כי גם ככה אני אוכלת את הלב.
יש לבעלי אחות, נערצת ואהובה על כל משפחתה, כשהתחתנו רק שמעתי עליה ועל נפלאותיה, ועל בעלה ומשפחתה ואיך כולם מושלמים והיא מושלמת המושלמים. מהר מאוד הבנתי שהבן אדם מאוד מניפולטיבי, יש לה קסם אישי והיא מסובבת את כולם על האצבע הקטנה... לא משנה, שתמשיך בשלה. אני מחזיקה מעצמי כבעלת אופי חזק שלא אחת כמוה תערער אותי. אז המשכתי תמיד לכבד ולהיות נחמדה וכ'ו והכל היה טוב ויפה
(שתבינו את רמת ההערצה שרוחשים אליה אחיה והוריה, זה שבתחילת חיי הנישואין שלנו בעלי כל דבר רצה שאעשה כמוה, אבשל, אאפה, אלבש, אחשוב, אחנך וכ'ו. דברנו על זה, הוא הבין והסכים שזה לא במודע, שאני בן אדם אחר, ובה ממש יצאנו מזה בטוב, זה לא הפריע לנו הלאה, בעלי השתפר ממש...)
לפני זמן קצר הופתעתי לשמוע, שגיסתי אחרת, שהיא כלה במשפחה וגדולה ממני בהרבה שנים, חושבת את אותו דבר עליה וכמוני, בחרה לא לבזבז עליה אנרגיות מיותרות... אבל זה סגר אצלי את הקול הקטן שאולי אני לא מפרגנת... קנאית. אבל זה לא, יש לה באמת אופי נוראי ושתלטן.
מה אני רוצה מכם? לאחרונה היינו בקשר עם האחות המדוברת ובעלה על עניין כלשהו שהתמשך והיה צריך בו קצת משא ומתן, והאחות בצורה נוראית ולא הגיונית בכלל (כי אנחנו בני משפחתה בסך הכל, וזה לא משהו שהיא נפגעת ממנו או ניזוקה, בכלל בכלל לא) עשתה הכל לרעתנו, ממש סובבה הכל לרעתנו. (עכשיו בסוגריים, לבעלי יש קטע שאיתה ורק איתה הוא הטיפוס המרצה, הוא יעשה הכל בשביל שתהיה מרוצה, משפיל את עצמו, יצא הכי לא גבר, לא משנה מה... והוא מודע לזה, פעם אמרתי לו על זה בעדינות, והוא לא מצליח להשתחרר, וכואב לי לראות ככה את הגבר שלי...)
בסיטואציה המתוארת, הוא שבר שיאים של השפלה עצמית, גם כשאני ניסתי לקחת את המושכות לידיים ולתקן דברים שאמר או עשה כדי שלא נפסיד הכללל, הוא פשוט לא עמד מאחורי בצורה מאוד מאוד לא יפה, הרגשתי שאני נגדו ולא איתו...
והיום היה השיא, וכבר לא יכולתי ואמרתי לו הכל, גם מה שלא הייתי צריכה להגיד... ואני מרגישה רעעע (כל הזמן לא אמרתי כלום חריף, רק בעדינות כדי לא להוציא אותו רע, פחדתי שיפגע)
וזהו, פרקתי, ואפילו לא באנונימיות.
אוף זוגיות זה דבר מסובךךך
(והעניין הזה רחוק מפתרון, כי אחותו קרציה!! ולא אי אפשר בלעדיה)
יש לבעלי אחות, נערצת ואהובה על כל משפחתה, כשהתחתנו רק שמעתי עליה ועל נפלאותיה, ועל בעלה ומשפחתה ואיך כולם מושלמים והיא מושלמת המושלמים. מהר מאוד הבנתי שהבן אדם מאוד מניפולטיבי, יש לה קסם אישי והיא מסובבת את כולם על האצבע הקטנה... לא משנה, שתמשיך בשלה. אני מחזיקה מעצמי כבעלת אופי חזק שלא אחת כמוה תערער אותי. אז המשכתי תמיד לכבד ולהיות נחמדה וכ'ו והכל היה טוב ויפה
(שתבינו את רמת ההערצה שרוחשים אליה אחיה והוריה, זה שבתחילת חיי הנישואין שלנו בעלי כל דבר רצה שאעשה כמוה, אבשל, אאפה, אלבש, אחשוב, אחנך וכ'ו. דברנו על זה, הוא הבין והסכים שזה לא במודע, שאני בן אדם אחר, ובה ממש יצאנו מזה בטוב, זה לא הפריע לנו הלאה, בעלי השתפר ממש...)
לפני זמן קצר הופתעתי לשמוע, שגיסתי אחרת, שהיא כלה במשפחה וגדולה ממני בהרבה שנים, חושבת את אותו דבר עליה וכמוני, בחרה לא לבזבז עליה אנרגיות מיותרות... אבל זה סגר אצלי את הקול הקטן שאולי אני לא מפרגנת... קנאית. אבל זה לא, יש לה באמת אופי נוראי ושתלטן.
מה אני רוצה מכם? לאחרונה היינו בקשר עם האחות המדוברת ובעלה על עניין כלשהו שהתמשך והיה צריך בו קצת משא ומתן, והאחות בצורה נוראית ולא הגיונית בכלל (כי אנחנו בני משפחתה בסך הכל, וזה לא משהו שהיא נפגעת ממנו או ניזוקה, בכלל בכלל לא) עשתה הכל לרעתנו, ממש סובבה הכל לרעתנו. (עכשיו בסוגריים, לבעלי יש קטע שאיתה ורק איתה הוא הטיפוס המרצה, הוא יעשה הכל בשביל שתהיה מרוצה, משפיל את עצמו, יצא הכי לא גבר, לא משנה מה... והוא מודע לזה, פעם אמרתי לו על זה בעדינות, והוא לא מצליח להשתחרר, וכואב לי לראות ככה את הגבר שלי...)
בסיטואציה המתוארת, הוא שבר שיאים של השפלה עצמית, גם כשאני ניסתי לקחת את המושכות לידיים ולתקן דברים שאמר או עשה כדי שלא נפסיד הכללל, הוא פשוט לא עמד מאחורי בצורה מאוד מאוד לא יפה, הרגשתי שאני נגדו ולא איתו...
והיום היה השיא, וכבר לא יכולתי ואמרתי לו הכל, גם מה שלא הייתי צריכה להגיד... ואני מרגישה רעעע (כל הזמן לא אמרתי כלום חריף, רק בעדינות כדי לא להוציא אותו רע, פחדתי שיפגע)
וזהו, פרקתי, ואפילו לא באנונימיות.
אוף זוגיות זה דבר מסובךךך
(והעניין הזה רחוק מפתרון, כי אחותו קרציה!! ולא אי אפשר בלעדיה)
ועוד 
.
תודה!!
)