אבל היא אמא טובה כ"כ...=(אנונימי (פותח)
איך אני יכולה להתמודד עם מילים כ"כ פוצעות..
 
כמה אאני יכולה לשמוע שוב ושוב ושוב ושוב את אמא אומרת לי"אני שונת אותך" "אם אני אמות תדעי שזה בגללך"
"את הורסת לי את החיים"
 
ו..אני כ"כ אוהבת את אמא שלי!..;( באמת..אהבה ענקית ומלאה!
 
ואני סה"כ משתדלת להיות ילדה טובה לרצות את כולם...אבל ברגע שמשהו בי מתעייף ישר מגיעות המילים ופוצועות את נשמתי..
 
אני נכנסת לחדר בוכה-ואח"כ ניגשת לאמא לבקש סליחה למה סליחה כי לא שטפתי את הכלים כי לא טאטתי את הבית מיד שביקשה..
 
ואמא סולחת לי אבל יום למחרת שוב המילים הפוצעות ולפעמים המכות לבת שלה שכ"כ רוצה להיות טובה!אני כ"כ משתדלת..
 
אבל כואב לי הורס לי את הנפש לשמוע אותה צוהקת "תדעי שאני שונאת אותך"..
 
היא באמת שונאת אותי?!זה לא ייתכן..;(
 
אבל היא אמא טובה כ"כ...;( ;( 
 
למה אמא למה?!
ואי מסכנה..=)חושבת(=
קבלי חיבוק ענק )
קפץ..=)חושבת(=
ואולי תדברי איתה כשאתם לא בכאסח??
וואי,זה באמת קשה!יהיה טוב
אני ממש מכירה את זה שאומרים לך מילים פוצעות,
ומצפים ממך ליותר.
אולי תנסי לדבר על זה עם אמא שלך ולהגיד לה שכואב לך.
או אולי אפילו עם מישהי/ו שאת מכירה ויוכל/תוכל לעזור לך.
ב"הצלחה! IחיבוקI
וואי. באמת כואב.אח..
אם את עומדת בזה - ו , זו עובדה -
זה רק מראה שאת חזקה.
 
זה שזה כואב לך , שאת נפצעת מזה , זה טבעי לגמרי.
זה לא אומר שאת לא חזקה...
 
אבל , באמת. אין מה לומר. כואב. אני מאמין (ו - זה בגדר "אמונה") -
שהיא לא שונאת אותך. בכל זאת אחרי הכל , היא אמא...
 
הכי טוב שתדברי איתה. תשפכי לפניה את הדברים.
נכון - אולי את אפילו תבכי אז - אבל זה יחסוך ממך הרבה בכיות יותר מאוחר.
בקיצור: תנסי , הידברות. בארבע עיניים. בזמן רגוע יחסית. ו -
דברי אליה כמו בת אל אמא. עם כבוד. עם רגש. עם אהבה. ו - הכי חשוב , בכנות...
 
 
בהצלחה. בשורות טובות.
בעז"ה יהיה יותר טוב!
אמן.
 
וואי!! את פשוט צדיקה! |נשיקה|אפשר לתקן
תודה!אנונימי (פותח)
ולא..אני לא צדיקה..
 
אני רוצה להיות..
 
לפעמים אני נגשת אליה ואומרת "אמא-כ"כ קשה וכואב לי לשמוע אותך אומרת לי כאלה דברים"
 
והיא עונה לי שאני גורמת לה להגיד לי את זה..
 
אני מרגישה שהנפש שלי מרוסקת..
 
גם כשקורה לי איזה דבר לא נעים עם אדם מבחוץ..[לא מהשפחה למשל- מורה חברה]
 
אז היא אומרת לי אני כ"כ מבינה את המורה שלך איך אפשר לסבול אותך!
 
ואני שותקת לעולם לא אתחצף לאמא
 
גם שאני מקבלת מכות אני סופגת וסופגת בשקט דממה איפלו לא מחניקה כאב-אבל הדמעות אוי הדמעות..
 
אני בכה המון אני כ"כ אוהבת את אמא! אז למה היא פוצעת אותי שוב שוב..
 
אבל יש ימים שהיא אמא אמא!
 
היום היא כול כך כעסה והטיחה בי מילים כמו חצים דוקרניים הרגשתי שהיא פשוט שונאת אותי שנאה עזה ואבא מגבה את אמא גם כשהוא לא יודע מה קרה-וטוב שכך-הוא צריך להיות עם אשתו לא עם הבת שלו..
 
אבל זה כואב לי שהוא צועק בלי לדעת את הסיבה [לא שטפתי כלים.;(]
 
ו..עכשיו היא אמרה לי לילה טוב!
 
איך אוכל להבין אותך אמא?!
 
 
וואי קשה!!!דברי איתי באישי אם באלך..ממצב??
אגלה לך סוד - לאמך יש בעיה. כדאי שתדעי.אפחד
ולא, לא את הבעיה.

א. נסי להסביר לה (והביני גם את בעצמך) שאת לא ילדה נוראית, זה הגיוני וקביל שילדה לא מבצעת או ממהרת לבצע עבודות בית, זה לא שאת חצופה או מופרעת.
שאלי אותה האם אין בך שום טוב, האם את תמיד "ילדה רעה", האם את לא משתדלת (ואולי היא לא מודעת) וכו'

ב. היא לא שונאת אותך והיא לא רעה - היא סובלת מבעיה כלשהי (לא ממך! חשוב להדגיש). כתוצאה מכך היא נעשית קצרת רוח וממורמרת וממהרת לשחרר עלייך את תסכוליה ולחציה.
(יכול להיות מאוד שלא כך היא השתלשלות הדברים, אך אין זה משנה)

ג. אני לא יודע בת כמה את וגם לא יודע עד כמה זה משנה ומהן ה"מכות" המדוברות - אבל בכל מקרה - מכות הן לא פתרון חינוכי (עובדה שזה לא "הופך" אותך ל"ילדה טובה") וזהו מעשה אסור, לפחות מבחינת החוק (למען הצדקנים). כדאי שתדעי.

ד. למרות שיש לה בעיה, זה לא אומר שאת לא צריכה לכבד אותה, אבל יש הבדל עצום בין לכבד לבין לקבל התנהגות בלתי-מתקבלת.

הייתי ממליץ לך לשוחח עם מבוגר שקשור למשפחה ושיש ביכולתו לדבר עם אמא/אתך.

