אבל ממש לא מתחשק לי שבעבודה ידעו.

עובדת במקום לא דתי ויש לי "הכי הרבה" ילדים מלכל השאר.

ואין לי חשק להיות מקור לפטפוטים כבר מעכשיו..

טוב אבל מה נעשה, יש דרך אחת להוריד בטן וזה ספורט. ולא נראה לי שזה יפעל ככ במהירות. 

זה לא שעשית משהו רע. אל תתביישי בזה זה הרי שמח מאד

ואיך שאת תתייחסי לעצמך כך אחרים יתייחסו אלייך

בהצלחה

רוצה לספר לאמא שלי כשאכנס לשלישי אבל לא רוצה שחמותי וגיסותי ידעו (כמו שרשמתי כבר)

ואצלנו מקבלים לא יפה הריונות. לצערי.

אני היחידה עם "הרבה ילדים" בעבודה.

מקסימום אצלננו זה 3 או 4. לא יותר. בדרך כלל זה 2.

וכבר מנעו ממני קידום למישרה בכירה יותר רק בגלל שאני רוצה עוד ילדים.

(שאלו אותי אם אני מתכננת להביא עוד ילדים וכשאמרתי שבהמשך כנראה שכן, אז לא קיבלתי את המשרה שרציתי)

פרנסה זה משמים ומזל שה' מביא את הפרנסה ולא הבוסים...

שאני נפגשת עם אמא שלי ואחיות שלי ברמה יומיומית/ שבועית והן רואות אותי הרבה.

אני סך הכל בחודש שני ולא מספרת עדיין.

אמא שלי אתמול רמזה לי שוב משהו על כך.

לא אכפת לי לספר לה עוד מעט. בתחילת שלישי וגם לאחיות שלי.

אבל אם אספר לה- בעלי ירצה לספר לאמא שלו וממש לא מתחשק לי שהיא תדע.

כי אם היא תדע- כל המשפחה שלהם תדע. הגיסות וכולם. וממש לא רוצה שידעו.

(יש לי גיסות שקשה להן להיכנס להריון ואני צעירה מהן ויש לי יותר ילדים מהן.

וגיסה אחרת - שמענו עליה שהיא בהריון רק בחודש שביעי!!

אז למה שאני אספר לכולם ואהיה נושא השיחה - בחודש שלישי??

רוצה לחכות לפחות עד חודש חמישי)

מה גם שאנחנו לא נפגשים כמעט. לעיתים רחוקות ממש...

מה עושים עם זה? יש פיתרון?

אמא שלי גרה לידי ורואה אותי מידי יום ויכולה להקל ולעזור לי במה שהיא יכולה- קצת עם הילדים האחרים, קצת בהזמנה אליה לארוחות בשבת.

היא יכולה להבין אותי והיא גם שומרת סוד.

אם אגיד לה לא לספר- היא לא תספר.

חמותי- עם כל הכבוד ועם כל מה שאני מעריכה אותה - אין לה שום דרך לסייע לי ולעזור. 

אין לי שום דרך לקבל ממנה תמיכה.

לא היינו אצלה לארוחה/ שבת כבר שנה בערך.

והיא גם לא יודעת לשמור סוד. תוך כמה ימים וכך המשפחה תדע.

למה לי?

אם היא היתה שומרת סוד- הייתי מספרת לשתיהן כבר בחודש שלישי ומבקשת שלא יספרו בינתיים למשפחה המורחבת.

אבל היא כבר לא כזאת.

2 אחיות של בעלי סיפרו לה לפני כמה זמן שהן בהריון בחודש שני ותוך יומיים היא סיפרה על זה לבעלי.

וגיסות שלי כעסו עליה ממש.

אחותי בהריון גם כן ועד שהיא לא סיפרה לי בעצמה- אמא שלי לא אמרה לנו מילה.

ולי סיפרו על הריון של גיסה אחרת בחודש שביעי! חודשיים לפני שהיא ילדה. נפגעתי מאוד.

וחמותי היתה בטוחה שסיפרה לנו מזמן. בטעות לא יצא לה לספר לנו 

חודשיים ככה לפני על הלידה היא אמרה: כן, X צריכה עוד מעט ללדת.

ואנחנו:  מתי היא היתה בהריון בכלל?

לא יודעת מה לעשות.

נראה מה אעשה.

תודה

ואני מבינה את מה שאת אומרת.

אבל לא נראה לי שהיא כזה תיפגע אם היא תדע **רק** בחודש חמישי.

היא אף פעם לא שואלת אם אמא שלי כבר יודעת או לא.

ויש לי בצד גם איזה רצון מסוימם שגיסות שלי לא ידעו הפעם כל כך מוקדם. לא מתחשק לי.

זכותי, נכון?

אני רוצה לספר להן רק ברגע שהן יראו אותי. לא לפני.

ואני יודעת שזה לא אפשרי בגלל שחמותי תספר להן מיד.

אז לא יודעת מה לעשות.

דברי עם בעלך, תספרי לו את כל הרגשות שלך, תחשבו ביחד, תנסו להגיע לאיזה פשרה

זה באמת מעצבן שלא מכבדים את הסודות שלך. יותר ממעצבן, מרתיח ברמות!

