשים בוחרים במקצוע גם בגלל זה.לא צריך להתנצל.ויש הרב צביעות באנשים שמתלןננים כל פעם שהחופשים שלהם במגזר הפרטי או הציבורי לא תואם את ימי החופשה של הילדים.בשנים האחרונות פועל "בית הספר של החופש הגדול".שלושה שבועות מלאים ביולי.מסגרת במחיר אפסי שיש בה גם לימוד וגם הפוגה.גם בגני הילדים זה מתקיים.בנוסף אותו מיזם מופעל גם בחנוכה, גום בחופשה שלפני חג הפסח.צומצמו ימי איסרו חג והפכו לימי לימודים וגן גם לג בעומר ותענית אסתר.התלונות שאין להורים פתרון- לא רלונטיות.זה לא אמור להיות על חשבון המורים.

דבר נוסף- לפצל ל2 את החופש, ולעשות חופש בחורף-לא רלוונטי.אף משפחה לא תצא לטייל בחורף.

קיצור החופש הגדול ופיזור ימי בחירה במהלך השנה- נתנו יומיים כאלה במקום איסרו חג.מעבר לזה- שוב לא רלוונטי.אי אפשר יהיה לצאת ליותר מיומיים שלושה- אין מי שיחליף את המורה בכיתה.גם ככה חסרים מורים.

לסיכום- בואו תהיו מורים...

לא הבנתם שאנחנו לא מורים לא בגלל שאנחנו חושבים שזה מקצוע גרוע אלא *כי הוא לא מתאים לנו*???

זה נושא לעוס כי הפכתם אותו לכזה.

המציאות היום מוכיחה שהחופש לא טוב לילדים. נקודה.

אנחנו בדור אחר, אורח החיים שונה לחלוטין ממה שהיה לפני 50 שנה.

כמעט כל מערכת בארץ מתייעלת, משפרת ומתאימה את עצמה לדרישות של ההווה, ורק מערכת החינוך נשארת מאחורה.

ביה"ס של החופש הגדול הוא כולה 3 שבועות. ממש לא מחיר אפסי כשאת צריכה גם צהרונים (כי זה נגמר ב13:00, ואף אחד לא מסיים לעבוד ב12:30 מינימום) ויש לך יותר מילד אחד שצריך מסגרת.

ואח"כ יש עוד קייטנות שהן לא במחיר אפסי, כי זה חודשיים !!! של חופש.

אז זה יכול להגיע לעלויות של אלפי שקלים! (גם זה תלוי איפה גרים בארץ)

ואז עוד נשאר חופש שכבר אין קייטנות, ונגמר הכסף, וצריך לג'נגל בין עבודה ובין ילדים קטנים שכבר מטפסים על הקירות משיעמום כי ההורים עובדים ולא יכולים להעסיק אותם.

וההורים היו שמחים לקחת חופש, אבל מה לעשות שלרוב המשק יש רק 12 ימים, שמנוצלים על החגים (כל ערב חג זה חצי יום חופש, חול המועד, פורים ואפילו תשעה באב)

אז נגמר החופש.ואז כשרוצים לקחת בקיץ, לוקחים יום פה ויום שם כי צריך בסוף גם כסף לסגור את החודש.

מבינה אותך שקשה לך למצוא סידור לילדים בחופש הגדול.אדרבא שההורים יפנו בדרישות לרשויות המקומיות.שימצאו פתרונות במתנסים או בכל מקום אחר. לא קשור למורים.והעובדה שההסכמים האלה הם מלפני 50 שנה לא אומר שהם לא רלוונטים גם לעכשיו.ומערכת החינוך מתייעלת ומתחדשת בהרבה תחומים.אולי בתי הספר שבו לומדים ילדייך אינם כאלה.כל זה לא קשור לחופשים.שכל מי שעובד אם ילדים יודע עד כמה זה הכרחי.

וכל משפחה צריכה לעשות את השיקולים שלה.בבחירת מקום מגורים, בבחירת מספר השעות שכל הורה עובד כאשר יש ילדים צעירים וכו..

מציאות מוכיחה שחופש לא טוב לילדים? לא בהכרח.יש ילדים במיוחד אלה שמתמודדים עם הרבה דברים בבית הספר- שבזום הם פורחים.חד משמעית.

יש לי 3 שבועות חופש

אני לא מקבלת הרבה יותר שכר בפער..

ולא חושבת שאני נשחקת פחות. אני עובדת הרבה הרבה יותר...

שהחופש הגדול הוא ממש לא המצאה של ישראל ואגב בישראל החופש הגדול הוא יחסית קטן לעומת מדינות אחרות, מוזמנות להסתכל בעצמכן.

למשל ארה"ב גם מעמד המורה גבוה, גם השכר גבוה וגם החופשות ארוכות יותר.

אז מוזמנות לעשות שינוי עולמי לא רק קטן ..

אנשים זקוקים לחופש , אני לא אומרת שחופש של חודשיים אבל כן תקופה משמעותית שהיא לא יום יומיים. זה שבחרתן במקצועות שלא מותאמים לאמהות זו החלטה שלכן אני בחרתי במקצוע שמתאים לאמהות שלי ומאפשר לי רגעי נשימה גם בשגרה ואני בוחרת לשלם מחיר של קשיים מסוימים כפי שכבר הציגו כאן ולא אצטרך לחזור על זה .. ולהרוויח את התנאים שהם חלק מהמקצוע. 

ומעולה שאנשים בוחרים מקצוע גם לפי תנאים. זה חשוב, באמת.

אבל גם שינוי הוא לא מילה גסה, ולמעסיק, כל מעסיק מותר לשנות את התנאים. גם באופן חד צדדי. זה חוקי לגמרי, וההגנה שעומדת לעובד היא התפטרות בדין מפוטר, לא השבתה של המשק. 

זה לא תופס לגבי ההסכמים עם המורים.זה חוזה אחר.צריך הסכמה עם ועדי העובדים.

במה שונים המורים מכל המשק? למה אם משהו לא מתאים יותר למעסיק שלי הוא יכול לקצץ לי את השכר ב70%, להעביר את מקום העבודה 100 קילומטר צפונה או כל שינוי שיעלה בדעתו, וההגנה היחידה שלי היא להתפטר,

אבל כשהמדינה אומרת עשינו טעות, ההסכם לא ישים יותר, צריך שינוי, אז שם צריך הסכמה של הצד השני??

שלא רק מורים זכאים ל"הגנות מופלגות" שכאלה

כל חברה עם וועד חזק שהוא חלק מההסתדרות כנראה חוסה תחת הגנה כזו או אחרת לטובת העובד בזמנים כאלה. ומי שלא - באמת מבאס, אבל זה חלק מהעניין של התאגדות שמשלמים עליה כל חודש. זה מביא תועלת לעובדים בסוף במקרי קצה כאלה ואחרים שכבר לא נהיו נדירים לצערינו במדינה

חבל שהכעס שלך מופנה כלפי המורים בכלל

הם נהנים מכח ההתאגדות החזק שלהם

זה לא דבר שאסור

בינינו, כולם היו רוצים כזה כח מול הרעת תנאים כזו או אחרת, לא?

אכן הועדים האלה ידועים כמושחתים ולא לגיטימיים.

ובכנות אגיד לך שלדעתי האישית לכל עובד במשק אמורה להיות הגנה חזקה יותר מאשר לעובדי מדינה. כשהמדינה משנה את התנאים זה כי יש צורך ציבורי, אז לתקוע את הצורך הציבורי רק כי לך זה לא נוח הרבה יותר חמור בעיניי מאשר כשסתם עובד מצפה להגנה מול הרעת תנאים.

ברור לי למה זה לא עובד ככה וגם לא יכול לעבוד ככה, אבל זה לא הופך את זה לטוב. 

זה כח התאגדותי שמיטיב את תנאי העובדים ומותר עפ חוק

אם הסנקציות שהעובדים נוקטים לא היו חוקיות בכח בית הדין לעבודה לבטלן

סכסוך עבודה למשל הוא סיום תהליך חוקי ארוך של אישורים שיכול לקחת יותר מחודש להגיע אליו

אני אומרת שחבל על האנרגיות בכעס על דברים שקיימים ומיטיבים בסוף. לדעתי טוב שיש את זה והלוואי ועוד הרבה מקומות ייכנסו תחת המטריה וכולם ייהנו מהגנה ומתנאים טובים יותר

שחיתות מוסרית יכולה להיות משהו בקונצנזוס ויכולה  להיות בעיני המתבונן..

לעניות דעתי השימוש הספציפי הזה בכח של הועדים הוא שימוש מושחת. לא אמרתי שזה לא חוקי..

אותו דבר אני חושבת על סטטוס קוו למשל - חוקי אבל מושחת מוסרית לדעתי. 

אבל יש לי תחושה שאם היית בצד השני, לא היית חושבת כך

היית נהנית מהבנפיטס וזהו. כי מי שלא כואב לו לא מזדעק על הטוב של האחר בדרכ

אני הקטנה אומרת - אנחנו לבד לא נתקן כלום. אז לפחות נדאג לעצמנו.. זה אחד השיקולים שלי כרגע בלא לעזוב את העבודה הנוכחית האמת (אני לא מורה) 

לתמוך בביטול של הטבות שלא הוגנות/הגיוניות בעינינו - אני מצפה מכל אדם לעשות את זה לגבי הטבות שהוא לא מאמין בהם. גם אם הוא נהנה מהן.

למשל בעלי עבד בעבר במקום שהיה בו אופציה של קביעות לאחר מספר שנות ותק. באופן כללי הוא לא האמין במנגנון הקביעות, אבל זה לא אומר שהוא היה מוותר עליה כשהציעו לו, כל עוד המנגנון קיים.. ועם זאת בו זמנית ברור שהוא היה מצביע בעד הביטול של ההטבה הזו בעודו עם ההגנה של קביעות (כמובן גם ביטול רטרואקטיבי למי שכבר יש לו.. לא רק מול החדשים שנכנסים למערכת. זה בפני עצמו לא הוגן) 

אבל חוזה העסקה שמיטיב עם העובד וקיים המון המון שנים זה לא דבר שפשוט "מבטלים"

ולצפות מהמוני המורים שנהנים מהחופש הזה פשוט להסכים לביטולו ולהזיז להם את הגבינה - זו לגמרי תמימות. גם אם הרבה מורים מסכימים עם להזיז את החופש לתקופה החגים נניח, זה לא נתון להחלטתם בכלל

לגבי קביעות - המושג של קביעות הולך ונעלם כבר פשוט כי העובדים בעצמם כבר לא מעוניינים להישאר באותו מקום ככ הרבה זמן, וזה משרת בעיקר אוכלוסייה יחסית קטנה של עובדים שכנראה יש לה אינטרס שהוא יישאר אחרת לא ישאירו אותם במערכת..

ועדיין, זה לא לשיקול העובדים בכלל

ראשי הוועדים מנהלים את זה בכלל

אז נכון, הם צריכים לנהל את זה מתוך מה שהשטח מבקש. אבל קחי נניח את עניין החופש הגדול שרוצים להזיז - זה ידרוש גיוס של המון עובדים שיוכלו לאייש את החוסר

למה שזה ישתלם למישהו? כל השנים ההורים "הסתדרו", אז למה להתעסק בזה בכלל?