מקווה ששכחתי רק דברים לא קריטיים...
בהצלחה לך!
עצות מקווה שהם יעזרו.....אנונימי (פותח)
תדעי לך  שהיא ממש אוהבת אותך!
הרבה פעמים גם לאמות יש התפרצויות ממצבי לחץ
אי אפשר לדעת מה עובר עליהם את יודעת איזה אחריות ומתחים עוברים על ההאמא שאת לא יודעת....רוב הפעמים כשיש התפרצות לא שמים לב למה שאומרים!בטח היא לא יודעת כמה קשה לך עם זה..
תסבירי לה פעם שמאד קשה לך שאת מדברת  ככה
ומאד קשה לך לשמוע אותה כך אני בטוחה שהיא לא יודעת כמה זה קשה ו99% סיכוי שהיא תשנה את הדרך שלה כי את מעלה לה נקודות שהיא לא חשבה עליהם אבל הכי חשוב להגיד את זה בזמן ששתיכם רגועות ובצורה יפה!עצה:כשאת מרגישה שעוד שניה יוצא לך להגיד דברים שאת לא רוצה פשוט את סופרת לעצמך בשקט עד 10 זה נשמע קצת דבילי אבל זה ממש עובד(לפחות לי...
בהצלחה.......
נשמה טהורה ומדהימה:שלבוקית
אני לא יכולה כ"כ לעזור אבל תקבלי ממני חיבוק ענק!!! והמון הערצה!!!
שהיה לך בהצלחה ושתדעי שאני מאמינה בך ושיש בך את כל הכוחות הדרושים!!
את מדהימה ובודאי שצדיקה עם כיבוד הורים כמו שלך!!!!!!!!!!!!!!!!!!
אוהבתהלה
צר לי מאוד, לאימך יש בעיה~~אני~~
כמו שיש מחלות גופניות, יש אנשים שחולים בנפשם.
אולי אף אחד לא איבחן את זה- אבל מהניראה מדברייך לאימך יש בעיה בנפשה.
ואפשר לטפל בזה, ואפשר להסביר לה כיצד לנהוג בילדים, ובך.
את לא צריכה לסבול. כמה שזה נשמע כואב, אני מצטרפת לאפחד- פני למישהו חכם שיבין מהי בעיתה.
את לא צריכה להידרדר ולהרקיב רק בגלל שההתנהגות שלה כלפייך חולנית ואיומה. את בנאדם טוב, זכותך לחיות בשמחה בלי האיום של אמא שלך, המכות הנפשיות והפיזיות. פני מהר למישהו שיוכל לדבר איתה, ואף לפסיכיאטר.
בהצלחה
איזה רעים...לאמא שלה אין שום בעיה חוץ מזה שהיא-אנונימי (פותח)
צריכה לעבוד קצת על מידת הכעס שלה יש אנשים שהכעס אצלם ממש קשה....
 
מה שאת יכולה לעשות זה לנסות לגרום לה לשמוע קלטות על חינוך ודברים כאלה אל תגידי לה את זה באופן ישיר...
תעשי את זה 'בעקיפין'
 
                                                                                                                   -בהצלחה-
לא נכון דיאמנטהאנדרלמוסיה
הם לא רעים. רוע זה לא להכיר בבעיה שיש לה פיתרון כי מפחדים מהמילה.

אולי היא לא חולה, אף אחד כאן לא מאבחן אני חושבת,

אבל  מה שבטוח זה שזה לא שיגרתי ונורמלי..

כמו שאמרתי אני אשמח לדבר איתך!
באמת נסיון!קשה..פשוט תנסי לא כ"כ להתיחס.ותדברי איתיקירה
זה עיצבן...שהם ניסו לאבחן את זה...ולהגיד-אנונימי (פותח)
לה את זה על אמא שלה זה ממש מוריד את הביטחון...
וואלה את באמת צודקת...!!!!!!!!!!!!!!!בני גורן
לא הייתי מיתפלא אם היית אחותי...
גם לי זה קורה הרבה פעמים...אמא שלי מיתעצבנת....
ואומרת שהיא שונאת אותי ולא סובלת אותי....
אבל תאכלס היא מתה עלי...
גם שאני לא שוטף טוב את הבית היא מיתעצבנת...[אנחנו רק בנים בבית ואחיות בנות 4/5]
או לא שוטף כלים....
ושאני אומר לה את זה היא אומרת שהיא כל כך בעצבים שזה מה שהיא אומרת אבל היא באמת לא מיתכוונת לזה....
אבל דוגרי כל אמא לא מוציאה תילדים שלה מהראש כל הזמן היא חושבת איך לעשות להם טוב...
ושהיא מיתעצבנת הילדים חושבים שהיא שונאת אותם...
אבל זה לא נכון!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
היא מתה עליהם....
תחזיקי חזק אמא שלך אוהבת אותך
ב-ה-צ-ל-ח-ה
צודק צודק צודק! לא צריך לקחת את זה רציני בכלל!אנונימי (פותח)
אני כן חושבת שצריך לקחת את זה ברצינות מסויימת.שיראל.
לפי זה:"אם אני אמות תדעי שזה בגללך","את הורסת לי את החיים","אני שונאת אותך" ומי יודע איזה עוד "פנינים" נפלאות כאלו,אי אפשר לאמר שאמא שלה מדברת כמו כל אמא אחרת,וכמעט כל אמא גם כשהיא מתעצבנת היא לא תדבר ככה,קצת יותר מעודן...
לפי דעתי תנסי לרבר עם אבא שלך(אם אמא שלך לא מקשיבה לך) ועם עוד סמכות מבוגרת שיכולה להשפיע על ההורים שלך(רבם,למשל).
אולי אתם לא מכירים אמהות פולניות.אוסנת
לא שאני מצדיקה, אבל מצד שני - זה לא אסון.
 