היא היתה בטיפולי פוריות בילד הקודם ודווקא אז ידענו קודם לכן ושמחנו איתה מאוד.

וכשהילד הקודם היה בן 2 היא הרתה בטבעיות וידענו רק כשהיתה בחודש שביעי.. וגם זה במקרה..

ההרגשות

וכל הרגשות שמסביב.

יותר מעצבן זה, להיות אחרי הריון ושאנשים באוטובוס נותנים לך לשבת כי חושבים שאת בהריון

חשבתי שאני נראית טוב ולובשת בגדים שמחמיאים לי

שמתי ג'קט ויצאתי, אני עולה לאוטובוס ומישהי אומרת לי בואי שבי שבי...

ופעם אחת הייתי 3 חודשים אחרי ניתוח קיסרי ובליל שבת טיילנו בשכונה שחמותי גרה, אחרי הסעודה.

אני, בעלי, התינוק בעגלה, חמי וחמותי, גיסי וגיסתי.

גיסתי היתה בהריון ואני, כאמור אחרי לידה.

וחמותי אומרת כזה בצחוק: זה נראה שאת בהריון ו-X (הגיסה) אחרי לידה.. 

אבל אני לא שמה לב לדיבורים שלה.

מכנסיה מאוזן אחת ומוציאה בשניה. שתדבר.

היא לא יותר רזה ממני...

אנשים בלי טקט...

יום לאחר לידה

מה זה הבטן? מה שכחו לך שם עוד תינוק?

ועוד בתקופה שהייתי בהבראה מהפרעת אכילה

מיותר לציין לאן זה גרר אותי.

לקח לי 7-8 חודשים לחזור לעצמי (מהקטע של הפרעת האכילה)

ולא מדובר בילדה אלא באדם עם מודעות עצמית גבוהה!

כך זה אנשים ביקורתיים

לסלוח?

אם רק היתה מבקשת סליחה...

וזה מה שהיה שחסר  לי ,לומר לה שנפגעתי.

אני מאמינה שהיא לא התכוונה לפגוע.

אבל האמירה הזו פעלה "ישועות" בקירבי.

ב"ה שזה היה מזמן. וכבר ממש מאחוריי.

עם אמא מדהימה בכל קנה מידה- חוץ מהערות כאלו, קודם כל שולחת לך חיבוקים וכוחות

דבר שני - אמא מודעת להפרעת אכילה, להערות שלה ולהשפעה שלהן? דיברת איתה פעם ? איך היא חוץ מזה?

כי אני אחרי שטיפלתי בעצמי והבראתי ישבתי לשיחה קשה מאד עם ההורים שלי אבל שהורידה הרבה מהלב

ואמא שלי מאז באמת מאד מאד מאד משתדלת (מתפלק לה לפעמים, בכל זאת, אבל ממש מרגישים את ההשתדלות)

אם זו אופציה לדעתך לכי על זה. מגיע לך ולנפש שלך.

ממש חיבוק עצום עצום עצום. הקושי לא יתואר.

דברתי הרבה.

הסברתי.

אין עם מי לדבר.

מאוד קשה להסביר לאדם ביקורתי.

היא תקפה אותי עוד יותר. על דברים אחרים שהסברתי בנושא הזה.

לא על מה שאמרה לאחר הלידה, זה כבר לא העזתי. ידעתי שתתקיף. והעדפתי לרפא את הפצע לבד.

היא אישה מאוד מסכנה. חיה על ביקורת

נולדה למציאות ביקורתית והעבירה את זה הלאה עלינו- הילדים.

ב"ה שאני נשואה היום. מבריאה. (מטפלת בעצמי)

תודה!!

בכלל לחיות בצילה של אמא ביקורתית, ועוד עם הפרעת אכילה

נורא

אני לא יודעת מי את , אבל אם תרצי אי פעם לדבר באישי מהניק האמיתי שלך על הנושא את מוזמנת

בריאות ואושר!

מזכיר לי כשהלכתי להוציא תפרים אחרי הקיסרי וחיכיתי לאוטובוס הביתה

סה"כ שבוע אחרי הלידה

היתה מישהי בתחנה שכנראה יש לה פיגור קל, והיא שואלת אותה "מה, את בהריון?"

ואני כזה, לא, אחרי לידה

והיא מתי ילדת

ומלא שאלות

ולא רציתי לענות לה בכלל אז עניתי ממש בקצרה, והיא חוזרת אחרי על כל דבר וכולם שומעים

בגלל שיצא לי להיתקל באנשים בעלי מוגבלות כזו במתקפת שאלות, את צריכה ישר לשאול אותה משהו עליה, בנחמדות, לאן את נוסעת? איזה תיק יפה יש לך, מאיפה הוא וכו. הם שמחים יותר לדבר על עצמם, והעיקר הוא התשומת לב שהם מחפשים לדבר איתך לכן הם שואלים שאלות, זה לא באמת כזה מענין אותם. העיקר התקשורת עם מישהו. לכן אם הנושא לא נעים לך ישר לפתח שיחה עליהם והם ממש מאושרים מההתעניינות בהם וכולם שמחים יותר