לא מצפה מכולם להיות בעד. הייתי שמחה כמובן אם כולם היו חושבים כמוני כי מן הסתם זה נראה לי הדבר הנכון, אבל ברור שהרוב יהיו נגד. כפי שכתבת, זה לא משנה, זה לא נתון להחלטתם. הציפיה שלי היא קודם כל ממקבלי ההחלטות.

לגבי הקביעות לא מסכימה אבל לא נכנסת לזה כי זו היתה דוגמא בלבד, חיפשתי משהו שנגע אליי אישית ועדיין הייתי בעד. כל דוגמא אפשר לשטח כי היא לא בדיוק הדבר עצמו. נכון, אבל זה לא משנה, השאלה אם אתה יכול לראות מעבר לריבוע של ההטבה שלך או לא, ואני מצפה שאנשים בוגרים יוכלו לעשות את זה

אם נראה לך שפשוט הנחיתו עליהם את הקיצוץ והם הסכימו.. תמימות כאמור

לא בקטע רע, אבל התנהל שם ככל הנראה מאבק איתנים וכל אחד נעמד על הרגליים האחוריות במה שחשוב לו, וזה היה הרע במיעוטו כי קיצוצי שכר זו בדרכ אופציה שלא מסכימים עליה אף פעם

הרי הם כל הזמן מדברים על זה שלא מרוויחים מספיק .

זה לא הגיע ככה בהסכמה

כנראה רצו לקחת להם הרבה יותר

ברור שהיה משא ומתן.

כל כך ברור שממש לא אתפלא אם האוצר מראש הכפיל את סכום הקיצוץ רק כדי להגיע לקיצוץ הרצוי מבחינתו בסוף המומ. אבל הקיצוץ קרה, והוא משמעותי, למרות שהם היו נגד. אז כשרוצים באמת זה יקרה

הייתה שביתה והקיצוץ פחת בחצי.

להסתדרות יש המון כוח. המון.

לפעמים זה לטובת העובד ולפעמים לא.

ואם לא התלמידים הייתי בורחת.

כרגע זה הפלוס היחידי.

מה שלך? לכל אחד יש פלוסים ומינוסים בעבודה שלו והוא שוקל אותם אחד נגד השני.

כשהתחלתי לא חשבתי שיהיה לי כ"כ קשה עם הורים בעיות משמעת, הדור משמעותית כל שנה הולך ומדרדר. אין לי הפסקה נורמלית, אני סוחבת פיפי עד הבית וכו. להמשיך? 

שבעקבותיו יחליטו לשנות את תנאי המורים - יגיעו אנשים חדשים פשוט

אז לא את אולי ולא עוד הרבה מהחברות שלי, אבל אני בטוחה שהכוונה היא שלא יבטלו לגמרי את כל החופשים

זה ממש לא הגיוני בעיניי חופש של חודשיים + עוד חודש בחגים רגע אחרי

לא כי אני לא חושבת שמגיע למורים, כי זה כבר לא מחזיק במציאות של היום

במקום זה, שניתנו חופש באוגוסט ספטמבר ועוד חופשים במהלך השנה כדי שתהיה רוטציה ועדיין יהיו למורים ימי חופש אבל לא על חשבון ההורים

זה אגב מה שכתבתי לפני .. לדעתי אפשר שיהיה חודש לילדים בקיץ

ולתת חלק מהחופש בימי חופשה גמישים למורים ככה שאין סיבה שכל בית הספר לא יעבוד

אבל לצערי הרבה ממקומות העבודה של המורים בקושי נותנים למורים להיות חולים ודורשים מהם למצוא מחליפים לעצמם ולא מכבדים את היומיים בחירה שניתנו למורים ועוד.

עסקאות רק על שכר וימי חופשה, לא יביאו עוד מורים.

עסקאות על שאר ההיבטים במערכת החינוך, כמו תקן מקסימלי של תלמידים בכיתה, מענה מקצועי ע"י גורמים מומחים (יותר מקצועות פרה-רפואיים) וליווי מקצועי, הגדרת שעות עבודה מעבר לשעות הלימוד, שילוב לימוד חוויתי (ולא רק שיעורים בכיתה), תגמול לעובדים מצטיינים, שכר דיפרנציאלי ועוד - כנראה יאפשרו גם לעשות מודל שכר ותנאי עבודה אחרים כך שהפער בין המורים לבין עובדי המשק לא יהיה רק בעניין של שעות עבודה וחופשים, ואז אנשים לא יבואו לשם מטעמי נוחות כי זה יהיה מתווה דומה.

יבואו אנשים שבאמת רוצים את המקצוע הזה וגם מתוגמלים עליו. ויהיו פחות שחוקים, כי יש המון מעטפת מסביב.

אבל אי אפשר לדבר על זה כשהשיח הוא חד צדדי, והצד השני מתנהג בבריונות של שביתות וחוסר ראייה חינוכית באשר לטובתם של הילדים

ולכן חשוב שיהיה שיח משותף, ולא שיח חרשים שכשצד אחד לא מקבל את מה שמדברים איתו - הוא מחליט לעשות שביתה כמו ילד בגן.

אבל שינויים טובים יכולים לבוא רק בהידברות הדדית ומכבדת.

בלי זה, אי אפשר באמת לייצר שינוי לטובה. ואז זה רק הולך ומחמיר

באמת אני שואלת,

אני באמת חושבת שהמטרה של האוצר היתה כדי שיכעסו על המורים?

את יודעת כמה עולה למשק יום שביתה במערכת החינוך?

מאות מיליוני שקלים!!

את יודעת כמה מזה נכנס לקופת המדינה?בערך 30%-40%

נראה לך שמשרד האוצר שם לו למטרה להגיע לשביתה של מערכת החינוך ולהפסיד את הכסף הזה כדי שיכעסו על המורים?

פשוט ברגע שמתחילה שביתה, הוא מתחיל להפסיד כסף ואז מנסים למצוא פתרונות בזק כדי לצמצם את הנזק.

ופתרונות בזק לרוב הם לא פתרונות טובים, הם לא מייצרים שינוי יסודי, אלא רק פלסטר.

וככה זה נמשך עד לפעם הבאה.

ולכן המצב רק מחמיר.

איך זה שעם כל השביתות והעלאות השכר עדיין חסר מורים? והמצב רק הולך ומחריף.

כנראה משהו בשיטה הזו לא עובד.

התשובות של המורים פעם אחר פעם רק מוכיחות כמה המורים חיים בנתק ממה שקורה בחוץ

אבל למה שנרצה שינוי שיבוא לרעתנו? באמת שואלת ?

אם מורידים את החופשות צריך להעלות את השכר באופן משמעותי

אחרת למה שנרצה שינוי כזה ?

את היית רוצה לשבת עם המעסיק שלך ולהסכים להורדה של חצי מימי החופשה שלך ככה מיוזמתך הפרטית והנחמדה? 

והשכר יעלה משמעותית במקום ימי החופשה וחלק מהחופשה תהיה גמישה ככה שלילדים יהיה פחות חופש- אבל באמת יתנו למורים לקחת את ימי החופשה ולא כמו עכשיו!!

והתנאים מסביב יהיו יותר טובים , כיתות יותר קטנות אין סיבה ואין מורה שלא יסכים לזה.

אני לפחות

קחו את החופש באמצע השנה כשיש מספיק כח עבודה שימלא את החסר כשאתם תהיו בחופש ולא יווצר מצב שכל ההורים במדינה מושבתים בגלל אוכלוסייה של כמה עשרות אלפים

אבל בסוף אני מדברת עם מורים וגננות.

זה השיח. ויצא לי לשוחח על זה המוןןןןן

כל הזמן משפטים של "העבודה קשה, מה שמחזיק אותנו זה החופשים, נראה אתכם עומדים מול כיתה, בואו תהיו מורים" ועוד..

זו דמגוגיה זולה שלא מדברת לגופו של עניין.

אז נכון שההשפעה על השינויים היא בידיים של הארגונים, ולא של המורים עצמם, אבל השיח הזה גם שלהם...

ובפעם הבאה כשהם בוחרים את הנציג שלהם בהסתדרות המורים, שינסו לבחור לא את יפה בן דוד.

אני מרגישה שלפעמים זה מגיע משני הצדדים

אני מורה ולגמרי לא בעד להתלונן על המקצוע שלי, בחרתי בו ואני אוהבת אותו וכן, ידעתי מה היתרונות והחסרונות מבחינת התנאים והשכר

ואני מנסה לתת את כולי לתלמידות ולהשקיע מאוד בעבודה שלי

וכל הזמן מקבלת מהסביבה ריקושטים שהמורים מרוכזים בעצמם ורק שובתים כל היום ומתלוננים בלי סוף והם בכלל לא עובדים כזה קשה וכו' וכו'

והיחס הזה גם מוציא את החשק להמשיך להשקיע וגם גורם לתגובה של התגוננות- להסביר למה אנחנו כן עובדים קשה...

וכ"כ חבל לי שזה השיח כי למה שאני אתרץ את עצמי, אני יודעת שאני באמת נותנת את הנשמה...

נכון שיש גם מורים לא מספיק טובים- אבל הרבה מורים שבאמת באו בשביל השליחות מרגישים המון זלזול

ובחיים לא בחרתי נציג בהסתדרות המורים, הרבה מורים לא מעורבים ולא קשורים לזה

מי בוחר? איך זה עובד?

ברור שיש שחיתות בדברים האלה, אבל זה אמור להיות דמוקרטי, לא?

בשונה למשל מועדי עובדים של ארגונים גדולים שהמינויים שם הם בהתאם לקשרים ופרוטקציות..

ככל שידוע לי בארגוני המורים יש בחירות..

אבל באמת לא ידוע לי מעבר, ואשמח שתרחיבי

נשמע שהמורים והגננות לא שמחים בנוכחותה, וההורים בוודאי שלא.

מה יקרה אם היא מחליטה לשבות והמורים מחליטים לא לשתף עם זה פעולה?

מה יקרה אם המורים יחליטו לעשות מחאה מהשטח שדורשת שינוי יסודי ומעמיק?

אגב אנחנו ההורים נצטרף אליהם וניתן גיבוי מלא אם זה לא יהיה רק עניין של שכר וחופשות .

ואולי דווקא בגלל שמדובר בסקטור ציבורי וספציפי, שנוגע לחינוך, צריך שתהיה רגולציה.

אבל גם לזה לא בטוח שיעזור..כי בהרבה מקומות כאלה יש שחיתות.

מבוי סתום..

שמהיכרות שלי עם עניין הוועדים - עובדים לא ממהרים ללכת נגד החלטות הוועד/ הגוף המייצג אותם

כן יש את העניין של לבחור במישהו אחר אם היא לא מתאימה, אבל בסוף אם הרוב בחר בה - אני מאמינה שזה בגלל שמשתלם להם. לרוב לפחות.