אני עם "חושבת", "מודאגת", "אח" - כל מי שאמר שצריך לדבר.
והייתי מוסיפה, שכדאי לספר למישהו שיעזור לך ולאמא שלך להתמודד. מחנכת, רב, שכנה - אדם שייעץ לך.
לפעמים הפתרון הוא להתכסח כדי לשמור על עצמאות, ואין ברירה.
 
|לב|
לא צריך לקחת רציני?!?!!להבת-כוח
הלו כאילו אנשים פה רציניים באמת?!
הם חושבים שאם היא תבוא ותנשק את אמא שלה אז הכל יעבור?
אין כאן בעיה בעיניכם!? אז תפקחו את העיניים ותראו שיש כאן בעיה, אבל בעיה רצינית!
המצב הזה הוא לא מצב נורמאלי!
אני לא יודעת מה עם בני גורן אבל לי לדוג' אמא שלי לא אומרת שהיא שונאת אותי. במיוחד לא אם הדבר היחיד שעשיתי זה לא לשטוף כלים.
כן, זה מצב נורמאלי להתווכח, לריב קצת, להגיע להתנקלויות. אבל זהו!
"אני עצובה" צריכה להבין שזה לא אשמתה, שאמא שלה היא לא בסדר כאן. היא צריכה להישאר חזקה ולהאמין בעצמה שהיא אדם טוב למרות שאמא שלה כניראה לעין מנסה הכל כדי שהיא לא תחשוב זאת.
הכיבוד הורים שהיא דבקה בו הוא נהדר, הוא ראוי להערכה ומעבר לזה. אבל צריך להבין שלמרות שהיא בסדר ושהיא מכבדת את אמא שלה הרבה, המצב הזה לא יפסיק, האמא זקוקה לטיפול ולהתעוררות רצינית.
אמא לא מתנהגת ככה!
 
אני לא הייתי רוצה להגיב...אבל...ד"ר אריק
בס"ד
אני חייבת להגיד משהו בנוגע לזה...
לי אישית יש הרבה מה להגיד בקשר למקרים כאלה, אבל...מצד שני, אני חושבת על אותו\ה ילד\ה שאמא שלו עושה לו את זה, אני לא הייתי רוצה להיות במקומם על מה שאומרים פה על אמא שלי, הרי הם אומרים שהיא אמא טובה...תחשבו על זה...
מסכימה עם להבת-כוח....אודי'ה
מסכימה עם להבת כוח.זכוכית מגדלת
בטח שצריך לקחת ברצינות,
זה לא מצב כ''כ נורמלי שאמא אומרת לבת שלה אני שונאת אותך,
לפעמים מילים גרועות יותר ממעשים.
יכול להיות שיש משהו שמציק לה והיא מוציאה את זה עלייך.
 
 
יכול להיות שזה לא נורמלי אבל זה גם לא גרוע כ"כ -אנונימי (פותח)
כמו שתיארו את זה כאן
ז"א אפשר לתקן את זה בכמה הסברים פשוטים לאמא...
למה אתה חושב ככה???אנדרלמוסיה
זה לא טבעי שאמא אומרת לילד שלה כאלו דברים לא משנה מה הוא עושה!

אמא אמורה לאהוב את הילד שלה בכל מחיר ובכל מצב וזו לא קלישאה. לא משנה אם היא אומרת את זה סתם. זה דבר נוראי להגיד לילד, אז לא, אני לא מאמינה שזה עניין שיכול להיפטר בכמה מילים, אבל בהצלחה בכל מקרה.

וכמו שאמרתי, אני אשמח לדבר איתך אם תרצי, בינתיים תקבלי חיבוק ותמיכה וירטואלית.
א.אני בת ולא בן ב.אני אמרתי שההתנהגות שלה לא בסדר-אנונימי (פותח)
ברור שלא! אבל לעשות אותה מוגזמת כזאת?!
אמרתי שאני חושבת שאפשר לדבר איתה ולחזק אותה וזה ישתפר בעז"ה...אפשר לחשוב מה היא עשתה לה...
כמה מילים לא ישברו בן אדם.. 
היא לא חולה נפשית ח"ו או משהו כזה...
 
 
 
ד"א- את ממש חזקה ואני מקנאה בך אני לא יודעת אם הייתי כ"כ מסוגלת לעמוד בניסיון שאת עוברת אשריך!
לא נכאנונימי (פותח)
לא נכון...אנונימי (פותח)
איזה שטיות אמא שלי היא בריאה בנפשה!
 
אתם נורמאלים??????????????????????????;(;(
 
אני חושבת שבני גורן צודק!
 
היא כן אוהבת אותי עובדה בבוקר היא התייחסה אלי כרגיל ואפילו קנתה לי היום בגדים!
 
אני בת 12 וחצי
ח"ו צדיקה!!!!!!!!!!!!!!!!!!! אמא שלך-אנונימי (פותח)
היא הכי טובה שיש! היא אוהבת אותך והיא לא מפסיקה לחשוב עליך...
נכון שהיא קצת לא בסדר... אבל אף אחד לא מושלם!
אמא שלך בריאה בנפשה ב"ה
אמרתי שהיא צריכה קצת מילות חיזוק כדי להתחזק במידת הכעס שלה יכול להיות שזה קצת קשה לה אבל מעבר לזה כלום!...
 
מצטערת עם פגעתי בך...
 
אני איתך...
חייבת לשוחח עם אשה מבוגרתאנונימי (פותח)
לפי מה שאת מתארת את בחורה צדיקה אמיתית ולאמא שלך יש בעיה נפשית . את חייבת לעזור לך ולה ולפנות לאשה מבוגרת שבה תוכלי להעזר או לרב של השכונה/ הישוב. דברים כאלה לא שומרים בבטן ולא פותרים באינטרנט. יתכן שאת יכולה גם להתייעץ עם  אמא של חברה טובה שלך. את חייבת פשוט חייבת כמה שיותר מהר לפנות לכתובת מבוגרת. המון הצלחה צדיקה ואנא עדכני בפורום מה עשית.
רב ומחנך בישיבה תיכונית 
כולכם מקשקשים...אנונימי (פותח)
אני עצובה!  אולי זה יעודד אותך אבל את לא היחידה..
גם ההורים שלי(לא רק אמא) כל היום צורחים עלי ואומרים שאני ילדה מטומטמת..
ושבחיים לא עשיתי שומדבר מועיל בשבילהם בעולם הזה..
אז הולכים לחדר בוכים קצת.שונאים קצת.
ומבינים שכמו שאנחנו לפעמים בדיכאון ואז צורחים בלי שליטה דברים ועצבניים אז אולי על ההורים שלנו עוברת עכשיו תקופה קשה..
שקשה להם להתגבר עליה וזה נופל על הילדים..
12121--אנדרלמוסיה
את לא יכולה להגיד כולכם מקשקשים. שום מקרה לא דומה למשנהו לא בנסיבות, לא בדרך ולא בתוצאות.

ויש הבדל בין מטומטמת לבין אני שונאת אותך ושאר הדברים שאמא שלה אמרה לה. הרבה יותר כואב לשמוע אני שונאת אותך מאשר את מטומטמת. לא מחייב שאמא שלה חולה, אבל זה גם לא אומר שהבעיה היחידה היא מידת הכעס. אין הרבה שנוער יוכל לעזור לך (בעצם לשתייכן) בזה, את צריכה לפנות ליועצת או אם עם נסיון שאת סומכת עליו.

