בבית שני ילדים מקסימים, ביניהם עברתי הפלה מוקדמת אחת. אחרי הלידה השניה מנענו, ובאורח פלא מפתיע ביותר נכנסתי להריון מיד אחרי הפסקת המניעה. הייתי מאוד לחוצה מסיבות הגיוניות יותר ופחות, ובראשם - ההריון שנפל היה היחיד שנכנסתי אליו מהר, האחרים הגיעו אחרי כמה חודשים טובים. בגלל הלחץ החלטתי להוסיף בדיקת בטא במקום לנסות להסתפק בביתית כמו שתכננתי. יצא טוב כי הבדיקה היתה בערך באמצע הזמן בין הבדיקה הביתית לתור לרופאה. בטא יפה מאוד אז ניסיתי להרגיע את עצמי שאין כלום בחששות שלי.
היום הגיע התור לרופאה סוף סוף. אני ממשיכה לאמץ את עצמי לא להילחץ ולא לפחד, והקב"ה חשב אחרת... הרופאה מוצאת שק בלי עובר. היא כמובן משאירה פתח לאפשרות של ביוץ מאוחר ואומרת לי לחזור עוד שבוע, אבל מבהירה לי שהיא לא נותנת להריון הרבה סיכוי כי בגודל הזה של השק כבר אמורים לראות עובר עם דופק.
מזל שהלכתי לרופאה ליד העבודה ולא ליד הבית, ככה היתה לי חצי שעה של נסיעה לבכות ולהגיע לילדים רגועה. אבל פשוט מרגישה כל כך מרוקנת, אין לי כוח אפילו לקוות ולהתפלל לנס. לא רוצה להתאכזב שוב, מעדיפה להיות ריאלית ומפוכחת ומקסימום תהיה הפתעה טובה. ואני יודעת שיש פה בנות שעברו יותר הפלות מזה אבל באמת שאין לי כוח, מרגישה שעוד אחת פשוט תפרק אותי. לא מבינה איך מצליחים להמשיך להאמין אחר כך בתהליך הזה ולהמשיך לנסות להביא ילדים לעולם. כן, גם אני ילדתי ילד בריא אחרי הפלה, אבל אז עוד האמנתי שזו ההפלה הסטטיסטית שלי, האחת שהייתי צריכה לעבור. שתיים זה כבר, לא יודעת, מאיים עלי. מרגיש לי כמו לופ של פחד שאני לא אוכל לצאת ממנו.
היום הגיע התור לרופאה סוף סוף. אני ממשיכה לאמץ את עצמי לא להילחץ ולא לפחד, והקב"ה חשב אחרת... הרופאה מוצאת שק בלי עובר. היא כמובן משאירה פתח לאפשרות של ביוץ מאוחר ואומרת לי לחזור עוד שבוע, אבל מבהירה לי שהיא לא נותנת להריון הרבה סיכוי כי בגודל הזה של השק כבר אמורים לראות עובר עם דופק.
מזל שהלכתי לרופאה ליד העבודה ולא ליד הבית, ככה היתה לי חצי שעה של נסיעה לבכות ולהגיע לילדים רגועה. אבל פשוט מרגישה כל כך מרוקנת, אין לי כוח אפילו לקוות ולהתפלל לנס. לא רוצה להתאכזב שוב, מעדיפה להיות ריאלית ומפוכחת ומקסימום תהיה הפתעה טובה. ואני יודעת שיש פה בנות שעברו יותר הפלות מזה אבל באמת שאין לי כוח, מרגישה שעוד אחת פשוט תפרק אותי. לא מבינה איך מצליחים להמשיך להאמין אחר כך בתהליך הזה ולהמשיך לנסות להביא ילדים לעולם. כן, גם אני ילדתי ילד בריא אחרי הפלה, אבל אז עוד האמנתי שזו ההפלה הסטטיסטית שלי, האחת שהייתי צריכה לעבור. שתיים זה כבר, לא יודעת, מאיים עלי. מרגיש לי כמו לופ של פחד שאני לא אוכל לצאת ממנו.
הוא אמר לי לעשות או"ס אחרי הוסת הראשון שיגיע ולראות אם הכל יצא. בינתיים עדיין ממשיך לי דימום חלש מאוד וברובו חום של דם ישן אבל לא מפסיק. כשהייתי אצלו בביקורת נוספת שלושה ימים אחרי הוא חשב שאני ארצה עוד סבב ציטוטק כי אני דתיה וזה היה נשמע לי הזוי, זה כבר נשמע לי פחות ופחות הזוי עם הזמן... פעם שעברה באמת היה סיוט עם זה אבל נבדקתי בביקורת בבית החולים אז מבחינתם הספיק שהתרוקן במידה מספקת ולא עניין אותם הלאה. קיוויתי שהפעם יהיה טוב יותר כי השבוע מוקדם יותר אבל אני מתחילה לפחד שיהיה אותו דבר.