היא עומדת איתנה שההסכם מול המורים יקויים במלואו, זה דבר שראוי להערכה גם אם לא נסכים עם התנאים שלו, אז אי אפשר להגיד שהיא לא עושה את העבודה שלה

אבל קודם כל- יש שם הרבה שחיתות. נתחיל מזה.

בהסתדרות פחות מכירה.

בארגון- המורים בבי"ס יכוליפ לבחור נציג בית ספרי. הנציג הבית ספרי בוחר ועדה מחוזית הועדה המחוזית בוחרת את המועצה או משהו כזה והמועצה בוחרת את המנכל.

רן ארז אחרי 2 קדנציות בתפקיד, שינה את החוקים ככה שמנכל מכהן לא צריך 66 אחוז כדי להבחר מחדש אלא רק 60 אחוז. קיבל 64 אחוז ונבחר. אפ הוא לא היה משנה את החוקים הוא לא היה נבחר שוב.

בקיצור מנגנונים מושחתים מאד וגם אם אני בוחרת לא להיות מיוצגת אצלם, הם עדיין אלה שיש להם את הסמכות לנהל בשמי את המומ על השכר וכל התנאים

למי יש זמן לבזבז יום וללכת לבחור?

הקלפי שהייתי אמורה לבחור הייתה מרחק של חצי שעה נסיעה (ברכב) מהבית שלי וקרוב לשעה מבית הספר בו אני מלמדת..

מודה שזה גם לא מעניין אותי. אני ממש לא מהמורים המתלוננים  טוב לי במשרה שלי ובתנאי ההעסקה שלי.  

רק עניתי לשאלתך..

הן לא דיגיטליות אלא פיזיות. כמה אנשים כבר יצאו ויתאמצו לנסוע למרחק להצביע?

ולפנסיונרים למרבה הצער יש זכות הצבעה

אבל יכולה להגיד שיש לפחות שני ארגונים שניסו להקים כדי להילחם בשחיתות (ארגון הגננות ו'מורים מובילים שינוי') ונלחמו בהם בטירוף.

למשל, הצליחו להעביר חוק שהם לא נחשבים ארגון יציג, ולכן מי שחבר בהם נוכה לו כסף מהתלוש על 'אי שייכות ארגונית'.

את היית מסכימה לשלם כל חודש 60 ש''ח כדי להילחם במנגנון המושחת של ארגון המורים? כנראה שלא.

וככה מכריחים מורים להישאר חלק מהשחיתות.

כשיש עבודה שהיא מאוד קשה ומאוד שוחקת  הידיעה שעוד מעט יהיה אויר לנשימה נותנת כח ואורך רוח להמשיך בעבודה מסורה.ממש לא דמגוגיה.

הרי יפה בן דוד מייצגת אתכם לאחר בחירות כחוק והיא עושה זאת כבר 10 שנים?

לא חשבתם שנכון להחליף אותה? 

יש לה לובי מאוד חזק של אנשים שכבר פנסיונרים של משרד החינוך

שעובדים מאוד קשה שהמפלגה שלה תזכה שוב ושוב

והם פנויים לזה וגם מצביעים בעצמם

ומורים בפועל לא תמיד מספיקים להצביע

ואני יודעת שהרבה מאוד מורים לא מצביעים לה אבל יש בעיה מהותית שתוקעת אותה שם לא משנה מה יעשו..

מבאס מאוד אבל זו אמירה ממש מגעילה כלפי מורים שמתים בעצמם שהיא תעוף כי היא עושה להם יחצ גרוע

אבל היא חזקה יותר....

שאלתי שאלה ולא קבעתי עובדה

 ההפיך מדובר בשאלת תם והיא איננה מגעילה או לא לא מגעילה- היא פשוט שאלה.

נראה לי שזה עוד לגיטימי לא לדעת דברים.

בכל מקרה, אדם שמאוד מאוד חשוב לו להחליף את נבחרי הציבור שלו  צריך לבצע צעדים אקטיביים להחלפתו.

המינימום זה להצביע ואת אומרת שחלקם לא מספיקים להצביע-על פי אמונתי אם זה כ"כ חשוב להם ועקרוני להם הם חייבים לפנות את הזמן להצביע עם כל מה שכרוך בכך

בדיוק כפי שאם עקרוני לאדם להצביע בבחירות המוניציפליות עליו לפנות את הזמן עבור כך.

יש אנשים (שאיני מסכימה איתם) שמנסים לבצע הפיכה משטרית כשהנבחרים הם לא לרצונם (דבר שאינו תקין במדינה דמוקרטית) אז מאחרים שטוענים שנבחרי הציבור שלהם אינם מייצגים אותם נדרשים לבצע פעולה מינימלית שהיא להצביע.

כמובן, אינני מורה ואינני מכירה את הנפשות הפועלות אני מתייחסת רק לעניין שכתבת אודות מורים שאינם מספיקים להצביע (ככל שזה נכון).

במתחם סמוך לבית הספר

מורה שמלמד באותו היום רצוף

איך יצביע?

קראתי את זה כהפניית אצבע מאשימה שלא בצדק

ובגלל שאני מכירה כל כך הרבה שמנסים לשנות ולא יכולים בגלל התנאים(שההסתדרות קובעת) שעומדים לרעתם

אני מתקוממת נגד אמירה כזו...

המערכת מעוותת..

אבל לכן אין מה להאשים את המורים

כל הדברים האלה נמצאים בבתי ספר שעובדים על פי הוראות המשרד.

יש שעות פרטניות, יש כיתות חלקיות, יש יועצות וסייעות ויש גם מטפלים פרא רפואיים שמגיעים על צורך של ילדים.בבית ספר שמתנהל על פי דרישות משרד החינוך יש למידה חוויתית, יש אין סוף תוכניות של הגפ"ן שבאות להעשיר.אני מוצאת את עצמי לעיתים ביום שאין לי כמעט שעות בכיתה כי כל פעם יש תוכנית אחרת.במדעים, בחקלאות, בספורט, בקודש, בלי סוף.אבל בסופו של דבר עם זו שזו שליחות זה גם מקום פרנסה ושביתות עבור שכר- לגיטמיות לגמרי.בזה מיציתי

שלכל ההורים מגיעים יותר ימי חופשה.

וזה לא אמור לבוא על חשבון המורים

לא הגיוני 15 ימי חופשה בשנה

אם מישהו יחייב את המעסיקים הפרטיים לתת יותר ימי חופשה יקרה אחד מהשניים:

1. השכר לעובדים ירד - כדי לממן את תוספת ימי החופש

2. כל השירותים והמוצרים יתייקרו ביחס ישיר - למעסיק יש יותר הוצאות וממילא יגלגל את ההתייקרות ללקוחות שלו.

אני עובדת במקום כזה, שבו אני יכולה לקחת יום חופש ופשוט לא לקבל עליו תשלום, וזה נורא נוח. להפסיד משכורת של יום עבודה לא אכפת לי מדי פעם, ב"ה אני יכולה להסתדר עם זה, והחופשיות לקחת יום חופש מתי שאני רוצה גם בהתראה קצרה שווה לי את זה

הייתי שמחה שישחררו אותנו עכשיו מהלמידה ולהשלים שבועיים ביולי.

ובאופן כללי להתאים את לוח החופשות לחגים ולמשק.  

אבל תודה לאל אני כבר לא עובדת הוראה.

ועזבתי לא בגלל שקיצרו את החופשים ולא בגלל המשכורת, אלא בגלל הדרישות והאטימות של המערכת, שלא אפשרו לי לחנך, אלא רק להיות בייביסיטר במקרה הטוב.

אבל על דברים כאלה אף אחד בכלל לא מדבר.

המנגנון של החינוך המיוחד- שמאפשר לילד לקבל טיפול רק שנה וחצי אחרי שמזהים את הקושי (כי אם היום גננת רואה קושי, עד שההורים מקבלים אבחון הוא כבר יכנס רק לוועדות של שנה הבאה- ויקבל גן חנ''מ רק עוד שנה וחצי), ובינתיים אני כגננת בגן רגיל צריכה להכיל אותו בלי שום כוח עזר.

חוסר באנשי צוות, שלא מאפשר לי או לילדים שלי להיות חולים (ואם אני חולה, סוגרים את הגן, ואני מקבלת ריקושטים מוצדקים מההורים. אבל זה לא אשמתי שאין מחליפות!!!).

וגם את ''ימי הבחירה'' שנתנו לנו במקום אסרו חג- אי אפשר לממש, כי אין מחליפות.

עוד בנושא כוח אדם- לכאורה יש בגן סייעת רפואית או סייעת נוספת- בפועל היא נמצאת אולי יום בשבוע, כי בשאר הזמן לוקחים אותה לגנים אחרים, ואומרים לך כגננת שתתמודדי ואם יקרה משהו לילד האלרגי זה על אחריותך.

וגם הסייעת הקבועה שלי היתה צריכה להיעדר למשך חודשיים- וחודשיים עבדתי כל יום עם סייעת אחרת (לרוב נערות בנות 17, שהן חמודות והכל, אבל זה כמעט כמו לעבוד לבד).

התקציב שנחתך בחצי השנה האחרונה, ומצד שני הכל הפך להיות יותר יקר, ופשוט אין אפשרות לקנות לילדים דברים מעבר לבסיס של הבסיס.

זה אצלנו ברשות ספציפית, אבל חוסר תפקוד בכל התחום של תחזוקת הגן- 3 חודשים שהתקשרתי יום יום למועצה עד שכיסחו לי עשביה בחצר, או הורידו מפגע מהגג של הגן.

ומהצד השני דרישות אינסופיות - בשביל לקבל מיקרוגל חדש הייתי צריכה למלא 3 טפסים שונים ולחכות חצי שנה...

ובכלל, בעיני כל הרעיון שהגננת האחראית היא גם מזכירה וגם אב בית וגם מנהלת תקציב וגם אחראית כח אדם בו זמנית- לא מאפשר להיות עם הילדים.

למה גננת צריכה למלא דו''ח תקציבי, למצוא מחליפות לסייעות שלה, לדאוג שיתקנו את הברז וכו'- במקום להיות עם הילדים?

לי זה גרם לעזוב.

במקרה שלך זה בעיות של גננת,

יש גם בעיות של מורים.

כל הדבר הזה שנקרא מערכת חינוך, שנלחמת כל הזמן רק על תנאים ושכר, ואבוי אם יגעו להם בחופשים - רק מרחיקה מורים מהמערכת, וזו הסיבה שהמחסור במורים רק מחריף.

במקום להילחם על הדברים מסביב, להכיר את הבעיות שעולות מהשטח, להקטין בירוקרטיות ולקצר תהליכים טיפולים שנדרשים בתוך המערכת *החינוכית*.

וזה עצוב, כי על זה אף אחד לא מדבר.

על זה אף אחד לא נלחם.