כאן תוכלי לקבל תמיכה בעיקר.


ודיאמנטה- מחלת נפש לא הופכת אותך ל"מוגזמת כזאת"
אבל..אנונימי (פותח)
כשהורים אומריםלך שבחיים לא עשית טוב בעולם ושהם לא מבינים למה נוצרה להם כזאת בת..
זה בערך כמו שהם אומרים לך שהם שונאים אותך....
ומצטערת אתם לא מקשקשים..
לאנדרלמוסיה[איך שלא כותבים את זה...]בני גורן
את סתם מבלבת ת'שכל סבבה!!!!!!!!
האמהות לא תמיד שולטות בעצמם....
כמו שכל אחד לא שולט בעצמו...ו
אז הוא מתחיל לעשות כל מיני דברים והוא אפילו לא יודע שהוא עושה אותם
תמיד שאני עושה טעויות מיתוך כעס
[מיתחצף להורים או משהוא כזה]
אבא שלי אומר לי ביגלל שאתה כועס
 אתה לא מבין מה שאתה עושה!!!!!!
לא תמיד בנאדם שולט במה שהוא אומר.
 
דעתי בעניין-אחת ללא שם
כל אחד גדל במשפחה אחרת שתופסת דברים בצורה שונה.
אצל מישו האמא צועקת ונרגעת ואצל השני הם בכאסח כל היום..
אתם לא יכולים לדעת איך הצעקות ננתפסות מבחינת ההורים אצל "אני עצובה"
יכול להיות שהאמא בכלל לא מודעת עד כמה הבת נעלבת מהצעקות שלה...
לא הייתי ישר שופטת אותה שהיא חולה בנפשה..
היא יכולה להיות אישה עם עוד צרות על הראש שלא כ''כ סבלנית ולא לוקחת ברצינות את הצעקות האלה,
אולי הם סוג של פריקת תסכול..
אבל לא מחייב שהיא לא נורמאלית!
"אני עצובה"קבלי חיבוק ענק ואל תקחי את אמא שלך כל כך קשה..
דעתי-אחת ללא שם
כל אחד גדל במשפחה אחרת שתופסת דברים בצורה שונה.
אצל מישו האמא צועקת ונרגעת ואצל השני הם בכאסח כל היום..
אתם לא יכולים לדעת איך הצעקות ננתפסות מבחינת ההורים אצל "אני עצובה"
יכול להיות שהאמא בכלל לא מודעת עד כמה הבת נעלבת מהצעקות שלה...
לא הייתי ישר שופטת אותה שהיא חולה בנפשה..
היא יכולה להיות אישה עם עוד צרות על הראש שלא כ''כ סבלנית
אבל לא מחייב שהיא לא נורמאלית!
"אני עצובה"קבלי חיבוק ענק ואל תקחי את אמא שלך כל כך קשה..
אוף כתבתי תגובה שיא הארוכה וזה לא נשלח!!!אחת ללא שם
כתבתי תגובה שיא הארוכה והיא לא נשלחת!!אחת ללא שם
אוופס סורי על החפירות=]=]=]אחת ללא שם
אתם מדברים שטיות!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!אנונימי (פותח)
בס"ד
 
זהו-אמא שלי נורמאלית..;(
 
תפסיקו כבר..;(;(;(;(
לאדון בני גורן הנכבד~~אני~~
האם אינך סבור ששפתך קצת מגעילה?
כלום אינך סבור שאתה מעליב?
הייה נחמד לך אילו היו מכנים את דברייך 'בלבולי שכל'?
 
אמנם כתבת את ספרי המחץ ששיברסו והרסו וגדעו באיבם ובדמי ימיהם את מוחינו החמוד בתרגילי מתמטיקה, אך כל זה לא אומר שאין לך קמצוץ רגש אחד לרפואה!
 
אנא, שמור על פיך בכדי שלא נסתום אותו במלאי ספרי המתמטיקה השוכנים בביתי (שאגב אותם כניראה אתה חיברת..)
 
בתודה, הוועדה לענייני 'בלבולי שכל-בלבולציה בע"מ', הסותמים פיות לבלבלנים בשכל.
 
נ.ב- כלום אינך חושב שלא יפה בעליל להתחזות לאחד מגאוני הדור בתחום המתמטיקה?
 
נ.ב2- באם תסתור את דברי הנ"ל בסעיך ראשון של נ.ב ואתה ישר ולא שיקרת ואתה באמת ובתמים בני גורן, דע לך שיש טעות בספר אלגברה חלק ב2 עמוד 387 מס' תרגיל 4. המס' הוא 5 ולא 4 וחצי כמו שכתבת. בדוק והיווכח!
בני גורן..אנדרלמוסיה
אין שום בעיה בלהגיד אתה לא מבין מה אתה עושה.. אומרים את זה גם לי. ומטומטמת זה עוד נסבל. אבל אני שונאת אותך זה דבר שאמא לא יכולה להגיד.. אני יודעת שאם מישהו שאני אוהבת מאד אומר לי אני שונא אותך זה מערער אותי קצת ק''ו שאם אמא אומרת כזה דבר.

נכון שילד יכול לומר ברגע של התחצפות להורים שלו אני שונא אתכם, אבל הורים לא אומרים את זה לילדים שלהם.

'אני עצובה' אני מצטערת אם את נפגעת ממני ח''ו לא התכוונתי. אמא את אומרת שאמא שלך בריאה ברור שאת צודקת אני לא חיה איתה ולא מכירה אותה. אל תדאגי;)

ו-אחת ללא שם את צודקת לגמרי,

ו-~~אני~~- תודה לך=]
אנדרלמוסיה-חח..הצחקת אותי!!!!-Rעות-
בס"ד
 
שעה אני צוחקת על הקישור שהבאת על החסרי חיים..
 
אופס-סליחה על הנצלו"ש הייתי ח י י ב ת ..
 
חזק!!..
 
אתם חייבים לראות!-
אה וד.א- לכל האלו שטוענים ש''זה רק כעס'' ועוד משו,~~אני~~
אז נכון, יש כזו תכונה לבני התמותה החיים עלי אדמות ששמה כעס.
אז דעו לכם שיש אדם שרצח שתי נשים וביתר את גופותיהן, והכל בגלל כעס עליהן.
והיה אדם שרצח את ביתו בת ה-3 בגלל כעס עצום לאישתו לשעבר.