עם ההטרדה עם ההערות כאלו

זה ממש מטריד שנשים עסוקות בצורה אובססיבית עם המשקל שלי

אם כי אני כן מרוצה מהמשקל שלי (ולא מרוצה מהסיבה שהגעתי אליו)

בעיניי הסיבה שנשים כן מרשות לעצמן להעיר ולהתערב

כי זה לא פוגעני בעיניהן

אלא שיח מתוך קנאה

ועדיין כשקיבלתי כמה הערות ביום זה היה מטריד ביותר (הפסקתי להתייחס להערות והן לאט לאט התאדו)

אחרי הלידה הזאת עליתי במידה והייתי ממש מתוסכלת על זה שבגדים לא עולים עלי - הרגשתי מוזנחת ושאין לי מה ללבוש כל פעם שפתחתי את הארון

ואז קיבלתי מאיזה מישהי הערה שאני לא נראית שילדתי.

ועוד אחת עם הערה שאני בטח לא מתמודדת עם דימוי גוף ומשקל.. אז כן. אני כן.

אף פעם אי אפשר לדעת איפה ההערות האלו תופסות את הצד השני...

חיבוק❤️

בא לך להחמיא? תגידי למישהי שהיא יפה/ נראית טוב

לא צריך להוסיף ירדת/עלית/רזה/שמנה.

לא רלוונטי! לא מתאים. לא נכון.

בדיוק הייתה לי שיחה כזו עם חברה לפני כמה שבועות. ודיברנו על כמה צריך לתת את הדעת לכל מילה שיוצאת מהפה, כי אולי מצד הדוברת היא חושבת שזו מחמאה אבל לעולם לא תדעי איך זה מתקבל בצד השני.

ובכלל בעיניי כל השיח על הנראות החיצונית, צריך לקבל גבולות ופרופורציות..

הלוואי ותזכי בהודעה שלך להאיר את עיניי הסביבה ולו במעט🥰 

אני בטוחה שיש עוד כמה שיסכימו איתי.

אני משתדלת תמיד לדבר ברגישות ובטקט, אבל הודעות כאלה גורמות לי לשתוק ולא לדבר עם אף אחת, אולי לפעמים בצורה קצת פוגעת.

אני אחת לא פטפטנית בכלל וגם ככה לפעמים קשה לי למצוא נושאי שיחה, אז עוד יותר קשה לי אם אני יודעת שאני צריכה להיזהר במלא דברים...

אולי לא עם האישה שלידי על ילדים כי אולי יש לה בעיות פוריות? אולי לא אדבר איתה על בעלי, כי אולי היא רווקה שממש מחפשת או גרושה או אלמנה או שיש לה בעיות בזוגיות? אולי לא אספר לה על הדיאטה היקרה שעשיתי כי היא במשבר כלכלי כרגע? אולי לא אספר משהו על ההורים שלי כי שלה נפטרו?

כן יש מצב שהייתי מחמיאה למישהי, "איזה כיף לך לא רואים שילדת בכלל, בניגוד אליי שקבוע נראית בחודש שביעי" אבל בפירוש לא הייתי חופרת לה כל יום על המשקל.

בכל מקרה חיבוק על החוויה הלא נעימה 🫂

ברור שאם את תדברי על כך שהשמנת, זה לא יפריע לך.

אבל אם מישהו אחר ידבר/יעיר על זה- זה יפריע מאוד.

אז אני אדבר עם חברה שלי שעוד אין לה, על הילדים *שלי*, והיא תדבר על התואר השני *שהיא עושה* ולי כרגע אין אפשרות לעשות.

אבל בחיים זה לא יקרה הפוך, שאני אדבר על הילדים שאין לה או שהיא תשאל אותי לעומקן של הסיבות שבגינן אני לא לומדת.

שתינו משותפות אחת את השנייה, היא על טיפולי פוריות ואני על החסמים, אבל אף אחת לא תתחיל שיחה על הדברים של השנייה.

כך גם במשקל.

אם אני מדברת על המשקל שלי, אין בעיה.

אבל אם אחרת תדבר על המשקל שלי אז יש בעיה.

מסכימה איתך שאי אפשר לא לדבר בכלל,

אבל כשמדברים צריך להתרכז בצד *שלך*,

ולא בצד השני.

מקווה שהצלחתי להסביר את הנקודה שלי🙏

ונשמע מהדברים שלך שאת מאוד רגישה ומשתדלת לכבד את הגבולות של האחר❤️

של השיח שהוא עליי ולא על האחר.

ובאופן כללי נשמע שאת אדם מאוד רגיש ופחות הבן אדם שיפגע😍

אז אין לך מה לחשוש❤️

ובכללי תמיד אפשר לדבר על הכל, עם יד על הדופק ולהרגיש את האדם שנמצא מולך.. 

בעבר הייתי רזה מאוד מאוד באמת ברמה קיצונית, לא עשיתי כלום בשביל זה, אכלתי רגיל התנהלתי ממש רגיל... ועדיין חברות של אמא שלי שאין לי שום קשר אליהן מצאו לנכון לגשת אליי ולצעוק עליי שאני אפסיק עם הדיאטה הזו, שאני נראית רע וגרוע וזה בכלל לא מחמיא ונשי, כאילו יש לי מה לעשות עם ההערות האלה, והן כמובן לא הסתפקו בזה אלא פנו גם לאמא שלי ודרשו ממנה שתעיר לי.