זה תמיד שיח שהוא בשוליים,

גם עובדי ההוראה, רואים את זה גם פה ברוב התגובות בשרשור - מדברים בעיקר על החופשים והשכר, מדברים במושגים מטעים (כמו שכר נטו במקום ברוטו ואז באים בטענות)

אני כמעט ולא שומעת, בטח לא מהמערכת למעלה את הצורך בשיפור התנאים מסביב, בשיפור מענה חינוכי ומקצועי לתלמידים ולעובדי החינוך, בחיזוק מעטפת וגיבוי..כי הכי קל לא לדבר על הקשה ולא לפתור אותו.

לכן הבעיות רק מחריפות ..

באופן הכי כנה שיש, בא לי שהמערכת הזו תקרוס ותיבנה מחדש.

מעניין למה ההוריה גם תמיד קופצים ומתלוננים על החופשים.מחכים רק שהילדים יצאו למסגרות.קשה להם להיות עם הילדים בבית..מדוע אין התארגנות של הורים לצימצום ילדים בכיתות? מדוע הורים לא מתלוננים על בירוקרטיות של המערכת? כי זה לא מפריע להם, אלא אם כן מישהו נפגע אישית.הדיבור של ההורים , ההתערבויות שלהם- הם אלךה שמרחיקות את המורים.למורים נמאס מההורים.חד משמעית.הורה ששולח הודעת ווצאפ בערב- ורוצה מענה מיידי.ואם לא ענה לאחר 5 דקות- שולח סימן שאלה...

עהודה עם הורים שאיהם מכירי תודה, אינם מכירי טובה .ואפשר להבחין בזה גם כאן בפורום.אז כן.השכר והחופש הם משמעותיים להחזיק בעבודה כזו כפויית טובה מצד ההורים.הילדים לרוב מתוקים והסיפוק גדול.הורים- אל תפריעו.

מקווה שאת לא המורה של הילדים שלי

את באמת מצפה מההורים להילחם בבירוקרטיות עבודה של המורים??

זה העבודה שלכם!!

והמשפטים האלה שההורים לא יכולים להיות עם הילדים שלהם הוא שוב דמגוגיה זולה שלכם.

את שולחת את הילדים שלך לקייטנה של החופש הגדול? כשאת בחופש? אני מקווה שלא. כי את צריכה להיות איתם בבית. ויש להם חופש.

בעיקרון זה נועד להורים עובדים, מעניין למה פתאום גם כל המורים והגננות שבחופש שולחים לשם.

את השיח. בסופו של דבר כולנו רוצות אותו דבר

שלום, שלווה, בריאות

וחינוך טוב לילדים.

את תוקפת את המורות כאילו הן הפושעות הגדולות פה, ובשלם כל הסער הגדול.

אנחנו כלום

בורג קטנטן במערכת.

את הכעס המוצדק שלך תפני לדרגים הגבוהים. הלוואי ותצליחי לשנות משהו, כולנו נרוויח!

הלוואי והייתי יכולה לשנות..

התסכול שלי נובע בעיקר מהניתוק שיש לעובדי ההוראה ממה שקורה בחוץ, ומהחוסר נכונות התמידי לבוא לקראת.

חלקם אומרים שהלוואי והיו יכולים לשנות, אבל הרוב ממש לא ככה..ממשיכים עם התמסכנות ודמגוגיה על ההורים שהם הבעייתיים.

הלוואי שהמערכת הזו תקרוס, ותקום מחדש

את רוצה שלא נקבל משכורת על ימים אלו?

מוותרת בשמחה על הגרושים שאני מקבלת. ואני מקבלת גרושים. פרטתי למעלה......

מוותרת בשמחה על המרחב הקולי- הוא נוראי

מוותרת בשמחה על השיחות לתלמידות

תנו לי להתכרבל עם ילדיי, לתת להם את כל החום והאהבה, כל הסבלנות שאני צריכה להעניק לבנות בטלפון

תנו לי לנסות לעבור את הימים הללו כשבעלי מגויס כמה שיותר בטוב עם ילדיי

תשחררו אותי מהלימודים

אסתדר גם בלי במשכורת העלובה הזו

תשחררו אותי מהכעס והזעם של עובדי ההיי טק ועובדים חיוניים אחרים.

תנו לי לחיות בשלווה יחסית ולהתמודד עם החרדות של ילדיי בלי צורך לדאוג לנשמות אחרות.

אחרי שהבנתי שיש שחיתות כזו בארגוני העובדים, מבינה שגם אתם כבולים בידיים שלהם.

אבל מספיק שהשיח ישתנה, ותהיה הבנה וראייה רחבה יותר אל מול האתגרים מסביב - זה כבר צעד אחד משמעותי בדרך לשינוי.

ובפעם הבאה שתהיה שביתה מצד ארגוני המורים, בא לי לשמוע את המורים צועקים בקול גדול שהם לא מוכנים לשתף פעולה עם שביתה שזועקת רק על שכר בלי לשפר דברים אחרים מסביב..

אני לא מורה
אבל ממש מורגשת העשיה של המורות אצלנו, אני מעריצה אותן עוד לפני שאני רואה אותן.

אנשים לא מבינים שמורה זה לא רק מורה הוראה או מחנך.
זה גם מטפל רגשי של הלדים, קלינאית תקשורת, מרפא בעיסוק, אוזן קשבת להורים, פסיכולוג, פסיכיאטר....לפעמים גם רופא (ראה מכות בביתי ספר של בנים...)
כל ילד יש לו את הקושי שלו והסיפור שלו ובסוף מוןרה טוב יודע לאגור אצלו הכל ולהיות שם בשביל הילד וההורה

מעריצה עובדי הוראה
תודה שאתם עושים בשביל ילדיי את המקסימום
ונותנים לי להשקיע בשלווה וביישוב הדעת במקצוע שלי.

מודה לך כמורה

מרחב קולי? נשמע באמת מסובך.וגם כנראה מיותר.

היום אני לא

נכון לרגע זה אני אמורה לעבוד בעבודה האחרת שעברתי אליה, לא יכולה בגלל שהילדים בבבית וגם לא מקבלת על זה כסף!

ועדיין, בעד שום הון לא אחזור להיות מורה, כי בחרתי לחיות טוב נפשית גם אם כלכלית פחות

ואני לא חושבת שמורים מתמסכנים כל היום וכל הליל ואטומים ולא מוכנים לבוא לקראת, לפחות לא המורים שאני מכירה. ומכיוון שאף אחד לא בדק את זה מחקרית, אני חושבת שהנחת יסוד כזו היא טעות. המורים עובדים קשה מאוד בעבודה שוחקת נפשית

לי היו מספיקים הילדים הפרטיים שלי, לא עומדת בבעיות משמעת של עוד 35 ילדים לשעה!!

מי שעובד קשה מידי או סובל מידי 

יכול לשקלל נתונים ולבחור בחירה אחרת

וזה לא אומר שבגלל שהוא סובל כ"כ למורים אין שום יכולת לדבר ולהביע את דעתם

כמו ש@00 אומרת מי שרע לו שיבדוק למה, זה מנוע לשינוי

נראה שאת מאוד כועסת, לכן שיתפתי

מקווה שתקחי את זה בטוב ובאהבה

וכשכן שולחת זה למינימום האפשרי כי נהנית עם ילדיי בבית.

אני נגיד מעדיפה להיות בבית עם הילדים מאשר בעבודה כי העבודה מאוד קשה.

בשונה מהורים כיום שרק רוצים מסגרות וללכת לעבודה. 

כמצו שאני לא מצפה שההורים יטפלו בברוקרטיה שלי ככה אני לא מוכנה שיגעו בחופשות שלי.ואני נחשבת מורה מעולה מאוד, משקיעה מאוד וקוצרת הצלחות-אבל- בתנאי העבודה שלי אף הורה לא ייגע.ומחה שהתכוונתי הוא שלהורים יש הרבה ביקורת על מערכת החינוך, אבל הם לא עושים כלום עם זה, מתי הם קופצים? כאשר מדובר בחופש.

באופן אישי בחופשים בודאי שהילדים איתי בלוח זמנים מסודר אבל נינוח.וקונה מלא יצירות ומשחקים חדשים.לפעמים גם עוד חברים מהשכונה..

המערכת לא קשובה ולא אכפתית בכלללל

אצלנו היה עוול מאוד גדול שעשו לפני שנה

פיצלו את בית הספר הקיים והכריחו חצי מהתלמידות לעבור לבית ספר חדש

עם מנהלת ומורות חדשות

בלי לשאול בלי לברר מה עמדת ההורים

פשוט הנחתה מלמעלה

ההורים השתוללו, הפכו כסאות נפגשו עם כל מי שרק אפשר 

כלום לא עזר

החלטנו וזהו אתם חייבים להתיישר.

וזה עוד משהו ממש מהותי, אז את חושבת שמישהו יקשיב להורה שמתלונן על מספר הילדים בכיתה?

ואגב לא נכון שההורים לא מעריכים,

אני מאוד מאוד מעריכה את הגננות של הילדים שלי (הם קטנים, עדין לא בבי"ס)

ובאופן כללי חושבת שמורות עושות עבודת קודש שלא מתגמלת מספיק.

טבלת השוואה: ימי לימוד וחופשה (חינוך יסודי)

נקודות מרכזיות להבנת הפער:

ימי לימוד בשבוע: בישראל רוב בתי הספר היסודיים פועלים 6 ימים בשבוע (ממוצע של 5.8 ימים), בעוד שברוב מדינות ה-OECD לומדים 5 ימים בשבוע. זהו הגורם העיקרי לכך שמספר ימי הלימוד בישראל הוא הגבוה ביותר בארגון.

החופש הגדול: בניגוד למיתוס, חופשת הקיץ בישראל אינה חריגה באורכה. במדינות כמו איטליה או יוון היא אף ארוכה יותר (מגיעה ל-12-13 שבועות), בעוד במדינות כמו גרמניה או אנגליה היא קצרה יותר (כ-6 שבועות).

הפער מול ההורים: הקושי המרכזי בישראל אינו רק מספר הימים, אלא חוסר הסנכרון בין חופשות התלמידים לחופשות העובדים במשק. בישראל יש כ-75 ימי חופשה בחינוך היסודי (לא כולל שבתות), בעוד לעובד ממוצע יש כ-12–22 ימי חופשה שנתיים בלבד.

הג'מיני סיפק לך מידע

אבל אזרח ביוון יקבל את אותה טבלה בלי לדעת מה קורה בין המערכות השונות

בישראל יש יותר מ75 ימי חופשה, זו כבר טעות של ג'ימני.

רק בחופש הגדול יש 62 ימי חופשה

תוסיפי עוד 5 ימים בחנוכה

עוד 9 ימים בפסח

5 ימים בסוכות

3 ימים בין כיפור לסוכות

יומיים פורים

עברת את ה80

לא לוקחת את גמיני כאורים ותומים ולכן גם כתבתי מראש שלקחתי את זה ממנו.

אבל זה נראה שאת כועסת מדי בשביל לנהל איתך דיון בסיסי.

אני כועסת, אבל מוכנה לנהל דיון..

בנתיים לא הובא כאן שום טיעון הגיוני שמסביר למה המצב צריך להישאר כמו שהוא..