כמובן כמובן שאני לא משווה בין הרשעים הנ"ל ובין אימך, אך דעו לכם שאין שום הצדקה לשום מעשה בטוענה ''כעסתי''.

אדם נורמלי צריך להתגבר על הכעס שלו, אין שום הצדקה לקלל, לרצוח, לתת מכות בטוענה של כעס.


אני באמת באמת מצטערת שפגעתי בך, באמת לא התכוונתי. ואני מבקשת כן, בנוכחות כולם. אבל אני גם ממש לא מסכימה עם אלו שאמרו ש''הכל בגלל מידת הכעס שבה''. אין שום הצדקה לקלל אותך ולהגיד לך מילים שוברות שכאלו רק בגלל שהיא כועסת.

נכון, זכותה המלאה של אימך לכעוס ולהתעצבן, גם היא בנאדם וגם לה קשים דברים בחיים.
אני גם ממש לא חושבת שהורים צריכים להסתיר את זה שהם כועסים, גם הם בני אדם.
להורים מותר לכעוס, להתעצבן.
אך לא יאה ולא נאה בכלל מצידם שבגלל הכעס שלהם הם צריכים להגיד לילדים שלהם שהם שונאים אותם. זו לא התנהגות רגילה, צריך להסביר לה שזה לא אמור להיות ככה. עם כל הכבוד לאמא ולכעסים שלה ולקשיים שלה בחיים, הילדים שלה לא צריכים להיות הקורבנות.

אני גם ממש מסכימה עם ''אחת ללא שם''. בכל משפחה זה ממש שונה. אם יש משפחה שצעקות זה השיא, יש משפחה אחרת שצעקות יש כל הזמן ומכות זה כלום בשבילם, בעוד שלמשפחה אחרת מכות מההורים זה יהיה הטרגדיה של החיים. אין מה לעשות, כל אחד עם חינוך שונה מהבית. אבל זה שלהורים מסוייימים קיבלו חינוך כזה שלהגיד לילדים שלהם שונאים אותם, לא אומר שהם צריכים להתנהג ככה. יש דברים שהם בגדר הרגיל ומדרך החינוך והטבע ויש דברים בעייתיים הצריכים טיפול.

ושוב עצובה, לא התכוונתי לפגוע בך. סליחה מקרב החור שבגרב
צודקת אבל.....בני גורן
זה שיש להם העיה זה בעיה שלהם....
ויש פעמים שאמא או אבא אומרים את זה מיתוך רצון ותיקווה שנישתנה בהיתנהגות שלנו אומנם היא לא אומרת את זה על זה שאנחנו לא שוטפים כלים....[אולי היגזמתי בתגובה הראשונה שלי בשירשור]
אבל שאנחנו מיתחצפים או מקללים....
אז כן ההורים בצער מאוד גדול מיזה....
וביגלל זה הם אומרים לנו מילים כאלה פוגעות.....
אבל הם חושבים שזה מה שישנה אותנו...הדרך הקשה!
את ממש לא צודקת...בני גורן
ניראה לך שאמא באמת שונאת את הבן/הבת שלה???
אני מיתכוון שבנאדם לא שם לב למה שהוא אומר...[אם לא הבנת]
היתכונתי לאנדרלמוסיהבני גורן
אמאל'ה את קרועה...דוסית גאה!
"אני עצובה!" יקרהמאמע צאדיקה
אקדים ואומר- קראתי את כל השירשור שלפני לפני שעניתי.
 
אני מבינה ממך שלאמא שלך יש שני התנהגויות- לפעמים היא ממש חמודה ונחמדה ואוהבת והכי אמא בעולם ודואגת לך וקנוה לך בגדים.....
ולפעמים היא אישה ממש נוראית- שכועסת, וצועקת בלי סיבה, ואומרת מילים פוגעניות- שמאמך יולדתך הן פוגעות אפילו יותר..... וגם מכה אותך לעיתים.
 
ואת- מנסה להיות טובה, ולעזור, ולעשות מייד כשהיא מבקשת, ולרצות אותה...
 
בואי אני יגלה לך סוד- גם אמא שלי בקשה ממני לעזור בבית, והמון פעמים- לא באתי מייד (ולפעמים גם לא כעבור שעתיים...)
ואת יודעת מה היא עשתה לי?! היא צעקה- אני לא לבד בבית הזה!! אני חיכיתי לעזרה שלך!! למה את כל היום קוראת ספרים ולא עושה כלום בבית?!....
כמו כל האמהות.
 
 חמודה- תביני- באמת יש לאמא שלך בעיה. אני לא יודעת אם קואים לזה מחלה או מידות רעות, אני לא יודעת מי צריך לטפל בזה--- אבל את לא צריכה להיות לבד.
לכי לדבר עם המורה שלך, היועצת בבי"ס, אמא של חברה טובה, חברה טובה של אמא שלך, דודה שלך, הרבנית של הביכנ"ס שלכם...
את לא יכולה לקבל עזרה מאיתנו באינטרנט- מלבד חיבוק וורטואלי... אנחנו לא מכירים אותך באמת ובמיוחד לא מכירים את אמא ואבא שלך.
 
ואולי אני יציע עוד משו-- פעם הבאה שלא תצליחי לעשות משו בבית- והיא תצעק עלייך-- תצעקי עליה בחזרה!!
כן- אני יודעת שאת מתחלחלת מזה שאני מציעה לך להתחצף הכי בעולם ולצעוק על אמא שלך- אבל נראה לי שזה יעשה טוב.
תצעקי אליה- "אני לא מכונת עבודה!! אני לא מלאך!! עבודות בית זה אחריות שלך- אני רק עוזרת לך!! אלף פעמים אני עוזרת ורק על פעם אחת את זורקת אותי לפח!! לפעמים גם אני לא יכולה!! גם אני בנאדם!!"
כשתציבי מולה שגם לך יש חוט שידרה ואישיות - אולי היא תתן לך יותר כבוד כאדם.
 
לאבני גורן
אסור לה ליצעוק עליה!היא במקרה אמא שלה.....קצת כבוד!!!!!
גם לדעתי אסור לה לצעוק עליה.עובדה שכתוב שגםשיראל.
אם האבא/אמא צועקים עליך בפני אנשים מאוד מכובדים,קורעים לך ת'בגדים,יורקים עליך ומה לא-צריך לשתוק ולא לענות להם.
אומנם לא הגעתי למדרגה שאני לא עונה לאמא שלי על צעקות אבל אם "עצובה" נחרדת מלצעוק על אמא שלה-תשאירי אותה ככה ואל תייעצי לה לרדת מדרגה...
ובאמת את (עצובה)חייבת לדבר עם מבוגר!
ראשית כל חיבוק ע--נ--ק!!!אילה שלוחה
בס"ד
 
קראתי הכל וממש ממש עצוב לי. זה לא צריך להיות ככה...
 