אפשר לדבר על המון דברים, בעיקר תלוי איך

אני לא מעירה על משקל אף פעם, גם לא כשאני יודעת שחברה שלי עשתה דיאטה.

אם היא העלתה, על עצמה, אני אגיב בעדינות. ועל ההתמדה, לא על ההיבט הפיזי של הירידה.

לא. זה לא כמו לדבר על ילדים או הורים למשל. כי נגיד ילדים, יכול להיות שלמישהי זה מאוד רגיש כי פוריות, אבל אצלך, זה מאוד חיובי ומשמח וחלק גדול בקטע טוב מהחיים שלך.

משקל זה לא באמת ככה. יש כאלו שאחלה להן עם המשקל שלהן ולא היו רוצות שהוא ישתנה. לא מכירה מישהי שהמשקל שלה אקטיבית משמח אותה בצורה טבעית ובריאה. (מכירה מקרים שזה ממש "שימח", ואלו היו מקרים של הפרעת אכילה ממש רצינית).

נכון, יש כאלו שעושות דיאטה מאוזנת, ושמחות בירידה במשקל וכו'. אבל גם אז, להערות יש פוטנציאל לעודד כיוון של הפרעת אכילה. 

עדיף לשתוק מאשר לומר דברים שעלולים לפגוע

(סייג לחוכמה שתיקה)

אם רוצים להחמיא על מראה אפשר לומר באופן ברור את רזה ויפה

לא רואה טעם לומר למישהי שלא רואים שהיא ילדה

באופן כללי כדאי להסתכל על שפת הגוף של מי שמשוחחים איתו כדי לראות האם נוח לו בשיחה או לא

אם לא נוח לו כדאי לסיים עם השיחה וללמוד מזה לפעם הבאה להתנסח בצורה שלא תציק

זה גם מלא פעמים מגיע מנשים שמנות ששונאות שמעירים להן על משקל

ועדיין הן חושבות שלצד ההפוך זה בסדר!

הזוי ..

ולפעמים זה מנוסח עוד יותר בחוסר טקט-

עוד רגע את נעלמת

את בטוחה שאת אוכלת?

מה יהיה, את מצטמקת מיום ליום...

למה את ככ רזה?

ועוד ועוד 🤦

פשוט

לא

רלונטי!!

אוף 

והדוגמאות שנתת- בדיוק!

אחד לאחד...

ואם זה היה הפוך- אז היה ברור לכולם למה זה לא לגיטימי.

בתור נערה קראו לי ילדת שואה

עפרון..

ומוכרת בחנות בגדים שאלה אם צריך להזמין את הרווחה כי כנראה אין לי אוכל בבית . פשוט מעצבןןן ולאישה מלאה בחיים לא ידברו ככה כי זה פוגע..

יש נשים שמאוד אוהבות שמחמיאים להן ושמים לב שהן רזו.

זאת אומרת, הן עושות מאמצים גדולים בשביל להגיע לאיזה משקל יעד ושמחות ומוחמאות מזה ששמו לב שהן רזו.

זה ממש לא סותר את מה שהפותחת מרגישה. ואם מעירים לך על זה המון, אז בכלל, זה מטריד ולא לעניין. בייחוד אם את מרגישה שזו חדירה לא לגיטימית למרחב האישי.

אני רק באה להגיד שזה לא שחור או לבן, זה בהחלט תלוי סיטואציה, תלוי קירבה ותלוי בעוד הרבה גורמים שניתן להעריך אותם ברגע נתון ולקלוט את הניואנסים והרגישויות סביב מקרה ספציפי.

הכי חשוב זה באמת לנסות להיות רגישים, מנומסים ואמפתיים לצד השני. שנזכה!

וזה לא תורה גדולה

אם אומרים פעם אחת 'יפה לך רזית' אף אחד לא תוטרד מזה

אבל אם אומרים שוב ושוב או חודרים לפרטים זה הופך מטרד

רצתה לרזות ועשתה מאמצים לשם כך, בהחלט שאני אחמיא ואפרגן לה.

אך זאת בתנאי שאני בטוחה בכך..

ואז את מחמיאה לה.

כי כאן היא פתחה את הנושא.

אני מדברת על לגשת למישהי, ולהגיד לה ''ואי, ממש שמנת. כמה את אוכלת?''

אז הפוך

זה פוגעני, וזו חדירה בוטה לפרטיות.

ומאוד האיר את עיני.

מאז זה נמצא אצלי בראש.

תודה שהזכרת לכולנו♡

זה באמת לא כיף

אם זה מחמאה על מראה זה סבבה

כי אם מחמיאים לך באמת עדיין פוגע?

להגיד למישהי ''ממש שמנת! כמה את אוכלת?''

לא.

אז בעיני זו לא מחמאה להגיד לי ''כמה רזית. כמה את אוכלת?''. לא מחמאה בכלל, וחדירה למרחב האישי שלי.

