אבא שלך צריך הביא לך כלב, חתיך כזה אבל שיתנו לו שם של פרי קייצי כדי להפיג את דיכאון החורף שלך שם כמו מישמיש או אננס, או משהו כזה, אבל כלב היפראקטיבי כזה שכשכולאים אותו בצינוק הוא משתולל והורס הכל ועושה צרכים בכל מקום (ככה שתצטרכי לעשות ספורט גם, לקום מהמיטה כדי לנקות אחריו), לא לשכוח לסרס אותו כי זה גם מצוות "מער בעלי חיים" שלא יהי כמותו עוד בעולם כדי לא להפוך את שאר העולם ליותר עצוב כי הוא משכפל את עצמו לדעת.

או בעל חיים אחר מזיק פחות כמו בואש, או קנגורו בוגר או עורב עם מיתירי קול חזקים במיוחד.

ולא לשכוח שברגע שנגמר דיכאון החורף שלך, אפשר למכור אותו לתילאנדי שיפיק את מרב התועלת בקיום של מישמיש הכלב החתיך, או סתם לשרוף אותו בביעור חמץ כי אבא שלך בוודאי לא יסבול חמץ שהקרציות שעל מישמיש יביאו איתם מעיר לעיר ומכפר לכפר אין לדבר סוף.

ב. חורף זה החיים בחלק התחתון של כדור הארץ השטוח, כלומר בחלק התחתון של פיתת הארץ.

ג. מה פתאום, את לא יכולה להבין מי אני כי את לא מכירה אותי בכלל.

אני במקרה כתבתי משהו על כלב חתיך עם שם של פרי קייצי שמחרב לך את הבית שלכם בלי לדעת בכלל שיש לך אחד כזה, הנה עובדה לא ידעתי את זה, ואני גם לא מאחל לו בכלל מוות אכזרי בקרוב, סרטן, צרעת, איידס, שיבלע מסמר 10, שהריאות שלו יתפוצצו מהנביחות שלו או שיחנק מאכילת צואה של עצמו, למה שאאחל לו דבר כזה? אני מכיר את הכלב החתיך שלכם? מישהו מחייב אותי לראות את הפרצוף שלו? לא, אז למה שאאחל דברים כאלה לכלב שאין לי שום קשר אליו, אינני חייב לראות אותו ולהנות מזיו פניו? מה אני חייב להיות בבית שבו כולם סובלים מנוכחות הכלב החתיך הזה (כולל הכלב עצמו וכולל בעלת הכלב) לא, אני לא חייב אז אני לא מאחל לו כלום כי אין לי סיבה.

למה לא היום

מה שבטח יבוא

כבר מחר

זה כנראה אנשים שמאחלים את זה

יודעים שיבוא מחר אז מתחילים כבר מהיום

כשרוקפור שרים את זה זה עוד טוב

אפשר למשוך את שבת גם לראשון

להאריך את הסוף

שעון קיץ

מי בנוי לחזור הביתה מהעבודה כשעוד אור אמצע היום

גבר צריך לעבוד במכרות מהזריחה

לחזור מאובק הביתה בשקיעה

דמדומים

האישה מחכה לו

מכינה לו משהו לאכול

הוא נוהם משהו לא ברור

מעשן קצת

נזרק לישון לפני עוד יום שילך לפרנס את כולם בעבודה קשה

מסוכנת

מכרות היהלומים במיר

זה לא סתם מסוכן זה חור שחור שלא טסים מעליו

מי שמתקרב מציץ ונפגע

חושך סיבירי קפוא במינוס 40

עולמות האסוציאציה כאן מרתקים

הייתי מגלה את העולם הזה

עולם חדש

עולם חדש צריך להיכנס אליו בתשוקה

גילוי

לצעוד עליו יחף

לעבור בתוכו

לחקור ולחשוף הכל

לבוא למקור המים ולשתות ממנו הכל

לטעום את מה שיש להציע

זה לא ענין של יפה או טעים זה הרבה מעבר

I hate myself about it

I feel like I'm doing something forbidden

But it's not

Why am I so hard on myself about it

I hate how much I enjoy it 

נאכל ביצים ובשר כל היום

נזיז ברזלים

נשמע מוזיקה

נישן נורמלי

האלכוהול ייכנס למידה מאוזנת, לפחות במהלך השבוע

עכשיו די לדבר על זה כמו איזה גיי שמעלה גרה עצמית ומלקק לעצמו תתחת כמו איזה חתול

צריך לחזור לפילוסופיה כי גם הנפש מתאמנת

פחח

את מי אתם מחפשים

במקום לחפש לכו ליצור את עצמכם אין מה למצוא יש מה ליצור ולברוא

מה צורכים בשביל לאכלס את התודעה המבולבלת הזאת

מה רואים מה קוראים מה שומעים

מותר כבר להגיד ערסים או שזה לא פוליטיקלי קורקט

למי אכפת

היעשה מה שהינך

אלא אם כן אתה חסר אונה קדמית וזה בולט אבל נסלח

חודש אייר

סוף אפריל

מזל שור שחורש ביסוד האדמה

מרגישים את כוחות היצירה והפריון באוויר

לכן הכל עולה ובועט ורק רוצה להחפיץ ולקחת ליזום ולפעול

אייר זה אור זה זיו

אני מעדיף את החושך והאופל אבל בשביל להרגיש אותו צריך אור

זה סתם בלי קשר

וגם מפורסם וידוע ולא באמת נצרך לומר

עכשיו קצת בוקובסקי בשביל הנשימה ואז לעבודה בחזרה

"כי לפעמים חייבים להשתין בכיור"

מי כותב ככה?

או במילים אחרות

"האם אתה יכול לזכור מי היית לפני שהעולם אמר לך מי אתה צריך להיות?"

את תהיי

אני מבטיחה לך

את תהיי ויהיה לך

יהיה לך הכל

את תהיי הכל

את כבר הכל

את עולם

עולם שלם ונסתר

אל תתני לו לרסק אותך

יש לך עוד חיים לחיות

קומי אהובה

כי בא אורך

קומי לזרוח

🤍

אמן

וזה כאילו דומה לכל שנה אבל זה לא

אין בית שאין בו מת

וחסרה חמלה

אף אחד לא חושב שהשני מיוחד כי הוא גם סובל

אין סבלנות באוויר

משהו יתפוצץ מתישהו וההישרדות הזאת כבדה

יכולה הייתי נעקדת במקומו

סדק

סדק אחד בכל יום

אין מה למהר

זה בסוף יגיע להכל

יתפרץ כמו סכר

על אדמה רעה ויבשה

הזמן לא מרפא דבר

רק מפיל אותך על חרבו

העבר מגיע כמו חסד

זכרונות מנחמים מעט

עצוב כשלא נשאר מי למות למענו

או

לחיות בשבילו