אני גם חושבת שאת צריכה לפנות למישהו מבוגר ובדחיפות!! זה יכול להיות כל מי שאת רוצה, אפשר מהמשפחה - אולי איזו דודה או סבתא שיש לה קשר טוב איתך, אפשר אולי איזה מורה מבי"ס או יועצת, אפשר את הרב של השכונה\היישוב אפשר אמא של חברה.... כל אדם מבוגר שיש לו חכמת חיים ואת סומכת עליו. בכל מקרה אל תישארי עם זה לבד!! וכמו שכבר אמרו פה - אנחנו יכולים לתת לך בעיקר חיבוקים וירטואלים וגם קצת קצת עצות, אבל אנחנו לא רואים ולא מכירים את המצב, אין לנו מושג מי את וגם לא מי אמא שלך ולכן קצת קשה לנו לתת תשובה אמיתית.
 
 
ועוד משהו לגבי כמה דברים שאמרו פה - אמא שלך יכולה להיות אמא ממש טובה ועדיין כדאי לטפל בה. זה בכלל בכלל לא סותר. ממש ממש לא!! ושזה לא יהיה מה שיגרום לך להשאיר את המצב ככה. את תהיי הראשונה שתסבלי מזה...
 
ושאלה - יש לך אחים\אחיות?? בני כמה? מה היחס אליהם??
ועוד שאלה - יש לך אולי אפשרות לשבת לדבר עם אבא שלך שיחה רצינית? רצוי כשאמא שלך לא באזור, ואפשר אולי גם לשבת במקום אחר [בית של סבא וסבתא, בית קפה, או אפילו להגיד לו שיבוא לבי"ס שלך בהפסקה אם אפשר...] לדעתי שווה לנסות, אולי אפילו  לפני שאת מדברם עם אנשים אחרים. ושוב - אני לא מכירה אותך ואת המשפחה שלך, וגם לא את הקשר ביניכם, אבל אולי זה יהיה יעיל...
 
 
 
בכל מקרה המון המון חיבוקים!!
וב"הצלחה רבה בכל ההתמודדויות הלא פשוטות!!
ממש כל הכבוד לך צדיקה שאת ממשיכה ומשתדלת לעזור בבית למרות הכל!! בע"ה את תהיי היחידה שתרוויח מזה, אם בזכויות בשמים, ואם זה כאן בעולם בע"ה כשתזכי את לבנות את הבית הפרטי שלך בעיתו ובזמנו...
 
ואם אפשר - תעדכני אותנו מה עשית ומה המצב. בבקשה אל תשאירי את זה ככה!!
בעקבות התגובות כאן...קינמון
 אמא שלה לא חולת נפש, היא בנ"א נורמאלי שפשוט לא למד איך לחנך ילדים.
יש הרבה כאלה, וזה מצב לא נכון ולא בריא.
צריך לטפל במצב הזה, אצל כל הורה שלא מתנהל נכון עם הילדים שלו, זאת בעיה כללית בכל האוכלוסיות.
כבר שמעתי על רבנים גדולים ואנשי חינוך שפיקששו בנושא הזה. כי חינוך זה נושא מורכב ומסובך ואפשר לטעות בו כ"כ בקלות, אנשים מלאי כוונות טובות אבל חסר להם ידע.
והתשובה- ללמוד ללמוד ללמוד וללמוד. כל הזמן. ללמוד מגיל קטן על חינוך, לעבוד על המידות.
המצב בשטח לא טוב (בלשון המעטה) ואנחנו יכולים לשנות אותו- שכל אחד פה יקח על עצמו משימה, להכשיר את עצמו להיות הורה טוב, אוהב, מציב גבולות בצורה נכונה, בעל מידות ויודע להתמודד עם כעס.
נכון, זה נראה לכם רחוק מאד להיות הורים אבל זה שנים של לימוד ועבודה עצמית...
(חוצמזה- שהשנתיים הראשונות של תינוק הן המעצבות העיקריות של האישיות שלו.... )
ואוו! כנסי!דאץ
יש לך שכר עצום!
אמא שלך פוגעת בך, ואת עדיין אוהבת אותה!
 
אני לא חושב שהיא באמת שונאת אותך, זאת דיי צורת דיבר כזאת~
תעירי לה פעם.
לאני עצובהrivki
 ליבי ליבי איתך, תחזיקי מעמד!
גם לי יצא לשמוע מהורי הרבה דברים פוגעים, ובניגוד אליך לא יכולתי להבין ולסלוח.
 היום אני  אמא בעצמי ומבינה אותם הרבה יותר טוב. כל אחד מאיתנו לפעמים מתפרץ, צועק ומתנהג בצורה לא ראויה. הורים פשוט שוכחים איך זה משפיע על הילדים שלהם, איך זה מדכא ומיאש אותם.
  ברור שאמא שלך לא שונאת אותך! כל המילים האלה זה פשוט התפרצות רגשית, למעשה היא אומרת משהו אחר לגמרי: "כואב לי, רע לי". אל תאשימי את עצמך בזה, כנראה אמא שלך עוברת תקופה קשה. אל תנסי "לחנך" אותה, על תביאי לה שום קלטות (כמו שכתבו כאן), זה רק יחמיר את המצב. שום אמא לא רוצה שהילדים שלה יחנכו אותה.
  אולי תגשי לאמא בזמן שהיא במצב רוח טוב ותגידי בצורה עיניינית, בלי כעס, משהו כמו: "את פוגעת בי מאוד בדיבורים שלך, אני באמת אוהבת אותך וזה לא מגיע לי, אני לא רוצה לשמוע את זה יותר".
 אפשר לעשות עוד משהו (זה נורא קשה רגשית, אבל התוצאות לפעמים מדהימות): בזמן שהיא צועקת עליך, אל תגיבי. תחייכי אליה ואחר כך תני לה חיבוק ונשיקה. בהצלחה!
שתיכן צריכות יעוץ. ואפשר לתקןנב
ציטוט מהרב מיירניק ז"ל:
בן אדם יכול לשנות את עצמו קצת מאוד, את הזולת בכלל לא, ואת הקשר בין אחד לשני אפשר לשנות מן הקצה אל הקצה.
אסור לך להשאר במצב הנוכחי, וגם לאמא שלך זה לא טוב. אבל לא נראה שתצליחי לפתור את הבעיה לבד. ובשביל זה את חייבת להתייעץ, ואפילו לבקש מהורייך לפנות ביחד לייעוץ מקצועי. "ותשועה ברוב יועץ"
בעיות נוצרו כדי לפתור אותן. מכיוון שאת לא מצליחה לפתור לבד - תקבלי עזרה. אבל אל תשארי עם הבעיה כי היא יכולה להחריף. עזרה יכולה להיות בהתחלה שיחה עם ההורים, אם לא מבינים אותך, שיחה עם המחנכת או הרב (אולי עדיפה הרבנית) ואם זה עדיין לא פתר לך את הבעיה יש צורך בעזרה מקצועית.
אל תצפי מיד לפתרון כל הבעיות, אבל צריך להיות שיפור משמעותי.
את צריכה ייעוץ גם לעצמך, כי נוצר עם אמא שלך קשר לא בריא, וקשר הוא תמיד בשניים. את צריכה ללמוד איך להגיב, או איך לגרום לכך שאמא שלך לא תרצה לדבר איתך כך.
הנושא כולו לא קשור לכיבוד אב ואם. הבעיה לא נוצרה כי את מכבדת פחות מדי את אמך, וגם לא תיפתר אם תכבדי יותר, או להיפך אם תצעקי. גם ברור שאמא שלך אוהבת אותך מאוד ואת אותה.
בהצלחה. אפשר לפתור, ואפילו די בקלות אם מגיעים לאדם הנכון.
אמא של ילדים אחרים
זה לא נכון....אנונימי (פותח)
גמאני מבינה אותך וקרע לי יותר גרוע אמא שלי ניכנסה לחדר שלי ואתחילה לבעוט בי וליצעוק על שאני עצלנית
 