משקל זה נושא רגיש, לא רק למי ששמנה.

גם לי, כבחורה רזה, זה נושא רגיש ואינטימי.

וזה לא נעים ששואלים אותי איך אני רזה כל כך או כמה אני אוכלת?

ואני לא מדברת על הערות חודרניות יותר...

כמו:

''אני אביא לך כמה קילו משלי''

''לא נראה שילדת''

''את אוכלת משהו?''

''עוד רגע את נעלמת''

זה לא נעים.

ברור שלמישהי שמנה בחיים לא תדברי באותו האופן.

אז למה למישהי רזה כן?

אי אפשר לדעת באיזו נקודה זה פוגש בה.

גם אם בעינייך זה מחמאה, את חודרת לי למרחב האישי.

וחדירה כזו היא פוגענית,

גם אם לא הייתה כוונה לפגוע.

הצפון זה אזור מאוד מאוד נרחב

למה את מתכוונת? אזור הגולן/ הגליל העליון/ אזור חיפה והקריות/ אזור עפולה?

אבל אנחנו מגיעים מרחוק

כמעט לא מכירים את הצפון

ככה שגם נסיעות של שעה מיעד ליעד זה משתלם לנו

גמישים

זה לונה פארק שווה ממש שכל המשפחה תהנה עם מלא מתקנים.

אולי מדעטק בחיפה גם יתאים, זה מוזיאון מדעי. הגדולים שלך מאוד יהנו הקטן פחות.

אפשר לעשות רכבלית בחיפה במחיר בדיחה של נסיעה בתחבורה ציבורית.

זה ישוב דרוזי הם ממש בסדר ונחמדים ומפוצץ שם יהודים

אין שם אוכל כשר מין הסתם חח אז הם מקצים למעלה קומה שאפשר לשבת בה ולאכול..

לא יודעת איך זה יהיה לכם עם המזג אוויר.

בטיולים בטבע באזור עמק המעיינות יש המון המון נחלים יפייפים.

מקומות פתוחים כנראה שמאוד בוצי עכשיו

אבל שמורות טבע בתשלום בטח יהיה יותר פשוט עם שבילים מסודרים.

אתם יכולים גם להצפין עוד יותר ולהגיע לבנייאס ולשמורת תל דן וכמובן לחרמון - לדעתי עכשיו עוד לא מושלג.

בטח שרוצים טבע

אני בונה על השמש שבעז"ה לא יהיה קור מטריד

וכמובן אלביש היטב

הבת שלי רוצה אגמון החולה

זה שווה?

וכמובן אשמח לעוד רעיונות למלא את הימים

לנו כשיצא להיות שם שכרנו רכב גולף לנסיעה בשבילים

אפשר גם לשכור אופניים לילדים הגדולים אם אין להם בעיה לרכב הרבה זמן.

אולי כדאי לשאול אותם אם אין בעיה של בוץ.

והכל ממש יפה וירוק ורענן כזה

החיסרון הוא שאי אפשר להיכנס למים..

ולכן זה יותר מסלולים  יפים

והאטרקציות הן תצפיות מיוחדות או מסלולים עם חלק מגניב של יתדות או משהו...

החולה זה מאודדד צפונה, השאלה אם יש לכם כוח ככ צפון..

אולי איזור הכנרת

יש את מסלול הארבל שהוא מהמם

אפשר נחל עמוד ואז גם ביקור במירון/ צפת

ועכשיו אני נזכרת שיש נחלים עם מפלים שזורמים רק בחורף

ואז שווה לבקר

למרות שלא יודעת אם יעניין את הילדים וגם אם הזרימה התחילה כי לא ירד עד כה הרבה גשמים...

בהצלחה!!

לגבי אטרקציות אולי אפשר לשלב

גם מסלולים יפים ששווים את הנסיעה

וגם אטרקציות משפחתיות שיש בעיקרון גם ליד הבית אבל בעצם זה שונה שזה חלק מחופשה משפחתית וזמן איכות משפחתי...

כי לפעמים יש כל מיני צרכים בתוך המשפחה וחלק רוצים גם אטרקציות ולא רק טבע.. אז שיהיה גם וגם...

סכר אלומות -

חונים ליד האתר 'רוב רוי'

והולכים איזה רבע שעה דרומה בשביל סלול לאורך נהר הירדן עד לסכר. ואפשר גם להמשיך הלאה.

הליכה ממש נעימה וכיפית.

עוד מקום יפה- יער שוייץ

אפשר להתחיל מכאן, בקטע של שביל ישראל-

שדרות ספיר · טבריה

אז אין זרימה של כל המפלים וכו' .. וגם היה מאד מלוכלך ..

השאלה היא אם הגשם שהיה מאז שינה משו משמעותי 

כמו שכתבתי עשינו את ההליכה לאורך הירדן

המשכנו גם אחרי הסכר

השביל לאורך הנחל נקי וממש נעים, שקט ורואים את המים יפה גם אם אין זרימה חזקה

ונוף לכנרת ולא קר שם

בכללי טבריה יכל להיות נחמד כי לא קר שם

מנסה להזכר בשם.