רק משפטים כמו

אנחנו לא בייביסיטר

אתם לא רוצים להיות עם הילדים שלכם

זה החופש שלנו, זה האוויר שלנו

בואו תהיו מורים

וכו'

הדבר היחיד אולי שאני יכולה להבין זה שזה החופש והאוויר, אבל עם כל הכבוד ,חופש הוא ממכר. גם לי הוא אוויר. אבל אין לי הרבה כמוהו, וזה מכריח אותי לבוא לעבודה יום יום.

ושנית,  מקבלת את זה שעובדת ההוראה היא מסוג העבודות שהשחיקה בהם גבוהה יותר, ולאורך כמה תגובות כאן הצעתי פתרונות לכך שנדרש שינוי מהיסוד, שיכול לשפר את זה.

אבל הטיעונים האמונציונליים והחוששים - ממשיכים לעלות ולהציף כמה קשה וכואב בעבודת ההוראה, ובואו תהיו מורים

עבדתי בחיי בהרבה מקצועות, באמת ברוב גדול.
יכולה לומר לך שכמורה מחליפה זו הייתה התקופה הכי קשה שעסקתי ולשם לא אחזור!!!
הורים שלא מתחום ההוראה והחינוך לא מבינים שמורה זה לא רק מורה הוראה, מחנך.
מורה הוא הכל, הוא לא רק מעביר מידע ומחנך.
הוא פסיכולוג, מטפל רגשי, מדריך הורים, רופא (כשילד נפצע/מתעלף... קרה לי)
קלינאית תקשורת, מרפא בעיסוק לכל ילד כפול מספר הילדים בכיתה.

כל ילד יש לו את הסיפור שלו, הקשיים שלו, העזרה הספציפית שהוא צריך. ומורה צריך להכיל הכל הכל ולתת מענה מדויק כמה שהוא יכול, ולא תמיד לפי הכשרתו.
חוזרים ממלחמה ללימודים- המורה הוא המתווך, האוזן הקשת והמכילה את כל דברי התלמידים.
באמת שלא מפריע לי שלמורים של ילדיי יש 70 ימי חופשה
לא רוצה מורה שחוקה לילד שלי, רוצה מורה נמרצת מיושבת בדעתה פנויה רגשית ופיזית לחנך את ילדי ישראל. ומה לעשות, בשביל זה צריך ימי התאוששות
זה לא חופש או מנוחה, זו התאוששות נפשית ורגשית משנה לשנה מתקופה לתקופה.

 

ההורים, מבינה מאד את מצוקת המורים.

יכולה להגיד לך שבשנים הראשונות לקחתי את בית ספר של החופש הגדול

הסתכלתי על זה כעוד תוספת הכנסה מכובדת.

ואז התפכחתי

הבנתי שאני כן צריכה לנפש שלי את המנוחה, את השלווה

צריכה את הפניות בשביל לחזור מורה טובה ומכילה גם לתלמידות של שנה"ל החדשה

ואז עשיתי אחורה פנה ונשארתי בבית, בלי תוספת שכר אבל עם יותר שמחה וכח.

שתהיי המורה של הבת שלי

כי קשה לי לראות את האותיות הקטנות בטלפון, אבל יש כל מיני הבדלים בין הארץ לחול שנעלמים הרבה פעמים בתוך ההשוואה ולא נלקחים בחשבון.

למשל, בחול יש פחות ימי לימוד, ולעובדים שם אין הרבה ימי חופשה, אבל - יש להם ימי ראשון חופשיים, מה שמוריד נגיד 40 ימי לימוד מכמות הימים בארץ, אבל בימים האלה גם ההורים לא עובדים, וזה לא נספר כ"ימי חופשה" אבל אלה 40 ימי לא-לימודים בשנה שההורים מקבלים יחד עם הילדים. זה משמעותי מאד.

יש עוד כמה כאלה, זו רק דוגמא

מתעסקים בשטויות במקום לתקן את העיקר, שזה הדברים שתארת, ועוד

למשל אין דרך להתמודד עם ילדים אלימים

ההנחיות מלמעלה הן תמיד להכיל את ההורים והילדים גם כשזה לא מאפשר שום דבר

למשל הרמה הנמוכה של הצוותים, כי רק רוצים מהן שעות ואין תוספת שכר לסייעת למשל שעןשה פרויקטים או שמשקיעה בילדים

ויש עוד הרבה

אצלנו גם מאוד הופתעתי לשמוע מהגננת שאין לה כמעט תקציב לחומרי יצירה

והגננות צריכות להשלים מכיסן מפרטי כדי לקנות חומרי יצירה לילדים.

זה מעצבן ומכעיס מאוד מאוד.

שפיות בתקופה הזו כשהם בעצמם עם ילדיהם בבית, כמו כולם...?
איך הם יהיו פנויים לביתם בתקופה כזו?

לא הזום זה מה שישבור מורה כעת, אז מקצרים, מעבירים עם הילד על הידיים וכו (ככה אצלנו בכל אופן, וזה מקסים בעיניי)
אני בטוחה שכל מורה שיגידו לה שלא תבצע זומים במלחמה, ויחייבו אותה להגיע בחופשת הקיץ ללמד במקום, תוותר על השכר. תגיד יפה תודה ושלום ותסרב ללמד גם בקיץ.
זו חופשה בזכות ולא בחסד.
 

גם לא יקבלו על זה משכורת אחר כך.

זה לא מוסדר בחוק בצורה ברורה.

נגיד אם מקום העבודה נפתח על פי הנחיות פיקוד העורף, אז העובד צריך להגיע. אם יש לו ילדים עד גיל 14, מותר לו לא להגיע ואסור לפטר אותו, אבל זה לא אומר שהוא יקבל משכורת על זה.

בקיצור, אני לא חושבת שזה כעס באופן ספציפי או אישי על מורים, אלא על המערכת.

שימי לב גם לניסוח ולביקורת שלך כלפי ההורים "גם ככה כמעט שאין מורים, ומי שיש אתם מוציאים את החשק". יש הרבה בעיות במערכת החינוך, וכמו שלא נכון להפיל את כל הבעיות במערכת על המורים, ככה גם לא נכון להפיל את זה על ההורים. במיוחד שזה ממש לא נכון לכולם באופן גורף, וזו אפילו אמירה קצת מעליבה עבור הורים שסומכים על המערכת בכל ליבם, מכבדים מאוד, ועדיין מאוכזבים.

הלמידה מרחוק לא יעילה בכלל,

שינסו למצוא מתווה נורמלי לביטול ימי הלימודים

אנחנו כ"כ מנוסים בזה עוד מימי הקורונה,

ופעם אחר פעם מערכת החינוך נותרת בראש קטן

בלי שאיפה ונכונות להתגמש בכלל

לא משנה שזו בעיה שורשית של מערכת החינוך בישראל,

ובתקופות כאלה זה עוד יותר מתעצם

גם הפיתרון הנוכחי של למידה מרחוק לא נח

לא למורים, לא להורים ובטח לא לתלמידים.

אז אם היו רוצים, אפשר היה למצוא פיתרון אחר של החזרת הימים בחופש הגדול.

אפשר לפצות את המורים על הכפייה של ימי חופש בזמן מלחמה, בתמורה ליומיים חופש נוספים, תוספת תשלום או כל רעיון אחר שיהיה מקובל ע"י נציגים

וסתם לידיעה, שאר המשק ממשיך לעבוד כרגיל, או מרחוק או בהגעה למקומות עבודה+ילדים לתפעל בשיגרת מלחמה ולמידה מרחוק שאי אפשר בכלל לקרוא לה למידה.

או שעל חלקם כפו לקחת ימי חופש, או לא לעבוד ולהפסיד משכורת (כזכור בקורונה מלא עובדים יצאו לחל"ת)

מצב מלחמה הוא מבאס, כולם מפסידים ממנו ברמה כזו או אחרת.

אף אחד לא בוחר, אבל אם אחרי כ"כ הרבה שנים של יציאה לא מאוזנת משיגרה, עוד לא למדו להתמודד עם זה בשיטות למידה מותאמות, אז זה אומר משהו כואב על המערכת הזו

ואם יש למישהי בעיה עם החופשים מוזמנת להיות מורה!

אצלנו לוקחים מורים בלי תעודה בלי כלום כי חסר! 

חושבת על זה ברצינות.

אפשר גם בפרטי

אפשר מאנונימי

לא אפרט היכן מחשש לאאוטינג אבל באמת שבכל בי"ס שני מחפשים

מה שכן אני מורה לאנגלית ולזה ספציפית יש חוסר מטורף 

גננות ומורות ושאר עובדי הוראה מנצלים יפה מאוד את המצב כרגע.

אני רואה סביב הרבה עובדות הוראה שמנצלות את זה שאין לימודים סידרים וחצי מהבית שלהם נקי כבר לפסח.. אם לא יותר..

אני לא התחלתי עדיין כלום!

איך אפשר כשמצפים ממני בעבודה ל100 אחוז ויותר והילדים שיהיו בריאים סביבי..

ואני צריכה גם לעבוד וגם להעסיק את הילדים ולטפל בהם...

אולי עובדות הוראה עם ילדים גדולים או בלי ילדים

אני בתור אמא לילדים קטנים ומורה ממש לא מצליחה גם את משימות ביום יום כשכל הילדים בבית שלא נדבר על פסח

אין חדר שאין בו פירורי עוגיות וופלים וחמץ!!

בלאגן אטומי ואני נותנת להם מה שישתיק אותם כדי ללמד בזום

נו באמת

כבר לבושים בגדי חג, כנראה שבוע הבא כבר אוכל להתחיל לבשל.

די חברות, הגזמתן!!!!!

לפני הכל אנחנו אמהות

שלא ישנות בלילה כי רצות שוב ושוב לממ"ד/מקלט

ובשעות הלילה הנותרות מרגיעות ילדים מפוחדים ומניקות....

ובבוקר/באישון ליל מקליטות שיעורים/עושות זום בשעות הבוקר

ותוך כדי, שיחות בלי הפסקה מתלמידות ואליהן, מאמהות ואליהן

ומריבות בבית על הטלפונים כי רוצים להתקשר למרחב הקולי ללמוד

ושוב התראה, ושוב אזעקה, ושוב להרגיע

ושוב להתקשר

ולגשת לדלת כי תלמידה באה לקבל הפתעה שהבטחתי

ושוב התראה

ושוב אזעקה ובום ונפילה.

ואפילו ארוחת צהריים לא בכיוון (עוד לא אכלתי ארוחת בוקר/צהריים של אתמול)

אז איפה? באמת איפה אני אמורה להכניס נקיונות לפסח????

אני לא יודעת עם איזה יחידות סגולה את מדברת

אבל בואו, תהיינה מציאותיות, תורדנה מעט את הזעם על עובדי הוראה

ותפתחנה עיניים, אני בדיוק כמוכן, 

אמא מורה, עם בעל במילואים

רק בריאות ובשורות טובות לכולן

אז מה הרעיון ללמד בזום בצורה כזאת מאתגרת שגם ככה לא כל הילדים מצליחים ללמוד או אפילו רובם לא לומדים במצב כזה מרחוק???