ולא עובדת בבית ביכלל ועוד קרע לי איפופטמית יאור מכוערת
נ.ב אני לא צמח הלפריןאנונימי (פותח)
המשך היא היתנצלה ולא חזרה על זה יותר
נ.ב
היא לא יודעת שכתבתיאני אוהבת אותה
לא קראתי את כל השישור אבלאורושקוש
אני יכולה להגיד לך שאת היית בסדר גמור.במקום לצעוק עליה ביקשת סליחה.
אבל תקשיבי לי טוב-את ממש ממש לא צריכה לבקש סליחה,את לא עשית שום דבר רע!
 
אסור לך להרגיל את עצמך להגיד סליחה סתם על דברים שלא עשית. את עשית השתדלות להיות ילדה טובה ואולי לפעמים לא הצלחת. ואם אמא שלך אומרת ל דברים כאלה. לכי לחדר תבכי אבל במקום ללכת לבקש ממנה סליחה לחכות שהיא תבקש. כי את בסדר גמור היא פה לא בסדר. ואם היא לא מבקשת תנסי לסלוח לה בלי שהיא תבקש אבל בשום פנים ואופן לא ללכת לבקש ממנה סליחה. כי את פשוט בסדר גמור ואין שום דבר שאת צריכה להתנצל עליו!
בהצלחה.
ווא.. עצוב..ש7*ת!ש
"אני עצובה" צדיקה!!
 
לפעמים באמת צריך להתמודד עם דברים, ואם את לא מסוגלת לצעוק על אמא שלך, תנסי דרכים להראות לה את הסבל שאת גורמת לה. תנסי להראות טובה לכולם.. [כמו שאת עכשיו כנראה]
שהיא צועקת עלייך פשוט תיבכי תסבירי לה על הסבל שלך!!! תגידי לה שאת ילדה ולא יותר מזה!
ולפעמים צריך לומר משהו שלא ישכחו כמו "אני שונאת להיות בבית, עם החברות טוב לי, בבית לא!!"
משהו שיגרום לאמא שלך לחשוב עלייך..
אחרי הצעקות תצאי מהבית, שבי בחצר, על המדרכה.. תהי קרוב לבית, לבד. אבל אל תבקשי סליחה.. תתני חיבוק, אבל את עדיין סובלת!! את צריכה לצאת מזה.
 
אני חושבת שאת לא צריכה לספר לאף אחד מחוץ למשפחה!@!
תספרי לאבא, סבתא, דודה... אולי מורה או יועצת.. או חברה טובה.. תוציאי
 
בהצלחה!!
תיקון טעות--ש7*ת!ש
בשורה הראשונה זה להראות לה את הסבל שהיא גורמת לך
מאוד לא מומלץ לצאת מהבית. אח"כ קשה לחזור כשרוציםנב
אני לא ממש מסכימה איתך...אנונימי (פותח)
לגבי בת ואם: אף פעם א"א לדעת מתי ואיך פגעתי באימא שלי.. לפעמים יש אמירה שאיננה במקום...לפעמים אני מרגילה את אמא שלי שאני עושה "פרצופים" (=עניין) מכל בקשה שלה ולכן היא כבר לא מעיזה לבקש ממני עזרה (וזה מביא להתפרצות של אכזבה וכעס)..
אני ממש לא בטוחה שבת פטורה מלבקש מאמא שלה סליחה גם אם היא בטוחה שלא פגעה בה!!!!!!!!!!!!!!!
[שימו לב שאני מדברת פה באופן כללי ולא אומרת חלילה בעקיפין ש"אני עצובה!" פוגעת באימה מבלי שתשים לב]
 
לדעתי, המשפחה היא עבודה לכל החיים: זה קל מאוד לעשות "הצגות" בחוץ ובבית להיות ה"אנחנו הטבעיים". עבודה על המידות קשה בהרבה כשמדובר על הורים/אחים/בעלים/נשים וכו'...
שכחתי לציין שאני מתכוונת להערה של "אורושקוש"אנונימי (פותח)
אין לך מושג עד כמה אני מבינה אותך....אנונימי (פותח)
לצערי אני במצב כזה ב-ד-י-ו-ק
 
[הייתי בטוחה שרק אני במצב איום שכזה עם אמא שלי..]
 
אני ממש מרגישה "אבודה בגלים"..
 
ניסיתי כל דרך אפשרית: כתבתי לה מכתבים, דברנו, בקשתי אלפי סליחות, אבא שלי כמעט הציע שנלך לפסיכולוג ועוד ועוד
 
מה לעשות שהיא לא צעירה בשנים ולא תוכל לשנות במהירות את האופי שלה...
 