אבל עשינו את זה שנה אחת והיה באמת ממש כיףכי היה נוף מהמם של הכנרת והיינו עם תינוק וילדה בת שנתיים ןעוד כל השאר והיה קליל וכיף

בילדות האחרונות אף השתמשתי בטיולון מהלידה...

בכל אופן, אם העגלה יקרה יחסית, אז זו סיבה טובה לשמור עליה במצב טוב בשביל הילדים הבאים בע"ה, ולקנות טיולון שהוא יחסית זול ובו להשתמש עד שלא יהיה צורך יותר בעגלה בכלל.

וגם זה שאפשר לשים את שני הילדים ביחד - זה יתרון גדול בעיניי... (רק צריך לשים לב שהגדולה זהירה מספיק על הקטן)

הרבה יותר קליל וכיפי.

וגם אוהבת לקנות אותו ביד 2 ואז זה גם לא הרבה כסף...

לא מזמן חידשתי טיולון, בה מצאתי במצב מעולה קרוב לבית

מתכוונות לטיולון שהוא לא של העגלה?

זה כזה כבד ומסורבל

לא מבינה מה טוב בזה

)כן מבינה. זה יותר יציב, לפעמים, וגם אפשר להפוך את הפנים לכוון האם. לא שווה בעיני(

אחרי שיהיה לך טיולון קליל כזה לא תביני איך חשבת בכלל על משהו אחר

יותר כבד. יציב. אפשר לשים 2 ילדים לפעמים והכל טוב.

אפשר לתלות קניות.

חיסרון - שוחק ממש ויש מצב שלא ישרוד מתישהו.

בעבר הייתי עם טיולון נפרד זול (וילדים אחרים שכבר גדולים). הטיולןן אם היה עמוס בקניות ובלי ילד היה מתהפך. לא היה מקום ל2 ילדים. ובסוף הוא נשבר אחרי שימוש של כמה שנים 

וכנראה שמרתם עליו טוב.

עד שהם יושבים יציב ועם מספיק משקל.

בערך עד גיל שנה.

כשהם קטנים ורזים (לפחות אצלי) ולא יציבים, אז מרגיש לי כאילו הטיולון (לא של העגלה) לא מחזיק אותם וקל מידי...

הטיולון של העגלה לפעמים גם יותר סגור ומוגן שזה טוב לך עכשיו בחורף. 

שהטיולון הנפרד יותר סגור

העגלה שלי זה אינגליזינה ודווקא היא נראית לי לא יציבה

רגע שולחת תמונה

כי הם לא יציבים כל הישענות או תיק מפיל אותם

וכי הגלגלים נתקעים בכל אבן ואני גרה במקום עם דרכי עפר גם

קונה רק עגלות משולבות קלות משקל ונוחות  ולא מסורבלות ומשתמשת בטיולון שלהן

לי יש בייבי בוס בובקט שוקלת 7 קילו

ממ שקלה נוסעת חלקקק ןיציבה ומתקפלת ביד אחת

באמת לא מוצאת חסרון או סיבה לעבור לטיולון אחר

קונה יד שניה בזול ממ ש לא מפחדת שישחק

מקסימום לילד הבא אקנה חדש

לקנות גם עגלה משולבת וגם טיולון

אני קונה יד שניה בסביבות ה300-400 עגלה משולבת במצב מעולה ..יש גם ב500..

כבר שנים קונה ככה

מוכרת בזול את הישנה

ולהוציא את הסכום על טיולון קליל שנשבר אחרי ילד אחד מרגיש לי בזהוז

אם את כל ילד קונה ב400-500.. או שלא הבנתי נכון

לי יש ספורטליין שקניתי ב-2000 שח ומשמשת אותי כבר לילד שלישי ב"ה, אז יוצא שעד כה היא עלתה לי 600 שח לילד+- ומאמינה שתחזיק גם לעוד ילד אחד לפחות, אז לגמרי שווה לי את המחיר.

ומחזיקה גפ טיולון פשוט כי לפעמים יוצא שאנחנו יוצאים עם שתי עגלות, או שנוח שהטיולון הקליל באוטו ומשתמשת בו ליציאות קצרות עם האוטו 

והן גם לא נהרסו או משהו בדוקא לפעמים החלפתי כי רציתי מסיבות אחרות

עגלה שקניתי ב300 החיזקה לי ל3 ילדים

לדוגמא

זה נשמע אחרת.

בעיני עגלה שמחזיקה לכמה ילדים שווה להשקיע ולקנות חדשה אבל אפ הצרכים משתנים וכל כמה זמן צריך להחליף עגלה אז באמת שווה לשקול את האופציה של יד2

לפעמים בזול מדי יהיו כתמים..ולפעמים לא..

אבל אם תשלמי 500-800 נגיד יש עגלות ממש במצב חדש

לא רואה אפילו סיבה אחת לשלם פי 2 או 3

אבל אני ככה בכל דבר..לא מכירה חנויות

@רוני_רון אני זוכרת שרשמת משו על הטיולון שלך

אשמח ❤️

השרשור נועד לכל מי שחפצה בפרקי זמן של -

התאוורורות,

מנוחת הראש, הגב, העיניים ואצבעות הידיים,

נוכחות עם עצמה ועם היקרים לה,

מיקוד, ריכוז ויעילות 🙂

אנחנו מקדישות זמן איכות לעצמינו / בן הזוג / הילדים / כל מי שיקר לנו, ומתנתקות מהפלאפון ומהמחשב על מנת ללהתאוורר - ולהתחבר שוב למה ולמי שחשוב לנו.