לא כדאי לוותר מראש ולהחזיר את הימים האלה בסופשנה?

(למידה מרחוק- רחוק מלמידה. פשוטו כמשמעו).

גם המורות מקיזות דם וגם הילדים לא לומדים וגם מצב מלחמה וכו'. אז מה דחוף עכשיו ללמד מרחוק???

הלוואי והיה אפשרי אצלי לא לעבוד עכשיו ולהחזיר את הימים האלה בתקופה אחרת.

אני עובדת כל יום 8 שעות מהבית!! בלחץ אטומי

כל הילדים סביבי, עליי, איתי. משפחה גדולה ב"ה.

בקושי בקושי התחלתי פסח. אולי 4 מדפים בארון מסכן שיש בו חמץ.. וזהו!!

כל הבית בלאגן. חמץ, מסריח.

בקושי מצליחה לעשות את השוטף של אותו יום בכל המצב הזה שבקושי ישנים בלילה וצריכים לעבוד ביום וכולם בבית מטפסים על הקירות.

אבל אני עובדת בעבודה חיונית וגם אין כל כך מתי להחזיר את הימים האלה כי עובדים אצלנו כל השנה.. כולל חול המועד, פורים, תשעה באב, חנוכה ועוד.

רק 9 ימי חג בשנה שיש בהם חופש! מה שקבוע בחוק וזהו...

הא, וגם אין לי ממ"ד או מקלט בבנין.

רצים למקלט ציבורי שנמצא ברחוב סמוך!
לא תמיד מספיקים להגיע אליו ונשארים בחדר מדרגות חשוף או בבית. קוראים תהילים ורועדים מפחד כי כל הבית רועד מהיירוטים.

ונמצאים במקום עם המון אזעקות ויירוטים. 

סיוט אחד גדול.

אני כבר שבועיים עם כאב ראש תמידי. לא עובר.

קורסת!! ממש.

לא פשוט בכלל.

לא הייתי בונה על למידה בקיץ.
עכשיו זה המצב- מלחמה
ואיתו מתמודדים בהווה.
ועם זאת גם כאמא מאוד מתוסכלת ממחסור במסגרות, ואני עובדת וכן זה לא פשוט
אבל אני רואה את הגדולים שלי בזומים, וילדה ב א' יש למידה ממש יפה. אולי זה תלוי מורה?
 

בתור אמא קשה ממש לתפעל זומים לילד 1 שרק לו יש אצלי + לשמור על השאר + שאין מחשב זמין אז הוא בטלפון שלי ומהר מאוד עובר לשחק

מיגרנה.

לא אומרת להם אפילו שיש זום 

לקבל משכורת בלי לנטוש את הילדים.

אז בפורפורציה.  

קראתי את השירשור בריפרוף אבל לא עוקבת ממש.

אני מורה 15 שנים. הודעתי למנהל שאני מתפטרת בסוף שנה לצורך גידול ילדים.

למה? יש יתרונות בלהיות מורה. בעיקר בתור אמא שזה מה שחיפשתי במקצוע.

אבל, הסיבה העיקרית שבגללה אני מתפטרת זה החוסר גמישות. בעלי עם עומס מטורף ופחות גמישות (עובד במשרד הביטחון). כמורה, חייבים בעל עם גמישות כי לנו כמורות אין בכלל גמישות.

כמה דוגמאות:

* אני מחוייבת להיכנס לכיתה ב 8 בבוקר . אי אפשר להשאיר תלמידים ביסודי לבד. אבל - המעונות/משפחתונים פה נפתחים 7:30  זה לא אפשרי לי להגיע בזמן כשצריכה לפזר 3 ילדים. אז ביקשתי פעמיים בשבוע להתחיל ב 9, אמרו שזה לא אפשרי.

* כשילד חולה, אני צריכה לקחת יום חופש בשבילו. בית הספר דורש ממני להתקשר למורות עד שמצאתי לי מחליפה + להשאיר להם חומר. זה לעצמו פרוייקט גדול.

*היומיים חופש בחירה, צריך להגיד להם מראש ולראות שזה לא יוצא באותו זמן שעוד מורות רוצות חופש. אז בינינו, זה חצי בחירה.

* כמות ההשקעה שזה דורש ממנו, בא על חשבון הבית בערבים. שעות של הכנת שיעורים למרות הותקף המכובד כי דברים וציפיות משתנות כל הזמן. מבחנים, קשר עם הורים, קשר עם מורות אחרות, בניית תוכניות לימוד יחד, השתלמויות.

המחסור של מורות משפיע על כולנו (המורות) להרגיש קצת את החופש שאולי היה אפשרי אם לא היו לוקחים אותנ למילוי מקום והיה אפשר להשיג מורה מחליפה בקלות.

אז.... בעקבות כך מה שרשמתי, הורדתי משרה כי לי זה לא היה אפשרי להמשיך להחזיק את הבית ככה. וזה הכי חשוב לי.  והמשכורת ירד בהתאם... ככה שכלכלית לא משתלם לי להמשיך ללמד עם 2 ילדים במסגרות פרטיות.

(אני לא נכנסת לעניין משל המשכורת. רק שיקולים אחרים).

אני מאוד מאוד שמחה שככה זה מסתדר כי בסוף זה תמיד היה החלום שלי להישאר בבית. אבל הסיבות שכתבתי זה הסיבות העיקריות שגרמו להבין שכרגע בשלב הזה של החיים לא מתאים לי להיות מורה. ובע"ה בהמשך נחזור

היית מרגישה יותר טוב,

הררים מבהילים של כביסות ובין לבין סלסאות אקראיות של כביסה נקייה לקיפול, ארונות מטבח שהכל בהם זז בגלל פסח ועדיין לא חזרו למקום וכן הלאה.

ואני לא נסעתי לחג ואין לי תינוקת ויש לי ממ"ד אז הייתה לנו מלחמה רגועה, ולילדים היו היום מסגרות.

אז במקום התמונה שולחת חיבוק גדול!

ויהיה בסדר גם יהיו ערמות כביסה והרצפה לי תהיה הכי נקייה.

וחוץ מזה, בדיוק היום קראתי כתבה איך ההסתגרות בבתים בגלל המלחמה עושה לא טוב, בפן הפיזי ממש וגם הרגשי. והדגישו את חשיבות החשיפה לאור כדי לשפר מצב פיזי ורגשי. ממש, אפילו לשבת ליד חלון פתוח.

אז מחר, רצוי איפשהו בשעות הבוקר או לפני הצהריים, צאי לך עם התינוקת לסיבוב רבע שעה באוויר ובשמש.

זה אולי לא יפתור את כל הבעיות אבל זה בהחלט יכול לשפר מצב רוח, לשפר את כמות ואיכות השינה בלילה, לתרום לבריאות מערכת החיסון ועוד ועוד. 

עולם השקר הזה האינסטגרם, מצלמים ובוכים. השעבוד לתוכן מרוקן לא פחות שלא תחשבי

ואם ינחם אותך - הבית שלי במצב זוועה כנל

לא הספתי לכבס, כלום לא מוכן לשבת וגם הילדים עוד ערים

לא שטיפה, לא קניות, לא כלום

הדבר היחיד שהספקתי זה להכין צהריים נורמלי לילדים חמצי ולהשאיר את הבלאגן מאחוריי אחרי יום עבודה נוסף מתיש מהבית עם הילדים ולצאת איתם לחוף כדי שלא נשתגע

אז הבית לא יהיה מסודר🤷

יצאנו ממלחמה אחות

ממלחמה

טילים עם ראש חצי טון חומר נפץ מתפצלים ומתעופפים מעל הראש

ילדים חודש בבית כולל פסח

מזמור לתודה שיצאנו ללא יודעת כמה זמן של שפיות, הבית שלם, לא נפגענו, ב"ה תסדרי מחר

לכי תנוחי, חוסר שינה יכול לדכא ממש (מנסיון) ותקופת מלחמה ארוכה בלי אופק כנל

ולדעתי תתנתקי מהזבל הזה

♥️

אין מישהי כזאת

ואם יש

אז יש לה מינוסים אחרים שלא הייתי רוצה לדעת

זה הצורך לפרסם את הדבר הכי פרטי שלך, הבית , הכביסה, הניקיון, המשפחה ....

טרנד הזיה

זו תלות

חיים בשביל לצלם

היו לי חברות שהיו יוצאות כדי שיהיה מה להעלות

אובססיה

בהחלט שכן

אולי היא מכבסת בחול המועד ומתארחת

אולי כמו חמתי יש לה מקום להכלל והיא התחילה בערב חג שני להחזיר כלים ובחג השתנשה בחד פעמי אז לא היה לה הרבה עבודה בצאת החג

אולי יש לה הרבה עזרה

אולי היא תקתקנית

יש ויש

העניין שמסתכלים על חיים של אחרים ומשווים. זו לא הייתה כוונת המשורר.וגם - מי שיצרה לעצמה תדמית כזו צריכה לעמוד בסטנדרט של עצמה כל הזמן כי כל הזמן מסתכלים עליה/ היא כל הזמן מראה את עצמה

מכירה כמה נשים כאלה

ברור שאין מושלם

אבל זה לא רק באינסטגרם ויש נשים כאלה.

ומותר לקנא אבל מסכימה שלא הייתי רוצה להחליף את החבילה שלי בשלהן. לדעת את החבילה דווקא היה יכול להקל עלי 😉

שסיימתי לסדר בחזרה את הכלים

ועכשיו מסיימת עם הכביסות 

(אנחנו רק זוג עם תינוקת, אז אין ערימות הזויות)

ובכל זאת כל היום הזה הייתי עצבנית ובדיכאון ובלי מצב רוח

ומרגישה שלא בא לי בכלל לחזור לשגרה

ולא יודעת איך עושים את זה 

ויש לידה באופק שמלחיצה אותי

וכולי איכסה בפנים

בקיצור גם אם מהצד נראה שורוד לי

כי סיימתי לסדר את הבלגן

זה בכלל לא אומר שבאמת ורוד...

והכי נורמלי בעולם שיום אחרי החג מרגישים ככה

במיוחד חג שהגיע אחרי חופש ארוך ומתיש

זה קצת כמו נפילת סוכר

בבת אחת ליפול לשגרה ולהתאפס על החיים

עושה סחרחורת

זה עניין של כמה ימים או משהו מתמשך?

כי אם זה משהו שהוא עכשיו זה בסדר גמור, לוקח זמן לחזור לשגרה והכל בסדר

אבל אם זה משהו מתמשך שכבר תקופה לא עובר, ואת לא מרגישה שזאת תקופה שתעבור ואת בדרך החוצה משם- לגמרי הייתי בודקת דיכאון. כדאי להתחיל מרופא משפחה.

אומנם אין לי אינטסטגרם אבל רואה בסטטוס בוואטספ 

נשים מצלמות שולחן שבת ערוך לתפארה ביום חמישי בערב

כשאצלי בלגןןן של החיים, עוד לא בישלנו כלום ומי מדבר על שטיפה.