[זה גם למדתי אחרי שניסיתי להיות נחמדה ועדיין היא פגעה בי במילותיה]
 
לדעתי, השיטה הטובה ביותר היא "לנשוך את השפתיים" ולנסות להבליג.
 
אני מסכימה איתך שזה לגמרי לא פשוט (וגם אצלי התהליך עדיין בתחילתו) , אבל שמתי לב ש"כמים הפונים לפונים- כן לב האדם לאדם":
 
כשקיבלתי על עצמי להבליג: כשאמא שלי פגעה בי- לא התאפקתי והתפרצתי עליה ולא הייתי מסוגלת לעשות את מה שדרשה ממני לעשות
 
עם הזמן נפל לי האסימון שהקב"ה נותן ניסיונות שניתן לעמוד בהם (לא שלא ידעתי זאת קודם, אבל כולנו יודעים שיש ידיעות לחוד ו"תכלס" לחוד) וגיליתי שאני מסוגלת לפחות לא להתפרץ לפניה
 
כך לאט לאט (ובאמת לאט) השתדלתי שלפחות מצידי לא תהיה התנהגות לא הולמת כלפי אימי, ובאמת היא גם כן פחות מתפרצת עליי, פחות מלבינה את פניי ברבים וכו'
 
אני מסכימה איתך שזה ממש ממש ממש לא פשוט
 
אני עדיין מתייסרת ממערכת היחסים הגרועה הזו שביני לבין אימי, אבל אני מאמינה ובוטחת לגמרי ברבש"ע!!!!!!
 
צריך ה-מ-ו-ן אמונה וביטחון באדון עולם. לא סתם נפלנו לאמהות הללו דווקא.
 
אני מאחלת לך המון המון בהצלחה ואל תתיאשי מאורכה של הדרך:
 
"עם הנצח לא מפחד מדרך ארוכה"!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
 
נ.ב: שמתי לב שהייתה בעייה נוספת אצלי: יותר מדיי האשמתי את אימי ופחות הסתכלתי על עצמי. תזכרי תמיד שתפקידינו לשנות לטובה את האופי והמידות שלנו ולא של הזולת.
לדעתיי.. בשונה מכל מה שכולם אמרו פה...אנונימי (פותח)אחרונה
את לא אמורהה לבקש ממנה סליחה וזה ...
ולדעתי את גם לא אמורה לשתוק ולבכות ולהשלים עם המציאות...
את צריכה גם לעמוד על שלך קצת... כשצועקים עלייך ואומרים לך דברים כאלה אז אולי לא להתחצף אבל לפחות תעשי מבט של - אני שלמה עם עצמי, לדעתי אני צודקת...
כאילו, את צריכה לפתח לעצמך אישיות.. אח"כ זה נאגר ונאגר ופשוט זה עושה אנשים חסרי ביטחון וחסרי עמידה על שלהם..
וזה לא סותר את האהבה שלך לאמא שלך...
וגם.. אולי ככה אמא שלך תראה שוואלה גם את יכולה לצדוק?! כאילו שאם היא אומרת את זה היא מתעסקת עם מישהי שיש לה ביטחון.. וככה יותר קשה להגיד דברים כמו שהיא אומרת...
וואי מקווה שהסברתי את עצמי טוב !
בהצלחה..
אני לא חדשההרהמורניק

למה כ"כ משעמם פה?????

כולם כבר התבגרו ועברו לצמ"עאיגנוטוס פברל

או לשטו"ל

לא ככה - נהיה יבש כי לא מצטרפים חדשים במקום אלוGini
שהתבגרו ועברו לפורומים של הגילאים היותר גדולים 
כולנו יבשים 🙁🙁Gini
וואלה!! אני גםההרהמורניק
אני חדשההודיה לה':)אחרונה
למה באמת
חיפוש קוראים לסיפור קצר שעומד לצאת לאוראורנשטיין

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

 

פרטים על הספר:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

 

תקציר:

 

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם. 


מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com


 

את יכולה להפסיק להספיםנקדימון

אף אחד לא רוצה פה לקרוא את מה שאת מציעה. אין לזה היענות.

אין כמעט אנשים חדשים שמצטרפים לפורומים אז מה שאת עושה זה פשוט לטמטם לנו את המוח.


 

אולי די כבר?!

נשמע סיפור מענייןקעלעברימבאראחרונה
חיפוש קוראים לסיפור קצר שעומד לצאת לאוראורנשטיין

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

 

פרטים על הסיפור:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

 

תקציר:

 

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם. 


מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com


 

הנוער הדתי לאומי לאן הוא הולך בצבא ?אביגיל מלאך

האם אתם חושבים שכל הנערים של הציבור הדתי לאומי מכוון ליחדות עילית או גם למקומות רגילים אחרים ?

הציבור הדתי לאומי - מגיע לכל היחידות והתפקידיםזמירות

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

..יהודי חסידיאחרונה

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

הפצות!!יהודי חסידי

ב"ה אנחנו זוכים להקים ארגון שיעודד את כולנו ביחד לצאת להפצות, להתחבר לצמא הגדול שיש בעם ישראל להתחבר לאבינו שבשמיים.

 הארגון הוקם אחרי שבסוכות האחרון היה אירוע גדול בתל אביב - 'טולולולב - נוטלים לולב בתל אביב' שהשתתפו בו למעלה ממאתים בחורי ישיבות מישיבות שונות, ולמעלה מ-10,000!! יהודים זכו ליטול לולב.

 

בעז"ה ביום חמישי הקרוב יהיה אירוע השקה בהתוועדות 'צמאה' של הישיבות גבוהות __מגיעים ומתחברים דפוס .pdf

 

יצא עלון יפה, עלון (6).pdf מוזמנים לראות.

 

 

כמו כן יש אתר נחמד מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

 

אשמח לתגובות....

וואודומיה תהילה
מדהים!
קצת תמונות מהפעילותיהודי חסידי

וקצת תמונות מהאירוע בבניני האומהיהודי חסידי
סיפוריהודי חסידיאחרונה

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

 

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

מחפשים בני נוער לכתבהדבדב

לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)

מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון

על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.

אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.

אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411

תודה  

כתבה לנוער על שמירת נגיעהדבדב

לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)

מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון 

על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.

 

אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.

 

אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411

 

תודה  

חיפוש קוראים לסיפור על נער מתבגר מאחורי מסך הברזלאורנשטיין

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

 

פרטים על הסיפור:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

 

תקציר:

 

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם. 

אולי יעניין אותך