איך זה עובד? כל אחת שרוצה כותבת בשרשור מתי היא מתכוונת להיות בלי מסך.

מוזמנות להתעניין, לשאול "איך היה?" לפרגן ולתמוך אחת בשנייה ❤️. וגם לנחם ולעודד כשלא הלך (קורה...). ההתעניינות ההדדית נותנת מוטיבציה וכוח!

הפרויקט מוקדש לעילוי נשמתן של רנה שנרב הי"ד, רעות שוורץ ז"ל, הודיה מעודד ז"ל וקרן אורה יוסקוביץ ז"ל.

מי שרוצה תיוג כשיש שרשור חדש - תכתבו לי בתגובה להודעה הזאת בבקשה 🙂❤️

ל3 שעות וחצי!

זה לא היה לגמרי מתוכנן מראש, אבל זה היה כל כך כיף ומשחרר.

הייתי רק בקשר עם הבית למה שהיה צריך וזהו.

מבחינתי זה היה מושלם!!

אני רוצה לקחת הבוקר לאיזה זמן אבל עוד לא תכננתי לגמרי איך הולך הבוקר שלי.. יש כמה טלפונים שאני צריכה לעשות וכזה.. אז אעדכן בע"ה בהמשך 😀

יש משהו ממש פותח את הראש כשהגלישה היא לא אפשרות בכלל.

איך היה לך הבוקר?

אבל כשאני בנסיעה זה פחות גלישה.. אבל נהניתי שהיה שקט מצד כל הווטסאפים וההתרעות..

(במחשבה שניה נגיד לפורום אולי כן הייתי נכנסת פה ושם בתור בחנות או משהו כזה.. או כשחיכיתי במרפאה.. וזה שזה לא בקיצורים ולא מחובר למשתמש שלי בהחלט הפחית גם שם..)

הבוקר בשעה שלקחתי ישנתי. היה נפלא. ואז גם הפעלתי שיעור ורק הקשבתי לשיעור כשעשיתי דברים, בלי לעצור לפתוח דפדפן ווטסאפ.

גם עם הילדים לקחתי קצת זמן פה ושם וגם היה מעולה ב"ה!

אני חשבתי קצת לשנות קונספט, עד עכשיו לקחתי הרבה בזמן שאני עם הילדים ואז בלילה מצאתי את עצמי שקועה במסך. אז ברור שלא כדאי להיות שקועה במסך בזמן עם הילדים אבל אני רוצה לנסות את הגמילה בשביל עצמי יותר, חושבת להחליט על שעה שממנה אין אינטרנט עד הבוקר, אולי תשע וחצי?

כמובן שגם בצהריים אני אשתדל להיות יותר פנויה לילדים, אבל היום אני בעזרת ה' מכבה את האינטרנט מתשע וחצי בלילה עד הבוקר

מאוחרת יותר. בהנקה זה דווקא קשה לי כי כשהוא ישן עלי נוח לי להיות בפלאפון כשזה בגבולות הטעם הטוב..

לי עלתה מחשבה שבמקום להגדיר מתי לא אנסה להגדיר מתי כן.. אנסה להפוך בדעתי אם ואיך לעשות את זה.

ולגמרי שכחתי מהזמן רנה, ונגררחי ועוד דברים לא נצרכים...

מנסה שוב, מעכשיו עד 16:00 בלנ"ד.

אבעלי לא ענה לי אם הוא בעניין שנצטרף לאתגר (שלחתי לו הודעה בבוקר והוא היה עסוק..)

אבל הפלאפון שלי היה בצד כל השעתיים

והפלאפון שלו שימש בעיקר כמצלמה של היום הולדת שהייתה פה יחד עם הדלקת נרות

היה פה ערב יפה ב"ה.

האמת שאני לא שיתפתי את בעלי באתגר אבל כן רציתי, אז אני באמת לא הייתי עם הפלאפון אחרי ההדלקה, אבל בעלי כן אז זה היה חצי כזה...

וגם בערב שרציתי להתנתק, בעלי כן פתח אז גם אני פתחתי ואז בעשר וחצי גיליתי שנעלמה לי שעה מהחיים בלא לעשות כלום וזה ככה מלא פעמים בערב שאנחנו הולכים לישון מאוחר יותר ממה שתיכננו כי שנינו עייפים אחרי היום אז רק נחים קצת עם המחשב ואז מגלים שכל הערב נגמר וכבר נהיה מאוחר ממש...

ואני ממש מכירה את זה..

תשתפי אותו!

🙂❤️

תודה שוב על הרמת הכפפה!

רוב הזמן מאז הדלקת נרות הייתי בלי הפלאפון,

ומעכשיו עד שכל הילדים ישנים, כולל המתבגרים..