או נשים שמעלות תמונות שלהן עושות כושר ב- 6 בבוקר או עושות ספורט 3 פעמים בשבוע

והלוואיייייי עליי. מאוד מאוד מנסה אבל זה ממש קשה לי..

וכל הזמן מזכירה לעצמי שזה עולם השקר.

יכולה מישהי לצלם שולחן נוצץ כשכל הבית מסביב בוקה ומבלוקה

או לצלם ילדים לבושים מותגים שנראה שיצאו מהקטלוג

אבל אולי היא במינוס ממש עמוק בבנק.

לפעמים כשבא לי אז אני גם מצלמת איזה משהו אינסטגרמי כזה

לדוגמא כוס קפה מושקעת ברקע השקיעה או כל מיני שטויות כאלו

כמובן שלא מעלה לשום מקום

אבל זה מזכיר לי שאם אני רוצה אני גם יכולה להפיק תמונות "שקר" כאלו.

כל עולם השקר

וזה גם נכון

אבל לי התמונות האלו שעושות צביטה, גורמות לשאול מה חסר לי ומה אני רוצה.

כי להגיד שהכל זה שקר, זה קל לי. ניסיון לנחם את עצמי.

אבל לפעמים זה לא נכון

ויש אנשים שבאמת מאוד מוצלחים

ומאוד טובים

ואני לא אהיה הם

אבל אני כן יכולה לחשוב למה זה מפעיל אותי, ומה חסר לי

ואז אני מנסה לראות, איך, בקטן, אני יכולה לשנות קצת אצלי, כדי לענות על החוסר שזה מעורר בי

תמחקי את האינסטגרם ובא לציון גואל.

אני פחות מתחברת לתגובות שזה שקר,

אולי באמת יש נשים שמצליחות להחזיק ככה את הבית.

יש אנשים שעושים מליונים. לא שקר. אמת לאמיתה.

אז מה?

אם יש לי מה ללמוד מהם, אחלה.

אם אין לי, למה לבזבז את הזמן לראות משהו שלא יקדם אותי בחיים בשום צורה?

זה כמו לעקוב אחרי מתכונים לא כשרים.

אולי זה טעים. מעולה שיבושם להם, זה פשוט לא קשור אלי אז חבל על הזמן ועל הפוקוס שלי.

והם? שיהיה להם לבריאות מכל הלב ❤️

ואת? חיה את חייך לפי הקצב והעדיפויות שלך בחיים.

לא מחייב שזה שקר,

אולי הן באמת מצליחות וזה בסדר

תהיי טובה עם עצמך! אנחנו עוברות המון.

תקשיבי שגם אצלי לא מוכן כלום עדיין. בסדר, נסתדר, יהיה טוב

מחר יום חדש.

אני בדיוק אוכלת פסטה מנחמת

כשעסוקים כל הזמן בהשוואה לאחרים.

זאת גם השוואה לא הוגנת כי אצלם רואים רק את הטוב.

נשמע שיש אצלך נקודות שצריכות עזרה פסיכולוגית.

אבל עזרה ראשונה, תמחקי את הרשתות.

למה זה טוב? תראי סדרה במקום.

אם זה מחזק אצלך את הערך העצמי הנמוך, אז בשביל מה?

תכנסי ותמחקי. זה כמו פלסטר, עשיתי את זה גם.

אם קשה לך, תמחקי לפחות את האפליקציה, ולא את החשבון הפרטי שלך.

זה לא להסתכל באינסטגרם...

אם את רוצה עידוד אז אצלי יש עוד פינה בשיש עם כלי פסח שמתייבשים ...

ולא הספקתי לקנות לחם למחר... היום לא מצאתי בבוקר פרוס..

וכביסות התחלתי מקודם...עכשיו מכונה שניה עובדת עם בגדי שבת כדי שיהיה מה ללבוש.

שעה פלוס אחרי יציאת החג הכל היה מאורגן ויצאנו לקנות חמץ

תקתקו פה

וכביסות עשיתי בחול המועד אז היה פה בקטנה

אז הבית היה מתוקתק

אבל לא הכל ורוד

בכלל לא

לכל אחד יש קשיים אחרים בחיים

לגבי האינסטגרם

אני משתמשת ברשת כדי לקבל השראה/ הנאה

אם משהו עושה לי רע

זה הזמן לגלול הלאה

זה כל היופי ברשת

שזה בלחיצת כפתור 

את מספרת שכיבסת בחול המועד

מה שהרבה מאוד בתים לא עשו (לא נכנסת לסיבה.. לא עניינינו)

אז באמת שאין מה להתהדר ולהשוות מול משפחה שאגרה ואגרה בגדים מלוכלכים כל החג....

כל אחד נולד או קיבל כלים אחרים לחיים

ומציאות חיים אחרת

נשמע שעבדת קשה מאוד היום ועוד היית עייפה מאתמול

ומאוד אינטנסיבי עכשיו גם לארגן שבת בנוסף

יכולה לומר לך שלי לוקח יותר זמן מהשכנה שלי להתאושש ולעבור מצבים

אצלה הכל מתוקתק ברגע ומבושל צ'יק צ'אק ואצלי לוקח זמן

כי היא שכלית יותר, אני יותר חווה דברים

זה כלים אחרים שה' נתן לכל אחת לעבור את המסע שלה כאן בעולם...

אז בשבוע רגיל אני מתחילה שבת בחמישי כי יודעת שאני איטית יותר ומתעייפת מהר

אבל עכשיו גם אצלי יש עדיין כביסות (וערמותת לקפל)

ואין שבת מוכנה 

ויהיה בסדר בעז"ה. אני לא חושבת שזאת שבת רגילה שהכל צריך להיות בה מתוקתק. מותר להרפות, עברנו תקופה אינטנסיבית

מה שמראים ברשת זה את הטוב והמוצלח, לא את ההתמודדות. כל אחת עם הכוחות שלה וההתמודדויות שלה, וגם עם כמות העזרה שיש לה בבית- לא דומה אישה כמוני שיש לה ילדים גדולים שיכולים לתת יד בסגירת הפסח, בקיפול כביסה לבין אישה עם ילדים קטנים.

ולגבי ההרגשה הרעה הנפשית, האם זה כך מהמלחמה או לפני? אם מהמלחמה לא הייתי ממהרת לתייג ולהגיד שיש קושי נפשי, זה ממש הגיוני ונפוץ לחוש כך, אם מלפני ממליצה לפנות לרופא המשפחה להתייעץ 

הדבר הכי חשוב שמשתנה מאדם לאדם זה דווקא השורות האחרונות שכתבת.

איך הוא מרגיש בבית שלו (ולא משנה אם הבית מסודר או מבולגן), כמה הוא אוהב את עצמו, כמה כוח יש לו לחיות את החיים.

מותר שיהיה בית מלוכלך, ערימות של כביסות ושיאכלו פריכיות עם ממרח (כי עדיין לא קנינו לחם).

מה שהכי הכי חשוב זה לחשוב איך את משמחת את עצמך (בגבולות האפשר).

רעיונות-

-מקלחת טובה

-טיול בחוץ

-קפה ושוקולד מפנק

-לפגוש חברה

-טלפון למישהי שמחזקת אותך

-לשבת עם מחברת ולכתוב לעצמך

-פינה אחת בבית שרק אותה את מסדרת ובה יש לך שפיות (נגיד רק חדר השינה)

-ללכת לקנות פרחים לשבת

וברצינות

אנחנו לא במרוץ

לוקח לגוף ולנפש זמן

ועוד יותר אחרי תקופה משוגעת  של מלחמה

לחזור לעצמם

ממילא

הקצב אחר

הכוח אחר

האיכות שונה.

הכל בסדר!

תנשמי

תכיני לך קפה

תשבי ותשתי בנחת ממש.

הכל

יחכה.

את העיקר של הבית

שזה אומר שאת הכי משמעותית וחשובה

קודם כל לעצמך!

שבת נכנסת בנחת יש עוד שעה לארגן

ואל תדאגי.

תאמיני לי שמאחרי כל צילום באינסטגרם עומדת

שפחה (כן, זאת המילה)

של מצלמה, של מילים, של אהבה, של הערצה,

עייפה

מרוטה

רק מתה להוריד את האיפור

שצורחת על הילדה שרוצה לשחק

לא להזיז את הוילון שהיא מצלמת לסרטון

אז באמת

שאצל כולנו עדיין החג לא באמת יצא

ואצל כולנו יש שגעונות ברמה כזו או אחרת

אבל באמת באמת

את

כמו שאת

את הכי טובה!

יצר כפיו של בורא עולם ❤️

באמת שחיזקתן אותי!

כיף שיש אתכן כי במציאות אין לי חברות שיתנו לי מילים טובות

ובזכותן אתמול עזבתי הכל והלכתי לישון מוקדם יותר.

ממש מעריכה כל תגובה של כל אחת 💗💓💞

אתמול שלחתי את הבנות למסגרות והלכתי לישוווןן.

הבית ערמות כביסה נקיות ומלוכלכות כאחד

המזוודה משביעי של פסח עברה מאמצע הסלון לחדר שלנו כמו שהיא

תשמעי, יש נשים שזה באופי שלהן לתקתק

יש כאלה שהמחשבה על לפרסם את התקתוק נותנת להן את המוטיבציה

שייערב להן. אני לא שם

בס"ד

זה כי אוהלי עם ישראל היו ממוקמים בצורה כזאת שאי אפשר היה לראות מה קורה בתוך האוהל של השני.

וזה מצב של ברכה!

כשכל אחד ממוקד במה שקורה פנימה אצלו,

בלי להשוות את עצמו לאחרים,

בלי צורך להראות לאחרים,

בלי להיחשף לדברים ששייכים לפרטיות של מישהו אחר.

היום אנחנו בדור קצת מאותגר סביב הנושא הזה. זהו דור של שיתוף על מלא, ולא מספיק מבינים עד כמה הדבר הזה פוגע בנו (במי שמשתף כמו במי שרואה).

והתחושות שלך ממש לגיטימיות,

עברנו המון!!! בשבועות האחרונים.

עם הזמן

והניסיון

והילדים שגדלים

ועוד כל מיני פרמטרים כמו גודל הבית וכו'

אפשר להשתפר ולהשתכלל

אבל תזכרי שאת כבר טובה

איך שאת עכשיו

אמא לילדים

ולתינוקת קטנה

שעברה מלחמה!!!

ואת החגים (שזה פרויקט לכולנו)

ושנסעה לחג כי היה הכי טוב לכם

כל זה זה כבר המון!!!

ואני בטוחה שיש בך עוד כ"כ הרבה טוב!

ותכונות טובות!

ואיכויות!

ומעשים טובים!

מה שאת רוצה לשכלל

בע"ה עוד תמצאי את הדרך לשכלל.

עכשיו הכי חשוב

לחבק את עצמינו

להזכיר לעצמינו שאנחנו אלופות

ולטפוח לעצמינו על השכם על העמידה שלנו בכל הימים הטרופים האלה שעברנו ❤️

בעיניי העצבות וחוסר הכוחות ממש הגיוניים כרגע.

אנחנו בירידת מתח רצינית.

(ואם התחושות ימשיכו לאורך זמן, כדאי לפנות לעזרה כמו שאמרו לפניי. כדי שתוכלי לחזור להיות בטוב ❤️).

חיבוק גדול יקרה שאת!!!!

ברור שהכל מציף

והרבה נשים לא הספיקו

רק לא מפרסמות את זה...

מוזמנת לדבר איתי לגבי OCD,

אני מתמודדת מנוסה. 

לנהל מחברת שבו אני כותבת מה אני רוצה מעצמי ואיך אני מתקדמת בזה.

המחברת עוזרת לי לעבור מעולם הדמיון שבו אני "נופלת" לעולם המעשה שבו אני מבינה שכל תהליך מתחיל ביום מסוים, בשעה מסוימת, ועם התמודדות מול הרגע הבא.

הדמיון הוא גדול מהחיים ובמידה מסוימת מנותק מהם. אף אחת לא תראה לך את כל הרגעים הקטנים שקדמו לבית המתוקתק. ואולי גם לא תראה לך את חשבון הבנק שמתרושש בגלל קניות מוגזמות של גלים חדשים ובגדים.

אני יכולה לספר לך שיש לנו חברים שחיים ברמת חיים מאוד גבוהה, ותמיד זה עורר אצלי שאלה, כי לפי נתוני החיים שלהם, הם היו אמורים לחיות בפחות (אנחנו מכירים מאוד טוב).

רק לאחרונה הסתבר לנו שהם חיו עם חובות של כמעט חצי מיליון ש"ח כדי לממן את אורח החיים הזה.

אז אל תתרגשי מפסגות של אחרים. תרצי לך במחברת מה הפסגה שלך, הקרובה, שאליה את רוצה להגיע.

מה עלול להכשיל אותך ואיך את מתכוונת להתגבר עליה.

התיעוד עוזר לנו להבין את עצמנו ולראות את עצמנו ביותר חמלה ופחות צורך להיות תמיד וואו

אני מנסה בדיוק להפחית גם פייסבוק. לא פותחת אינסטגרם.

זה ממכר.

זה הרסני. ברור שיש שם גם טוב. אבל לדעתי הרע מנצח, לפחות אצלי.  

אף אחד לא שולח את כל האיכסה מאחורי הנוצץ. ולכולנו יש.

אני לא אומרת, יכול להיות שנשים הצליחו לתקתק. אבל יש להן אתגרים אחרים מאוד משמעותיים.

אני במקרה הייתי בחמישי חופשי, אז הצלחתי, אחרת לא הייתי מצליחה. פלוס, ה''תינוק'' שלי כבר ילד גדול. לצערי... אז אין מה להשוות, מבינה? הספקים שהם עולם אחר. אבל זה לא מבחירה.

בקיצור הכל טוב ב''ה. אבל לכל משפחה הקשיים שלה. אין שום חוק חובת תקתוק. תעשי מה שנכון לכוחות שלך!! למציאות הנוכחית שלך.

וכמובן כולנו חייבים להיטען כרגע. תנסי לחשוב איך להכניס משהו נחמד לשבוע הבא.

העומס והמתח הנפשי גמרו על הרבה אנשים.  

ואם התחושה יותר כללית ולא עוזבת כדאי לטפל. חיבוק. 

מציג מצב אמיתי ..

אלו "משפיעניות" שדוחפות לסרטונים שלהם על הדרך מוצרים כי הן מקבלות על פרסום כסף והרבה

כל עוקב זה כסף כל סרטון שווה כסף

ובואי גם אם זה אמיתי

לכל אחת יש את הקצב שלה וזה הכי בסדר .

את צריכה להרגיש בסדר עם עצמך וערן המשפחה שלך ולא צריך להיות בתחרות

זה שיש לך ילדים ותינוקת זה כבר יכול להתיש

שבת שלום 

אצל אף אחת לא וורוד

אנחנו לא התארחנו בחג ואין לנו ממ"ד

תודה לה' יםםם של כביסות

וקטנטנים שצריך להשגיח עליהם באלף עיניים

ועדיין...

איזה הוא העשיר? השמח בחלקו...

רק לשמוח שאנחנו בריאים וחזקים להמשיך במירוץ והכל הכל יסתדר בעזרת ה'.

לאט לאט מסדרים, באווירה טובה. מפעילים מכונה ומתקתקים את השאר ביחד. עם הרבה חמלה.

תשמחי את עצמך עם שירים שאת אוהבת, ספר מעניין לשבת, משחקים עם הילדים, דיבורים מהלב עם בעלך וטיולים בשמש. זה תמיד עושה טוב.

לשבת ליד הים ולשפוך את הלב.

אגב, אני ממש אוהבת את האינסטגרם. מלא דברים למדתי מאחרות.   
 

כביסה תמיד תהיה, שמרי על הלב שלך אחותי❤

או לפחות את מה ששמעת עליו המלצות ונגיש לך.

אפשר לנסות דרך תזונה, עצות כמו לאכול קרקר לפני הקימה מהמיטה וכל פרק זמן קצר כדי שהקיבה לא תהיה ריקה לגמרי. יש עוד מזונות שיכולים לתמוך, שווה להתייעץ עם תזונאית.

לי מאוד מאוד עזר דיקור סיני.

מניחה שיש עוד דרכים להקל. תרגישי טוב! 

ברגע שראיתי שקשה לי לתפעל את הבית, לקחתי.

לא מכירה מצווה לסבול בהריון, ובינתיים לא שמעתי סיבות מוצדקות למה לא לקחת. 

בעצב תלדי בנים זו קללה ולא מצווה. אין שום עניין ומצווה לסבול בהריון ובלידה וצריך להקל בכל דרך אפשרית.

אז ממליצה לך היום ללכת לקנות.

לק"י

לי היו בחילות מציקות, אבל כן אכלתי ושתיתי. ולקחתי דברים בסגנון.

יש שורש ג'ינג'ר, נוזיקס (בי6 וג'ינג'ר).

לקחתי בכל ההריונות חוץ מהראשון שלא היה במודעות

אני לא מצליחה לתפקד אז לוקחת אבל גם על פחות הייתי לוקחת.

בעיניי זה כמו אפידורל, אין מצווה לסבול 

אבל אולי אפשר להשיג בנתיים את הבונגסטה מגמחים או דברים בסגנון.

תקבעי תור טלפוני לרופא משפחה או שתתקשרי לקופה/תשאירי בקשה לרופא באפליקציה.

לבנתיים לאכול דברים יבשים קצת בתדירות גבוהה מלפפונים קרקרים פיתה ריקה גם דברים קרים עזרו לי.

בהריון תאומים הבחילות היו בשיא השיאים וצרבות של החיים משהו לא נורמלי בשלושת החודשים הראשונים ולא לקחתי כלום כי פחדתי שזה יפגע בעוברים

באופן כללי אני נגד כדורים ולוקחת רק שממש אין ברירה אחרת .. התמודדתי עם זה בעזרת מים קרים, קרח ,שקדים ,מלפפון . לא לאכול בלילה לפני השינה

לא לאכול מטוגן ואוכל מעובד כמה שפחות .

מסוימת שרואים לאחר הלידה, או לפחות קצת אחריה

אם היא נבדקה ולא עלה - לדעתי סיכוי נמוך

מכירה הרבה משפחות עם ילדים תסמונת דאון

תמיד מאבחנים את זה מיד מיד אחרי הלידה.

כמובן לא דעה רפואית ולא מכירה את כל סיפורי הקצה שאולי יש....

ממש ממש לא!

ואל תכניסי את עצמך למחשבות כאלו בכלל אחרי הילדה.

לתינוק עושים בדיקות יסודיות מאוד עם לידתו.

הצוות יזהה את זה בוודאות וכמעט מיד על ידי מראה פנים חריג (שאנחנו מכירות ואני בטוחה שהצוות הרפואי מנוסה בו) וגם סימנים נוספים כמו טונוס שרירים נמוך.

בוודאות היו בודקים ומוסרים לך את המידע הזה כמעט מיד.

(אני שמעתי לא ממקור ראשון על מישהי שאמרו לה יום למחרת הלידה, אבל זה כי הצוות רצה להיות בטוח והמשיך לעשות כמה בדיקות).

בכל מקרה, זה לא ת.דאון אבל בהחלט בהחלט כדאי לבדוק.

אולי הלשון כבדה מאוד, אולי האף סתום, אולי שקדים אולי אלף ואחת דברים.

ת. דאון לא.

(אינני רופאה)

הרופא ילדים לא היה מודאג.

היית בבדיקת התפתחות?

ילד נורמלי לחלוטין. גדל קצת ועבר לו. 

אולי יש חולשה בשרירים ולכן הלשון בחוץ ואז תצטרך פזיו', לא משהו רציני, אבל תמיד כדאי אם יש חולשה.

ממש לא נשמע לי כמו תסמונת דאון כי יש בה עוד בעיות רפואיות נוספות שמגלים לרוב ממש סמוך ללידה 

אגיד גם שהאוכלוסיות שלא מתחסנות םחות מגיעות למוזיאונים לדעתי...

ותודה על העידוד 

לא יודעת אם כדאי או לא

מבחינתי תינוק זה כמו תיק יד, לוקחת אותו לכל מקום שאליו אני רוצה ללכת.

מילא בחדר אחד עם חולה

אבל במוזיאון ציבורי וגדול? הכי לא חשש בעיני

לי זה היה עוזר לפעמים. 

ואולי להזמין מישהו מהאחים אליכם יעזור להעסיק את הילדים?

נשמע שאת רוצה להיות בבית...

הסעודות ארוכות לי

אין לי מה לעשות שם

בעלי עסוק עם אחים שלו..

אני אוהבת סעודות ארוכות, יכולה לשבת לקרוא גם,כיף לילדים, שינוי שגרה

אבל אני הולכת לסעודה וחוזרת הביתה אז זה קצת אחרת

כשהייתי ישנה שם, הייתי פשוט מתעלפת לנוח. ואני ממש אוהבת לישון🤭

לבעלך?

נראה לי זו השאלה הראשונה

אם זה מסתדר לו להיות בבית, אז נראה לי אין בכלל התלבטות.

אם הוא רוצה להקל עלייך וישמח להישאר בבית אבל חושש מהארגונים, תנסו לחשוב יחד על פתרונות שיקבלו על התארגנות - שבת מצומצמת, אוכל קנוי וכו'.

אם זה לא מתאים לו וזה יהיה לו יותר מידי, אז כן הייתי שוקלת לנסוע.

אבל תראי קודם מה הוא רוצה 

אבל לא יודעים איך לעשות את זה

וברור שמקל עליו להיות אצל ההורים

אבל הוא גם רוצה להקל עלי 

שה' יתן לי כוח

אם כן אז תפרשי באמצע הסעודות ותלכי לנוח....

אם לא אולי שווה לשתף לפחות את חמותך.

ולא אשתף אותה, זה מוקדם מידי..

אפילו לא ראינו דופק