לא נכנסתי לאינטרנט בכלל, אבל נזכרתי במשהו שהייתי צריכה לברר ומפה לשם התעכבתי עם הפלאפון מעבר למה שתכננתי...

מקווה שמחר ילך טוב יותר..

אשרייך לגמרי!!

אוהבת את המבט הישר - זה לא שלא היה או שהיה גרוע - היה חצי חצי.. ממש עומד במקום טוב ובפרופורציות נכונות!

ומחר (היום..) יום חדש - ננסה שוב ונתחיל מההתחלה!

בהצלחה היום! תעדכני.. 

הייתי כמעט 3 שעות ללא...

שיחקתי עם הילדים בסביבונים, סיפרנו גברת קרש ומר מערוך עם דמויות והצגה, הכנו לביבות תפוא והיה ממש זמן איכותי.

ואי כזה משמח לשמוע!

קשור מאוד לנושא השרשור

הרב אייל ורד:

הרב מתייחס רק למה שקורה שמחצינים, ובכלל לא למה שנכנס הביתה. לי זה נתן נקודות למחשבה גם בכיוון הזה...

זה רק בספירת דם של גיל שנה ורק פעם אחת.

וממש מתאים לחנוכה!

שמנה כמו פרה ויש לי חלב כמו פרה

אבל לפחות יש לי שכל של בן אדם ונשמה של יהודי🥰

וכ"כ מרגש לשמוע שהיא מסתובבת בחופשיות בבית,את כ"כ דאגת להתפתחות המוטורית שלה....

מלא נחת מכולם

חנוכה שמח

היא לא זוחלת עדיין, כמובן, אבל מתקדמת בישיבה, נעמדת על חפצים, מנסה להגיע לכל מיני מקומות, ואפילו עמדה כמה פעמים לשניות בודדות בלי להחזיק בכלל.

ב"ה באמת נראה שהיא עולה על דרך המלך!

(עכשיו רק נותר לי לדאוג על הדיבור שלה... אבל לפחות מבחינה תקשורתית נראה שהיא ממש בטוב!)

נשמעת מתוקה אמיתית...

בעז"ה שרק תמשיך להתפתח ולהתקדם בכל התחומים!

אני יודעת שהיו פעמים שחשבתי שאין סיכוי ובסוף זה היה בסדר

ולגבי החששות

מה שאמרת אמרת

אל תלקי את עצמך

זה לא ייגמר זה מכניס למחשבות

אולי לא אמרתי מספיק אולי לא הסברתי טוב

מה שאמרת אמרת

וגם הרב שואל מה שצריך וזהו

הכל משמים

יש גם עניין של שופעת , שזה כמות דימום

שלפי מה שאת מתארת זה לא המצב..

קיצור

ברור להתייעץ!! אין לך מה להפסיד!!

וזה באמת מוזר בתחושה, יצא לי כבר כמה פעמים שהתירו לי דימומים מסיבות שונות ורק אמרו להיזהר לא להאסר אבל זה באמת היה לי הזוייי והרגשתי לא בסדר וכל הזמן בעלי הזכיר לי שזה באמת בסדר ואם אנחנו שאלנו והתירו אז מותר!

הוא יודע הלכה ויודע להתיר כשמותר, לא כל דימום הוא דימום שאוסר

הכמות שאת מתארת היא ממש לא נחשבת ל"זרם"

ולכן מאמינה שיתירו לך.

כמובן תלוי פסיקה. 

אם כן הדבר הראשון לדעתי חשוב לוודא שהם החלימו כמו שצריך.

אם היית כבר אצל רופא של שישה שבועות אחרי והוא לא בדק - תלכי להיבדק.

בעיקרון יובש באזור הזה מאוד נפוץ אחרי לידה בגלל ההורמונים של ההנקה, אבל נפיחות פחות ולכן אני מדברת על בדיקה.

נפיחות באמת מסתדרת עם ורידים - ככל הידוע לי הטיפול העיקרי זה להפחית לחץ בעזרת עמידה פחות ממושכת, הרמת רגליים ונראה לי לורידים במפשעה יש גם גרביון.

לגבי יובש הורמונלי - יש משחת אובסטין, שזה הורמון אסטרוגן סינתטי ושמים אותו מקומית. יש מישהי במעלה לבונה שמכינה משחה טבעית, לי אישית היא עזרה.

וחשוב להקפיד לשתות הרבה מים! זה עוזר לרקמה להיות בריאה יותר. כמו יובש בפה ובידיים אבל בגלל שהאזור רגיש יותר אז מהר יותר הוא מתייבש..

היה לי תפר אחד, הגיוני שהוא עדיין מציק לי?

הבעיה שהרופאת נשים שלי לא זמינה.

התור אליה רק עוד שבועיים ומתלבטת אך כדאי להיבדק לפני.

הייתי בבדיקה 4 שבועות אחרי לידה והיא אמרה שהכל תקין ולבוא שוב כשיעברו 8 שבועות מהלידה 

יכול להיות בעייתי.

גם לי היה רק תפר 1 לפני 3 חודשים והרופא שאל אם מרגיש לי שהחלמתי. אם הייתי עונה שלא הוא היה בודק אותו..